אגדה אורבנית ידועה, שהייתה או לא הייתה באמת, למי אכפת, מספרת על פרופסור בכיר בטכניון שהטיל על תלמידיו תרגיל, שנועד כאילו לבדוק את יכולתם המקצועית. הוא ביקש מהם לתכנן צינור שנועד להעביר דם מחיפה לאילת.
אגדה אורבנית שהייתה או לא הייתה באמת, למי אכפת, מספרת על פרופ' בכיר בטכניון שהטיל על תלמידיו תרגיל, שנועד כאילו לבדוק את יכולתם המקצועית. הוא ביקש מהם לתכנן צינור להעברת דם מחיפה לאילת
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
הסטודנטים, חרוצים ומוכשרים, התיישבו ליד לוחות השרטוט, חישבו חישובים באמצעות סרגלי הלוגריתמים (מחשבונים ומחשבים עדיין לא היו אז) והכינו תכניות מפורטות. בדקו את מתווה הצינור והמצב הטופוגרפי לאורכו. מה צריך להיות אורך הצינור וקוטרו. בדקו מהי צמיגות נוזל הדם וההרכב הכימי שלו. האם הוא עלול לגרום לקורוזיה בצינור. בדקו חומרים שונים המתאימים לעמידה בקורוזיה כזו. בחנו את מהירות הזרימה ואת הלחץ בתוך הצינור. החרוצים שבהם בחנו גם אפשרות של נקב או חבלה בצינור, ומה יקרה אם הדם ישתחרר לאטמוספרה.
כשסיימו הסטודנטים את מלאכתם והגישו את עבודותיהם הודיע אותו פרופסור לתלמידיו כי כולם נכשלו.
הסטודנטים נדהמו, הם באמת עשו עבודה טובה.
והפרופסור הסביר: "לא ביקשתי לבחון את היכולת שלכם לתכנן צינור דם, אלא לבחון את הרגישות המוסרית שלכם. איש מכם לא שאל מדוע צריך צינור להעברת דם מחיפה לאילת, של מי הדם הזה ומי שפך אותו".
* * *
אם קרה האירוע הזה או לא קרה באמת אינני יודע, אבל דבר אחד אני בטוח יודע, אירוע דומה קורה מול עינינו יום יום ובמיוחד ערב ערב בערוצי החדשות המרכזיים.
הפרופסור הסביר: "לא ביקשתי לבחון את היכולת שלכם לתכנן צינור דם, אלא לבחון את הרגישות המוסרית שלכם. איש מכם לא שאל מדוע צריך צינור להעברת דם מחיפה לאילת, של מי הדם הזה ומי שפך אותו"
כאחוזי תזזית מסתובבים להם הדפנה ליאלים, העמית סגלים, הירון אברהמים והמיכאל שמשים ושות' ומדקלמים מסרים, מעין רכילות פוליטית, על חלוקת התיקים הצפויה. אריה דרעי יהיה באוצר, בצלאל סמוטריץ' יהיה בביטחון, איתמר בן גביר בביטחון הפנים וגם יקבל סמכויות מפכ"ל. הממשלה תחוקק פסקת התנתקות, תפעל נגד ארגוני זכויות אדם, תדרוש בית דין תורה גם לעניינים אזרחים ועוד. הכל סיפורים אמיתיים שדווחו השבוע במהדורות חדשות מרכזיות בישראל.
כמו אותם תלמידים חרוצים בטכניון, גם שופרי הטלוויזיה עושים את מלאכתם נאמנה. הם יודעים לספר מי אמר למי, כמה, מתי, למה ואיך. הם יודעים גם להגיד מה יקרה אם דרעי, עבריין מורשע פעמיים, לא ירצה את תיק האוצר ודווקא ירצה סמכויות בתחבורה ובפנים.
הגדילה לעשות השבוע דפנה ליאל שהוציאה סרטון בדף האינסטגרם שלה ובו היא מסבירה ארוכות תחת הכותרת: כך יהפוך דרעי לשר, למרות שהורשע בפלילים.
באותה מידה, אגב, יכולה הייתה להעלות סרט שכותרתו: ככה תצאו עם מיליון שקל מהבנק למרות שאין לכם שקל בחסכון. תעברו על החוק? אל תדאגו, דרעי יסדר לכם פטור.
באותה מידה, אגב, יכולה הייתה להעלות סרט שכותרתו: ככה תצאו עם מיליון שקל מהבנק למרות שאין לכם שקל בחסכון. תעברו על החוק? אל תדאגו, דרעי יסדר לכם פטור
איש מפרחי השופרות הללו, חבורת תוכים מאולפים, לא עוצר לרגע אחד את סחרור הדיווחים ושואל את עצמו איך זה יכול להיות. איך יכול להיות שמורשע פעמיים בפלילים יישב על קופת האוצר? איך יתכן שאדם שהורשע 8 פעמים, כולל בתמיכה בארגון טרור, יהפוך להיות השר לביטחון פנים? איך יתכן שלשר כלשהו, גם אם יהיה גדול אנשי המשטרה בעולם, יהיו סמכויות מפכ"ל כאילו היינו רפובליקת בננות במדינה נידחת באפריקה?
איש אינו שואל שאלות, איש אינו מדבר על האיום שצפוי למדינת ישראל, אני כבר לא מדבר על נאשם בפלילים שעושה הכל להתחמק ממשפטו, וצפוי בקרוב להישבע לתפקיד ראש ממשלת ישראל. זה לא מעניין את הכתבים. מה אתם רוצים מהם? הם בסך הכל מדווחים. אחרי זה יגידו "היינו בסך הכל ברגים במערכת". דיווחנו.
העיתונות, פעם נהגו לומר, היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. תפקידה לצפות, לדווח, להתעקש ולהיות דווקני על כל נקודה. להוות תמיד את פרקליטו של השטן ששואל את השאלות הקשות. והעיתונות שלנו? הם כבר לא שואלים שאלות, הם פשוט מדווחים.
השבוע, למשל, דיווחו רוב הכתבים, וליאל בתוכם כמובן, ש"נתניהו ידלג על ועדת הבחירות בשאלת הקלון של דרעי". אז מה אם זה החוק? זו ידיעה מטורפת. עשר שנים אחורה, אולי פחות, היא הייתה פותחת מהדורות עם פאנלים מיוחדים באולפן שידברו על מעשה שחיתות ויפנו ליועץ המשפטי לממשלה. היום? הם בסך הכל מדווחים.
הערב דיווחנו: נתניהו נוטה לדלג על יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית ולחוקק חוק שיקבע כי רק אדם שנשלח למאסר בפועל לא יוכל לכהן כשר (דרעי כזכור נשלח למאסר על תנאי). להזכירכם היועצת המשפטית לממשלה השיבה לנתניהו כי עליו לפנות בנושא ליו"ר ועדת הבחירות שבסמכותו להכריע
— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) November 20, 2022
אגב זה לא התחיל אתמול. במשך כמה שנים מספרים לנו הכתבים, אותם כתבים ממש, על נתניהו שיחפש עריקים (תמיד הוא מחפש עריקים, אף פעם לא מחפשים עריקים אצלו) ועל נתניהו שיציע הצעות לעריקים. אז מה אם זה אסור על פי חוק? אז מה אם עסקת שוחד פוליטי נרקמת להם מול העיניים והחוק אוסר אותה? זה כבר לא מעניין אותם. הם מזמן הילד שאינו יודע וגם אינו מעוניין לשאול. אתם רוצים לשאול שאלות? תשאלו לבד, בעיתונות הישראלית אף אחד (כמעט) כבר לא ישאל בשבילכם.
איש מפרחי השופרות לא עוצר לרגע את סחרור הדיווחים ושואל את עצמו איך זה יכול להיות. איך יתכן שמורשע פעמיים בפלילים יישב על קופת האוצר? שאדם שהורשע 8 פעמים יהפוך לשר לביטחון פנים?
היה לי פעם חבר עם וילה גדולה וכלב שמירה עוצמתי. יום אחד הגיעה חוליית גנבים חכמה, זרקה בשר עם חומר הרדמה לכלב ובזזה את הווילה להנאתה. כשהגיע בעלי הווילה הוא מצא בית הרוס וריק וכלב אחד נאמן ישן שנת ישרים.
כשכלב השמירה של הדמוקרטיה מורדם, או פשוט אולף על ידי הפושעים, אל תצפו לשום תוצאה אחרת.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, חבר הקואליציה לביטחון אזורי. לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו