אריה דרעי אחרי פגישה עם בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' במסגרת המו"מ הקואליציוני, 5 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

גם אם יוחלט שקיים ניגוד עניינים, חוק דרעי יעבור בכל מקרה

יש עתיד פנתה אתמול ליועמ"שית הכנסת והעלתה את הטענה כי ארבעה מחברי הקואליציה העתידית מצויים בניגוד עניינים בהצבעה על שינוי חוק יסוד הממשלה על מנת לאפשר לדרעי לכהן כשר ● במצב דומה בעבר, קבע יועמ"ש הכנסת הקודם כי ח"כים המצויים בניגוד עניינים צריכים להצהיר על כך במליאת הכנסת קודם להצבעה ● אולם הלכה למעשה, אין בכך כדי למנוע את ההצבעה על החוק ● פרשנות

ראש הממשלה יאיר לפיד, שבקרוב ישוב לשרת כיו"ר האופוזיציה, הוסיף אתמול לשיח הציבורי טענה חדשה. לדבריו, ארבעה ח"כים מהקואליציה העתידית אינם רשאים להשתתף בהצבעה על חוק דרעי – אותו שינוי בחוק יסוד הממשלה שאמור לאפשר לאריה דרעי לכהן כשר – מכיוון שהם נגועים בניגוד עניינים אישי.

הארבעה שציין לפיד הם יו"ר ש"ס אריה דרעי, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, וח"כי הליכוד דוד ביטן וחיים כץ.

לגבי דרעי, ניגוד העניינים זועק לשמיים. החוק המוצע הוא פרסונלי ורטרואקטיבי ונועד לפתור את הסבך עבור דרעי, שנידון למאסר על תנאי בהסדר טיעון – אך כיוון שהודיע שהתפטר מהכנסת, שייר את הצורך בהחלטת השופט בשאלת הקלון. דרעי הוא עבריין מורשע פעם שנייה, והצבעה שלו בחקיקה שנועדה לשרת אותו באופן אישי, הופכת את הליך החקיקה לקרקס.

נתניהו וביטן נמצאים בימים אלה תחת כתבי אישום, והחוק הזה עשוי לחול עליהם בעתיד הנראה לעין. במקרה שלהם, ניגוד העניינים צופה פני עתיד. הם עדיין לא הורשעו ולפיכך לא הגיעו לשלב גזר הדין, אם בכלל יגיעו אליו.

בעניינו של כץ ניכר שטענת יש עתיד לא רלוונטית. דינו של כץ, במסגרת הסדר טיעון, נקבע בפברואר 2022. הוא קיבל קנס כספי ומאסר על תנאי ולא הוטל עליו קלון ולפיכך, החוק החדש אינו נוגע לו. המקרה שלו הסתיים לחלוטין.

יו"ר סיעת יש עתיד ומרכז האופוזיציה ח"כ בועז טופורובסקי פנה אתמול ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, וטען כי מטרת החוק החדש היא "להכשיר ממשלה המושתת על עבריין מורשע שאינו רלוונטי רק לאדם המדובר, אלא יש לו השפעה ישירה על חברי כנסת נוספים המצויים בשלבים מתקדמים של הליכים פליליים המופעלים נגדם.

"ההצבעה של אותם חברי כנסת על חוק זה משרתת את האינטרסים האישיים, ובמצב כזה מתקיים ניגוד עניינים אינהרנטי, מובהק וזועק". טופורובסקי מציין כי הדבר נוגד את הקוד האתי של חברי הכנסת.

חבר הכנסת לשעבר איילת שקד התייחסה לטענה של יש עתיד וכתבה בטוויטר: "אין דבר כזה ניגוד עניינים לחבר כנסת במליאה. יש 120 חברי כנסת וכל אחד צריך להצביע על הכול. בעבר היו חברי כנסת שהמציאו את הרעיון הטיפשי הזה כי רצו להתחמק מהצבעות. במליאה כולם מצביעים".

"אין דבר כזה ניגוד עניינים לחבר כנסת במליאה. יש 120 חברי כנסת וכל אחד צריך להצביע על הכול. בעבר היו חברי כנסת שהמציאו את הרעיון הטיפשי הזה כי רצו להתחמק מהצבעות. במליאה כולם מצביעים"

איילת שקד בתל אביב, 1 בנובמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
איילת שקד בתל אביב, 1 בנובמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

ניגוד העניינים בחוק ההמלצות מ-2017

בשנים האחרונות טענת ניגוד העניינים עלתה – איך לא – סביב הניסיונות לחוקק חוקים שייטיבו עם נתניהו והליכיו הפליליים. עוד כשנתניהו היה תחת חקירות ולפני שהוחלט על הגשת כתב אישום, הקואליציה של הליכוד ניסתה לבלום את חוקרי המשטרה מלסכם את החקירה בעניינו והם שאפו להעביר את "חוק ההמלצות".

באותו חוק (שעבר בסופו של דבר ונכנס לספר החוקים) נקבע כי בעת שהמשטרה מסכמת חקירה ומעבירה את המידע לפרקליטות המדינה, היא תעביר את החומר ללא עמדת המשטרה בנוגע לעניין הגשת כתב אישום. להבדיל, החוק קובע כי כשמדובר בניהול חקירה משטרתית ללא פרקליט מלווה, מותר למשטרה לתת המלצה בנוגע לכתב אישום.

הצעת החוק ב-2017 יצרה ויכוח ציבורי סוער והתנגדות נרחבת. הדרך להעברת אותו חוק נוקתה, בסופו של דבר, אחרי שנתניהו הצהיר שהחוק לא יחול באופן רטרואקטיבי – כלומר על מי שכבר החלה חקירת משטרה בעניינו. אבל עוד לפני כן דרש היועץ המשפטי של הכנסת דאז, עו"ד איל ינון, שחברי כנסת שנמצאים תחת חקירת משטרה יעלו לדוכן העדים ויצהירו על ניגוד העניינים שלהם.

לפי חוות הדעת של ינון שפורסמה באותה העת, ועדת האתיקה של הכנסת קבעה במהלך השנים כלל מנחה, שלפיו כאשר מדובר בהחלטה שיש בה משום "הטבה לקבוצה שעליה נמנה חבר הכנסת, יש לבחון את גודל הקבוצה. ככל שמדובר בקבוצה גדולה ורחבה – כך ניגוד העניינים פוחת, וכלל שמדובר בקבוצה מצומצמת, ניגוד העניינים גובר".

ועדת האתיקה קבעה במהלך השנים כלל מנחה, שלפיו כאשר מדובר בהחלטה שיש בה משום "הטבה לקבוצה שעליה נמנה הח"כ, יש לבחון את גודל הקבוצה. ככל שמדובר בקבוצה גדולה ורחבה – כך ניגוד העניינים פוחת"

איל ינון, לשעבר היועץ המשפטי של הכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
איל ינון, לשעבר היועץ המשפטי של הכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם להקיש מן הניתוח של ינון ב-2017 להיום: ככל שנושא שינוי החוק יחול בעתיד על קבוצה מאוד מצומצמת, כך מדובר בניגוד עניינים מובהק.

מספר אנשים שעשויים להיות מועמדים לתפקידי שרים והורשעו ולגביהם מתקיים דיון האם יש עליהם קלון או אין עליהם קלון – הוא מספר נמוך מאוד. כרגע מדובר באדם אחד בלבד – ובעתיד, אם יורשעו נבחרי ציבור נוספים, החוק עשוי לחול גם עליהם אך עדיין זו קבוצה קטנה ולא חוק שבא לשרת את הציבור הרחב.

מספר אנשים שעשויים להיות מועמדים לתפקידי שרים והורשעו ולגביהם מתקיים דיון האם יש עליהם קלון או אין עליהם קלון – הוא מספר נמוך מאוד. כרגע מדובר באדם אחד בלבד – אריה דרעי

לגופו של עניין, באותה העת קבע ינון כי אכן מספר חברי כנסת שהיו באותו הזמן תחת חקירה משטרתית – חיים כץ, בנימין נתניהו, דוד ביטן, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וג'מעה אזברגה – "יוכלו להצביע במליאה על הצעת החוק רק לאחר שמסרו הודעת גילוי נאות בעל פה במליאה לפני ההצבעה, בדבר ניגוד העניינים בו הם מצויים".

בהמשך, מששונתה הצעת חוק ההמלצות כך שהיא לא תחול על מי שנפתחה בעניינו חקירה משטרתית לפני תחולת החוק, ינון הודיע ליו"ר הכנסת כי כבר אין צורך בהצהרות ניגוד העניינים במליאה.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)

כעת עולה השאלה מה תעשה היועצת המשפטית הנוכחית. עו"ד אפיק אינה מחויבת לחוות הדעת המשפטיות של קודמה בתפקיד – לא מדובר בתקדימים, אלא רק בניסיון מן העבר. אולם יש עתיד עשויה ללכת עם הנושא זה לבג"ץ.

כך או אחרת, אם יוחלט ששלושה ח"כים צריכים להצהיר במליאה כי הם בניגוד עניינים – דרעי, נתניהו וביטן – האירוע אולי יהפוך למחזה מעניין, אך החוק, כפי הנראה, יעבור בכל מקרה.

עוד 847 מילים
סגירה