1
טקס חילופי השרות במשרד להגנת הסביבה נראה כמו אי של שפיות על רקע ההתרחשויות ברוב המשרדים האחרים. בעוד בחלקם כלל לא התקיימו טקסים – ובאלה שכן, השרים הנכנסים והיוצאים ניצלו את הבמה כדי להחליף הערות מרושעות – תמר זנדברג ועידית סילמן עשו כבוד אישה לרעותה ואפילו התחבקו פעמיים.
בין נאום לנאום הנעימו את זמנם של הנוכחים חברי "הסביבתרון", קבוצת זמר של עובדות ועובדי המשרד. בין השאר הם שרו את "רק בגלל הרוח" של שלומי שבת, אולי רמז למשבר האקלים שמתרגש עלינו.
נסיבות הגעתה של סילמן למשרד להגנת הסביבה עדיין מסתוריות משהו. עיקר התהיות נוגעות למניעים של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנוע את התפקיד מגילה גמליאל, שכל כך רצתה לחזור לכהונה שנייה.
השבוע נשמעו הערכות לפיהן גמליאל שילמה את המחיר על המהלך ההיסטורי של הרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה המשפחתיים. הפוליטיקאים החרדים, כידוע, לא אוהבים שמתערבים במערכת היחסים שלהם עם הקולה והמיץ פז, ובממשלה הזו הם בעלי הבית.
השבוע נשמעו הערכות לפיהן גמליאל שילמה את המחיר על המהלך ההיסטורי של הרחבת חוק הפיקדון. הפוליטיקאים החרדים, כידוע, לא אוהבים שמתערבים במערכת היחסים שלהם עם הקולה והמיץ פז
ערב הכניסה למשרד, סילמן רשמה החלקה מביכה, כשתועדה מחלקת לילדים בבית חולים שתייה מתוקה בכוסות חד פעמיות. שני פאולים בפריים אחד.
התחילה את תפקידה עם חסד: השרה עידית סילמן חילקה הערב יחד עם מתנדבי ארגון 'לשבוע' של חסידות קרעטשניף מזון ושתיה לחולים והמבקרים בבית החולים קפלן ברחובות pic.twitter.com/X71EzTKK0n
— ישראל כהן (@Israelcohen911) December 31, 2022
סילמן אולי חדשה בתחום הסביבה, אבל בבריאות – שבה עסקה עוד לפני הפרק הפוליטי בחייה, וגם כיו"רית פעילה מאוד של ועדת הבריאות בכנסת – יש לה קילומטרז' מרשים.
בזמנו שמה הוזכר כמועמדת לשרת הבריאות, אבל במשרד החדש שלה תוכל להשפיע לא פחות על הבריאות של אזרחי ישראל, בעיקר אם לוקחים בחשבון שלפי ארגון הבריאות העולמי כ-2,500 ישראלים מתים בשנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר.
השעות והימים הראשונים של סילמן במשרד גרמו לעלייה במפלס האופטימיות של הדרג המקצועי. היא צללה במהירות לעבודה, ישבה שעות ארוכות בישיבות עם גורמי המקצוע, ביקשה חומרים ודוחות ובלעה אותם, הציגה שאלות ענייניות. העובדה ששירתה כמדריכה בבית ספר שדה בחברה להגנת הטבע הוסיפה לה נקודות.
השעות והימים הראשונים של סילמן במשרד גרמו לעלייה במפלס האופטימיות של הדרג המקצועי. היא צללה במהירות לעבודה, ישבה שעות ארוכות בישיבות עם גורמי המקצוע, ביקשה חומרים ודוחות ובלעה אותם
בשונה מעריפת הראשים במשרדים אחרים, גלית כהן, המנכ"לית המנוסה והמוערכת, נשארת לעבוד לצידה. כהן צמחה מתוך המשרד, לא הגיעה מבחוץ כמינוי אישי של זנדברג, ולכן אין מניעה שתמשיך לכהן תחת סילמן.
כלפי פנים נראה שהקדנציה של סילמן נפתחה ברגל ימין (או ימין על מלא, כפי שהעיר בחיוך אחד מאנשי המשרד), אבל האתגרים האמיתיים ממתינים לה מחוץ למשרד להגנת הסביבה: במערכת היחסים ומאבקי הכוח עם עמיתיה לשולחן הממשלה.
שרי הגנת הסביבה בישראל משמשים באופן מסורתי כלוביסטים, אדבוקטים של הסביבה בממשלה. "במציאות בריאה לא היה צורך בשר להגנת הסביבה", אמר פעם הח"כ לשעבר דב חנין, "כי כל השרים היו לוקחים בחשבון את השיקולים הסביבתיים בהחלטות שלהם". אבל במציאות הישראלית זה לא קורה, רוב השרים עוסקים בהתקפה על הסביבה, ולכן צריך מישהו שיגן עליה.
זה נכון במיוחד לגבי הממשלה הנכנסת, שעבור רוב החברים בה ירוק זה צבע של מחבקי עצים חשודים. סילמן תמצא את עצמה עם חזיתות מכל כיוון: מול שרי השיכון והפנים שירצו לבנות על השטחים הפתוחים, שר האוצר שכנראה ישאף לפרוס שטיח אדום בפני עסקאות הנפט של קצא"א, שר האנרגיה שיבקש לקדוח עוד ועוד במעמקי הים בחיפושים אחרי גז ושרת התחבורה שעל התוכניות שלה למערכות הסעת המונים כבר שמענו.
סילמן תהיה אופוזיציה בתוך הקואליציה – וצריך לזכור שאין לה גב של מפלגה. את המפלגה המקורית שלה היא השאירה מאחור כשפירקה את הממשלה הקודמת.
סילמן תהיה אופוזיציה בתוך הקואליציה – וצריך לזכור שאין לה גב של מפלגה. את המפלגה המקורית שלה היא השאירה מאחור כשפירקה את הממשלה הקודמת
למעשה, הקרב נגד הסביבה ונגד כוחה של השרה להגן עליה התחיל עוד לפני שהיא נכנסה לתפקיד: סעיף מטריד במיוחד בהסכמים הקואליציוניים מעביר חלק ניכר מהשליטה בקרן הניקיון – תקציב של מיליארדים שנאסף מהיטל הטמנת הפסולת שמשלמות הרשויות המקומיות – מידי המשרד להגנת הסביבה למשרד הפנים.
באותם הסכמים, איתמר בן-גביר קיבל התחייבות שהמשטרה הירוקה תעבור מהמשרד להגנת הסביבה לידי המשרד לביטחון לאומי.
ושר האוצר, כזכור, כבר הודיע שיבטל את המס על כלי הפלסטיק החד-פעמיים ועל המשקאות הממותקים. הוא לא התייעץ עם השרה להגנת הסביבה בטרם ההודעה.
כל הטוב הזה חיכה לסילמן עוד לפני שהספיקה לדרוך במשרד, והיא תזדקק לכישורים פוליטיים יוצאי דופן ולמחויבות אמיתית לסביבה כדי להתמודד עם מה שעוד מחכה בהמשך הדרך.
כל הטוב הזה חיכה לסילמן עוד לפני שהספיקה לדרוך במשרד, והיא תזדקק לכישורים פוליטיים יוצאי דופן ולמחויבות אמיתית לסביבה כדי להתמודד עם מה שעוד מחכה בהמשך הדרך
2
עם פרוץ השנה החדשה, פרסם מנהל התכנון הודעה חגיגית במיוחד: 158 אלף דירות אושרו ב-2022 לבנייה במוסדות התכנון, שיא של כל הזמנים. לשם השוואה, ב-2021 אושרו 104 אלף דירות וב-2020 רק 95 אלף. לנוכח הנסיקה הזו, הטענות המוכרות כאילו משבר הדיור נובע מסרבול במוסדות התכנון נראות הרבה פחות רלוונטיות.
הנתונים הללו מחזקים מאוד את הטענה המסורתית של ארגוני הסביבה, לפיה אין מחסור במלאי תכנוני של דירות בישראל. החסמים הם בביצוע ובתשתיות.
המגמה הדורסנית של השנים האחרונות, שכוללת מסלולים מהירים עוקפי תכנון, מתבססת על היסטריה ועל הנחות יסוד שגויות: אין צורך למהר ולאשר בנייה על שטחים פתוחים, אין סיבה לתכנן שכונות מנותקות על מעט הטבע שנותר, כשמה שחסר זה לא דירות מתוכננות על הנייר – אלא דירות שנבנות על הקרקע.
אבל בעיקר, הנתונים הללו מצביעים על מה שמדינת ישראל באמת נכשלת בו: יצירת ערים טובות. לישראלים חשובה הדירה, אבל עוד יותר חשוב מה קורה מחוץ לדירה. הם מחפשים עיר עם הזדמנויות לעבודה, מערכת חינוך טובה, נגישות לשירותים רפואיים, חוגים איכותיים לילדים, חיי פנאי ותרבות, פארקים.
לישראלים חשובה הדירה, אבל עוד יותר חשוב מה קורה מחוץ לדירה. הם מחפשים עיר עם הזדמנויות לעבודה, מערכת חינוך טובה, נגישות לשירותים רפואיים, חוגים איכותיים לילדים, חיי פנאי ותרבות, פארקים
זו הסיבה שכל כך הרבה ישראלים מעדיפים לגור בדירות מתקלפות וישנות בתל אביב מאשר בבניינים חדשים אי שם בפריפריה, בשכונות שחוץ מבניינים לא מציעות דבר – אפילו לא צל על המדרכות.
