מטבע השקל. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
מטבע השקל. אילוסטרציה

ישראל נכנסה לסטגפלציה. הממשלה הבאה עלולה להחמיר אותה

ארה"ב ורוב המדינות באירופה חוו סטגפלציה חמורה בהרבה – אבל נחלצות ממנה ● ההבדל בינן לבין ישראל נובע מסוג המשברים: באירופה – הגז, בישראל – ההייטק והדיור ● היעדר התקציב והכאוס שיוצרת הממשלה המיועדת עלולים להחמיר את המצב ● כלכלן בכיר לזמן ישראל: "הם לא יודעים מהחיים שלהם, רוצים לרסק את אנשי המקצוע ולהחליט על הכול לבד"

הפרופסור נוריאל רוביני השמיע לפני כחודשיים אזהרה שטלטלה את העולם העסקי. הכלכלן מאוניברסיטת ניו יורק – שחזה בעבר את המשבר הפיננסי של 2008 – הצהיר באוקטובר שהעולם "נמצא בדרך למשבר סטגפלציה שלא היה כמותו".

ההצהרה המפחידה החזירה לכותרות את המילה הנשכחת "סטגפלציה". אבל למעשה, ארה"ב ורוב המדינות באירופה נמצאות בסטגפלציה מאז תחילת 2022.

סטגפלציה היא מצב מסוכן שבו המחירים עולים בזמן שהצמיחה הכלכלית נחלשת, ולציבור יש פחות כסף אבל הוא משלם יותר. לממשלות קשה לטפל בסטגפלציה כי מהלכים לעידוד הצמיחה מעלים מחירים – וצעדים שבולמים התייקרויות מדכאים צמיחה.

הסטגפלציה במערב לא החמירה מאוקטובר, וארה"ב כרגע דווקא מתאוששת ממנה. תחזייתו של רוביני לא התממשה (כמו רבות מתחזיותיו בעבר, אולי בגלל שהוא מזהיר תמיד מאסונות ולא צופה שיפורים). ואילו דווקא ישראל – שנהנתה עד הקיץ האחרון מצמיחה גבוהה – שקעה בחודשים האחרונים לתוך סטגפלציה.

בחודשים האחרונים הכלכלה הישראלית מתדרדרת בקצב מהיר מרוב הכלכלות בעולם המערבי. הצמיחה בישראל דועכת בזמן שבארה"ב היא מתאוששת וברוב אירופה היא סטטית – והמחירים עולים

חלוקת מזון לנזקקים בלונדון בזמן התפרצות האינפלציה (צילום: AP Photo/Frank Augstein)
חלוקת מזון לנזקקים בלונדון בזמן התפרצות האינפלציה (צילום: AP Photo/Frank Augstein)

בחודשים האחרונים הכלכלה הישראלית מתדרדרת בקצב מהיר מרוב הכלכלות בעולם המערבי. הצמיחה בישראל דועכת בזמן שבארה"ב היא מתאוששת וברוב אירופה היא סטטית – והמחירים עולים, בזמן שבגוש האירו הם סטטיים ובארה"ב הם יורדים.

הסיבות העיקריות לכך הן מבניות: האינפלציה בישראל מושפעת מגורמים שונים מאלה המשפיעים על האינפלציה במערב, וכך גם הצמיחה במשק הישראלי, המבוסס על הייטק יותר מכל משק בעולם.

לאלה נוסף גורם נוסף, חדש: תוצאות הבחירות, שמאיימות על המערכות שעליהן מתבססים הסדרים הכלכליים. כלכלה מושפעת מציפיות לעתיד, כך שהאיומים הללו כבר משפיעים עליה בהווה.

אילוסטרציה: פועל רוסי בטקס תחילת פרויקט נורד סטרים 1, 9 באפריל 2010 (צילום: AP Photo/Dmitri Lovetsky, File)
אילוסטרציה: פועל רוסי בטקס תחילת פרויקט נורד סטרים 1, 9 באפריל 2010 (צילום: AP Photo/Dmitri Lovetsky, File)

האינפלציה בישראל מושפעת מגורמים שונים מהאינפלציה במערב, וכך גם הצמיחה במשק הישראלי, המבוסס על ההייטק. לאלה נוספו תוצאות הבחירות, שמאיימות על המערכות שעליהן מתבססים הסדרים הכלכליים

המצב בישראל פחות גרוע. אבל המגמה התהפכה לרעתנו

האינפלציה בארה"ב הגיעה בספטמבר לשיעור שנתי של 8.2%. בגוש האירו האינפלציה הגיעה בספטמבר לכ־10% וכך גם בבריטניה. באוסטרליה ובקנדה היא הגיעה לכ־7%. האינפלציה בשווקים הללו היא הגבוהה ביותר מאז שנות ה־80.

בישראל עליות המחירים מכבידות במיוחד משום שיוקר המחיה בארץ – ביחס לשכר הממוצע – הוא גם כך הגבוה בעולם המפותח. אבל עליית המחירים בשנה וחצי האחרונות בישראל נמוכה יחסית לרוב העולם.

בישראל עליות מחירים מכבידות במיוחד בשל יוקר המחיה הגבוה בלאו הכי. אבל עליית המחירים בשנה וחצי האחרונות בישראל נמוכה יחסית לרוב העולם

מדד המחירים לצרכן הגיע בספטמבר לשיעור שנתי של 4.3% – פחות מאשר ברוב המדינות המפותחות, למעט מדינות בודדות כמו יפן ושווייץ, שבהן נרשמה בספטמבר אינפלציה של כ־3%.

בנובמבר, אחרי העלאות ריבית אגרסיביות, האינפלציה בארה"ב ירדה ל־7%. האינפלציה באוסטרליה ובקנדה ירדה בנובמבר לכ־6%. בשווייץ היא נשארה כ־3%, בגוש האירו היא נשארה 10%. בחודשים אוקטובר–נובמבר היא עלתה רק בבריטניה – שם היא הגיעה ל־10.7% – ביפן – שבה הגיעה לכ־3.7% – ובישראל.

האינפלציה בנובמבר בישראל הגיעה לשיעור שנתי של 5.3% – כלומר, זינקה באחוז בתוך חודשיים. האינפלציה בעולם החלה ב־2021 בעקבות שיתוק הייצור וההובלה, ההוצאות הממשלתיות הענקיות והדפסת הכסף בזמן סגרי הקורונה. היא אף החריפה בשל המלחמה באוקראינה, שפגעה במסחר.

האינפלציה בישראל חמורה פחות מאשר באירופה ובארה"ב, בין השאר בזכות הגז המקומי, שמשמש לייצור כ־80% מהחשמל וחלק מהאנרגיה לתעשייה, בעוד שאירופה תלויה בגז הרוסי ונאלצת לשרוד חורף קר בלעדיו. ארה"ב מסייעת לאירופה לשרוד על חשבון מקורות האנרגיה של עצמה.

מה שמחריף את ההתייקרויות בישראל, לעומת זאת, כמו תמיד, הוא הדיור. מחירי הדירות בישראל קפצו מתחילת השנה ועד ספטמבר בשיעור מבהיל של 18.5%, רמת שיא מאז "בועת הנדל"ן" של השנים 2009–2011. הם המשיכו לעלות גם בסתיו והגיעו בנובמבר ל־20.3%. גם במדינות מפותחות אחרות הדיור התייקר באופן חד, אבל הרבה פחות.

האינפלציה בישראל חמורה פחות מבאירופה ובארה"ב, בין השאר בזכות הגז המקומי. אירופה תלויה בגז הרוסי ונאלצת לשרוד חורף קר בלעדיו. מנגד, מה שמחריף את ההתייקרויות בישראל, כמו תמיד, הוא הדיור

גם הצמיחה בישראל גבוהה יותר מאשר ברוב השווקים המרכזיים, אבל הם מתאוששים כיום בזמן שהשוק הישראלי נחלש. המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי בכ־2% בשיעור שנתי, אחרי שב־2021 הוא צמח בשיעור פנומנלי של כ־8% ובשני הרבעונים הראשונים של 2022, במונחים שנתיים, בכ־7% לרבעון.

ישראל נמצאת, אפוא, כרגע במצב מובהק של סטגפלציה – אינפלציה לצד ירידה חדה בצמיחה. זאת, בזמן שארה"ב – שנקלעה לסטגפלציה חמורה בהרבה – החלה להיחלץ ממנה.

ישראל נמצאת כרגע במצב מובהק של סטגפלציה – אינפלציה לצד ירידה חדה בצמיחה, בזמן שארה"ב, שנקלעה לסטגפלציה חמורה בהרבה, החלה להיחלץ ממנה

בארה"ב נרשמה ב־2021 צמיחה מרשימה של כ־5.7%, אחרי המיתון הקשה שפקד אותה ב־2020. השנה המשק האמריקאי שוב גלש למיתון, ובשני הרבעונים הראשונים הכלכלה האמריקאית הצטמקה בכמעט 1% לרבעון. ברבעון השלישי הכלכלה האמריקאית שוב צמחה במונחים שנתיים בכ־3%.

באיחוד האירופי נרשמה אשתקד צמיחה של 4.2%, כלומר, פחות מאשר בישראל ובארה"ב. השנה גוש האירו צמח בכ־0.6% ברבעון הראשון, בכ־0.8% ברבעון השני ובכ־0.2% ברבעון השלישי. גוש האירו לא גלש, אפוא, למיתון כמו ארה"ב, אבל צמח מעט מאוד בשעה שהאינפלציה השתוללה. גוש האירו, כמו ישראל, נמצא כיום בסטגפלציה, אבל בניגוד לישראל, הוא מתאושש ממנה.

ההבדל בין ישראל למערב קשור במרכזיות ההייטק בארץ. במשבר הקורונה, בזמן שהכלכלה בעולם הושבתה, חברות ההייטק מכרו שירותי דיגיטליזציה וצמחו יותר מאי־פעם. לכן, המשק הישראלי נפגע פחות ממשקים אחרים במיתון של 2020 וצמח עוד יותר מאחרים ב־2021.

ואילו באביב השנה ההייטק נקלע למשבר, חברות רבות נקלעו להפסדים והחלו לפטר אלפי עובדים עובדים. זאת אחת הסיבות שכיום הצמיחה בישראל יורדת מהר יותר. כעת, צצה בהייטק הישראלי בעיה חדשה.

משרדי הייטק בירושלים. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
משרדי הייטק בירושלים. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

במשבר הקורונה חברות ההייטק צמחו יותר מאי־פעם והמשק הישראלי נפגע פחות. ואילו באביב השנה ההייטק נקלע למשבר. זאת אחת הסיבות שכיום הצמיחה בישראל יורדת מהר יותר. כעת, צצה בהייטק הישראלי בעיה חדשה

בשבוע שעבר, יותר מ־100 יזמי ומנהלי הייטק שלחו מכתב לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, שבו הם מזהירים מפגיעה בענף עקב הקמת הממשלה. בין הכותבים היו מגדולי היזמים בישראל כמו איל ולדמן, שלמה קרמר, אורני פטרושקה, חמי פרס, פנחס בוכריס ורועי מן.

היזמים ציינו במכתבם:

פגיעה במעמד בית המשפט ובזכויות מיעוטים יהוו איום קיומי ממשי על תעשיית ההייטק המפוארת. המשקיעים מארה"ב ומאירופה חולקים ערכי יסוד עם המדינות והתעשיות שבהן הם משקיעים. יציבות משפטית היא תנאי הכרחי עבורם, והיעדר יציבות שכזאת – מבריחה אותם.

התערערות האמון במערכת המשפט וכתוצאה מכך בדמוקרטיה, וחקיקה ששמה בסימן שאלה זכויות אדם אוניברסליות, עלולים להרתיע אותם. בעקבותיהם אנו עלולים לראות גם נהירה של חברות טכנולוגיה בינלאומיות מחוץ לישראל, וכך גם את תשלומי המסים שלהן.

מנכ"ל ומייסד מלאנוקס איל וולדמן ומנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'ן-סן ואנג ביקנעם, 25 במרץ 2019 (צילום: שושנה סולומון)
מנכ"ל ומייסד מלאנוקס איל וולדמן ומנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'ן־סן ואנג ביקנעם, 25 במרץ 2019 (צילום: שושנה סולומון)

אם האזהרות הללו יתממשו, הפגיעה בהייטק עלולה להיות קשה בהרבה מכל פגיעה זמנית עקב משבר עסקי חולף. פגיעה כזאת תשנה כליל את המצב הכלכלי והחברתי במדינה. עם זאת, ייתכן גם שהיזמים מגזימים בהערכת האיום, או אף טועים בעצם ההנחה שהוא קיים, בהשפעת עמדותיהם הפוליטית.

גורם נוסף שעשוי לעורר בעיות דומות קשור בתפישת העולם ובהתבטאויות הכלכליות של הח"כים המיועדים לשמש בממשלה הבאה כשרים כלכליים בכירים.

גורם נוסף שעשוי לעורר בעיות דומות קשור בתפישת העולם ובהתבטאויות של חברי הכנסת המיועדים לשמש בממשלה הבאה כשרים כלכליים בכירים

שר האוצר המיועד ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר בראיון לעיתון "משפחה": "אם נקדם את היהדות – אלוהים ייתן שפע גדול". זוהי התבטאות חריגה מאוד של שר מיועד במדינה מודרנית, שכבר עשתה כותרות גם בתקשורת העולמית. כותרות כאלה מגיעות לידיעתם של המשקיעים.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' וח"כ אריה דרעי בעת ההצבעה על חוק דרעי–סמוטריץ' בכנסת, 16 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ/דני שם טוב)
ח"כ בצלאל סמוטריץ' וח"כ אריה דרעי בעת ההצבעה על חוק דרעי–סמוטריץ' בכנסת, 16 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ/דני שם טוב)

כפי שנחשף בזמן ישראל, גם בשוק ההון הישראלי מתרחשות התפתחויות מדאיגות מאז הבחירות. מדד ת"א 35 ירד מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר ב־1.7% בלבד. באותו זמן, מדד הדאו ג'ונס האמריקאי צנח בכ־10.3% ומדד הדאקס של הבורסות בגרמניה צנח בכ-14.6%.

מתחילת נובמבר ועד יום שני השבוע, ת"א 35 צנח בכ־6% נוספים. באותו זמן, הדאו ג'ונס ירד בכמחצית האחוז בלבד והדאקס עלה בכ־3%.

מדד ת"א 35 ירד מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר ב־1.7% בלבד. באותו זמן, מדד הדאו ג'ונס האמריקאי צנח בכ־10.3% ומדד הדאקס של הבורסות בגרמניה צנח בכ־14.6%

מתחילת השנה המדדים המובילים בת"א הציגו ביצועי יתר לעומת המדדים בארה"ב. המגמה התהפכה ב־10 בנובמבר (צילום: גוגל פייננס)
מתחילת השנה המדדים המובילים בת"א הציגו ביצועי יתר לעומת המדדים בארה"ב. המגמה התהפכה ב־10 בנובמבר (צילום: גוגל פייננס)

גם בשוק ההון המצב בישראל פחות גרוע מאשר בארה"ב ובמרבית אירופה, אבל בעוד שאלה הראו בחודשיים האחרונים ניצני התאוששות, המצב בישראל מתדרדר.

האם הסיבה לכך היא "תיקון" – מצב שבו השוק הישראלי מגיב באיטיות למגמות העולמיות ו"משלים" את ההתדרדרות בחו"ל? או התדרדרות שנובעת מסיבות שונות ומגיעה בזמנים שונים בגלל תנאי שוק שונים? או אולי דאגה, ואף בהלה, של המשקיעים מתוצאות הבחירות? נראה כי התשובה היא גם וגם וגם.

"הכול לפי גחמות ובלי סיסטמה. זה מסוכן"

השאלה האם ועד כמה עלולה הממשלה המתגבשת לפגוע בשלטון החוק ולדרדר את המצב הכלכלי – והאם הכוונה הזאת כבר משפיעה עליו – אינה נוחה לכלכלנים, בלשון המעטה. אחדים מהכלכלנים הבכירים בבתי ההשקעות ובמחלקות הכלכליות בבנקים סירבו להתראיין לכתבה בגלל עצם הזכרת הנושא.

אחרים התראיינו וענו בשמחה לשאלות אחרות בנוגע למדיניות הכלכלית אבל עצרו את הריאיון ברגע שנשאלו על הנושא, בטענה שזאת "סוגיה פוליטית", כאילו ששאלות אחרות אינן כאלה.

אחדים מהכלכלנים הבכירים סירבו להתראיין בגלל הזכרת הכוונה לפגוע בשלטון החוק. אחרים עצרו את הריאיון ברגע שנשאלו על כך, בטענה שזאת "סוגיה פוליטית"

כלכלן בכיר שאינו חושש לדבר על הנושא הוא אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, שממילא מזוהה פוליטית עם השמאל כפעיל במפלגת העבודה, ובעבר היה מעורב במחאה החברתית של 2011.

אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ספיבק סבור שהגורם העיקרי להתדרדרות הכלכלית ולסטגפלציה היא ההתנהלות התקציבית המופקרת, לטענתו, של הממשלות בעולם, כולל ממשלת ישראל, ב־15 השנים האחרונות. עם זאת, ספיבק חושש שהממשלה המיועדת בישראל תדרדר את המצב עוד יותר.

לדברי ספיבק: "אינפלציה מתרחשת כשהכסף מאבד את ערכו. כשממשלות מדפיסות כסף בכמויות מפלצתיות זה בדיוק מה שחייב לקרות. וזה בדיוק מה שקורה, מאז תוכניות החילוץ במשבר הפיננסי של 2008, וביתר שאת מאז הקורונה. למה שנצפה שיקרה משהו אחר?

"אינפלציה מתרחשת כשהכסף מאבד את ערכו, ממשלות מדפיסות כסף בכמויות מפלצתיות, וזה בדיוק מה שקורה מאז המשבר הפיננסי של 2008, וביתר שאת מאז הקורונה

"בשנות ה־60 וה־70, כשממשלות נכנסו במודע לגירעונות והדפיסו כסף בלי חשבון, זה גרם לאינפלציה. כלכלנים כמו מילטון פרידמן, למשל, הזהירו מאינפלציה וזו באמת התרחשה. כיום, כנראה שאף אחד מכל השרים, הפקידים והיועצים לא קראו את מילטון פרידמן".

מילטון פרידמן היה נאו־ליברל, ה"כהן של השוק החופשי". אתה מזוהה עם המחאה החברתית, מפלגת העבודה, סוציאל־דמוקרטיה. שינית את עמדותיך?
"ממש לא! אני לא מסכים עם מילטון פרידמן על הרבה דברים, כמו ממי לקחת מיסים, במה ובמי להשקיע ואיזו רגולציה לעשות.

"אבל הוא היה כלכלן רציני שידע להבין ולהסביר בהיגיון דברים בסיסיים, כמו העובדה שאם אתה מוציא מהקופה יותר כסף ממה שהכנסת נוצר גירעון, ואם אתה מדפיס כסף בלי כיסוי, שאין מאחוריו הכנסות אמיתיות, אתה מוריד את ערך הכסף ומקבל התייקרויות. כמו שבאמת עושים מאז 2008".

ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

אתה מדבר על העולם המערבי ויפן, או גם על ישראל?
"גם על ישראל, בוודאי. תסתכל על התקציבים בממשלות נתניהו, עוד לפני הקורונה, וכמובן, עוד יותר, על בזבוז הכסף הנוראי בתקופת החל"ת".

בישראל נכנס למשק המון כסף מההייטק ובזכות זה ההכנסות ממיסים כיסו חלק מהגירעונות. אתה חושב שזה תרם לעובדה שבישראל יש פחות אינפלציה?
"אולי, אבל זאת טפיחה עצמית מיותרת על השכם במקום להתמקד בבעיה. ההכנסות ממסים לא כיסו את רוב הגירעון. הגירעון עדיין עצום. הדפסת הכספים נמשכת, המחירים עולים במהירות ואני לא רואה שממשלות בעולם או בישראל בדרך לפתרון הבעיות הללו.

"גם הריבית האפסית שהייתה מ־2008 עד השנה מתדלקת את ההתייקרויות, במיוחד של הדירות – ובישראל זה כמובן חמור במיוחד, כי יש כאן בעיות אובייקטיביות של היצע נמוך וביקוש גבוה לדירות שמתחברות עם הריבית הנמוכה, והתוצאה זה המחירים המטורפים שאנחנו רואים".

הממשלה החדשה שתושבע בקרוב בישראל יכולה להתמודד עם הבעיות הללו?
"אתה צוחק או שואל ברצינות? בממשלה הזאת יהיו אנשים שלא יודעים מהחיים שלהם. בלי מושג בכלכלה וגם לא 'קומון סנס'. שר אוצר שסומך על אלוהים שידאג לנו אם נשמור מצוות, שר שאומר שמתמטיקה ואנגלית לא תרמו למדינה – לא רק שהם לא מבינים בכלכלה, אלא כלכלה בכלל לא מעניינת אותם.

"בממשלה יהיו שר אוצר שסומך על אלוהים שידאג לנו אם נשמור מצוות, שר שאומר שמתמטיקה ואנגלית לא תרמו למדינה. הם לא מבינים בכלכלה וכלכלה לא מעניינת אותם"

הרב יצחק גולדקנופף במשרדו בירושלים, 26 ביולי 2022 (צילום: שלום ירושלמי)
הרב יצחק גולדקנופף במשרדו בירושלים, 26 ביולי 2022 (צילום: שלום ירושלמי)

"הפעם הקודמת שהייתה ממשלה שלא היה לה אכפת מכלכלה ולא הבינה בה, הייתה בזמן מנחם בגין. בגין התפרע לכל הכיוונים, הוריד מיסים והשקיע גם ברווחה, גם בהתנחלויות וגם במלחמה – והדפיס כסף בפראות כדי לממן את זה. התוצאה הייתה אינפלציה של מאות אחוזים".

"הפעם הקודמת שהייתה ממשלה שלא היה לה אכפת מכלכלה ולא הבינה בה, הייתה בזמן מנחם בגין. הוא התפרע והתוצאה הייתה אינפלציה של מאות אחוזים"

אבל נתניהו מבין ומתעניין בכלכלה.
"זה לא נראה שכרגע אכפת לו ממנה".

יזמי הייטק כתבו לנתניהו שהם חוששים שהפגיעה בסמכויות בית המשפט, שוויון בפני החוק וזכויות אדם תבריח משקיעים. אתה שותף לדאגתם?
"תראה: כלכלה לא אוהבת חוסר ודאות. הממשלה החדשה כנראה כן אוהבת חוסר ודאות. היא מבטיחה לנו חוסר ודאות בכמויות גדושות, בלי סוף.

"מילא, אם היו באים בגישה שאומרת, אנחנו באנו להתעסק בביטחון, התיישבות, דברים ברומו של עולם שחשובים לנו, ולכלכלה ושאר הנושאים ה'אפורים' ידאגו במקומנו אנשי ה'סיוויל סרוויס', המומחים, המדענים, ה'פקידונים'.

בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 15 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 15 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"אבל הם רוצים בדיוק להיפך, הם רוצים לרסק את השופטים, המומחים, הפקידים, כל הרשויות המקצועיות – ולהחליט על הכול בעצמם, לפי גחמות ובלי שום שיטה. זה באמת מסוכן".

"הם רוצים לרסק את השופטים, המומחים, הפקידים, כל הרשויות המקצועיות – ולהחליט על הכול בעצמם, לפי גחמות ובלי שום שיטה. זה באמת מסוכן"

בעבר הייתה מאלה שמתחו ביקורת על פקידי האוצר, שמתערבים בסדר העדיפויות מעל ראשיהם של הפוליטיקאים, בחוק ההסדרים, למשל. אמרתם שזה לא דמוקרטי. זה לא סותר את דבריך כיום נגד הממשלה החדשה?
"כן, פקידי האוצר היו דורסניים ומעצבנים והיו לי מחלוקות איתם, נכון.

"אבל הם אנשי מקצוע. וכיום, בפרספקטיבה של הפופוליזם שאנחנו רואים מסביבנו, מסתבר שהפקידות כולה היא ממש הילדים ההולנדים עם האצבעות בסכר".

נוסף על כך, המדינה נותרת בלא תקציב

חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO, מזכיר בעיה נוספת שנוצרה בשל הבחירות: העובדה שישראל תישאר בקרוב שוב ללא תקציב מדינה מאושר, אחרי כמעט שלוש שנים בלא תקציב כזה.

לדברי הרצוג: "אנחנו נמצאים כיום על גבול הסטגפלציה. יש ירידה בצמיחה, יותר מכפי שהיה צפוי שתהיה, יש תחזיות לירידה נוספת ב־2023 ויש אינפלציה. זה עומד בקריטריונים של סטגפלציה: אינפלציה לצד ירידה בצמיחה. אומנם לא סטגפלציה חמורה כמו בחו"ל או כמו בתחזיות של רוביני.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת הרו"ח BDO (צילום: נתי חדד)
חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת הרו"ח BDO (צילום: נתי חדד)

"הבעיה שעוד שבועיים מתחילה שנה חדשה, ועדיין לא הורכבה ממשלה. אחרי שתורכב, יעברו חודשים עד שיאושר תקציב. בינתיים המדינה תתנהל על 'טייס אוטומטי' לפי תקציב 2021–2022. התקציב הזה לא מותאם למציאות, לסטגפלציה, לאתגרים שיש כרגע, ולא יפתור אותם".

איזה מרכיבים אין בתקציב הנוכחי שנדרשים להתמודד עם האתגרים?
"זה תקציב שהוכן בזמן שהיה עודף תקציבי ולא לוקח בחשבון את הצורך לבקר את ההוצאות בזמן שההכנסות ממיסים יורדות והמחירים עולים.

"יעברו חודשים עד שיאושר תקציב. ובינתיים המדינה תתנהל לפי תקציב 2021–2022. התקציב הזה הוכן בזמן שהיה עודף תקציבי ולא מותאם למציאות של סטגפלציה

"הסטגפלציה יוצרת, בהגדרה, אתגר קשה: להאיץ צמיחה בלי להעלות מחירים. אם, למשל, מורידים ריבית, או מעלים משכורות, זה יכול להאיץ צמיחה, אבל גם להוזיל את הכסף ולייצר אינפלציה. אם מעלים ריבית, או מקצצים בהוצאות הממשלה, זה מרסן את האינפלציה אבל עלול להעמיק את המיתון.

"הפתרון זה להגדיל את ההשקעות בתחומים שלא מציפים את השוק בכסף זול. בעיקר השקעה בתשתיות, זה הכלי הכי טוב שמייצר צמיחה ומוריד את יוקר המחיה באותו הזמן.

ניסיון להקים מחאת אוהלים נגד מחירי הדיור מול הכנסת, 20 ביוני 2022
ניסיון להקים מחאת אוהלים נגד מחירי הדיור מול הכנסת, 20 ביוני 2022

"הסטגפלציה כיום מיובאת. היא נובעת מסטגפלציה בחו"ל ומכשלים בכלכלה העולמית מאז הקורונה. הממשלה שלנו לא יכולה לטפל בכך, כמובן. חלק מהסטגפלציה לא מגיעה לארץ. המחסור בגז באירופה לא מגיע כי אנחנו כמעט בעצמאות אנרגטית ומאז מתווה הגז משלמים–רוכשים גז במחירים יציבים. בזמנו הייתה ביקורת חריפה על מתווה הגז, כיום אנחנו מרוויחים ממנו.

"מה דוחף את המחירים בישראל למעלה, יותר מבמדינות אחרות? הדיור. זה עקב אכילס שלנו, מחולל האינפלציה המקומי הגדול. הגידול המהיר באוכלוסייה מצד אחד, והמחסור בקרקעות ובהתחלות בנייה מצד שני, יוצרים מחסור מובנה בדירות שמעלה מחירים.

"יש לבעיה פתרונות, הקשורים בעיניי בעיקר לטיפול בהיצע, אבל הם לא נמצאים בתקציב הנוכחי. ובינתיים, הנשק היחיד נגד האינפלציה, בעיקר נגד התייקרות הדיור, זה שהנגיד ימשיך להעלות ריבית ולפגוע בצמיחה".

שר השיכון המיועד יצחק גולדקנופף מבטיח "לשלש, לרבע" את בניית הדירות, במיוחד לציבור הכי עני עם הריבוי הטבעי הכי גבוה, החרדים. זה הפתרון, כשיהיה תקציב?
"הקצאה של 15% מהדירות לטובת מגזר מסוים (החרדים, ת"ג) יוצרת עיוותים.

"במקומות שבהם לא יבואו אנשים מהמגזר הזה לגור, ייווצר עודף בדירות ריקות שלא יפגוש את הביקוש לדיור במגזרים אחרים. המדינה לא צריכה לעסוק בהקצאות כאלה שמערערות את איזוני השוק, זה אף פעם לא עובד.

"הקצאה של 15% מהדירות לטובת מגזר מסוים יוצרת עיוותים. במקומות שהם לא יבואו לגור ייווצר עודף בדירות ריקות שלא יפגוש את הביקוש לדיור במגזרים אחרים"

אתר בנייה של מגדלי גינדי בתל אביב, 17 במאי 2018 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אתר בנייה של מגדלי גינדי בתל אביב, 17 במאי 2018 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

"אפשר לתת תמיכה בדיור לנזקקים או להאיץ את הבנייה במקומות שבהם יש ילודה גבוהה, אבל צריך לעשות את זה לפי מפתחות מקצועיים, אוניברסליים, לא סקטוריאליים".

הממשלה המיועדת לא מאמינה בעבודה מקצועית ואוניברסלית לפי קריטריונים קבועים וצפויים לטובת כלל האזרחים. היא פוגעת במכוון ברשויות הדורשות  עבודה כזאת. יזמים מזהירים שזה יבריח מכאן השקעות. אתה מודאג מכך?
"מילות המפתח כאן הן סקטוריאליות וחוסר עקביות.

"זאת עלולה להיות ממשלה שתחלק משאבים וכספים, תטיל מגבלות ותחלק הקצאות לפי מפתח סקטוריאלי, או באופן לא עקבי, ובניגוד להיגיון של השוק. גם הכוונה למנות מראש שני שרי אוצר ברוטציה מעלה חששות כאלה. לסמוטריץ' ולאריה דרעי יש גישות כלכליות הפוכות, סמוטריץ' איש כלכלת השוק, דרעי בדיוק ההיפך, איך זה יעבוד?"

אתה מייחס להם תפישות עולם רציונליות. סמוטריץ' הצהיר ש"אם יקיימו מצוות, אלוהים יעזור לכלכלה". אתה לא חושש מההשפעה של תפישה כזאת?
"יש חששות. אבל למרות זאת אני מעדיף לחשוב בצורה אופטימית. אני מקווה שכאשר השרים יגיעו לעבודה הם יעסקו בעבודה, וינהלו את הדברים לפי צרכי השוק והחברה. לטובת הצרכים הללו, עדיף שגם אנחנו לא נפסול אותם מראש".

עוד 2,618 מילים
סגירה