1

זה אולי נשמע מוזר, אבל עונת הציד בישראל בעיצומה. אין כאן מרחבים מוריקים בנוסח אנגליה של המאה ה-18 שבהם אצילים על סוסים דולקים אחרי בעלי חיים מבוהלים ויורים לכל עבר, אבל בהחלט יש כאן ציידים. ומתברר שגם הם יורים לכל עבר.

במושב יאשיה שבעמק חפר מרגישים את זה היטב. בשבתות, מספרת ערבה שמתגוררת במושב, מתעוררים בשש בבוקר לקול יריות סמוך לבתים. מכל הארץ מגיעים ציידים לצלוף ביונים שמתגודדות סביב "אמץ בר", מרכז לייצור תערובת לבעלי חיים. כך זה במשך חמישה חודשים, שכן עונת הציד בישראל נמתחת מתחילת ספטמבר עד סוף ינואר.

מכל הארץ מגיעים ציידים לצלוף ביונים שמתגודדות סביב "אמץ בר", מרכז לייצור תערובת לבעלי חיים. כך זה במשך חמישה חודשים, שכן עונת הציד בישראל נמתחת מתחילת ספטמבר עד סוף ינואר

החוק בישראל מתיר ציד במרחק של יותר מ-500 מטר ממקום מיושב, ובאזורים מורשים בלבד. השטחים שבין גן יאשיה למושב הסמוך אומץ מוגדרים כמורשים. סמוך מאוד למקום מתנשא תל קאקון – גבעה שעליה שרידי מבצר עתיק שמהווה אתר טיולים פופולרי בסופי שבוע.

ימי שישי ושבת הם הפריים טיים של הציידים – גם הם צריכים להיות בעבודה באמצע השבוע – אבל גם הזמן שבו הכביש הסמוך שוקק רצים ורוכבי אופניים והשדות מתמלאים בילדי המושבים. ובין כל אלה, הציידים מסתובבים עם נשק ויורים.

עונת הציד ב-1977: שני ציידים ישראלים במסע ציד בן שלושה ימים (צילום: יוסי אלמקייס, ארכיון דן הדני, הספרייה הלאומית)

יואל שוהם, מי שהיה שוער נבחרת ישראל בכדורגל בשנות ה-70' של המאה הקודמת ואחר כך אלוף ישראל בטניס שולחן, עומד היום בראש מועדון ציד המונה כמה עשרות ציידים עם רישיון. "אני לא זוכר שאי פעם בישראל קרה שצייד פגע בטעות במישהו", הוא אומר. בתנאים ששוררים בעמק חפר נראה שזה לא פחות מנס, ולא ברור כמה זמן המזל הזה יימשך.

ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, סיפרה ל"יהיה בסדר" בגל"צ שבעקבות פניות התושבים וביקור בשטח בו עמדה על המצב הבעייתי, פנתה לשר החקלאות עודד פורר. הוא חזר אליה אחרי כחצי שנה רק כדי לומר שהכתובת היא לא אצלו אלא ברשות הטבע והגנים שאחראית על חלוקת ההיתרים וקביעת אזורי הציד המאושרים.

בעקבות פניות התושבים וביקור בשטח, פנתה ראשת המועצה האזורית ד"ר גלית שאול לשר החקלאות עודד פורר. הוא חזר אליה אחרי כחצי שנה רק כדי לומר שהכתובת היא לא אצלו אלא ברשות הטבע והגנים

מנכ"לית הרשות, רעיה שורקי, הגיעה לסיור במקום יחד עם שאול, הקשיבה והבטיחה לבדוק את הדברים. התושבים ממתינים להחלטתה ומקווים שהיא תרחיק את הציידים מבתיהם ומסביבתם הקרובה.

גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר (צילום: באדיבות המצולמת)

גם אם המנכ"לית אכן תקבל החלטה ראויה כזו, זה יהיה פלסטר נקודתי. הסיפור של עמק חפר מעלה תהייה רחבה יותר: האם זה הגיוני שבישראל של 2022, אחת המדינות הצפופות בעולם, עדיין בכלל מותר לצוד?

האם במדינה שבה גם כך קצות העצבים של כולם מתוחים – קל וחומר בעמק חפר שסמוך לקו התפר וכבר ידע אירועי חדירה ופיגועים קשים – אנשים צריכים לשמוע בבתיהם יריות מחצי שעה אחרי הזריחה עד חצי שעה לפני השקיעה – שעות הציד המותרות על פי חוק?

החוק שמעגן את כללי הציד חוקק ב-1955. לפני 67 שנה היו בישראל מעט אנשים, הרבה שטחים פתוחים והמון חיות בר; מאז כל חלקי המשוואה השתנו. לירות בציפורים בשביל הכיף נראה כמו תחביב אכזרי ואנכרוניסטי של קומץ ישראלים (יש בארץ כ-2,000 ציידים עם רישיון), בעיקר כשהוא בא על חשבונם של רבים אחרים. ציד נראה טוב בסרטים תקופתיים, אבל הגיע הזמן להכיר בכך שאנחנו חיים בתקופה אחרת.

2

חברי המשלחת הרשמית ופעילי סביבה ישראלים שהסתובבו בימים האחרונים בוועידת האקלים בשארם א-שייח', הופתעו לראות שם את ראומה שלזינגר.

שלזינגר אמנם מוכרת במילייה הירוק מהימים שבהם שימשה כדוברת של ח"כ דאז דב חנין, אבל בשנים האחרונות היא פנתה לאפיקים אחרים והצטרפה ל"כוח לעובדים" – ארגון העובדים השלישי בגודלו בישראל. אז מה מחפשת נציגת פועלים בפסגת האקלים הגלובלית?

מתברר שבמדינות אחרות כבר לא שואלים את השאלה הזו. אם לא יהיו הפתעות דרמטיות של הרגע האחרון, ועידת שארם תסתיים בלי תוצאות מרשימות, אבל לצד האכזבה הקשה מהמנהיגים נרשמו בוועידה גם כמה מהלכים מעוררי אופטימיות.

אם לא יהיו הפתעות דרמטיות של הרגע האחרון, ועידת שארם תסתיים בלי תוצאות מרשימות, אבל לצד האכזבה הקשה מהמנהיגים נרשמו בוועידה גם כמה מהלכים מעוררי אופטימיות

ראומה שלזינגר בוועידת האקלים בשארם א-שייח', נובמבר 2022 (צילום: באדיבות המצולמת)

אחד מהם: הנציגות המרשימה של ארגוני עובדים מכל העולם, שהגיעו כדי לדבר על הקשר בין משבר האקלים למעמד העובדים ולזכויותיהם. לא פחות מ-80 ארגוני עובדים ממדינות שונות שלחו נציגים לוועידה; מישראל הגיעה נציגת עובדים אחת – ראומה שלזינגר.

המושב האחרון שנערך בביתן הישראלי לפני שננעל ביום חמישי בערב, עסק בקשר בין צדק סביבתי לצדק חברתי ותעסוקתי.

"סיפרתי על המקרה של חיפה כימיקלים (הבעלים של מיכל האמוניה בחיפה שנסגר ב-2017, א.ל.)", מספרת שלזינגר, "ועל העובדה שכשסוגרים מפעל גדול חייבים להקפיד על שלושה מרכיבים: לעשות את זה בשיתוף ושקיפות מלאים מול העובדים, דמוקרטיזציה של התהליך; לדאוג להם להכשרות תעסוקתיות שיאפשרו לכל מי שרוצה להישאר בשוק העבודה; ולדאוג לפיצויים הולמים ורשת ביטחון למבוגרים שנמצאים לקראת פרישה וכבר לא ישתלבו בעבודה אחרת.

"כשסוגרים מפעל גדול חייבים לעשות את זה בשיתוף ושקיפות מלאים מול העובדים; לדאוג להם להכשרות תעסוקתיות שיאפשרו לכל מי שרוצה להישאר בשוק העבודה; ולדאוג לפיצויים הולמים ורשת ביטחון למבוגרים"

"חייבים לכלול את הדאגה לעובדים בחישוב העלויות של הסגירה, לוודא שעושים מעבר הוגן, צודק, ולא משאירים אף אחד מאחור. זה חשוב לא רק בגלל העבר אלא בעיקר בגלל העתיד: הממשלה החליטה לפנות את כל התעשייה במפרץ חיפה בשנים הקרובות. יהיה קשה מאוד לעשות את זה אם העובדים לא יהיו שותפים".

ועידת האקלים בשארם:
נציגי ארגוני עובדים מ 80 איגודים מרחבי העולם ( ובהם לראשונה נציגה ישראלית!) מגבשים מסמך משותף- איך מתמודדים עם משבר האקלים מבלי לרמוס את עובדי התעשיות הוותיקות. pic.twitter.com/Uxispluy8I

— כוח לעובדים (@Power2Workers) November 15, 2022

שלזינגר אומרת שבעולם זה נושא חם ומדובר מאוד. "הגיעו לשארם משלחות גדולות של ארגוני עובדים מברזיל, גרמניה, קנדה והרבה ממדינות הדרום. יש ציפייה שההצהרה הדקלרטיבית של סיום הוועידה תכלול התייחסות לנושא זכויות העובדים. רק בישראל אף אחד לא מבין למה אני פה.

"האם מעבר לפאנלים סולאריים יכול להיות באמת מקיים אם המתקינים של הפאנלים עובדים בשכר נמוך ובתנאים לא בטיחותיים? אם מהלכים כאלה לא ייעשו בשיתוף העובדים, הם לא יהיו מוכנים לשתף פעולה. בעלי ההון ישמחו לעמוד מהצד ולראות את העובדים נלחמים בסביבתנים ומגיעים לאולפנים בשביל לעשות להם את העבודה. בישראל הנושא הזה לא מדובר, לא על השולחן".

"בעלי ההון ישמחו לעמוד מהצד ולראות את העובדים נלחמים בסביבתנים ומגיעים לאולפנים בשביל לעשות להם את העבודה. בישראל הנושא הזה לא מדובר, לא על השולחן"

ב"כוח לעובדים", היא מספרת, התחילו להיערך לנושא: "הקמנו ועדת אקלים של 'כוח לעובדים' שבה יושבים נציגים מענפים שונים ומעריכים איך משבר האקלים עומד להשפיע על כל קטגוריה. מה יקרה עם נהגי האוטובוס, עם המטפלות, עם העובדות הסוציאליות".

את מאמינה שבממשלה הנכנסת יהיה לכם עם מי לדבר? רבים מחבריה נעים בין ימין כלכלי מובהק להכחשת אקלים.
"אני רוצה להאמין שכן, כי בסוף הראשונים שנפגעים זה האלקטורט של הממשלה הזו. הפועלים בתעשיות המזהמות רובם מהפריפריה. כשיש גלי חום, הראשונים שמתים הם החלשים.

זיהום אוויר באזור רמת חובב. אילוסטרציה (צילום: יניב נדב/פלאש90)

"כשיש אירועי אקלים קיצוניים, האנשים הכי חשובים הם אלה שנותנים שירותים חברתיים – כמו רכזת קשישים שתדע בדיוק מי נמצאים בסיכון הכי גבוה. כידוע במקצועות האלה מקבלים בישראל שכר גרוע, התחלופה גבוהה וכולם עסוקים בהישרדות, ואם לא ישפרו את מצב העובדים, השירותים לא יתפקדו בשעת משבר כשהצורך בהם רק יגבר.

"וחוץ מזה, אנחנו ארגון עובדים, אנחנו רגילים שכל דבר צריך להשיג במאבק. זה לא ממש משנה מי בשלטון. אז גם על זה נצטרך להיאבק".

3

בעוד שמה של קוקה קולה מככב בוועידת האקלים בשארם כנותנת חסות ראשית, יצרנית המשקאות זכתה השבוע בכבוד גדול מכיוון אחר: קואליציה עולמית של אלפי ארגוני סביבה, Break Free From Plastic, הכתירה אותה זו השנה החמישית ברציפות כמזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם. הירוקים אפילו הלחימו שם מעליב לתואר החגיגי: Trashiversary.

קואליציה עולמית של אלפי ארגוני סביבה, Break Free From Plastic, הכתירה את קוקה קולה זו השנה החמישית ברציפות כמזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם

מאז 2018, נערך ברחבי כדור הארץ סקר שטח רחב היקף: במהלך התקופה – כחמש שנים – פשטו בסך הכול כ-200 אלף מתנדבים על חופים, אתרי טבע ושטחים פתוחים ב-87 מדינות ומיינו את פריטי הפסולת שהם מצאו על פי שם המותג שרשום עליהם או שאליו הם משויכים.

בסך הכל, מבין מעל 2 מיליון פריטים שנאספו ונרשמו במהלך חמש השנים, קוקה קולה מובילה במספר פריטי הפסולת שיצאו ממפעליה והתגלגלו אל הטבע והים.

בקבוקי פלסטיק של קוקה קולה ושתייה קלה מושלכים. אילוסטרציה (צילום: iStock)

אל קוקה קולה חוברות בצמרת הגבוהה פפסיקו, נסטלה ויוניליוור – אבל כמות פריטי הפסולת של קוקה קולה אשר נאספו במהלך חמש השנים גדולה משתי הבאות אחריה ברשימה גם יחד.

קוקה קולה מייצרת – על פי הודעתה מ-2019 – 3 מיליון טונות של אריזות פלסטיק בשנה, כ-200 אלף בקבוקים בדקה. 99% מהפלסטיק מקורו בתעשיית הנפט. מתברר שחלק לא מבוטל מהחומר מוצא את דרכו אל הטבע.

קוקה קולה מייצרת – על פי הודעתה מ-2019 – 3 מיליון טונות של אריזות פלסטיק בשנה, כ-200 אלף בקבוקים בדקה. 99% מהפלסטיק מקורו בתעשיית הנפט. חלק לא מבוטל מהחומר מוצא את דרכו אל הטבע

העיתוי של פרסום תוצאות הסקר כמובן אינו מקרי: זו דרכם של פעילי הסביבה לתקוע סיכה בבלון היח"ץ שקוקה קולה ותאגידים אחרים מנסים לנפח באמצעות מתן חסות לוועידות ואירועים המזוהים כירוקים. הנתונים המדכדכים מזכירים שבעוד בקוקה קולה עסוקים בגרין-ווש (או בחלופה העברית של האקדמיה: התיירקקות), בשטח המצב רק מחמיר.

31 אלף פריטי פלסטיק של קוקה קולה נמצאו השנה בטבע בשש מדינות – ובסך הכל במהלך חמש שנים מעל 85 אלף פריטים – כ-4% מסך הפריטים שנדגמו.

It's no surprise that @cocacola, @PepsiCo, @Nestle, @Unilever, and @MDLZ are the worst plastic polluters of the last 5 years. Happy Trashiversary polluters! pic.twitter.com/ldukY8RzSr

— Greenpeace (@Greenpeace) November 15, 2022

המסר של הירוקים הוא שאי אפשר לסמוך על הבטחות והצהרות של תאגידים שמונעים על ידי שורת הרווח, ושהם לא יצמצמו את הזיהום בהתנדבות. רק רגולציה מחמירה תעשה את העבודה, ומהצד של הציבור – מעבר לשתיית מים.

4

יוסי לשם הוא טורבינה אנושית שלא מפסיקה לייצר אנרגיה ירוקה. כבר 50 שנה הפרופסור (אמריטוס) מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב לא נח לרגע ממאמציו לקדם את הצפרות והציפורים בישראל.

לשם איש של ציפורים אבל גם של אנשים, לוביסט בלתי נלאה שמחבר מנהיגים ותורמים לפרויקטים בתחום. והוא גם מספר סיפורים. כל שיחה איתו היא מסע שמתחיל באנקדוטות על תצפיות בסיני בשנות ה-70' ומסתיים במחקר חדש שעשוי להפחית את מספר ההתנגשויות המסוכנות בין מטוסים לציפורים.

לפני כמה שנים, בכנס שנערך בצד הירדני של ים המלח, עקבתי בהתפעלות אחר היכולת שלו לכנס באולם אחד גנרלים ירדנים, חקלאים פלסטינים וצפרים ישראלים סביב אינטרס משותף:

ספרו של יוסי לשם, "50 שנות צפרות בישראל" (צילום: יוסי לשם, הוצאת ידיעות ספרים)

החלפת חומרי ההדברה הרעילים שחקלאים מטמינים בשדות בתנשמות שטורפות מאות מכרסמים ביום ומגינות על הגידולים בלי להרעיל אף אחד. בחוץ המציאות הפוליטית המדממת געשה כרגיל, אך בחדרי הכנס הייתה לרגע תחושה של מזרח תיכון חדש.

הרעיון לא נשאר בין כותלי המלון: כיום מותקנות בישראל כ-5,200 תיבות קינון של תנשמות מעל חלקות חקלאיות. קוראים לזה הדברה ביולוגית, אבל זה פשוט הגיון בריא.

עכשיו לשם מוציא ספר בפורמט אלבומי (הוצאת "ידיעות ספרים"), שמסכם חצי מאה של צפרות וציפורים. יש בו שלל סיפורים קטנים וגדולים, מידע מחכים על עולם בעלי הכנף וכמובן גם תמונות יפות, כולל כמה צילומים נוגעים ללב של ישראלים צעירים, אי שם במאה הקודמת, עם חולצות פלאנל משובצות מתבוננים לעבר האופק דרך משקפת.

5

הפלמינגו (בעברית: שקיטן) הוא כנראה עוף המים המזוהה ביותר בזכות צבעו הוורדרד, שמגיע מסרטנים זעירים שהוא אוכל. הוא מככב בעיקר בתמונות מטיולי ספארי ומאגמים אקזוטיים באפריקה.

קצת קשה להאמין אבל התמונות הללו צולמו דווקא בקישון. כן, הקישון שלנו. ליתר דיוק – בריכות נשר, שממוקמות במורד הקישון בין רכס הכרמל, העיר נשר ושדות הקיבוץ יגור.

ציפורי פלמינגו בנחל הקישון, נובמבר 2022 (צילום: מעיין ציון, רשות נחל הקישון‎)

הפלמינגואים מגיעים לבלות כאן את חודשי החורף. רשות נחל הקישון ועיריית נשר מקוות להקים סביב הבריכות פארק שינגיש את שכיות הטבע האלה לציבור ויבטיח ששום תשתית מזהמת לא תפגע בהן, כמיטב המסורת של האזור.