משרד האוצר יטיל את העלות של הקמת רכבת תחתית בתל אביב על עסקים ובעלי נכסים בסמוך לאזורי תחנות הרכבת, כך עולה מדברים שאמר היום שאול מרידור, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר. מרידור אמר בכנס מכון אהרון במרכז הבינתחומי כי חצי מהעלות לשלושת הקווים החדשים במטרופולין תל אביב יגיעו מהממשלה והשאר כאמור מהמגזר הפרטי: "הכסף לא יבוא רק מתקציב המדינה, אלא גם מהרשויות ושאר הנהנים מהתשתיות".

מרידור דיבר על השקעה במטרו, (רכבת תחתית), ברכבת קלה וכן ברכבת הכבדה. "עלות המטרו בלבד מוערכת ב-150 מיליארד שקל והתועלת השנתית בשנים הראשונות מוערכת ב-16 מיליון שקל. קיבלת הנכנסים לעיר תוכפל", הוא הוסיף.

לדבריו, דרושה מסגרת חקיקה שתתן עדיפות לשדרוג התחבורה הציבורית כך שההשפעה תורגש בעשר הבא. כיום, מרידור מעריך שהמשק מפסיד 40 מיליארד שקל בשנה מ"אובדן הזמן שלנו בכבישים". מרידור כיוון בדבריו לכך שההשקעה העיקרית שהמשק זקוק לה כיום היא בתשתית תחבורתית, שתגביר את הפריון והצמיחה.

ניתן היה להבין שבאוצר בוחנים גם אגרת גודש בכניסה לעיר: "בתל אביב יהיו 8 או 10 מיליון איש ולכן צריך מטרו", כאשר רק 11% מהעובדים מוכנים להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית לעומת 40% באירופה.

המשק צמח בקצב גבוה ברבעון הראשון של 2019, בעיקר הודות לגידול חריג בייבוא כלי רכב. המשק צמח ברבעון הראשון ב-5.2% לעומת התוצר המקומי הגולמי ברבעון הקודם. קצב הצמיחה גדל משמעותית ביחס לרבעון הרביעי של אשתקד, אז הצמיחה הסתכמה ב-3.9%.

כאמור, הגידול בקצב הצמיחה מיוחס לשינוי של הממשלה בזיכוי המס הירוק על רכלי רכב, באופן שגרם להתייקרות שלהם ב-1 לאפריל, (תחילת הרבעון השני). כתוצאה מכך היבואנים הקדימו את יבוא כלי הרכב לרבעון הראשון, ומכאן הקפיצה בתוצר, (המסים על מכוניות הם חלק מהתוצר).

ההוצאה על כלי רכב ברבעון הראשון קפצה בשיעור חריג של 600% בחישוב שנתי ו-63% בחישוב רבעוני והיא זו שהביא למרכיב הבולט בצמיחה: עליה של 7.6% בהוצאה לצריכה פרטית. תרומה נוספת לצמיחה היתה לעליה של כ-5% בייצוא סחורות ושירותים (בניכוי יהולמים וסטארט-אפים).

עם זאת, נתוני הצמיחה שפורסמו היום חלקיים, ואומדן שלם יותר לרבעון הראשון צפוי להתפרסם באמצע יוני. הלמ"ס מציינים כי הקפיצה ביבוא הרכב ייצרה רעש סטטיסטי ולכן האומדן הבא עשוי להיות נמוך יותר.