במהלך סיור מקצועי בסין הבחינה גלית כהן, המנכ"לית היוצאת של המשרד להגנת הסביבה, במשהו שעורר את קנאתה.
"עמדתי ברחוב מרכזי בבייג'ינג, עצמתי את העיניים, והיה שקט", מספרת כהן, "הרבה יותר שקט ממה שאנחנו רגילים בערים בארץ. כמעט בלי צפירות ובלי נהמות אגזוזים של אופנועים. אותו דבר בשנחאי. הבנתי שחייבים לעשות משהו כדי להפחית את הרעש בערים בישראל, ושרוב הרעש מגיע מהתחבורה".
מפגעי רעש הם בין המפגעים הסביבתיים שהכי מטרידים את הציבור הישראלי ומעיבים על איכות חייו – והכי פחות מטופלים ומתוקצבים על ידי הממשלה והעיריות.
לפי נתוני משטרת ישראל, ב-2022 נרשמו ברחבי הארץ 233,287 תלונות על רעש, קצב ממוצע של 640 ביום. אגב רעש בערים, כמחצית מהתלונות הגיעו ממחוז תל אביב (27%, 139 אלף) ומחוז המרכז (22%). מספר הדו"חות שהמשטרה חילקה על עבירות רעש עמד על 34 אלף – ירידה משמעותית מ-48 אלף ב-2022.
לפי נתוני משטרת ישראל, ב-2022 נרשמו ברחבי הארץ 233,287 תלונות על רעש, קצב ממוצע של 640 ביום. כמחצית מהתלונות הגיעו ממחוז תל אביב (27%, 139 אלף) ומחוז המרכז (22%)
מי שהגיע כבר מזמן למסקנה שהרעש הוא מפגע שדורש טיפול היה גלעד ארדן, שכיהן כשר להגנת הסביבה בתחילת העשור הקודם. הוא הכריז על "רפורמת שקט" שכללה מספר צעדים, ובתחילה זכה להרמת גבה בזירה הפוליטית והתקשורתית ותויג כמי שמתעסק בשטויות.
אחרי שהצליח להוציא מחוץ לחוק את האזעקות של המכוניות (ובפועל – להסיר את המפגע הזה מחיינו) ואת מפוחי העלים, המהלך דווקא גרף אהדה ציבורית רחבה. מתברר שישראלים רבים סובלים מאוד מרעש, והחושים שלהם לא טועים: מחקרים קושרים בין חשיפה קבועה לרעש חריג לשורה של מחלות וללחץ נפשי שהחיים בארץ ממילא מספקים בשפע.
בכנס מקצועי שנערך השבוע בקרית הממשלה בתל אביב, חשפו אנשי האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, בראשות פרופ' סטיליאן גלברג, את תוכנית "ערים שקטות" לצמצום הרעש בערים שהם עובדים עליה זמן רב. את המרכיב המשמעותי בתוכנית לא בטוח שנהגי ישראל יאהבו: קנסות על צפירות.
בכנס מקצועי שנערך השבוע בקרית הממשלה בתל אביב, חשפו אנשי האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה את תוכנית "ערים שקטות" לצמצום הרעש בערים שהם עובדים עליה זמן רב
רבים מאיתנו לא יודעים, אבל גם היום מותר לצפור בשטח עירוני רק לצורך מניעת סכנה – כלומר מצב בו הצפירה נועדה למנוע דריסה של הולך רגל או התנגשות עם מכונית אחרת. כשהרמזור מתחלף לירוק והמכונית שלפנינו לא זזה – לצפור לה זו עבירה על החוק.
"סיכוי טוב שהוא לא זז כי הוא עסוק בנייד שזו כמובן עבירה על החוק", אומר פרופ' גלברג, "אבל זה שהנהג שלפנינו עובר על החוק עוד לא אומר שגם לנו מותר".
"צפירה מייצרת רעש בעוצמה של 90-100 דציבלים", אומר אינג' רועי גוטליב, מנהל תחום מניעת רעש במשרד להגנת הסביבה, "מבחינת הנהג שצופר זה אירוע קצר וחולף, אבל עבור מי שגר בבניין הסמוך זה קורה מאות פעמים ביום והוא חוטף כל הזמן. למעשה, זו אחת הפעולות היחידות שמהווה הפרה של שני חוקים – גם חוק התעבורה וגם החוק למניעת רעש".
העבירה אולי כפולה, אבל האכיפה כמעט לא קיימת. לתפוס נהגים צופרים זה כמו לרדוף אחרי הרוח, מה עוד שמשטרת ישראל עסוקה בעוד כמה משימות בימים אלה. לכן התוכנית היא לבצע אכיפה באמצעות מצלמות.
בחודשים האחרונים נערך פיילוט של "אכיפה אקוסטית" בפתח תקווה. מצלמה שפיתחה חברת "נויזי" (NOize Ltd) – שפיתחה גם את המצלמות שאוכפות את הנסיעה בנת"צים – הוצבה ברחוב גיסין בעיר.
בחודשים האחרונים נערך פיילוט של "אכיפה אקוסטית" בפתח תקווה. מצלמה שפיתחה חברת "נויזי" (NOize Ltd) – שפיתחה גם את המצלמות שאוכפות את הנסיעה בנת"צים – הוצבה ברחוב גיסין בעיר
"זו מצלמה עם מערך מיקרופונים שיודעים לזהות מבין הרעשים במרחב את מקור הרעש החזק ביותר", אומר גוטליב. בסרטונים שנלקחו מהמצלמה שבה נערך הפיילוט נראים רכבים נכנסים לצומת או עומדים ברמזור וצופרים – ומייד מסומנים על ידי המערכת. בדומה למצלמות שמותקנות בנת"צים או בכביש 6, המצלמה מתעדת את לוחית הרישוי של הרכב המרעיש.
אז המשמעות היא שכמה ימים אחרי שאצפור בעיר אקבל אוטומטית קנס בדואר?
"לפחות בהתחלה זה יעבור עוד שלב דרך פקח. מדובר במערכת בינה מלאכותית שמדרגת את המקרים לפי דרגת הזיהוי – בטוח, בינוני, פחות בטוח. המערכת תפתח את המקרים לפקח שיעבור עליהם – בשלב ראשון בעיקר על אלה שמדורגים ברמת ודאות גבוהה – ויחליט אם לתת דוח או לזרוק לפח. כרגע הקנס בחוק הוא 250 שקל, אבל העיריות יכולות להחליט להעלות את הסכום".
במשרד להגנת הסביבה סיכמו את הפיילוט בפתח תקווה בהצלחה, אבל היישום של המהלך בשטח תלוי במידה רבה במוטיבציה של ראשי הערים.
"לכל יישוב מעל 5,000 תושבים יש חוק עזר שאוסר על שימוש בצופר", אומר גלברג, "אבל כדי לתת את הקנס בפועל צריך להוסיף את זה לחוק העזר. פתח תקווה נמצאת בתהליך הזה עכשיו".
המצלמה האקוסטית של NOize בפעולה (וידיאו: באדיבות NOize)
וישנו כמובן עניין ההצטיידות והתקצוב של רכישת המצלמות. מצלמה אקוסטית עולה כמה עשרות אלפי שקלים, אבל נראה שההוצאה תחזור מהר מאוד לקופת העירייה: ברחוב גיסין בפתח תקווה המצלמות סימנו לא פחות מ-150 מקרים ביום כמקרים ודאיים שבהם ניתן לקנוס את הנהגים. בחישוב גס: מצלמה אחת יכולה להניב דוחות בשווי של יותר ממיליון שקל בחודש.
"אין ספק שהקנסות יממנו את המערכת", אומר גוטליב, "אנחנו מצפים עכשיו מהעיריות להיכנס למהלך ולהתחיל להתקין מערכות".
אבל רעש בערים זה לא רק צפירות של מכוניות. 80% מהתלונות שמגיעות למשטרת ישראל בין עשר בלילה בערב לשש בבוקר הן על רעש: בני נוער שמתכנסים בחופשים בגינה ציבורית עם אלכוהול ומצב-רוח טוב, פאבים ומסעדות שעובדים באזורי מגורים אל תוך הלילה, ובשעות היום – בתי ספר שהמירו את הצלצול המסורתי במוזיקה רועשת שבוקעת ממערכת כריזה ונמשכת דקות ארוכות.
גם במקרים האלה, מאמינים במשרד להגנת הסביבה, טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע מאוד לרשות המקומית לצמצם את מפגעי הרעש.
"אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של פיילוט לגלאי רעש", אומר גוטליב, "הרעיון הוא שהעירייה תפרוס גלאים במוקדי רעש מוכרים – נניח גינה ציבורית שבה ידוע שיש התכנסויות בלילה – וברגע שיש רעש חריג המערכת תשלח התראה למוקד העירוני שישלח ניידת שיטור קהילתי.
"הרעיון הוא שהעירייה תפרוס גלאים במוקדי רעש מוכרים – נניח גינה ציבורית שבה ידוע שיש התכנסויות בלילה – וברגע שיש רעש חריג המערכת תשלח התראה למוקד העירוני שישלח ניידת שיטור קהילתי"
"ככה הפקחים או השוטרים יגיעו לשטח, לגינה הציבורית או לפאב שלא מאפשר לדיירי הבניין לישון באחת בלילה, עוד לפני שהשכנים יתלוננו. במקרים מסוימים זה גם יכול למנוע אירועי אלימות".
בשלב זה המגעים נערכים בשתי חזיתות – עם משרד האוצר בתקווה שיסכים לסבסד לרשויות המקומיות כמות גדולה של גלאים, ועם רשות החדשנות בניסיון לפתח גלאים יעילים וזולים שישרתו את המטרה. וגם כאן – הרבה תלוי בראשי הערים.
כרגע בודקים במשרד להגנת הסביבה מי יהיו הרשויות הראשונות שישתתפו בפרויקט. בשנת בחירות, נראה שפעולה נמרצת נגד מפגעי רעש מהסוג הזה יכולה לזכות את ראש העיר בלא מעט נקודות אצל הבוחרים.
כרגע בודקים במשרד להגנת הסביבה מי יהיו הרשויות הראשונות שישתתפו בפרויקט. בשנת בחירות, נראה שפעולה נמרצת נגד מפגעי רעש מהסוג הזה יכולה לזכות את ראש העיר בלא מעט נקודות אצל הבוחרים
אבל לא על האמצעים הדיגיטליים לבדם מתבסס מערך הטיפול המתרקם ברעש. בימים אלה מונו – תחזיקו חזק – שני שוטרים, "סיירי רעש" במשרה מלאה, שתפקידם לאכוף את חוקי הרעש במדינת ישראל. מדובר בשוטרים שיצטרפו למדור הגנת הסביבה במשטרה, שעוסק בשגרה בעבירות על חוק צער בעלי חיים ועוד.
גוטליב מאמין בכל ליבו ששני השוטרים החדשים מהווים את תחילתו של שינוי אמיתי: "אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל המעבר מאפס לשניים הוא לא פחות מדרמטי".
אתם רציניים? איך שני שוטרים יכולים לבצע אכיפה במדינה שלמה?
"אנחנו לא מצפים שהם יאכפו לבד את החוקים, אלא שיביאו מהפכה בארגון שבו הם עובדים. יש הרי אלפי שוטרים בשטח, וזה עניין של מודעות וסדר עדיפויות. התפקיד של סיירי הרעש הוא לבצע הדרכות, לארגן מבצעי אכיפה, לעבוד דרך תחנות המשטרה ולגרום להן להפנות תשומת לב לנושא הזה, ליישם תכנית עבודה שתיקבע יחד איתנו".
אחד ממפגעי הרעש הבולטים, שקשה להחמיץ אותו בחוצות הערים וגורם לא פעם לבהלה של ממש – הם ה"שידרוגים" שעוברים אופנועים בידי בעליהם.
"הופכים את האגזוז לצינור חלול, תיבת תהודה, ויוצרים רעש מבהיל שיכול להעיר שכונה שלמה", אומר גלברג, "ביום שאחרי, כל האנשים בשכונה הולכים כמו זומבים. שוטר שתופס בעל אופנוע כזה יכול לתת לו במקום קנס של 350 שקל, ואם הוא מוצא עוד ליקוי באופנוע הוא יכול להוריד אותו מהכביש".
כלומר, החוק כבר קיים, צריך רק להתחיל לאכוף אותו, והשאלה היא אם שני השוטרים החדשים יביאו את המהפכה המיוחלת. הבעיה מתחילה, אומר גוטליב, במוסכים שמשתפים פעולה ובמקרים רבים מסירים את ה"שיפצור" לפני הטסט השנתי ומיד אחריו מחזירים אותו לאופנוע.
רק שהאכיפה על המוסכים היא כבר בתחום סמכותו של משרד התחבורה, שלפי שעה לא נראה שסוגיית הרעש עומדת בראש מעייניו.
ספק אם מחר ישראל תהפוך למקום יותר שקט ורוגע – אחרי הכול, זה גם עניין של תרבות ואווירה – אבל במשרד להגנת הסביבה נאחזים בדוגמה הטובה של אזעקות הרכב כדי להאמין שהכול אפשרי.
ספק אם מחר ישראל תהפוך למקום יותר שקט ורוגע – אחרי הכול, זה גם עניין של תרבות ואווירה – אבל במשרד להגנת הסביבה נאחזים בדוגמה הטובה של אזעקות הרכב כדי להאמין שהכול אפשרי
"כבר כמעט אין תלונות על אזעקות", אומר גלברג, "אסור להתקין אותן, אסור להפעיל, וחברות הביטוח כבר לא דורשות את זה כתנאי מהנהגים. יש פיתוחים טכנולוגיים יותר מתקדמים. זה מראה שאפשר לעשות שינוי באמצעות חקיקה, אכיפה וטכנולוגיות חדשות".
המאבק ברעש אמור להתחיל בטלפון הנייד של (כמעט) כל אחד מאיתנו. אחת הבעיות בתחום היא שלאזרח הסביר קשה לדעת אם מה שמפריע לו הוא אכן רעש שחורג מהחוק והתקן.
"הבנו שמאוד חשוב להנגיש את המדידות לציבור", אומר גוטליב. "עשינו מחקר ומצאנו שהאפליקציות הכי מדויקות שמודדות רעש הן באייפון. לצערנו אין משהו מדויק באנדרואיד. בחרנו אפליקציה חינמית, הכנו מדריך לציבור איך לבצע מדידות ויצרנו מחשבון שבעזרתו ניתן לבדוק אם תוצאות המדידה עומדות בתקן ובחוק. כל הכלים האלה מרוכזים במקום אחד באתר המשרד".
כבעליו הגאה של מכשיר גלקסי, אני מרגיש מקופח.
"הבעיה היא שהמיקרופונים במכשירי הגלקסי מגיעים ממפעלים שונים, ויש שוני רב ביניהם. אין סטנדרטיזציה של המיקרופונים שלהם. באייפון כל המיקרופונים מיוצרים במקום אחד.
"אבל החדירה של אייפון בישראל היא בכ-30% מהאוכלוסייה, אז כל מי שסובל ממטרד רעש ורוצה לבצע מדידה יכול למצוא חבר או שכן או קרוב משפחה עם אייפון, במקום להזמין מודד ב-3,000 שקל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם