שיח סוער מתקיים בימים האחרונים ביחס לעתיד של תיק ביטחון הפנים והמשטרה בישראל. בתוך כך, פרקליטות המדינה פרסמה ב-17.11.22 את הדו"ח השנתי לשנת 2021, אשר כולל גם דו"ח לגבי הפעילות של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) באותה שנה. לצערנו, דו"ח זה מהווה מקור נוסף לדאגה.

בתוך השיח הסוער באשר לעתיד תיק ביטחון הפנים והמשטרה בישראל, פרקליטות המדינה פרסמה את הדו"ח השנתי ל-2021, הכולל גם דו"ח לגבי הפעילות מח"ש באותה שנה. לצערנו, דו"ח זה מהווה מקור נוסף לדאגה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הדו"ח של מח"ש מתהדר בכך ש"שנת 2021 הייתה שנה של שינוי וצמיחה עבור מח"ש", בדגש מיוחד על קיצור לוחות הזמנים לטיפול בתלונות ועיבוי אגף הפרקליטות במח"ש בצוות פרקליטים ייעודי, שכל מטרתו היא טיפול בתיקי חקירה הממתינים לקבלת החלטות סופיות בהם, כך שב-89% מהתיקים עמד זמן הטיפול על שישה חודשים או פחות.

אך קריאה ביקורתית והשוואתית של הדו"ח חושפת מגמה מדאיגה ביותר של התפרקות מח"ש מתפקידה, כפי שהוא מעוגן בפקודת המשטרה – לנהל חקירות פליליות במקרים שבהם החשודים בביצוע העבירה הם שוטרים.

קודם כל, חשוב לציין כי הדוח של מח"ש לשנת 2021 אינו כולל נתונים בסיסיים שנכללו בדוחות קודמים. הדוח של מח"ש לשנת 2020 כלל את מספר התיקים שנסגרו על-ידי מח"ש באותה שנה (2,941) וכן פילוח נהיר שלהן לפי טיב הטיפול בתלונה במח"ש.

ב-11% מהתיקים (618 תלונות) ההחלטה בדבר סגירת התיק בוצעה לאחר בדיקה חקירה פלילית (באזהרה), ב-36% מהתיקים (1,059 תלונות) ההחלטה התקבלה לאחר בדיקה מקדימה פלילית, וב-43% מהתיקים (1,264 תלונות) ההחלטה התקבלה מבלי שבוצעה על-ידי מח"ש בדיקה מקדימה פלילית או חקירה פלילית.

בדו"ח של שנת 2021, לעומת זאת, אין את המספר הכולל של התיקים שנסגרו באותה שנה על-ידי מח"ש, ואין פילוח לפי טיב הטיפול בתלונה במח"ש.

במקום זאת, מצוין כי "בשנת 2021 התקבלו החלטות סופיות ב-3,070 תיקים (לעומת 1,264 החלטות סופיות ב-2020) שלא בוצעה בהם בדיקה מקדימה פלילית או חקירה פלילית". צויין גם כי: "בשנת 2021 התקבלו על ידי פרקליטות מח"ש החלטות סופיות ב-2,286 תיקים שבוצעה בהם חקירה פלילית בשנה זו או קודם לכן", וכן כי "ב-625 תיקים הבשילה החקירה לכד חקירה באזהרה לשוטר החשוד בביצוע העבירה".

קריאה ביקורתית והשוואתית של דו"ח מח"ש חושפת מגמה מדאיגה של התפרקות מח"ש מתפקידה, כפי שהוא מעוגן בפקודת המשטרה – לנהל חקירות פליליות במקרים שבהם החשודים בביצוע העבירה הם שוטרים

למרות הבחירה של מח"ש להציג את הנתונים באופן עמום, חיבור של המספרים המופיעים בדו"ח מוביל לשלוש מסקנות ביחס לעבודת מח"ש בשנת 2021:

1

הראשונה, בשנת 2021 מח"ש סגרה ללא העמדה לדין פלילי כמות כפולה של תיקים ביחס לשנת 2020 (5,356 תיקים בשנת 2021 לעומת 2,941 תיקים בשנת 2020).

ניתן היה לחשוב כי אפשר להסביר פער זה באמצעות עליה דרמטית במספר התלונות שהוגשו, אולם לפי הנתונים שמופיעים בדו"ח מספר התלונות בשנת 2020 ובשנת 2021 היה כמעט זהה (4,401 תלונות בשנת 2021 לעומת 4,082 תלונות בשנת 2020).

2

השנייה, חל גידול משמעותי במספר התיקים שנסגרו מבלי שמח"ש ביצעה בהם בדיקה מקדימה פלילית או חקירה פלילית, כך שרוב התיקים בשנת 2021 נסגרו ללא בדיקה או חקירה כאמור (57% מהתיקים בשנת 2021 לעומת 43% מהתיקים בשנת 2020).

3

השלישית, חל קיטון דרמטי במספר התיקים שבהם בוצעה חקירה פלילית באזהרה (12% מהתיקים בשנת 2021 לעומת 21% מהתיקים בשנת 2020).

חרף העמימות בהצגת נתוני מח"ש, עולות 3 מסקנות: הוכפל מס' התיקים שמח"ש סגרה ללא העמדה לדין פלילי, גדל מאוד מס' התיקים שנסגרו ללא חקירה, ופחת מאוד מס' התיקים שבוצעה בהם חקירה פלילית באזהרה

המגמות המתוארות נותנות את אותותיהן בעבודת הוועד נגד עינויים. רבות מהתלונות שמוגשות על-ידנו למח"ש נדחות כעבור מספר חודשים ללא ביצוע בדיקה פלילית או חקירה פלילית, גם במקרים שבהם ההתנהלות של השוטרים גרמה לחבלות בגופם של המיוצגים על-ידנו.

בחלק מהמקרים, מח"ש חוקרת את האירוע רק לאחר שאנחנו מגישות ערר ליחידת עררים בפרקליטות המדינה, אשר מורה למח"ש לחקור בעקבות הגשת הערר.

מקרה לדוגמה הוא של מפגינה אשר נדרסה על-ידי סוס של פרש במסגרת פינוי הפגנה, בעוצמה שגרמה לכף רגלה להתרסק. תלונתה נגנזה ללא חקירה פלילית, ורק לאחר הגשת ערר וקבלתו, בוצעה חקירה באזהרה. אלא שאז החקירה בוצעה בחלוף כשנה ממועד האירוע.

אפרת הזמרת המקסימה מדיירי מאהל בלפור, הפגינה בת"א ומספרת בכאב לב: "תוך כדי שכולאים אותנו השוטרים בזמן שאנחנו מחפשים דרך לברוח, הרגשתי מעיכה חזקה על רגל שמאל ואז על ימין. פרש עם סוס דרס אותי נפלתי ארצה צעקתי לעזרה והוא נעצר. שני שברים בכף רגל שמאל על גבול ניתוח.
תודה למשטרת ישראל pic.twitter.com/PSWVvvVGQy

— לירי בורק שביט (@lirishavit) October 3, 2020

מצב זה הינו בעייתי מאוד ממספר סיבות:

1. ראשית, ערר מצריך ידע משפטי והשקית משאבים לא מבוטלת, ואולם לא כל נפגעי העבירה מיוצגים ויכולים להגיש ערר כנגד החלטת מח"ש לסגור את התיק ללא בדיקה מקדימה פלילית או חקירה פלילית.
2. שנית, משך הזמן שחולף ממועד האירוע ועד שהתיק חוזר למח"ש לחקירה פוגע ביכולת של מח"ש לבצע חקירה אפקטיבית ומביא לסיכול האפשרות להעמיד לדין פלילי שוטרים שעברו על החוק.
3. שלישית, בהיעדר ערר, מח"ש מתפרקת מתפקידה הייחודי לחקור עבירות שהחשודים בביצוען הם שוטרים.

המגמות הללו נותנות אותותיהן בעבודת הוועד נגד עינויים. רבות מהתלונות שמוגשות על-ידנו למח"ש נדחות כעבור מספר חודשים ללא ביצוע בדיקה פלילית או חקירה פלילית, גם כשהתנהלות השוטרים גרמה לחבלות

לסיכום, נראה כי קיים קשר ישיר בין קיצור משך זמן הטיפול בתלונה בו מתהדרת מח"ש לבין העובדה שחלה ירידה דרמטית במספר התיקים שבהם מח"ש מבצעת חקירה פלילית באזהרה שיכולה להוביל להעמדה לדין פלילי.

מן הראוי הוא שמח"ש תעשה בדק בית ותפעיל את סמכויותיה באופן יסודי, תוך מתן משקל של ממש לאינטרס הציבורי שבבירור תלונות נגד שוטרים החשודים בביצוע עבירות, לשם שמירה על הביטחון של כולנו.

עו”ד אלונה קורמן - מנהלת המחלקה המשפטית בוועד נגד עינויים בישראל. בין השנים 2013-2015 שימשה כעורכת דין במחלקה המשפטית של הוועד הציבורי נגד עינויים, אז הוכשרה כמדריכה לתיעוד ולחקירה של עינויים לפי פרוטוקול איסטנבול. לאחר מכן, המשיכה לעסוק בהיבטים שונים של זכויות אדם, כמנחה קלינית בקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, וכן במגזר הפרטי. החל מחודש מאי 2022 מנהלת את המחלקה המשפטית בארגון.