שלוש התבטאויות של חברי ליכוד ותומכי בנימין נתניהו מעידות על ניסיון נחוש ושיטתי להשתיק כל קול של ביקורת. ניסיון שמצביע על פחד ודורסנות בו זמנית. אפילו הימין של פעם, זאב ז'בוטינסקי, כתב בשיר בית"ר ש"שקט הוא רפש".

השבוע, ב-5 בדצמבר, נשלח מכתב ע"י חברי כנסת אמיר אוחנה, שלמה קרעי וגלית דיסטל אטבריאן מהליכוד אל היועמ"שית, בדרישה לפתוח בחקירה נגד עיתון הארץ והעיתונאי רביב דרוקר.

התבטאויות של חברי ליכוד ותומכי בנימין נתניהו מעידות על ניסיון נחוש ושיטתי להשתיק כל קול של ביקורת. ניסיון שמצביע על פחד ודורסנות בו זמנית

במכתב מנסים שלושת חברי הכנסת לעשות קישור מופרך ומגוחך בין התבטאותו של דרוקר בדבר הצורך לפתוח במחאה לבין הסתה לאלימות.

חברי הכנסת ד"ר שלמה קרעי, אמיר אוחנה וגלית דיסטל אטבריאן שלחו מכתב דרישה ליועמ"שית הממשלה בדרישה לחקור את העיתונאי רביב דרוק בגין הסתה.
עבורם, כשמוחים נגד ממשלה של נתניהו, זו אוטומטית הסתה ולא מימוש זכות דמוקרטית עליונה. pic.twitter.com/8E30YCnGSR

— Asaf Pridor (@AsafPridor) December 21, 2022

חשוב להזכיר שמערכת היחסים העכורה בין נתניהו והליכוד לבין דרוקר לא התחילה לאחרונה, אלא נמשכת עוד מהתקופה שדרוקר פרסם את תחקיר "ביביטורס" על המימון הכפול של נסיעות טיסות נתניהו בעולם, תחקיר המקור ששודר לאחרונה על מעורבות והשפעת בני משפחת נתניהו על תהליכי קבלת ההחלטות הביטחוניות והמדיניות במדינה, תחקיר על הקשר בין נתניהו לכלי תקשורת ולבעליהם, בין השאר בעלי ערוץ 14, ועוד.

לאורך כל השנים נתניהו נמנע מלהתראיין אצל דרוקר, מאחר שידע כי יתבקש להשיב על שאלות קשות, והעדיף להימנע מהתמודדות עם האמת. כדי להמנע מביקורת נתניהו ניסה להשתיק אותה, כמו שנעשה במכתב השבוע.

יש שיאמרו שעוד לא קרה מאום, אולם עצם הכוונה לחוקק את חוק ההתגברות, פירוק משרדי הממשלה החשובים לגורמים או העברת נושא כה חיוני ורגיש כמו התכנים החיצוניים של משרד החינוך לגורם החשוך ביותר בממשלה- מצדיקים לחלוטין מחאה כבר בשלב זה, לפני שניאלץ להתמודד עם התוצאות.

ב-13 בדצמבר, 8 ימים לאחר שח"כ קרעי וחבריו שלחו את המכתב ליועמ"שית, ח"כ אופיר כץ מהליכוד חתם את נאום ה"לא סופרים אתכם" המפורסם שלו במילים: "הפסדתם, שבו בשקט".

הגיע הזמן שהשמאל יתרגל למציאות החדשה- לא סופרים אתכם יותר pic.twitter.com/uH9LZzEmX7

— אופיר כץ Ofir Katz (@OfirKatzMK) December 13, 2022

כחודש קודם לכן, עו"ד כנרת בראשי כתבה בטוויטר: "עכשיו שקט, שקט משקמה, שקט מישי הדס, שקט מאהוד ברק, שקט מאולמרט, עכשיו שקט מהסתה, מפילוג, משקרים. עכשיו שקט. שששש".

כחודש קודם לכן, עו"ד כנרת בראשי כתבה בטוויטר: "עכשיו שקט מהסתה, מפילוג, משקרים. עכשיו שקט. שששש". כנרת, את מנסה להשתיק אותנו? מה זה "שששש"? טרם הוקמה ממשלה וכבר מדיניות השתקה?

איך אגיב על ציוץ כזה? רק על ההסתה והפילוג של נתניהו וחברי הליכוד ניתן לכתוב סדרה של ספרים או כמה עונות בנטפליקס. כנרת, את מנסה להשתיק אותנו? מה זה "שששש"? טרם הוקמה ממשלה וכבר מדיניות השתקה?

עכשיו שקט
שקט משקמה
שקט מישי הדס
שקט מאהוד ברק
שקט מאולמרט
עכשיו שקט מהסתה, מפילוג, משקרים.

עכשיו שקט. שששש#נא_לא_להפריע_לנו_למשול

— כנרת בראשי kinneret barashi (@BarashiKinneret) November 11, 2022

ח"כ אופיר כץ, אזרחים רבים הצביעו למפלגה מסוימת שמייצגת אותם. כשאתה אומר לחברי כנסת מאופוזיציה לשבת בשקט, אתה למעשה אומר לחצי עם שבחר בהם לשבת בשקט. אבל רבים האזרחים ובעלי התפקידים שאינם מוכנים לשתוק ובצדק.

רק לפני כשנתיים, כשקמה ממשלת השינוי בראשות נפתלי בנט, נתניהו, מפלגתו וחברי האופוזיציה שאיתו ותומכיו לא נתנו לה רגע של חסד ודקה של הזדמנות. הם לא קיבלו את תוצאות הבחירות ואת המהלך של בנט ויאיר לפיד, מהלך שגם אם הוא ראוי לביקורת נעשה כדין.

תומכי נתניהו הסבירו שבנט הוא נוכל שגנב את הבחירות ואת המדינה. כעת אותם בעלי תפקידים, שופרות בתקשורת ותומכי נתניהו למיניהם שהתכחשו לקיומה הלגיטימי של הממשלה היוצאת והחרימו את תפקודה – מבקשים עכשיו שקט. שקט תעשייתי, שניתן להם למשול.

ח"כ כץ, אזרחים רבים הצביעו למפלגה שמייצגת אותם. כשאתה אומר לחכ"ים מהאופוזיציה לשבת בשקט, אתה למעשה אומר לחצי עם שבחר בהם לשבת בשקט. אבל רבים אינם מוכנים לשתוק ובצדק

אלו אשליות כמו ששר ניסים סרוסי, לא קרה ולא יקרה. נראה שיש משהו שתומכי נתניהו לא מבינים: מי שמנצח בבחירות זוכה בשלטון אבל לא זוכה בשקט ובטח לא זוכה להיות חופשי מביקורת, ממחאה ומביקורתם של שומרי הסף, ובהם אזרחי המדינה המוחים.

‏התבטאויות אלו מצביעות על תפיסה דמוקרטית מעוותת של הליכוד. בדמוקרטיה ישנן זכויות שלא ניתן לקחת מהאזרחים, ואחת מהן היא לקיחת חלק בתהליך הדמוקרטי. לכן אינכם יכולים להשתיק אותנו, האזרחים.

בלי הזכות הזו למחאה של המיעוט – אין לגיטימציה גם לשלטון רוב. אם אין יכולת להביע דעות ועמדות שונות בחופשיות, כיצד ניתן לדעת אם הרוב הוא רוב אמיתי או לא? איך אפשר לדעת מי הוא המיעוט?

ח"כ כץ, עו"ד בראשי וכל מי שחושב כמוכם: חשוב להפנים – אין שקט בדמוקרטיה. שלטון זה לא מופע יחיד ולא מופע מול קהל שמוחא כפיים או קורא בוז, דמוקרטיה זו גם אופוזיציה, זה גם פיקוח, זה גם מגבלות על כוחו של השלטון וזה גם ובעיקר ציבור פעיל.

אם ח"כ כץ, עו"ד בראשי וחבריהם מצפים לימים של חסד ודממה צפויה להם אכזבה, אנחנו לא עמותת חסד, אצלנו לא מחלקים מתנות חינם.

חשוב להפנים – אין שקט בדמוקרטיה. שלטון זה לא מופע יחיד ולא מופע מול קהל שמוחא כפיים או קורא בוז, דמוקרטיה זו גם אופוזיציה, זה גם פיקוח, זה גם מגבלות על כוחו של השלטון וזה גם ובעיקר ציבור פעיל

על כל פגיעה בדמוקרטיה, בבריאות, בחינוך, ברווחה, בסביבה, בהתקדמות ובהישגים של ממשלת השינוי, בחוקים חשובים כמו החוק האוסר על טיפולי המרה, על חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 שהוא רוב פחות ממינימלי וללא חברי אופוזיציה, על חוקים אנטי דמוקרטים שמטרתם להקל על נתניהו להתמודד עם האישומים נגדו בבית המשפט – לא יהיה שקט, יהיה מאבק נחוש.

הציבור אינו צריך לסמוך רק על האופוזיציה, אלא עליו לשמש כאופוזיציה לוחמת, כשומר סף, כשחקן משפיע שדורש לקבל את כל המידע הנדרש לו כדי להבין מה התכניות של הממשלה, כיצד העומד בראשה ושריה פועלים למענו, אם בכלל, במיוחד כשמדובר בחצי עם.

הפגנות וקריאה לעם לצאת להפגין נגד מדיניות השלטון – הן לא מרד ולא קריאה למלחמת אזרחים, כפי שטוענים בימין כלפי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט, אחרי שקראו להמונים לצאת לרחובות ולהפגין נגד שינוי חוקי היסוד וחורבן מוסדות השלטון. הפגנות הן זכות דמוקרטית, שלא לומר חובה אזרחית, שמתחייבת מהסכנה הנשקפת כעת למשטר הדמוקרטיה. שתיקה היא לא המעשה הדמוקרטי הנכון כשהדמוקרטיה מפורקת בקצב מהיר על ידי השלטון.

אחרי שאהוד ברק איים להוציא מיליון אנשים לרחובות, הגיע תור אייזנקוט ה"ממלכתי".
כשתפרוץ כאן מלחמת אזרחים, אל תסתכלו על בן גביר. תגידו תודה לרמטכ"לים שלא משתגעים על דמוקרטיה. pic.twitter.com/LkuDoHj2Oa

— ???????? Tamar Arbel ???????? (@TamArbel4) December 1, 2022

מחאה זו לא מילה גסה, גם לפי דברי שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפסק דין שעסק בעתירה נגד ההפגנות בכיכר גורן בפ"ת. זכות ההפגנה היא זכות עליונה במשטר דמוקרטי הנגזרת מחופש הביטוי. אם כן, לא מומלץ לנסות להשתיק את הביקורת הצפויה. חוש הריח שלי שטרם אכזב אותי מבשר לי על מחאה חסרת תקדים שבדרך, כל עוד המבצר עומד על תילו.

הציבור אינו צריך לסמוך רק על האופוזיציה, אלא עליו לשמש כאופוזיציה לוחמת, כשומר סף, כשחקן משפיע שדורש לקבל את כל המידע הנדרש להבנת תכניות הממשלה והעומד למענו, אם יש כאלו בכלל

על כן, במקום להתייאש ולהתנתק, זה הזמן להכין את המאבק ולכנס את המאסה הקריטית הנדרשת למחאה משמעותית, במקום בו מנסים באופן שיטתי להחליש את הבלמים המהווים חלק הכרחי בדמוקרטיה.

אהוד ברק: מרד השמאל נגד הדימוקרטיה – עם מיליון אנשים לבלום את נתניהו המנצח? ????????????????‍????????‍????????‍???? https://t.co/VJGoRQAiQV

— Shoula Romano-Horing???????????????????????? (@RomanoHoring) September 27, 2022

סיקרתי את ההפגנות בכיכר גורן בפ"ת מראשיתן. השתתפו שם אנשים ראויים עם תבונה פוליטית, ולא פחות חשוב מכך, עם אנרגיות חיוביות. כמו שאומרים: הם לא פראיירים. ראינו זאת גם בבלפור. המוני איש הפגינו ללא נקיטת אלימות. אם כבר, הם אלה שספגו אלימות ועל אף פי כן, ברגעי האמת וביום פקודה, הם יתייצבו וייצאו לרחובות ויתגייסו ליחידות הקרביות של המחאה במלחמה על הדמוקרטיה.

במוצ"ש האחרון אמנם הגיעו להפגנה כ-2,000 איש, אך גם ההפגנות בבלפור החלו בהפגנות של עשרה מפגינים בכיכר גורן.

בתורת המשחקים מדברים על מידה כנגד מידה, Tit For Tat. חברי האופוזיציה מצהירים: אם הממשלה תעשה טוב האופוזיציה תתמוך, אם הממשלה תפגע בדמוקרטיה ובציבור – האופוזיציה תתנגד. והתוספת שלי – והציבור יצא לרחובות בהמוניו. בטרם הבאת "חוק ההמלצות" היו מיליון איש בת"א, זו הייתה ההפגנה הראשונה בת"א, לאחר ההפגנות בכיכר גורן.

לסיכום, תומכי נתניהו מנופפים בכך שהרוב הכריע. לשיטתם מי שמביע מחאה אינו מקבל את הכרעת הרוב. עובדתית אין הדבר נכון, היות שדמוקרטיה לא מתבססת רק על עקרון שלטון הרוב.

דמוקרטיה היא שלטון הרוב ולא עריצות הרוב. היא כוללת מספר עקרונות נוספים לא פחות חשובים כגון: שמירת זכויות המיעוט, בקרה ופיקוח על השלטון – מה שנקרא איזונים ובלמים (שעלולים להתבטל עם פסקת ההתגברות). שלטון החוק (שהמחוקקים משנים בו חוקי יסוד כאילו מדובר בגרביים להחלפה), שוויון בפני החוק (מי היה מעסיק בכל תחום אחר אדם עם כתבי אישום חמורים?) וחופש הביטוי והבעת הדעה -שזכות ההפגנה נגזרת ממנה כאמור.

תומכי נתניהו מנופפים בכך שהרוב הכריע. לשיטתם מי שמביע מחאה אינו מקבל את הכרעת הרוב. אך דמוקרטיה היא לא עריצות הרוב. והיא כוללת עקרונות לא פחות חשובים נוספים ובהם הזכות להפגין

כך שהפגנה היא עמוק בתוך כללי המשחק. פסקת ההתגברות והעברת תכנים חינוכיים לגורם מחוץ למשרד החינוך זו אנרכיה בפני עצמה. רעיון לסיום לח"כ אבי מעוז: אולי תשלים בעצמך שיעורי דמוקרטיה ותשבץ את הפגנות כיכר גורן ובלפור לתכני הלימודיים באזרחות? שאלה רטורית בעייתית במקצת למי שטען שהגיע הזמן להשמיט את "הדמוקרטית".

ראיון עם ח"כ אבי מעוז בשער "שחרית"

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת