מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בת"א כתבי אישום נגד ארבעה נאשמים בהטרדות של עד המדינה ניר חפץ ועדת התביעה הדס קליין, במשפט המתנהל נגד ח"כ בנימין נתניהו ואחרים ("תיקי האלפים").
בכתבי האישום, שהוגשו על ידי עו"ד אלכסנדרה קרא, מתוארים אירועים שונים של הטרדות עד המדינה חפץ ועדת התביעה קליין בנוגע לעדותם בבית המשפט. שני כתבי אישום הוגשו על הטרדתו של ניר חפץ, כתב האישום הראשון הוגש נגד הרצל גוזלן בן 61 מת"א, שמהיום בו החל חפץ למסור את עדותו בבית המשפט, פרסם מספר ציוצים בחשבון הטוויטר שלו, ובהם: "לסמוך עליו זה כמו לסמוך על הנאצים שהשמידו מיליוני יהודים", ו-"ביום מותך נחגוג". בנוסף, נאשם גולן שפרסם תמונות של עד המדינה עם הכיתוב "שתמות", "המסוכן שבגד" וכו'.
כתב האישום השני הוגש נגד שמואל טל (21), הנאשם ששלח הודעה אישית בפייסבוק לעד המדינה יום אחרי שהחל בעדותו בבית המשפט.
שני כתבי האישום הנוספים הוגשו בגין הטרדתה של הדס קליין. כתב אישום אחד הוגש נגד שלום אזרד (73) מראש העין, שבמהלך עדותה של קליין פרסם בחשבון הטוויטר שלו ציוצים כדוגמת: "יא שטינקרית מושחתת מכשפה מרשעת שקרנית רמאית גזענית לשקר יש רגליים נבלה סרוחה הדס קליין יומך קרב סוכנת מרשעת של המשטרה את גמורה". לדברים אלו נוספו גם גידופים ונאצות כלפיה.
כתב אישום נוסף הוגש נגד שמעון אטיאס (58) מכרמיאל, אשר טרם עדותה של קליין, פרסם בחשבון הטוויטר שלו אמירות נגד העדה, ובין היתר שהוא מייחל למותה, כי הוא מודה כביכול בכך שהיא משקרת בעדותה, וכן הפיץ לגביה שהיא כביכול חולה במחלה סופנית.
בכתבי האישום נאמר, כי הפרסומים עולים לכדי הטרדה של עדי התביעה בנוגע להודעות שמסרו בחקירותיהם במשטרה, ובנוגע לעדויות שמסרו או שעמדו למסור בבית המשפט.
בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.
חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
כן. מאמרים כאלה נכתבו גם אחרי רצח שירין אבו עקלא, עד שלא הייתה ברירה אלא להודות שחייל דודבן רצח אותה. מאמרים כאלה נכתבו אחרי הטבח בפרמדיקים ברפיח, עד שהתגלה הקבר הגדול שבו קברו את הפרמדיקים עם האמבולנסים שלהם.
אבל בכל זאת יש דבר אחד מצויין במאמר הזה: הוא מסביר בצורה מאד מדוייקת איך עבדה הכחשת השואה.
הכותרות הראשיות עכשיו
אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?
1
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
פרויקט מיוחד: חבר, אתה חסר
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו