עוד לפני שלוקחים בחשבון את תוכנית הממשלה המיועדת לבטל את המס על כלי הפלסטיק החד-פעמיים ובכך לשגר את הציבור להתנפל עליהם, היחס של ישראל לחד"פים גובל בפיצול אישיות.

בשנים האחרונות עיריות רבות המירו את החד"פים בצהרונים בכלים רב-פעמיים ומדיחי כלים, נאסרה הכנסתם לשורה של חופי רחצה ובחלק ממשרדי הממשלה כבר אפשר לראות על השולחנות רק קנקנים וכוסות מזכוכית.

אבל ממש במקביל, תרבות משלוחי המזון ששגשגה בתקופת הקורונה וממשיכה לפרוח מציפה את המדינה בזרם עצום של כלים ואריזות חד-פעמיים.

כולם מכירים את התמונה שבה מסתיים ביקור של שליח "וולט" בבית: מגדלים של כלים ושלל אריזות שממלאים את הפח אחרי שימוש אחד. ומה שקורה בבתים, הוא רק הגרסה המוקטנת של ארוחת הצהריים של רבים מהעובדים במשרדי הממשלה, משרדי עורכי הדין וחברות ההייטק.

ערימות כלים חד-פעמיים ללא שימוש שהגיעו יחד עם משלוחי אוכל במשרד ממשלתי

ליונתן טומקינס ומרינה בנינה צור, שני יזמים צעירים בתחום הסביבה, יש חלום: לגמול את עולם המשלוחים בישראל מהשימוש בחד"פ. בימים אלה הסתיימה תקופת הרצה שערכו בהשתתפות עשר מסעדות בתל אביב ורמת גן – ביניהן "אובן קובן" האסייתית, "מונאר" ו"מסאלה" ההודיות, "חומוס אבו דאבי" וכמה בתי קפה נחשבים – שהמירו לבקשת הלקוחות את החד"פים במשלוחים בכלים רב-פעמיים.

לדברי טומקינס, התוצאות משביעות רצון – כולל חבלי לידה שנלקחו בחשבון – וכעת פניהם להגדלת רשימת המסעדות והתפשטות של המיזם על פני כל גוש דן ובשאיפה מעבר לזה. אחרי שיתוף מכוניות, הם מקווים שהדבר הבא בישראל יהיה שיתוף קערות.

המערך מופעל על ידי האפליקציה Vytal, שמהווה גיור של אפליקציה שהושקה בגרמניה לפני ארבע שנים ופועלת כיום בשמונה מדינות באירופה.

"אני עסקתי בתחום הפסולת ומרינה בחברה בשם Planet A שמשכירה כלים רב-פעמיים לאירועים", משחזר טומקינס. "כשהבנו שסיפור המשלוחים מעניין אותנו, בדקנו בכל העולם וסרקנו יוזמות שמטפלות בבעיה הזו. הגענו למסקנה ש-Vytal הוא המודל הכי טוב והכי מתאים לישראל. יצרנו איתם קשר וכיום אנחנו הזכיינים שלהם בארץ".

מנות אוכל בקעריות הגשה רב-פעמיות של Vytal

אז איך זה עובד? מסעדה שנאותה להצטרף למערך מצויידת על ידי היזמים בכלים רב-פעמיים. מדובר בקערות משלושה סוגים – קערה גדולה של 1,250 סמ"ק, קערה קטנה 500 סמ"ק וקערה עם שני תאים – 600+500 סמ"ק. מדובר בקערות שמתאימות גם לחימום ולמיקרוגל. הכלים עצמם מוענקים למסעדה ללא תמורה.

על הלקוחות שמעוניינים בשירות במסלול הירוק לבצע רישום חד-פעמי באפקליציה בתהליך מהיר וקל, וכשיבצעו הזמנה מהמסעדה, תקפוץ להם האפשרות של בחירה בכלים רב-פעמיים. לאחר ההזמנה, הכלים נסרקים בברקוד והמנה יוצאת בכלי שרשום על שם הלקוח. בימים הקרובים תוטמע האופציה לבצע את ההזמנה הירוקה גם בממשקים של "וולט" ו"תן ביס".

אם אפשר לאתר נקודת תורפה במערך, הרי שהיא מגיעה בסוף הארוחה: על הלקוח להחזיר ידנית את הכלים למסעדה – או לכל אחת מהמסעדות שכלולות ברשימה, שמצידה אחראית לשטוף את הכלים ולהשיב אותם למעגל השימוש. אם לא יחזיר את הכלים בתוך 14 יום, יחוייב כרטיס האשראי שאת פרטיו מסר מראש כפיקדון בעת הרישום.

אם אפשר לאתר נקודת תורפה במערך, הרי שהיא מגיעה בסוף הארוחה: על הלקוח להחזיר ידנית את הכלים למסעדה – או לכל אחת מהמסעדות שכלולות ברשימה

זה עלול להיות חסם משמעותי. הרי מלכתחילה תרבות המשלוחים מבוססת על זה שהישראלים מתעצלים לצאת ולהיתקע בפקקים.
"מקבלים פה שירות חינמי לגמרי עם ערך מוסף סביבתי משמעותי, כשהחלק שלך במאמץ לבלום את הצפת העולם בפלסטיק הוא להגיע עם הכלי למסעדה שהכי קרובה לבית שלך.

"אם לא החזרת את הכלים, אתה מקבל התראה אחרי כמה ימים, ועוד אחת אחרי 11 יום, וגם אפשר לבקש הארכה. וגם אם לא החזרת, לא נורא, תחוייב בתשלום אבל מדובר בכלים מאוד איכותיים".

כלי ההגשה של Vytal במסעדה "אובן קובן" בתל אביב (צילום: באדיבות Vytal)

למה אי אפשר להחזיר את הכלים לשליח שיגיע בפעם הבאה שאבצע הזמנה?
"כרגע המערכת מתקשה להתמודד עם האיסוף, גם באירופה. זה יקרה בשלב ב' או ג' אבל לא עכשיו. צריך להדגיש שהבעייה היא רק עם לקוחות פרטיים. בבנייני משרדים, ממשלה, הייטק, עורכי דין, אנחנו חותרים להציב מתקן איסוף קטן בלובי או בחניון שבו העובדים ישימו את הכלים ואנחנו נספק שירותי איסוף תמורת תשלום מהחברה. באירופה זה עובד מצוין".

חוץ משירות האיסוף, מה המודל הכלכלי? מאיפה הרווח שלכם?
"לא נהיה מזה מיליונרים, אבל בהחלט יש מודל עסקי שאמור לעבוד. המסעדה אמנם מקבלת את הכלים בחינם, אבל על כל קערה שנסרקת ויוצאת ללקוח היא מעבירה לנו 60 או 80 אגורות, לפי גודל הקערה, שזה פחות מהעלות של כלי חד-פעמי איכותי מהסוג שרוב המסעדות קונות כיום. כך שזה יוצא להם כדאי.

"על כל קערה שנסרקת ויוצאת ללקוח, המסעדה מעבירה לנו 60 או 80 אגורות, לפי גודל הקערה, שזה פחות מהעלות של כלי חד-פעמי איכותי מהסוג שרוב המסעדות קונות כיום. כך שזה יוצא להם כדאי"

"אם אתה משקלל את העובדה שהן צריכות לשטוף את הכלים, אז זה פחות או יותר מתאזן מבחינה כלכלית, אבל המסעדה מרוויחה מוניטין איכותיים ומיתוג ירוק, ואת הקהל ההולך וגדל שזה חשוב לו".

מה לגבי הסכו"ם?
"כרגע זה לא כולל סכו"ם. Vytal יוצאת עכשיו באירופה עם ליין של סכו"ם רב-פעמי בפיילוט, בהמשך נביא את זה גם לכאן".

ממה הקערות עשויות?
"הקערות עשויות מפוליפרופילן, ובסוף השימוש הן יוכלו להתמחזר. הן עומדות בחומציות, במיקרוגל, בחום, עברנו תהליך מייגע מול מכון התקנים כדי לאשר אותן. כרגע הן מתאימות לפסטה, סלטים, מרקים, מוקפץ, חומוס. עדיין לא להמבוגרים, פיצה וסושי – זה מצריך כלים מסוג אחר שנביא אותם לארץ בהמשך".

מנת אוכל בכלי הגשה רב-פעמי של Vytal (צילום: באדיבות Vytal)

Vytal קמה בגרמניה לפני ארבע שנים ופועלת כיום גם באוסטריה, צרפת ואנגליה ובאמצעות זכיינים בנורווגיה, אסטוניה, לטביה, ליטא ועכשיו גם בישראל. לפי נתוני החברה, יש לה יותר מ-300 אלף לקוחות רשומים שכבר ערכו יותר מ-4 מליון עיסקאות עם 99% החזרה של הכלים.

מספר המסעדות בגרמניה שבהן ניתן להזמין כלים רב פעמיים נסק מ-1,700 ב-2020 ל-2,800 ב-2021. היזמים הישראלים מוכנים לחתום על קצב גידול דומה.