חתונה באמצעות זום. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

באווירה הנוכחית, הדיון בעליון על "נישואי יוטה" עלול לערער גם הסדרי נישואים אחרים

העליון יצטרך להכריע בקרוב בערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את רשם האוכלוסין לרשום זוגות שנישאו דרך זום במדינת יוטה ● בשלב זה, השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הבקשה לעיכוב ביצוע, אך בדיון עצמו עשויה ההלכה בדבר נישואים שנערכו במדינה זרה לעמוד במבחן מחדש ● עם האווירה המנשבת מהממשלה הנכנסת, כלל לא בטוח שהסטטוס קוו יישמר ● פרשנות

החלטתה של שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מהשבוע שעבר, בעניין רישום "נישואי יוטה" במרשם האוכלוסין, הייתה החלטה קלה במישור המשפטי.

אין מדובר בפסק דין סופי, אלא בהחלטה להימנע מעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקיבל את העתירה לרשום את הזוגות שנישאו בדרך הזו במרשם האוכלוסין, מבלי להמתין לתוצאות הערעור שעודנו מתברר בבית המשפט העליון.

אך מובן מאליו שלצד השיקול המשפטי הטכני הפשוט, ניצבות גם רוחות השעה, המאיימות בעצם הימים האלה על חופש הפעולה של בית המשפט העליון. קבלת החלטה המתפרשת כיותר מדי ליברלית, בנושאים הנושקים לענייני דת ומדינה, בעת שמפלגות כמו נעם, ש"ס, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מציבות את דרישותיהן במסגרת מו"מ קואליציוני – אינה עניין של מה בכך.

רוחות השעה מאיימות בימים אלה על חופש הפעולה של בית המשפט העליון. קבלת החלטה המתפרשת כיותר מדי ליברלית, בנושאים הנושקים לענייני דת ומדינה, אינה עניין של מה בכך

הסוגיה המשפטית עצמה אינה מסובכת, מאחר שהיא מערבת שני עולמות תוכן, שבהם הכללים המשפטיים די ברורים ומגובשים – האחד הוא סוגיית רישום נישואים במרשם האוכלוסין (להבדיל משאלת ההכרה בהם במשפט הישראלי ומתן תוקף משפטי לאותם נישואים); והשני הוא שאלת הסעדים הזמניים בבית המשפט העליון, במהלך דיון בערעור. לכן ההחלטה של ברק-ארז הייתה פשוטה יחסית.

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)
שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

המונח "נישואי יוטה" חדר לחיינו זמן קצר לאחר פרוץ מגפת הקורונה בשנת 2020. יוטה, כמו כמה מדינות נוספות בארה"ב וברחבי העולם, החלה לאפשר לאזרחיה ותושביה להינשא בטקס נישואים על ידי עורך נישואים מוסמך, וזאת בלא להתייצב פיזית במקום המיועד לכך, אלא באמצעות תוכנת הזום.

אלא שלהבדיל מרוב המדינות שנקטו בצעד זה – ביוטה וביפן הוחלט לאפשר גם לאזרחים ולתושבים של מדינות זרות, השוהים בכל מקום על פני הגלובוס, לקיים את הליך הנישואים ולקבל תעודת נישואים רשמית של מדינת יוטה.

כמה עשרות זוגות ישראלים בחרו, ככל הידוע, להינשא ב"נישואי יוטה". לאחר שקיבלו בדואר את תעודת הנישואים, חתומה בחותמות כנדרש, פנו לרשות האוכלוסין בישראל וביקשו להירשם כנשואים. אלא שהם נתקלו בסירוב, ובעקבות זאת הוגשה שורה של עתירות מנהליות לבתי משפט מחוזיים ברחבי המדינה – בשיתוף עם ארגון חדו"ש.

כמה עשרות זוגות ישראלים בחרו, ככל הידוע, להינשא ב"נישואי יוטה". לאחר שקיבלו בדואר את תעודת הנישואים, חתומה בחותמות כנדרש, פנו לרשות האוכלוסין וביקשו להירשם כנשואים – אך נתקלו בסירוב

טענת העותרים הייתה כפולה: מחד, הם התבססו על "הלכת פונק-שלזינגר" שנפסקה בבג"ץ בשנת 1963, לפיה סמכות פקיד הרישום ברשות האוכלוסין מתמצה בהקשר זה בבדיקת אמיתות תעודת הנישואים ולא במתן תוקף לנישואים עצמם, כך שאם הנישואים תקפים במקום שבו נערכו, חובה לרשום בישראל את המבקשים בסטטוס של נשואים.

מאידך, הם טענו שנוכחות באמצעות זום כמוה כנוכחות פיזית – וכי השימוש בהיוועדות חזותית נפוץ גם במשפט הישראלי, ולראיה דיוני מעצר הנערכים כאשר החשודים אינם נמצאים פיזית בבית המשפט.

