בקצרה:

• 95% ממשגיחי הכשרות מועסקים בפועל בידי בעלי בתי העסק שעליהם הם מפקחים, מקבלים את שכרם ישירות מהם, ותלויים בהם כלכלית. דוח מבקר המדינה "הפיקוח על כשרות המזון" 2017 הגדיר את המצב הזה כ"ניגוד עניינים מובנה".
• רק כ-35% ממשגיחי הכשרות מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות, אף שנוהל הרבנות מחייב אותה יותר משש שנים. הפערים גדולים בין ערים: 10% מוסמכים בנתניה, 17% בירושלים, 58% בתל אביב, 64% באשדוד.
• המועצות הדתיות בירושלים ובנתניה מטילות הגבלות על מזון שקיבל הכשר ממועצות דתיות אחרות. המבקר קבע שההגבלות מצמצמות בחירה ומייקרות את המזון – וזאת בניגוד לטענת האחידות של תומכי ביטול הרפורמה.
• בין 2009 ל-2016 הוגשו יותר מ-800 בקשות של מקבלי קנסות להישפט על עבירות כשרות, ובאף אחת מהן לא הוגש כתב אישום. ברוב המקרים חלה התיישנות. המבקר קבע כי "המבקשים להישפט מופלים לטובה".
• תחשיב משרד האוצר מעריך את העלות השנתית של החזרה למונופול הרבנות בכ-750 מיליון שקל, מתוכם 600 מיליון שקל בתוספת מחירי תעודות כשרות שתגולגל לצרכן.

מבקר המדינה ביקר בחריפות את מוסד הרבנות הראשית, בדוחות שפרסם ב-2009 וב-2017, וקבע שבמהלך הזמן שחלף בין הדוחות המועצות הדתיות לא תיקנו את הליקויים שנמצאו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

רפורמת הכשרות מ-2021, שאמורה הייתה לאפשר לגופי כשרות פרטיים לתת תעודות, בוטלה בידי הממשלה הנוכחית ומעולם לא נכנסה לתוקף בפועל. התוצאה היא שמערך הכשרות מנוהל בידי המונופול הרבני הכושל. 

דוח מבקר המדינה על מערך הכשרות מצא שכ-95% מהמשגיחים הועסקו ישירות בידי העסקים שעליהם פיקחו; שרבים מהם שובצו לשעות עבודה בלתי אפשריות; ושיש פערים של מאות אחוזים בעלות בין רשויות לרשויות. אופן ניהול מערך הכשרות אינו מעורר אמון. כיוון שהרפורמה לא יצאה לפועל, המציאות הזאת לא השתנתה עד היום.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.