ישר! תחתום על הסכם עודפים עם הדמוקרטים, וביחד – עם ישראל ביתנו.

המועד האחרון לחתימה על הסכם עודפים – ב־16 באוקטובר.

נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אאל נהיאן ונשיא אלג'יריה עבד אל־מג'יד תבון באתר הנופש בורגו אניאציה בפסגת G7 בסאוולטרי שבאיטליה, 14 ביוני 2024 (צילום: Ludovic MARIN / AFP)

אלג'יריה הודיעה היום שהחליטה לנתק את יחסיה הדיפלומטיים עם איחוד האמירויות, בעקבות שורה של פעולות מצד אבו דאבי שאותן הגדירה "פרובוקטיביות או עוינות", וזאת למרות "אזהרות חוזרות ונשנות".

משרד החוץ האלג'יראי מסר שפעולותיה של איחוד האמירויות הגיעו לנקודה שבה לא ניתן עוד לראות בהן דבר מקובל או נסבל, וכי אלג'יריה "מיצתה את כל האמצעים לשימור היחסים הבילטרליים".

שגריר איחוד האמירויות זומן למשרד החוץ, נמסר לו על ההחלטה וניתנו לו 48 שעות למלא אחריה, כך מסר המשרד.

משרד החוץ של איחוד האמירויות לא השיב מייד לבקשת התגובה שרויטרס שלחה בדואר אלקטרוני.

היחסים בין שתי המדינות הידרדרו בשנים האחרונות, וכלי תקשורת באלג'יריה מתחו ביקורת חריפה על איחוד האמירויות והאשימו אותה בניסיון לזרוע מחלוקת באזור.

אלג'יריה ואבו דאבי נקטו גם עמדות שונות בכמה סוגיות אזוריות. אלג'יריה מתנגדת לנורמליזציה עם ישראל, בעוד איחוד האמירויות ויריבתה האזורית של אלג'יריה, מרוקו, כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם, שנחתמו בתיווך ארצות הברית ב־2020.

שתי המדינות ניצבות גם משני צידי המחלוקת רבת השנים על סהרה המערבית. איחוד האמירויות תומכת בטענת מרוקו לריבונות על השטח, שבו היא מפעילה קונסוליה, בעוד אלג'יריה תומכת בחזית פוליסריו, השואפת להקמת סהרה מערבית עצמאית.

גם באזור הסאהל גברה בשנים האחרונות המעורבות של שתי המדינות, כאשר איחוד האמירויות הרחיבה את קשריה עם כמה ממשלות באזור, בעוד יחסיה של אלג'יריה עם כמה משכנותיה מדרום נעשו מתוחים בעקבות שורה של הפיכות צבאיות.

נשיא אלג'יריה עבד אל־מג'יד אמר בשנה שעברה כי יחסיה של ארצו עם כל מדינות המפרץ חמים, למעט מדינה אחת – רמז ברור למדי לאיחוד האמירויות.

הוא תיאר את היחסים עם ערב הסעודית, כוויית, עומאן וקטאר כ"אחוותיים", ובמקביל האשים את אותה מדינה, מבלי לנקוב בשמה, בהתערבות בענייניה הפנימיים של אלג'יריה ובניסיון לערער את יציבותה.

בפברואר החלה אלג'יריה בהליך לביטול הסכם שירותי תעופה עם איחוד האמירויות, שנחתם באבו דאבי במאי 2013.

בג"ץ קבע שהדיון בעתירות הדורשות שהמשרד לשירותי דת יקיים כנס לזכרו של הרב עובדיה יוסף ב־14 באוקטובר ייערך ביום רביעי הקרוב.

השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וחאלד כבוב הם שידונו בעתירות, שהוגשו לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה קבע שהכנס יתקיים לאחר הבחירות לכנסת.

רכבים הנושאים פלסטינים השבים לרצועת עזה חוצים את מעבר רפיח בצד של מצרים, 19 במרץ 2026 (צילום: Amr ADEL / AFP)

כ־10,500 בני אדם יצאו מרצועת עזה מאז החלה באוקטובר 2025 הפסקת האש, לפי נתוני המעברים הישראליים שהגיעו לידי זמן ישראל.

באותה תקופה שבו לרצועה כ־6,000 בני אדם, כך שהמאזן השלילי עומד על כ־4,500 בני אדם.

מבין היוצאים, יותר מ־6,000 עזבו דרך מעבר רפיח, ואילו 4,500 יצאו דרך מעבר כרם שלום. החוזרים נכנסו דרך מעבר רפיח.

היוצאים מהרצועה מתחלקים לשתי קטגוריות: חולים ופצועים שפונו בידי ארגון הבריאות העולמי, ואנשים שיש להם זיקה למדינה שלישית – ובהם סטודנטים שקיבלו מלגות, תושבי הרצועה המבקשים להתאחד עם בני משפחה המתגוררים בחו"ל, ואחרים.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 יצאו מהרצועה 3,015 מטופלים ו־5,220 מלווים שהתלוו אליהם, ובסך הכול 8,235 בני אדם.

מכאן שמספר תושבי עזה שיצאו מהרצועה מסיבות שאינן רפואיות עומד על כ־2,300.

עיתון "הארץ" דחה את איום התביעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות תחקיר של העיתונאים שלומי אלדר ורותי יובל, שעסק בהתרעה שלפי הפרסום העביר נשיא איחוד האמירויות ואמיר אבו דאבי לנתניהו עשרה ימים לפני ה-7 באוקטובר בנוגע למהלך גדול שתכנן יחיא סנוואר נגד ישראל.

שער מוסף "הארץ" עם תחקירם של שלומי אלדר ורות יובל על ההתרעה שהעביר נשיא איחוד האמירויות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפני השבעה באוקטובר. פורסם ב-8 בספטמבר 2026 (צילום: "הארץ")

במכתב תגובה ששלחו עורכי הדין טל ליבליך ונתאי צוריאל, המייצגים את "הארץ", נטען כי הפרסום הוא "תוצר של תחקיר עיתונאי מעמיק ומבוסס מקורות בעניין ציבורי בעל חשיבות עליונה". עוד נכתב כי השאלות הנוגעות להתרעות שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר ולתגובה להן נמצאות במוקד השיח הציבורי זה כשלוש שנים.

"בהיעדר דין וחשבון מלא לציבור מצד מרשך, העיתונות ממלאת את תפקידה וחושפת טפח אחר טפח של מידע לציבור", נכתב בתגובה. "מרשיי לא יירתעו מלחשוף את האמת גם בבית המשפט".

שלומי אלדר בטקס פרסי אופיר בתל אביב, 18 בספטמבר 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

ב"הארץ" דחו גם את דרישות נתניהו להסיר את הכתבה, להתנצל ולשלם מיליון שקלים "לצורכי פשרה", תחת איום בתביעה של יותר מ־2.5 מיליון שקלים. לטענת העיתון, הדרישות "מעידות על טיב פניית מרשך, שכל תכליתה היא השתקת ביקורת עיתונאית".