בזמן שמלחמת הצללים בין ירושלים לטהרן מאיימת לצאת מהצללים – השכנה של איראן מצפון, אזרבייג'ן, משדרגת את יחסיה עם ישראל.
בדצמבר האחרון, אזרבייג'ן – מדינה עם קשרים ביטחוניים פעילים עם ישראל – הודיעה על מינוי השגריר הראשון שלה אי פעם בישראל, חודש בלבד אחרי שהפרלמנט האזרי הצביע בעד פתיחת השגרירות בתל אביב ב־2023.
את התפקיד ימלא סגן שר החינוך של אזרבייג'ן מוכתר ממדוב. אזרבייג'ן היא המדינה המוסלמית השיעית הראשונה הנוקטת בצעד נחרץ כל כך. "אנו מייחסים חשיבות מיוחדת ליחסי אזרבייג'ן–ישראל", הצהיר נשיאה הוותיק של אזרבייג'ן אילהם אלייב במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, במקביל להודעה על המינוי.
בשתי המדינות סבורים כי פתיחת השגרירות האזרית נעשית באיחור רב בהתחשב בהיקף היחסים הבילטרליים ובתמיכתה האיתנה של ישראל באזרבייג'ן בסכסוך המתמשך שלה עם שכנתה ארמניה.
ישראל – שחיים בה 50–70 אלף יהודים ממוצא אזרי – גם ממשיכה להיות אחת מספקיות הנשק העיקריות של אזרבייג'ן. זה לא סוד שישראל – באמצעות רחפנים ובינה מלאכותית – מסייעת בפינוי מוקשים מאזור נגורנו קרבאך. שם, על פי הערכות, טמנו הארמנים כמיליון מוקשים לפני המלחמה בין שתי המדינות ב־2020.
זה לא סוד שישראל – באמצעות רחפנים ובינה מלאכותית – מסייעת בפינוי מוקשים מאזור נגורנו קרבאך. שם, על פי הערכות, טמנו הארמנים כמיליון מוקשים
אזרבייג'ן – הממוקמת בין רוסיה וגאורגיה מצפון, איראן מדרום, ארמניה ממערב והים הכספי ממזרח – שוכנת באזור מורכב בעל היסטוריה שורשית. כ־10 מיליון בני אדם חיים בה, בהם 8,000–20 אלף יהודים, מה שהופך אותה לביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם המוסלמי (קשה להצביע על מספרים מדויקים ביחס לקהילה היהודית, שכן רבים מהיהודים האזרים חיים חלק מהזמן ברוסיה או בישראל).
בשונה ממקביליהם בקהילות אחרות בתפוצות, יהודי המדינה העשירה בנפט והחילונית מעולם לא חוו עוינות או רדיפות. כיום הם ממשיכים לחיות ללא פחד מאנטישמיות או מאיומים על ביטחונם, כפי שמשקף ההיעדר המוחלט של אמצעי אבטחה בבתי הכנסת, בבתי הספר ובמוסדות הקהילתיים.
המנהיגים היהודים המקומיים מתעקשים כי אין צורך באמצעי הגנה האלה ברפובליקה הסובייטית לשעבר. אבל המדינה גם נתונה לביקורת חריפה על בימת העולם בשל היעדר חירויות דמוקרטיות, על רקע האשמות בהפרות בוטות של זכויות אדם ובצנזורה תקשורתית.
משפחת אלייב האוטוריטרית עומדת בראש המדינה מאז 1993, והנשיא הנוכחי אילהם אלייב ירש את אביו חיידר אלייב לאחר מותו ב־2003, בבחירות שתוצאותיהן ככל הנראה היו מזויפות.
המדינה גם נתונה לביקורת חריפה על בימת העולם בשל היעדר חירויות דמוקרטיות, על רקע האשמות בהפרות בוטות של זכויות אדם ובצנזורה תקשורתית
אזרבייג'ן מדורגת במקום התשיעי מתוך מאה במדד הדמוקרטיה של ארגון "פרידום האוס" – עשר דרגות מעל רוסיה, המדורגת במקום ה־19 באותו אינדקס. הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ממקם אותה קרוב לתחתית הרשימה של מדד חופש העיתונות, במקום ה־154 מתוך 180, דרגה אחת בלבד מעל רוסיה.
בינתיים, ישראל נתונה לביקורת מצד הקהילה הארמנית המקומית המונה 5,000–6,000 בני אדם, בשל יחסיה הקרובים עם אזרבייג'ן וכן בשל סירובה להכיר רשמית ברצח העם הארמני שבוצע על־ידי הטורקים ב־1915–1916.
שגריר ישראל באזרבייג'ן ג'ורג' דיק בירך בחום על ההחלטה של המדינה המארחת לשפר את היחסים הדיפלומטיים עם ירושלים, בייחוד בתקופה של צמיחת קשרי הסחר, התיירות, התרבות והמדע הבילטרליים. למעשה, מזה שנים רבות באקו מספקת לישראל קרוב ל־40% מצורכי הנפט שלה.
כשהחל בתפקידו הנוכחי ב־2019, דיק – כיום בן 38 – היה השגריר הערבי הנוצרי הראשון והצעיר ביותר של ישראל. דיק, שמציין כי הוא הדיפלומט הישראלי שממוקם הכי קרוב לטהרן, מתגאה במעמדה החיובי של ישראל באזרבייג'ן ומזכיר סקר שהוזמן על־ידי השגרירות שלו באביב האחרון, לפיו יותר מ־70% מהמשיבים דיווחו על עמדה אוהדת במידה רבה או מסוימת כלפי ישראל.
אולם, הקרבה לטהרן מביאה עמה סכנות: בקיץ שעבר שגריר איראן בבאקו איים בפומבי "לקבור" את השגריר הישראלי. דיק נולד ביפו ועבד בתל אביב כעורך דין מומחה למשפט בינלאומי לפני שהצטרף לשירות החוץ הישראלי ב־2008.
הוא היווה קול שהגן על ישראל בחו"ל, בעברית, בערבית ובאנגלית, החל מתפקידו הדיפלומטי הראשון כסגן מפקד המשלחת בניגריה בשנים 2009–2012. הוא שימש כסגן שגריר נורווגיה בשנים 2012–2015, ולאחר מכן כיועץ למנכ"ל משרד החוץ הישראלי.
דיק מסביר בריאיון לזמן ישראל ממשרדו שבקומה השביעית בשגרירות הישראלית בבאקו כי החשיבות של שליחותו הדיפלומטית חורגת מעבר לערכה הסמלי. "אם אין לך שגרירות בשטח, זה מגביל את מה שאתה יכול להשיג ואת רמת המעורבות שלך".
כשאתה פוגש אזרים והם מגלים שאתה ערבי־נוצרי, איזה תגובות את מקבל?
"זה מפתיע, כמובן, ומבלבל את רוב האזרים. ההפתעה הזאת טובה ומסייעת לי להסביר על הגיוון בחברה הישראלית. אבל בכנות, בשלב הזה כבר הפסקתי לתקן אותם כי זה מתחיל לעייף. זה עדיין מצחיק שב־24 בדצמבר הם עדיין מאחלים לי חנוכה שמח במקום חג מולד שמח".
כישראלי נוצרי, מה דעתך על הקהילה הארמנית בארץ, שמורכבת בעיקר מישראלים נוצרים – ועל האתגרים שהיא מתמודדת איתם בישראל?
"יש לי סימפתיה עמוקה לקהילה הארמנית בישראל, ובייחוד ביפו, שבה גדלתי. אנחנו חולקים את אותה אמונה והרבה מסורות תרבותיות.
"הרבה מהחברים שלי מבית הספר ומתנועות הנוער הם ארמנים. היו לי מורים ארמנים שהשפיעו עליי מאוד, ואני מחשיב אותם לחברים קרובים. כערבי וכישראלי, אני תמיד מתוסכל מאוד כשאני רואה אנשים אחרים מתייחסים לסכסוך הערבי–ישראלי כמשחק סכום אפס, שאתה צריך לבחור בו צד. אני יודע מכלי ראשון שיש כאן אנשים אמיתיים עם חיים אמיתיים, זה לא משחק.
"מאותה סיבה, אני גם מאוד עצוב לראות גישה כזאת כלפי הסכסוך בדרום הקווקז. זה לא משחק סכום אפס, והרצון לשפר את היחסים בין ישראל לאזרבייג'ן לא מכוון נגד אף אחד. להפך, אנחנו מייחלים לראות את היום שבו ילדים ארמנים ואזרים ייהנו שוב משלום ומשגשוג ויחיו אלה לצד אלה בשכנות טובה".
"זה לא משחק סכום אפס, והרצון לשפר את היחסים בין ישראל לאזרבייג'ן לא מכוון נגד אף אחד. להפך, אנחנו מייחלים לראות את היום שבו ילדים ארמנים ואזרים ייהנו שוב משלום"
איך האזרים הגיבו להודעה על פתיחת השגרירות בישראל?
"התגובה הציבורית באזרבייג'ן הייתה חיובית ביותר, כצפוי. דמויות פוליטיות בכירות במדינה אמרו לי שזו הפעם הראשונה שהם רואים כאלה תגובות אמוציונליות להחלטה לפתוח שגרירות.
"על פי סקר שנערך, רוב מוחץ של האנשים – 80% ליתר דיוק – תומך בהחלטה הזאת של האסיפה הלאומית. אני חושב שהאזרים הרגישו שהיה צריך לעשות את זה כבר מזמן".
האם הקשרים הבילטרליים בין ישראל לאזרבייג'ן השתנו במהלך חמש השנים האחרונות?
"היחסים שלנו התפתחו מיחסים בין הממשלות ליחסים בין העמים. אם בעבר רוב הקשרים שלנו היו סמויים והתרכזו בביטחון או באנרגיה, בשנים האחרונות זה אחרת. ב־2016 רק 10,000 תיירים ישראלים ביקרו באזרבייג'ן. ב־2019 המספר הזה גדל ל־50 אלף.
"אז המגמה הייתה ברורה עד שמגפת הקורונה עצרה אותה. היום התיירים מתחילים לחזור במספרים גדולים, מתוכננות יותר טיסות סדירות בין ישראל לאזרבייג'ן בחודשים הקרובים ואנחנו רואים עלייה דומה בתחומי המסחר והכלכלה, באומנות ובתרבות ובזירה האקדמית".
איך אתה מסביר את זה שאין אנטישמיות באזרבייג'ן?
"האזרים חיו בעיקר תחת מעצמות גדולות כמו רוסיה, האימפריות הפרסיות ואחרות. אז הם יודעים מה זה אומר להיות מיעוט, להיות שונים. אני חושב שיותר קל להם להכניס את עצמם לנעליים של מיעוטים.
"יש להם מנטליות של מיעוט, וזה דבר טוב מאוד. זאת נוסף על היסטוריה המבוססת גם כך על יחסים טובים עם הקהילה היהודית כאן, שיצרה קרקע פורייה לסובלנות הדדית ולדו־קיום ידידותי".
אתה חושב שהישראלים מודעים ליחס של אזרבייג'ן לאזרחים היהודים שלה?
"אני בהחלט מקווה. תמיד אמרתי לעמיתיי האזרים שבהיעדר שגרירות בישראל, אין אף אחד שיספר שם את הסיפור שלכם ויסביר מהי אזרבייג'ן. אפשר לקוות שזה ישתנה בעקבות ההחלטה לפתוח את השגרירות. סוף סוף יהיו להם ייצוג וקול בישראל".
"תמיד אמרתי לעמיתיי האזרים שבהיעדר שגרירות בישראל, אין אף אחד שיספר שם את הסיפור שלכם ויסביר מהי אזרבייג'ן. אפשר לקוות שזה ישתנה בעקבות ההחלטה לפתוח את השגרירות. סוף סוף יהיו להם ייצוג וקול"
רוב האזרים הלא יהודים לא עושים הבחנה, אם בכלל, בין יהודים לישראלים. איך זה בא לידי ביטוי בחברה האזרית?
"האזרים מבינים שישראל היא מדינה יהודית, אז באופן טבעי, מבחינתם לכל יהודי יש שם בית ותחושת שייכות. אני חושב שמכיוון שהאנטי־ציונות המערבית, למרבה המזל, לא הגיעה לאזרבייג'ן – אין אצלם דחיפות להבחין בין מדינת היהודים לבין העם היהודי.
"זה בדרך כלל משהו שמשמש ככלי לאלה שאומרים 'אין לי בעיה עם יהודים, יש לי בעיה עם מדינת היהודים'. אני לא אומר שהם לא צריכים להבחין בין יהודים לישראל כעניין של דיוק, אלא רק שאין צורך מעשי בכך מפני שאין כאן לא אנטישמיות ולא אנטי־ציונות".
במהלך מלחמת נגורנו קרבאך השנייה ביקרת בשכונת מגורים בעיר גנג'ה – נסיעה של ארבע שעות מבאקו – זמן קצר אחרי שהותקפה. היית הדיפלומט הזר הראשון שהגיע לשם כדי להביע תמיכה, מה גרם לך לעשות את המאמץ הזה?
"כישראלי, אני יודע מה זה אומר לחיות כאזרח שמנסה לנהל חיים נורמליים בזמן שהוא מפחד שטילים ייפלו על ראשו או יפגעו במשפחה שלו או באנשים היקרים לו. אז באופן אינסטינקטיבי רציתי ללכת לשם.
"עוד לפני המתקפה הזאת עירבתי את הממשלה שלנו וגרמתי לה לתרום אספקה וציוד הומניטריים לניצולים שאיבדו את הבתים שלהם במתקפת טילים ארמנית קודמת".
האם המתקפה הספציפית הזאת הניעה אותך או שכבר החלטת לנסוע לשם קודם לכן?
"למעשה, קיבלתי את ההחלטה הזאת יום לפני מתקפת הטילים הגדולה ב־17 באוקטובר 2020. הם נפלו במרכז שכונת מגורים שם, הרגו הרבה אזרחים ופצעו אחרים.
"לא רציתי רק לשלוח מרחוק אספקה וציוד הומניטריים. רציתי לפגוש את האנשים באופן אישי ולהגיד להם שלבנו איתם בימים הקשים האלה ולהביע את תנחומינו על הקורבנות".
חששת לביטחונך?
"כמובן, פחדתי. בדרך לגנג'ה שמענו דיווחים על עוד טילים שנורו [מארמניה]. תזכור שהיינו בדרך למקום שאין בו מקלטים, אין איפה להסתתר. אבל ברגע שקיבלתי את ההחלטה לנסוע לשם, שום דבר אחר לא שינה.
"כל מה שראיתי לנגד עיניי זה את האנשים ואת הכאב שלהם. כשדיברתי איתם באתר ההרס, במקומות המחסה הזמניים, ברחובות, שמעתי סיפורים שעוררו בי צמרמורת. אבל ראיתי גם תקווה בנושא שיקום הבתים. אלה שהחיים שלהם התנפצו לרסיסים היו נחושים להשתקם. הכוח הזה, התקווה הזאת, העניקו לי כוח ואנרגיה להמשיך".
"כל מה שראיתי לנגד עיניי זה את האנשים ואת הכאב שלהם. כשדיברתי איתם באתר ההרס, במקומות המחסה הזמניים, ברחובות, שמעתי סיפורים שעוררו בי צמרמורת"
איך האזרים הגיבו?
"התגובות היו מדהימות. לא ציפיתי לזה. עד היום אנשים עדיין מדברים על הביקור שלי כעל רגע מפנה ביחסים בין שתי המדינות שלנו, כי ישראל הראתה שאנחנו שם עם אזרבייג'ן בעת צרה.
"בעיניהם זו הייתה הוכחה לחברות אמיתית. זה היה רגע מיוחד בקריירה הדיפלומטית שלי. התמונה שלי מניח את השושנים האדומות על שרידי הבניינים שנהרסו הפכה לאייקונית, ואפילו הופיעה בקליפים של שירים שנכתבו על המלחמה. בשבילי זה תמיד יהיה רגע בלתי נשכח".
"בעיניהם זו הייתה הוכחה לחברות אמיתית. זה היה רגע מיוחד בקריירה הדיפלומטית שלי. התמונה שלי מניח את השושנים האדומות על שרידי הבניינים שנהרסו הפכה לאייקונית"
בסוף יולי דווח בתקשורת שמקבילך האיראני בבאקו הוקיע אותך בפומבי כ"ציוני רשע", ואיים "לקבור" אותך אחרי שפרסמת בטוויטר תמונה שלך קורא ספר בשם "האגדות הקסומות של טבריז". האיומים האלה השפיעו עליך?
"איראן הוכיחה שהיא המדינה מספר אחת במתן חסות לטרור. הם מנסים בעקשנות לתקוף ישראלים, באופן ישיר או באמצעות שליחים. בחודשים האחרונים ראינו את זה בטורקיה ובגאורגיה.
"בעבר פורסמו דיווחים על ניסיונות נגד שגרירים ודיפלומטים ישראלים, גם בבאקו. העניין הוא שזה אופי המשטר שלהם, זה מה שהם עושים. כשגריר ישראלי, יש לי משימה ושליחות, ושום איום לא יסיט אותי מזה. אני גם חייב לשבח את הממשלה האזרית על כך שהתייחסה לאיומים האלה ואחרים ברצינות רבה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו