לציון יום זכויות הילד הבינלאומי שחל השבוע, כדאי לכוון זרקור על החלטתו הקשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, שניתנה החודש, להשאיר על כנו את זיכויו של נצ"מ שימי מרציאנו, מפקד תחנת לב הבירה, שתועד כשהוא מפיל לקרקע ילד חרדי בן 12 וסוטר לו בהפגנה. ערעור מח"ש על הזיכוי נדחה.
הנה שימי מרציאנו בפעולה מתוך סרטון שנופץ על ידי @arutz20 pic.twitter.com/hIRZtQy1uR
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי— Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק (@GONENB1) February 22, 2021
החלטה זו ממחישה את הצורך בשינוי מיידי של הגישה הסלחנית של רשויות החוק לתלונות של קטינים בדבר עינויים או התעללות. מקרה זה מצטרף לעשרות תלונות בדבר התעללות שטופלו בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לאורך השנים, ולא הביאו צדק עבור הקטינים נפגעי העבירות.
ההחלטה להשאיר על כנו את זיכוי נצ"מ מרציאנו ממחישה את הצורך בשינוי מיידי של גישת רשויות החוק הסלחנית לתלונות קטינים בדבר עינויים או התעללות. מקרה זה מצטרף לעשרות תלונות בדבר התעללות
ילדים, ילדות ובני נוער פגיעים יותר באופן אינהרנטי, והמשפט בישראל מכיר במעמדם הייחודי של קטינים במגוון דרכים והקשרים. בין היתר, בקביעת גיל מינימום לאחריות פלילית, בחובה לחקור קטינים שחשודים בביצוע עבירות רק בידיעת ההורים ועל-ידי חוקרי נוער, בהגבלה על חקירה בשעות לילה, בחובה להישפט בפני שופט נוער, ובדרכים רבות נוספות.
למרות זאת, הניסיון שצברנו בוועד נגד עינויים מלמד כי כוחות הביטחון – שב"כ, צה"ל ומח"ש, וגורמי החקירה אשר חוקרים תלונות כנגד כוחות הביטחון – המבת"ן (מבקר תלונות נחקרים בשב"כ) והממונה על המבת"ן, הפרקליטות לעניינים מבצעיים והמחלקה לחקירות שוטרים – אינם מייחסים חשיבות מיוחדת לפגיעה בקטינים.
כך זה נראה בשטח:
שב"כ
במהלך שנת 2017 הגיע לוועד נגד עינויים מקרה של קטין בן 17.5 אשר נחקר במתקן חקירות של השב"כ וקיבל את אותו היחס המחפיר אותו סופגים בגירים המובאים למתקני השב"כ.
היחס שספג כלל השמה בבידוד, החזקה בתא בתנאים מחפירים וחקירה מאיימת, גם בשעות הלילה, שכוללת איומים, צעקות ואף אלימות פיזית, בעודו אזוק באופן מכאיב.
תלונה זו נגנזה על-ידי הממונה על המבת"ן כשלוש שנים וחצי לאחר האירוע, תוך שצוין בהחלטה כי "המתלונן נחקר בהתאם להנחיות ולנוהל הרלוונטי בעניין חקירות קטינים".
במהלך 2017 הגיע לוועד נגד עינויים מקרה של קטין בן 17.5 שנחקר במתקן חקירות של השב"כ וקיבל את אותו יחס מחפיר שסופגים בגירים המובאים למתקני השב"כ. בידוד, חקירה מאיימת גם בשעות הלילה בעודו אזוק
צה"ל
במהלך שנת 2020 הגיע לוועד נגד עינויים מקרה של קטין בן 12 שנורה ברגלו על-ידי חיילים, בעת ששיחק עם חבריו ליד ביתו. לאחר שהקטין נורה, הוא נלקח על-ידי החיילים מאזור ביצוע הירי לבית חולים בישראל, ללא ידיעת הוריו וכשהוא לבדו.
לקטין נגרמו נזקים גופניים ונפשיים, והוא עודנו סובל מהאירוע. למרות שממועד הירי חלפו כבר למעלה משנתיים, הפרקליטות לעניינים מבצעיים טרם קיבלה החלטה בתלונתו, כאשר הריחוק שנוצר ממועד האירוע עלול לגרום לכך שעדים ונחקרים רלוונטיים לא יזכרו את פרטי האירוע ובכך לפגוע ביכולת להגיע לחקר האמת.
משטרה
במהלך שנת 2021 התקבל בוועד נגד עינויים מקרה של קטין בן 15 אשר הותקף על-ידי ארבעה שוטרים רעולי פנים כאשר הלך ברחוב. השוטרים השכיבו את הקטין על המדרכה, והיכו אותו נמרצות, באופן אשר גרם לחבלות של ממש על גופו. הקטין פונה לבית חולים ונזקק לטיפול רפואי. למרות זאת, המחלקה לחקירות שוטרים סגרה את התיק מהטעם של "חוסר ראיות".
הארץ: "שוטרים בעטו והכו בנשק בן 15 שנעצר בחשד שיידה אבנים. השופט דחה את הסברם"https://t.co/9wWTFmIlOM
— Daniel Seidemann (@DanielSeidemann) August 11, 2022
בעוד שהאירועים המתוארים הינם בעלי פוטנציאל לעורר אימה ופחד גם בקרב בגירים, ברור כי ההשפעה שלהם הינה דרמטית והרסנית יותר כשמדובר בקטינים.
בעוד שהאירועים המתוארים הינם בעלי פוטנציאל לעורר אימה ופחד גם בקרב בגירים, ברור כי ההשפעה שלהם הינה דרמטית והרסנית יותר כשמדובר בקטינים
פרוטוקול איסטנבול, המדריך לתיעוד ולחקירה של עינויים ושל דרכי התעללות אחרות, אשר אומץ על-ידי האו"ם ובחודש יוני 2022 פורסם במהדורה מעודכנת, כולל התייחסות ספציפית לכך שקטינים חשופים לנזקים ארוכי טווח כתוצאה מחשיפה לטראומה כמו עינויים או התעללות במהלך הילדות, וכי יש לנהוג בהם בזהירות רבה.
המשמעות היא שגם מעשים שכלפי בגירים לא בהכרח ייחשבו לעינויים – בהחלט יכולים לגרום לקטינים כאב וסבל פיזי ונפשי חמורים יותר, ולהיחשב לעינויים והתעללות כשהם נעשים לקטינים.
למרות כל אלו, ילדים, ילדות ובני נוער ממשיכים להיות מושא עינויים והתעללות, ונראה שגורמי החקירה והתביעה הרלוונטיים אינם ממהרים לחקור תלונות של קטינים ולא מייחסים חשיבות מיוחדת לעובדה שנפגע העבירה הוא קטין ולא בגיר כאשר הם בוחנים האם האלימות שהופעלה כלפיהם הייתה סבירה.
אחרת, לא ניתן להבין כיצד החזקה בבידוד בתנאים מחפירים ואיזוק מכאיב בעת חקירת שב"כ, או מעצר אלים על-ידי ארבעה רעולי פנים שגרם לחבלות של ממש ולצורך להתפנות לבית חולים – אינם עוברים את הרף הנדרש לצורך מיצוי הדין עם הפוגעים.
לא מובן איך החזקה בבידוד בתנאים מחפירים ואיזוק מכאיב בחקירת שב"כ, או מעצר אלים ע"י 4 רעולי פנים שגרם לחבלות של ממש ולפינוי לביה"ח – אינם עוברים את הרף הנדרש לצורך מיצוי הדין עם הפוגעים
אוזלת היד של רשויות החוק במקרי התעללות בקטינים, מריחת הטיפול בתלונות ומסמוסן, הם בעיה של כולנו: ללא נשיאה באחריות ומיצוי הדין עם עובדי מדינה המתעללים בקטינים – ההתעללות תימשך, ודורות נוספים של קטינים יהפכו לבגירים פוסט טראומטיים, שאיבדו כל אמון במערכת המשפט ובצדק.
עו”ד אלונה קורמן - מנהלת המחלקה המשפטית בוועד נגד עינויים בישראל. בין השנים 2013-2015 שימשה כעורכת דין במחלקה המשפטית של הוועד הציבורי נגד עינויים, אז הוכשרה כמדריכה לתיעוד ולחקירה של עינויים לפי פרוטוקול איסטנבול. לאחר מכן, המשיכה לעסוק בהיבטים שונים של זכויות אדם, כמנחה קלינית בקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, וכן במגזר הפרטי. החל מחודש מאי 2022 מנהלת את המחלקה המשפטית בארגון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו