"הרגשנו שהם לא כיבדו אותנו", אמר ליאו מסי אחרי הקרב הסוער מול הולנד ברבע הגמר, "וזה כמו תבלין כדורגל". 17 כרטיסים צהובים נשלפו במאבק, עלבונות הוחלפו ואחד האנשים האנשים הנערצים בעולם, המתגומלים ביותר בעולם, המוכרים ביותר על כדור הארץ, התלונן שהוא לא זכה לכבוד המגיע לו – וזה מה שדרבן אותו.

אנחנו בטריטורית "הריקוד האחרון". מייקל ג'ורדן סיפר שהוא דרס יריבים באכזריות כי מישהו לא אמר לו שלום או מישהו אחר זכה בתואר אישי ו"זה היה חוסר כבוד עבורי". אחרי הפעם העשירית בערך שואל את עצמו הצופה, האם ג'ורדן מודע לעצמו? האם הוא מבין כמה מאולץ זה נשמע, כמה חסר שליטה הוא?

אולי זו הייתה הדרך של ג'ורדן לדרבן את עצמו בכל פעם מחדש, כי גם הגדולים ביותר זקוקים לזה. זה, בין היתר, מה שהופך אותם לכאלו. זו הדרך שלהם וגם הגורל שלהם, לחפש ולמצוא מי ש"לא כיבדו אותנו" – ואז לעלות עליו עם D9.

גם הקרואטים עשו קילומטרז' נאה על הרגשות האלו. לפני חצי הגמר מול אנגליה במונדיאל הקודם הם טענו שהאנגלים שחצנים ויהירים ומזלזלים בהם. ההוכחה הייתה שיר האוהדים ההומוריסטי, סוג של שוקולד מריר, המודע לעצמו "זה חוזר הביתה".

קפטן נבחרת קרואטיה לוקה מודריץ במשחק מול ארגנטינה בחציה הגמר של המונדיאל בקטאר, 13 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

הטענה נשמעת מגוחכת עוד יותר כשמקשיבים לשירים ששחקני נבחרת קרואטיה שרים בחגיגות ובחדר ההלבשה, על מחנות השמדה במלחמת העולם השנייה בהם רצחו האוסטשה מאות אלפים, על גופות של סרבים שנסחפות לים האדריאטי, על האזורים בבוסניה ששייכים לקרואטיה, לדעתם. זה לא פוגעני בעיניהם.

אלכס פרגוסון השתמש בטכניקה הזו שוב ושוב בהצלחה: זה אנחנו נגד כל העולם, למרות שמנצ'סטר יונייטד היא אחד המועדונים הפופולריים ושכזה נהנה מפריבילגיות אין קץ.

ולפעמים זה לא עובד בכלל, כל הסיפור הזה: כריסטיאנו רונאלדו, למשל. כשזה נגמר, זה נגמר. אבל הם לא מסוגלים לקבל את זה.

במאבק בין ארגנטינה לקרואטיה אמש לא התפתח משחק מטונף, בלי יריבויות מונפצות, בלי פגיעה בכבוד, רק פטריוטיזם. הארגנטינאים, מגובים בעשרות אלפי אוהדים, נתנו לקרואטים לשחק את המשחק שלהם: להחזיק בכדור ולתקוף בהתקפות עקרות.

במאבק בין ארגנטינה לקרואטיה אמש לא התפתח משחק מטונף, בלי יריבויות מונפצות, בלי פגיעה בכבוד, רק פטריוטיזם

שחקן נבחרת קרואטיה מתאו קובצ'יץ מסתער במשחק מול ארגנטינה בחצי הגמר של המונדיאל בקטאר, 13 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

מול ברזיל זה עבד בזכות הגנה מאורגנת, החטאות ברזילאיות וזכיה בלוטו הכדורגל עם בעיטה אחת למסגרת שממנה הובקע השער. אתמול הקרואטים נראו על אדים. כל איבוד כדור הפך להתקפה קלה מדי לארגנטינה דרך המרכז הפרוץ.

הקרואטים שוב לא יצרו מצבים, ובעצם כל הטורניר המוצלח הזה שלהם הוא סוג של סטייה סטטיסטית. קבוצה שמייצרת כל כך מעט מצבים לא אמורה להתקדם לחצי הגמר. אתמול הסטטיסטיקה התיישרה.

הקרואטים שוב לא יצרו מצבים, ובעצם כל הטורניר המוצלח הזה שלהם הוא סוג של סטייה סטטיסטית. קבוצה שמייצרת כל כך מעט מצבים לא אמורה להתקדם לחצי הגמר. אתמול הסטטיסטיקה התיישרה

ארגנטינה נראתה כמו השער השני שלה. קרואטיה איבדה כדור ליד רחבת ארגנטינה ומשם הוא נמסר לחוליאן אלברס, החלוץ הצעיר של מנצ'סטר סיטי ואחת מתגליות המונדיאל. אלברס פרץ ממרכז המגרש, נעזר בריצות לצד שני שחקנים ארגנטינאים נוספים שערערו את ההגנה הקרואטית לגמרי.

החוליה שהתמודדה עם כמעט כל מה שברזיל זרקה עליה – קרסה. אלברס נפנף שני מגינים בדרך לשער שנראה מרשים, אבל בעצם היה קל מדי. הנחישות והאגרסיביות שלו עשו את העבודה מול הקרואטים. מול הולנד, התרגילים האפלים עבדו לטובת ארגנטינה – אין הרבה אומות שנהנות מהדרכים המפוקפקות האלו.

חואן אלברס מבקיע את השער השני של ארגנטינה מול קרואטיה בחצי הגמר של המונדיאל בקטאר, 13 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

מול קרואטיה, התאים לארגנטינה מאבק כדורגל נקי. היא פשוט היתה טובה מדי וחיכתה לשני דברים: איבודי כדור והרגעים של ליאו מסי.

בסטודיו של לאונדרו דה וינצ'י

לפני שנה ראיתי את מסי משחק בפריס סאן ז'רמן, וזה היה מחזה עלוב למרות שער נהדר שהבקיע. הוא נראה חסר עניין, לא חלק מקבוצה, מישהו שנשלח לגלות בכלוב זהב. סביבו הסתובבו עוד שחקנים במצב מנטלי דומה שלא התאימו לתפיסת הכדורגל של המאמן שם.

העונה הראשונה של מסי בפריס סנט ז'רמן, היתה השנה המבוזבזת ביותר בקריירה שלו. לא יהיה מפתיע לגלות שהוא סבל מדיכאון קל.

העונה הראשונה של מסי בפריס סנט ז'רמן, היתה השנה המבוזבזת ביותר בקריירה שלו. לא יהיה מפתיע לגלות שהוא סבל מדיכאון קל

מאז הקרקס הפריזאי השתפר, ואוסף הכוכבים נראים כקבוצה, אבל אין להשוות בין מסי המשופר של העונה, דרמטית יש לומר, למסי של ארגנטינה.

ליאו מסי מבקיע את השער הראשון של ארגנטינה מבעיטת עונשין במשחק מול קרואטיה בחצי הגמר של המונדיאל בקטאר, 13 בדצמבר 2022 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

הכול כבר נאמר. הוא נלחם למען המדינה, האוהדים ומקום בהיסטוריה. כן, הוא עדיין מרגיש צורך לעבוד עבור המשטר הסעודי תמורת 150 מיליון דולר כדי להוכיח משהו מעוות לעצמו באמצעות הכסף הזה, אבל זו עסקת החבילה. הדחף הבלתי נסבל הזה להוכיח, להראות, לקבוע שהוא הגדול ביותר ושהוא יזכה להניף את גוש הזהב הזה, מוביל ליכולת הנדירה הזו.

ישנם מספרים ובהם מסי עולה על כל שחקן אחר. ישנה החוויה האומנותית שכל מי שראה את מסי במשחק גדול במו עיניו יודע שהוא בר מזל. כמו לשבת בסטודיו של לאונדרו דה וינצ'י ולהציץ מעבר לכתפו בשעה שהוא עובד על הרישומים למחברת הגדולה שלו. או לשבת בתא הבקרה באבי רואד ולהקשיב לביטלס.

או להביט בשני הבישולים האחרונים של מסי מול הולנד וקרואטיה. אפשר לראות אותם בכל מקום, אפשר לראות אותם שוב ושוב.

במונדיאל אין הרבה משחקים גדולים – קטאר מיעטה לספק כאלו – אבל מסי תמיד מספק דרמות ונראטיבים. ובקטאר 2022, הסיפור הגדול רחוק 90 דקות מהשלמתו.

במונדיאל אין הרבה משחקים גדולים – קטאר מיעטה לספק כאלו – אבל מסי תמיד מספק דרמות ונראטיבים. ובקטאר 2022, הסיפור הגדול רחוק 90 דקות מהשלמתו

In Buenos Aires, Everyone chants with one voice, "Messi, Messi, Messi". ????????????. #ArgentinaVsCroatia #FIFAWorldCup #الأرجنتين_كرواتيا pic.twitter.com/uUdISyUmdv

— طارق (@8T_0T) December 13, 2022

ארגנטינה הייתה רוצה לקבל את אנגליה בגמר, בכדי לחדש את היריבות הדמיונית הזאת שמשגשגת על רגשי הנחיתות מול האומה שייסדה את הכדורגל בארגנטינה, האומה שהביסה אותם במלחמה המיותרת על האיים המטופשים.

אבל במקום זאת, היא תצטרך להמתין לצרפת או מרוקו – מי מהן שתנצח היום בחצי הגמר השני – עם שתי תוכניות משחק שונות לגמרי ומסי אחד, במשחק שהוא התכונן אליו כל חייו.