עיריית חיפה מסרבת להשיב למאות פניות של עיתונאים, המהוות יותר מרבע מסך הפניות המופנות אליה וכוללות בקשות לתגובה רשמית בנושאים בעלי עניין ציבורי מובהק, כך עולה מבדיקה שנעשתה לאחרונה לפי חוק חופש המידע.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי עשרות פניות של עיתונאים נמחקות ולא מטופלות. הפניות אף לא נכנסות למאגרי המידע של דוברות העירייה, כאילו מעולם לא היו קיימות.

הפניות שזוכות להתעלמות מגיעות מכלי תקשורת מכל רחבי הארץ ועוסקות בנושאים רבים ומגוונים כמו חינוך ותשתיות, סוגיות משפטיות, ענייני תרבות ואפילו חזירים. רוב הפניות שזוכות להתעלמות נוגעות בנושאים שיכולים לגרום לראשת העירייה אי־נעימות או כוללות ביקורת על מדיניות העירייה.

מתשובת העירייה לבקשת חופש המידע עולה כי בשלוש השנים האחרונות, 2020–2022, החליטה העירייה והעומדת בראשה עינת קליש רותם להתעלם או "לא לאשר" 500 בקשות תגובה של עיתונאים מתוך 1,972 המופיעות במאגר.

היכל עיריית חיפה, ספטמבר 2021 (צילום: זלמנסון זלר, מתוך אתר פיקיויקי)

מתשובת העירייה לבקשת חופש המידע עולה כי בשלוש השנים האחרונות, 2020–2022, החליטה העירייה והעומדת בראשה עינת קליש רותם להתעלם או "לא לאשר" 500 בקשות תגובה של עיתונאים

שיא ההתעלמות נרשם בשנת 2020, אז העירייה לא אישרה לענות על קרוב למחצית מהשאילתות, אפילו לא מענה לקוני. באותה שנה בסך הכול 315 בקשות זכו להתעלמות מוחלטת מתוך 732 המופיעות במאגר. בשנת 2021 לא אושרו למענה 78 בקשות תגובה ובשנה החולפת – 2022 – התעלמה העירייה מ־108 בקשות תגובה בסך הכול.

הנתונים נחשפו, כאמור, במסגרת בקשת חופש מידע של עו"ד אלעד מן מעמותת הצלחה, בעקבות טענות של הח"מ ונציגים נוספים בעיתונות על התעלמות עקבית של ראשת עיריית חיפה משאלות עיתונאים בנושאים שלא נוחים לה.

עו"ד אלעד מן (צילום: יובל טבול)

בארבע השנים של כהונתה התעלמה קליש רותם ממאות פניות של עיתונאים בנושאים שונים, ואפילו נמנעה מלמסור "אין תגובה" לחלק גדול מהפניות. הרשימה שהמציאה העירייה לדרישת עו"ד מן נמסרה כעת בלית ברירה, לאחר שבקשות חופש המידע הקודמות זכו להתעלמות מצד הגורמים המשפטיים בעירייה ולאחר שעמותת "הצלחה" נאלצה לעתור לבית המשפט.

רק אז, ולאחר שחויבה בהוצאות, העבירה העירייה את החומר לידיו של מן.

דפוס בעייתי של היעדר התייחסות

המצב בפועל, ככל הנראה, חמור יותר מכפי שנחשף בתשובה לבקשת חופש המידע. זאת משום שפניות רבות של עיתונאים לא רק שאינן נענות – אלא "נעלמות" באורח פלא מהמאגר.

כך, למשל, לא מופיעה אף פנייה של הח"מ בשם זמן ישראל, אף שהוגשו יותר מעשר בקשות מסודרות לתגובה לאורך השלוש השנים האחרונות, בהן שאילתות מפורטות לעשרות שאלות במגוון רחב של נושאים בעלי עניין ציבורי מובהק.

לא מופיעה אף פנייה של הח"מ בשם זמן ישראל, אף שהוגשו יותר מעשר בקשות מסודרות לתגובה לאורך השלוש השנים האחרונות, בהן שאילתות מפורטות לעשרות שאלות במגוון רחב של נושאים

מתברר שאף אחת מהבקשות הללו אפילו לא הוכנסה למאגר הדוברות. כך גם לגבי כתבת האומנות והאדריכלות של עיתון "הארץ" נעמה ריבה, שמרבה לפנות לעיריית חיפה בשאילתות הנוגעות לתחום הסיקור האורבני. היא התלוננה לא אחת על התעלמות שיטתית מבקשות התגובה שהגישה.

לדבריה, היא הגישה בארבע השנים האחרונות לפחות 20 בקשות תגובה לדוברות העירייה – רובן לא זכו למענה. במאגר העירייה מופיעה רק בקשה אחת של ריבה מהשנה החולפת, שזכתה למענה. שאר הבקשות, שזכו להתעלמות, כאמור, לא מופיעות כלל במאגר.

ד"ר עינת קליש רותם ביומה הראשון בלשכת ראשות עיריית חיפה, 20 בנובמבר 2018 (צילום: ראובן כהן, עיריית חיפה)

גם כתב וואלה! יואב איתיאל – שחשף לפני כמה ימים שיחת נזיפה שקיבל מדובר עיריית חיפה – טוען שחלק נכבד מבקשות התגובה שלו זוכות להתעלמות. "בסך הכול אני מניח שבקדנציה של קליש רותם פניתי עשרות פעמים להתייחסות", אומר איתיאל.

"זה לא שלגמרי לא ענו, אלא שבדרך כלל סיפקו איזו התייחסות שלא הייתה מה שביקשתי. התייחסות של ראש העיר לא זוכר שקיבלתי יותר מפעם–פעמיים, אם בכלל".

ברשימה שנחשפה מוזכרות מספר פניות של איתיאל שזכו להתעלמות, בהן שתיים הנוגעות לפיתוח שוק תלפיות ואחת בנושא העתירה לבג"ץ סביב "החקירות הפסולות", פרשה שנחשפה בזמן ישראל ומסבכת את קליש רותם, לכאורה, במעשים חמורים.

מתוך הרשימה שנחשפה לא ניתן להתרשם בנוגע לטיב המענה של העירייה, גם במקרים שבהם היא השיבה, משום שהעירייה נמנעה מלמסור לידי "הצלחה" את פירוט הבקשות עצמן ואת התשובות

מאז שנחשפה הפרשה נמנעה קליש רותם בעקביות מלהשיב על כל שאלה הנוגעת להעסקתו של החוקר ברלב. מתוך הרשימה שנחשפה לא ניתן להתרשם בנוגע לטיב המענה של העירייה, גם במקרים שבהם היא השיבה, משום שהעירייה נמנעה מלמסור לידי "הצלחה" את פירוט הבקשות עצמן ואת התשובות – והסתפקה בכותרות הבקשה בלבד.

ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם (צילום: ראובן כהן, עיריית חיפה)

"תשובת העירייה שניתנה באיחור ניכר, בחוסר רצון ורק לאחר הגשת עתירה ובלית ברירה תוך תשלום הוצאות – לא הייתה שלמה", אומר עו"ד מן. "כפי שהובהר לנציגי העירייה בשיחות איתם, הבקשה כללה גם רכיב הנוגע לתוכן הפניות לדוברות ולא רק הנושא שלגביו פנו ואלו לא נמסרו".

מן דורש עתה מהעירייה להשלים את מסירת המידע לציבור, ואם לא יעשה כן, יפנה לעתירה נוספת.

"התמונה הנחשפת בעקבות תשובות העירייה לבקשת חופש המידע, מטרידה ביותר", אומר מן. "בניגוד לכללי האתיקה המקובלים היום לדוברים ובניגוד לחובות המנהליות וחובות ההגינות המוגברות החלות על הרשות, ניתן לראות כי הטיפול בפניות לדוברות מקיים דפוס בעייתי של היעדר התייחסות ואולי אף התעלמות מכוונת מפניות רבות בשיעור גבוה.

"מהבקשה והתשובה למדנו כי גם אופן תיעוד הפניות אינו מיטבי, בלשון המעטה. אין רישום מסודר של הפניות שהתקבלו והתשובות שנמסרו – ובעקבות בדיקות מדגמיות שנערכו מול כתבים שונים, דומה כי התשובה שנמסרה חסרה וחלקית. בשיחה שנערכה בהקשר זה עם נציגי העירייה, הובטח כי מ־2023 יערך תיעוד מרוכז ומסודר של הפניות מכאן והלאה".

מבט אווירי על מערב חיפה (צילום: צבי רוגר, עיריית חיפה)

"בניגוד לכללי האתיקה המקובלים ובניגוד לחובות המנהליות וחובות ההגינות המוגברות החלות על הרשות, ניתן לראות כי הטיפול בפניות לדוברות מקיים דפוס בעייתי של היעדר התייחסות ואולי אף התעלמות מכוונת"

דובר העירייה: נשתפר בשנה הבאה

בשיחה עימו מאשר דובר העירייה אלירן טל את רוב הממצאים העולים מבקשת חופש המידע ואכן מתחייב לשפר את אופן תיעוד בקשות התגובה בעתיד. אולם, מתשובותיו עולה כי עיקר הבעיה נובעת מסירובה של קליש רותם לאשר לדוברות להתייחס לבקשות תגובה שאינן נוחות לה או למקורביה:

אנחנו לא מגיבים בדרך כלל כשיש עתירה שהוגשה בבית המשפט כי אז התגובה תהיה בבית המשפט או במקרים שבהם יש פניות של חברי מועצה המודלפות לתקשורת, ואז הנושאים הללו יעלו במועצת עיר ולא נגיב לפני הדיון. השאלות שאתה הפנית מזמן ישראל הן שאלות בנושאים פוליטיים, כמו סוגיית החוקר ברלב.

בכל הכבוד, הסוגיה של ברלב לא פוליטית. שאלתי עשרות שאלות בנושאים אחרים, למשל מדיניות הטיפול בחזירים. ברוב המקרים השאלות שלי עסקו בנושאים שכבר עלו במועצת העיר.
"הדברים שאתה שאלת, הנושאים הפוליטיים, אני מעביר ללשכה ואומר להם 'טפלו אתם'. ברגע שמעורב חבר מועצה זה מבחינתי פוליטי – והרגישות גדולה.

"לראשת העיר יש את העוזרים שלה וזכותם להתעסק בעניינים הפוליטיים, ואז הם מחליטים: מגיבים או לא מגיבים, מתייחסים או לא מתייחסים. ההחלטה שלהם, לא שלי בכלל. אם הם רוצים – יתנו תגובה ואני אעביר אותה כצינור.

דובר עיריית חיפה אלירן טל עם ירדנה ארזי וראשת העיר עינת קליש רותם, בטקס קריאת רחוב בחיפה על שמה של הזמרת, אוקטובר 2021 (צילום: ראובן הכהן, עיריית חיפה)

"אני כן מסכים, ואמרתי את זה גם לעו"ד מן, שהיו גם שאילתות שנפלו בין הכיסאות כי השיטה הייתה שכל אחד מאנשי מחלקת התוכן אצלנו עובד באופן עצמאי. אני לוקח את זה לתשומת ליבי ומהיום נעבוד מסודר יותר. לקחנו על עצמנו להשתפר פה".

"לראשת העיר יש את העוזרים שלה וזכותם להתעסק בעניינים הפוליטיים, ואז הם מחליטים: מגיבים או לא מגיבים, מתייחסים או לא מתייחסים. ההחלטה שלהם, לא שלי בכלל"

בתשובה שלכם יש פניות ש"לא אושרו למענה". זה אומר שאין תגובה? מה הקריטריונים?
"כפי שאמרתי, יש פניות שעוסקות בעניינים שנמצאים בפני בית משפט. בדברים כאלה אנחנו לא מגיבים. כנ"ל בנוגע לדברים פוליטיים של חברי מועצה ויש עשרות פניות כאלה בחודש".

אני לא מבין: חבר מועצה שמעלה בפני העיתונות סוגיה הנוגעת לתשתיות או לתקציב או לתרבות או לשמות רחובות או לטיפול בחזירים – זה בדיוק תפקידו. מה מונע מכם להשיב?
"אני אגיד לך מה עושים חברי המועצה: הם מגישים שאילתה וחבר המועצה מדליף אותה לעיתונאי כדי לקבל כותרת. לגיטימי. ואז העיתונאי פונה אלינו ואני לא יכול להגיב לפני שזה עולה למועצה. בסך הכול אנחנו מגיבים ל־60%–70% מהפניות".

זה לא נמוך? 30%–40% אחוז מהפניות לא זוכות למענה.
"מבחינתי, כל מה שאפשר לענות, אני לא מעכב. אם המדיניות של לשכת ראשת העיר היא לא להגיב לפניות – אני מכבד. אני עובד אצלם, לא הפוך".