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ, בדיון של ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, 15 במרץ 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ, בדיון של ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, 15 במרץ 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הראשון להכיר בתוקפם של "נישואי יוטה" היה בית המשפט המחוזי מרכז. השופטת אפרת פינק (לשעבר בכירה בסנגוריה הציבורית) קבעה בחודש יולי השנה כי בהתאם ל"הלכת פונק-שלזינגר":

"ככל שמוצגת תעודה ציבורית תקפה, שניתנה על ידי גורם מוסמך של אותה מדינה שהנפיקה את התעודה, ומעידה על טקס נישואים, המוכר באותה מדינה, על פקיד הרישום לרשום הנישואים במרשם האוכלוסין. המדינה שהנפיקה היא הסוברנית לקבוע אילו טקסים מוכרים בה, וממילא למדינה אחרת אין יכולת להתערב בכלליה".

משכך, ומבלי להכיר בתוקף הנישואים, הורה בית המשפט לרשות האוכלוסין לרשום את העותרים כנשואים, בהתבסס על תעודת הנישואים ממדינת יוטה.

על יסוד פסק הדין ממחוזי מרכז, קבע בחודש ספטמבר גם השופט אברהם רובין מבית המשפט המחוזי בירושלים, כי יש לקבל את העתירה ולהכיר ב"נישואי יוטה" לצורך רישום בישראל – תוך דחיית טענת המדינה כי יש לראות בנישואים אלה כאילו נערכו בישראל. עתירות מנהליות נוספות באותו עניין עודן תלויות ועומדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לפני כחודש החליטה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לערער על פסקי הדין שהורו למדינה לרשום במרשם האוכלוסין את הנשואים ב"נישואי יוטה" – תוך שהיא מיישרת קו עם עמדתו של אריה דרעי, ששימש בתפקיד שר הפנים במועד שבו התבקש משרד הפנים לרשום את מחזיקי תעודת הנישואים מיוטה.

לפני כחודש החליטה היועצת המשפטית לממשלה לערער על פסקי הדין שהורו למדינה לרשום במרשם האוכלוסין את הנשואים ב"נישואי יוטה" – תוך שהיא מיישרת קו עם עמדתו של דרעי, שר הפנים דאז

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נואמת בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, 5 בספטמבר 2022 (צילום: גדעון מרקוביץ/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נואמת בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, 5 בספטמבר 2022 (צילום: גדעון מרקוביץ/פלאש90)

הפרקליטות הבהירה בערעור כי היא אינה מבקש לערער על "הלכת פונק-שלזינגר", אלא שבמקרה של "נישואי יוטה" בני הזוג הנישאים שוהים בישראל, ולכן אין מקום להחיל עליהם את ההלכה בדבר נישואים שנערכו במדינה זרה, לפי חוקיה של אותה מדינה.

הערעורים שהגישה המדינה על שני פסקי הדין – הן ממחוזי מרכז והן ממחוזי ירושלים – עתידים להישמע במאוחד, בפני הרכב שופטים. טרם נקבע מועד לדיון, אך הוא אמור להיקבע בהקדם.

בינתיים עמדה על הפרק, כאמור, שאלת עיכוב הביצוע. השופטת ברק-ארז קבעה כי המדינה לא הצליחה להוכיח כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך כתוצאה מרישום הזוגות הנישאים במרשם האוכלוסין.

היא ציינה כי היא אינה מתייחסת לסיכויי הערעור שהגישה המדינה, במסגרת ההחלטה לדחות את בקשת המדינה לעיכוב ביצוע, ואם הערעורים יתקבלו, ניתן יהיה לבטל את הרישום כנשואים במרשם האוכלוסין.

החלטתה של ברק-ארז, עם כל היותה פשוטה במישור המשפטי, מעוררת חשש שמא תוקפה של "הלכת פונק-שלזינגר" עצמה תעמוד למבחן בעת הדיון בערעורים.

החלטתה של ברק-ארז, עם כל היותה פשוטה במישור המשפטי, מעוררת חשש שמא תוקפה של "הלכת פונק-שלזינגר" עצמה תעמוד למבחן בעת הדיון בערעורים

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: דוברות בתי המשפט)
בית המשפט העליון בירושלים (צילום: דוברות בתי המשפט)

אם הרכב השופטים שידון בערעורים יחליט לנקוט קו רגרסיבי, ברוח הזמן או במנותק ממנו, הוא עשוי לתת למדינה יותר ממה שהיא ביקשה:

לא רק בידול בין ההלכה הוותיקה, המבחינה בין שאלת הרישום לשאלת תוקף הנישואים, לבין המקרה הנוכחי של נישואים באמצעות זום; אלא ערעור מעמדה של ההלכה עצמה, המהווה אבן יסוד להפרדה שבין הממסד הרבני לבין הסטטוס האזרחי הרשום במרשם האוכלוסין.

עוד 854 מילים
סגירה