בימים האחרונים נתקלנו בדיווחים בתקשורת בדבר מגעים שכבר מתקיימים בין ישראל וסעודיה, עוד טרם הקמת הממשלה החדשה, בדבר אפשרות לשדרג את מערכת היחסים בין שתי המדינות.

בימים האחרונים נתקלנו בדיווחים בתקשורת בדבר מגעים שכבר מתקיימים בין ישראל וסעודיה, עוד טרם הקמת הממשלה החדשה, בדבר אפשרות לשדרג את מערכת היחסים בין שתי המדינות

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

רה"מ המיועד, בנימין נתניהו, הקדיש חלק משמעותי מהריאיון שהעניק לרשת הטלוויזיה "אל-ערביה" (15.12) כדי לבאר, כי כיוון הפעולה העיקרי שלו יהיה קידום מהלך בנוסח "הסכמי אברהם" מול היהלום בכתר, סעודיה.

מתוך כתבתו של נחום ברנע, פרשן @YediotAhronot מסוף השבוע: "מאז הבחירות מנהל נתניהו מגעים מתחת לרדאר במשולש ריאד־וושינגטון־ירושלים. המטרה היא להכשיר את הקרקע להסכם היסטורי בין ישראל לסעודיה, הסכם שישלים את התהליך שנפתח עם הסכמי אברהם ויאפיל עליהם" pic.twitter.com/VHgflmyx3h

— סעודיה בעברית | السعودية بالعبرية (@SaudiAInHebrew) December 25, 2022

הוא הדגיש כי הסכם מעין זה יחזק את העמידה האיתנה מול איראן, יתרום ליציבות באזור, ואף יסייע להתקדם בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יצוין, שראיון זה נעשה כחלק מניסיון מצד נתניהו, כולל בראיונות שהעניק לכלי תקשורת אמריקאיים – להרגיע את דעת הקהל האזורית והבינלאומית מהרכב ממשלתו החדשה. סביר שמסע ההרגעה לא כל כך הצליח, אולם השאלה העיקרית והמעניינת ביותר היא, האם ניתן לצפות שמהלך שאפתני מעין זה אכן יקרום עור וגידים.

האמת ניתנת להיאמר, ש"הסכמי אברהם", אשר סביר מאד שמדינות המפרץ החתומות עליהן, איחוד האמירויות ובחריין, קיבלו "אור ירוק" מריאד לחתום עליהם, כמו גם צעדים נוספים מצד סעודיה (למשל, מתן אישור למטוסים ישראליים לטוס מעל המרחב האווירי שלה) – ממחישים היטב את השינוי שחל באזור בעשור האחרון.

עיקרי השינוי: התחזקות תפיסת האיום מאיראן כלפי מדינות המפרץ; פחת בסדר העדיפויות המוענק לסוגיה הפלסטינית בקרב מדינות האזור; והתחושה (בין אם מדויקת ונכונה אם לאו) ביחס לשחיקה במידת המחויבות האמריקאית לעמוד לצד בנות בריתה באזור.

עיקרי השינוי באזור: התחזקות תפיסת האיום מאיראן כלפי מדינות המפרץ; פחת במעמד הסוגיה הפלסטינית באזור; והתחושה ביחס לשחיקה במחויבות האמריקאית לעמוד לצד בנות בריתה באזור

יצוין, שסקר דעת קהל שנערך בסעודיה בנובמבר השנה, ופורסם במכון המחקר Washington Institute (16.12), העלה בחכתו ממצאים בהחלט מעניינים. הסקר הקיף 1000 נשאלים, שרואיינו באופן אישי.

ביחס לארה"ב, לראשונה מזה עשור היא נדחקה למקום השלישי בחשיבותה עבור סעודיה (!). 57 אחוז מהנשאלים דרגו את היחסים עם סין כ"חשובים", 53 אחוז חשבו כך לגבי היחסים עם רוסיה, ורק 41 אחוז העדיפו את היחסים עם ארה"ב. בה בעת, 73 אחוז הגדירו את המלחמה באוקראינה כ"בעלת אפקט שלילי על האזור".

הממצאים ביחס לישראל מעניינים לא פחות. 43 אחוז תומכים במגעים הנמשכים עם ישראל (לא ניתן פירוט ביחס לכך, אולם באותם ימים סעודיה אירחה כנס בנקאות בכיר בהשתתפות נציג מישראל, כמו גם נבחרת ישראלית באירוע ספורט בינ"ל). מאידך, רק 21 אחוז מהנשאלים סברו ש"הסכמי אברהם" הביאו בכנפיהם תוצאות חיוביות לאזור. יתר על כן, 90 אחוז מהנשאלים (!) גרסו שתוצאות הבחירות בישראל יגרמו ל"תוצאות שליליות באזור".

מטבע הדברים, יש לקחת בזהירות רבה סקרי דעת קהל מעין אלה, ובמיוחד במדינה כסעודיה, אולם יש בהם כדי לתת תחושה או כיווני חשיבה רלוונטיים בהקשר זה. יש לקחת בחשבון גם שמכון המחקר המדובר נחשב כמקורב לישראל.

לראשונה מזה עשור ארה"ב נדחקה בסקר למקום ה-3 בחשיבותה לסעודיה. 57% דרגו את היחסים עם סין כ"חשובים", 53% חשבו כך לגבי היחסים עם רוסיה, ורק 41% העדיפו את היחסים עם ארה"ב

יודגש, שנתניהו הדגיש בראיון לערוץ הטלוויזיה הסעודי כי יפעל לחיזוקם מחדש של יחסי ארה"ב עם בנות בריתה באזור, ובמשתמע ייקח על עצמו, באופן זה או אחר, לפעול מול הבית הלבן במישור הנוגע ליחסיהם עם סעודיה. אין זה סוד, שאלו לא נמצאים במיטבם בשנים האחרונות, למרות מאמצים מצד הנשיא ג'ו ביידן לשקמם.

כך או כך, סימני השאלה ביחס לסיכויים לשדרוג מערכת היחסים בין ישראל וסעודיה ברורים ומובנים. מבחינת נתניהו יש היגיון רב מאד במאמץ לקדם מהלך היסטורי מעין זה, ולהוכיח כי ניתן להפוך על פיה את הנוסחה שגרסה, כי נורמליזציה ישראלית-ערבית ניתנת להשגה רק בזיקה להתקדמות בערוץ הישראלי-פלסטיני. "הסכמי אברהם" הוכיחו שהדבר ניתן, והסכם ישראלי-סעודי יעניק את הגושפנקה האולטימטיבית לכך.

עם זאת, סימני השאלה ממוקדים, כמובן, כלפי סעודיה.

• האם מהלך מעין זה אכן ייתפס בריאד כמשרת את האינטרסים הסעודיים?
• האם יש בו, בראייתם, כדי לחזק את עמידתם מול האתגר האיראני הגובר?
• האם יש ביכולתו של נתניהו TO DELIVER את הממשל האמריקאי הדמוקרטי שמערכת יחסיו עם נתניהו אינה כתמול שלשום?
• והאם סעודיה חשה כי יש ביכולה "לעקוף" פעם נוספת את הסוגייה הפלסטינית מבלי שזה יפגע במעמדה האזורי, ובעיקר ביציבות בזירה הפנימית?

נתניהו הדגיש בראיון לערוץ הטלוויזיה הסעודי כי יפעל לחיזוקם מחדש של יחסי ארה"ב עם בנות בריתה באזור, ובמשתמע ייקח על עצמו, באופן זה או אחר, לפעול מול הבית הלבן במישור הנוגע ליחסיהם עם סעודיה

אכן, שאלות למכביר, שברור כי אין לגביהן מענה מהימן, לבטח לא בשלב הנוכחי. אגב, נתניהו נשאל במהלך הריאיון ל"אל-ערביה" מספר פעמים אם ישראל תפעל מול איראן אף בלי גיבוי או הסכמה אמריקאית (התעלם כצפוי מתשובה מפורשת, אך הזכיר את הפעולה שהביאה לישראל את ארכיון הגרעין האיראני).

כך גם נשאל ביחס ליוזמת השלום הערבית (הסעודית למעשה), ואף בהקשר זה נמנע, אמנם לא במפתיע, מתשובה ברורה. אולם שאלות מעין אלו ממחישות את הסוגיות שמעניינות ומטרידות את הסעודים.

מבחינת נתניהו יש היגיון מוצק לסמן בכך את כיוון הפעולה העיקרי ב"תוכנית המדינית" שהוא מתווה לממשלתו החדשה. ניתן גם לשער, שהוא רואה ברון דרמר, שהיה דמות מרכזית סביב "הסכמי אברהם", אמנם מול ממשל טראמפ, גורם חיוני ביותר בהקשר זה, מעבר לאמון הרב ששורר בין השניים (בין אם ימונה בימים הקרובים לשר חוץ, אם לאו).

מבחינת מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל בסעודיה, הדברים כאמור אינם ברורים כלל ועיקר, ויש להניח, שלמרות ההתקדמות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות מול ישראל, והתחדדות האיום מצד איראן, סימני השאלה לא נפתרו כלל וכלל.

מבחינת נתניהו יש היגיון מוצק לסמן בכך את כיוון הפעולה העיקרי ב"תוכנית המדינית" שהוא מתווה לממשלתו החדשה. מבחינת בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל בסעודיה, הדברים אינם ברורים כלל

יש לצפות שבחודשים הקרובים ישראל, בראשות נתניהו, תפעל במרץ ובאינטנסיביות בכיוון זה, אולם כאמור האתגרים וסימני השאלה העצומים בעינם עומדים. ראשית לכל, סימני השאלה ביחס לאופן התנהלותה של הממשלה החדשה, על מרכיביה השונים, שאינם מסייעים בלשון המעטה להשקיט את הדאגה בזירה האזורית והבינלאומית כאחת.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/