מגוון של ערים טובות הוא גם חלק מהפתרון למצוקת התחבורה, כי כשאנשים יכולים לעבוד בעיר שבה הם גרים נחסכים פקקי הענק בכניסות וביציאות אל המטרופולין.
הממשלה משקיעה מאמצים בהצפת הפריפריה ביחידות דיור חדשות, אבל הפערים בין המרכז לצפון ולדרום לא ייסגרו באמצעות דירות בלבד מהסיבה הפשוטה שהחיים לא מתרחשים רק בין ארבעה קירות.
הממשלה משקיעה מאמצים בהצפת הפריפריה ביחידות דיור חדשות, אבל הפערים בין המרכז לצפון ולדרום לא ייסגרו באמצעות דירות בלבד מהסיבה הפשוטה שהחיים לא מתרחשים רק בין ארבעה קירות
3
לפני כשמונה חודשים עסקנו כאן בתוכנית של מועצת אלקנה, התנחלות בשומרון, לכרות 80 עצים באחד הרחובות הראשיים לטובות מקומות חנייה למכוניות פרטיות.
התושבים שהגישו ערעור על התוכנית גילו לתדהמתם שאותו גורם שאישר את הכריתה – קמ"ט חקלאות במנהל האזרחי – הוא הגורם שדן בערעור. באורח פלא, הוא החליט לדחות אותו ולאשר את ההחלטה של עצמו.
כך נראית הפרדת הרשויות בשטחים, ולאור התוכניות של שר המשפטים נראה שהפורמט הזה זולג גם אל תוך תחומי הקו הירוק.
השבוע הגיע שלב הביצוע. כעשרה עצים ראשונים נכרתו, והיד עוד נטויה על המסור החשמלי. מדובר בעצים בני שלושים ויותר שסיפקו צל, אוויר נקי וירוק בעיניים, אבל מה הם כל אלה מול הגביע הקדוש – מקום חנייה.
4
התמונה של הקירוי הפוטו וולטאי מעל מגרש הספורט בבית הספר "אביחי" בנתניה (קרית השרון) משמחת, מה עוד שכפי שניתן להבחין, גם הגגות של רוב המבנים האחרים של בית הספר מכוסים פאנלים סולאריים. גם צל ומחסה מגשם למתאמנים וגם הפקת אנרגיה – רווח כפול ונקי.
כל זה קורה כחלק מפרויקט גדול של עיריית נתניה להקמת 380 מערכות סולאריות על גגות של מבני ציבור, בתי ספר, מגרשי ספורט וחניונים ברחבי העיר.
התוכנית ראויה והכיוון חיובי, אבל בלי קצת חמיצות אי אפשר: לא סביר שב-2023 מותקן הגג הסולארי הראשון מעל מגרש ספורט של בית ספר בעיר מרכזית כמו נתניה. איפה מרים פיירברג נמנמה עד עכשיו?
התוכנית ראויה והכיוון חיובי, אבל בלי קצת חמיצות אי אפשר: לא סביר שב-2023 מותקן הגג הסולארי הראשון מעל מגרש ספורט של בית ספר בעיר מרכזית כמו נתניה. איפה מרים פיירברג נמנמה עד עכשיו?
![הגג המקורה של מרכז הספורט בבית הספר "אביחי" בנתניה (צילום: רן אליהו)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/01/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95-1024x640.jpg "הגג המקורה של מרכז הספורט בבית הספר "אביחי" בנתניה (צילום: רן אליהו)")
ובמישור הארצי: קירוי סולארי על מבני ציבור היה צריך להיות בגדר חובה חוקית כבר לפני שנים. כמעט עשור מדברים על זה, אבל הדיבורים לא מתורגמים לחוק שיהפוך את התמונה הזו לסטנדרט מחייב.
קירוי סולארי על מבני ציבור היה צריך להיות בגדר חובה חוקית כבר לפני שנים. כמעט עשור מדברים על זה, אבל הדיבורים לא מתורגמים לחוק שיהפוך זאת לסטנדרט מחייב
5
להביא מתנות מנסיעה לחו"ל זה קצת המאה שעברה, כי יש כמעט הכול בארץ ומה שאין כאן אפשר להזמין. ובכל זאת, כשחברה לעבודה שחזרה מלונדון שלפה מהתיק שלוש חפיסות של Booja-Booja ניתנה האות לפתיחתה של חגיגה קטנה.
מדובר בשוקולד גם טבעוני וגם אורגני, שהקוביות הראשונות שלו יוצרו בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שבהן מי ידע מה זה טבעוני או מה זה אורגני, קל וחומר שניהם ביחד.
השוקולד עשוי מלפחות 55% קקאו והוא פשוט מצוין. לטעמי, הטראפלס היו במקום הראשון, אחרים התקוטטו על קוביות השוקולד עם אגוזים וכרמל מלוח. סיבה טובה להצטער שלונדון לא מחכה לי, אבל לפחות יש מה לבקש ממי שנוסעים בקרוב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו