התרגיל המשותף הגדול ביותר שערכו צה"ל וצבא ארה"ב הסתיים בשבוע שעבר עם הצהרות משותפות - והמילה 'איראן' לא הוזכרה כלל ● למרות הרצון של ישראל לקבל הצהרה ברורה לגבי האופציה הצבאית נגד איראן, בבית הלבן של ג'ו ביידן התרגיל המשותף הוא המקסימום שהאמריקאים מוכנים לתת כרגע ● אבל יש מי שטוען שגם ככה, מדובר בחציית הרוביקון עבור ארצות הברית ● פרשנות
בסופו של דבר ההסכם עם חמאס ייצא לדרך, למרות כל הפעלולים והתעלולים, הטריקים והשטיקים של בנימין נתניהו וממשלתו. אבל לנוכח תרגילי הרגע האחרון של נתניהו – אפשר לחזות את הקשיים שיתגלעו בין השלב הראשון לשלבים הבאים, קשיים שעיקרם חוסר היכולת להחזיק את ממשלת הימין ימין לאורך זמן.
עיקר הבעיה שלו טמון בניסוח ההסכם. כל עוד הכותרת תהיה הסכם שְלַבִּי של הפסקת אש, הוא יוכל איכשהו להחזיק את איתמר בן גביר ואת בצלאל סמוטריץ' במרכבתו, אבל אם הכותרת תהיה סוף המלחמה – כפי שהנשיא ג'ו ביידן הגדיר זאת מייד – ממשלתו תתפרק. וראינו זאת מטיב השיחות המרתוניות שנתניהו קיים עם סמוטריץ' ביום רביעי האחרון.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
עלייתו של משטר חדש בסוריה על חורבות משטרו של בשאר אסד זוכה ליחס קריר למדי במצרים. נכון לכתיבת שורות אלו, לא הגיעה לדמשק אף משלחת מצרית רשמית כדי לפגוש את נציגי המשטר הסורי החדש.
אמנם המשטר המצרי נוקט שפה דיפלומטית, המתאפיינת בהבעת רצון להבטיח את יציבותה של סוריה ובתמיכה באחדותה, אך מאידך גיסא, הוא מגלה חשש מהותי מפני צמיחת ישות אסלאמיסטית טרוריסטית פרו-טורקית על אדמת סוריה.
ד״ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ICT, מרצה באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזה״ת ואפריקה. תחומי מחקרו הם: אסלאם פונדמנטליסטי, טרור אסלאמי, מצרים המודרנית, אסלאם פוליטי - האחים המוסלמים, הזרם הסלפי והסופי בעולם הערבי ורשתות חברתיות בעולם הערבי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?
למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.
חיים הרצוג, אביו של בוז, היה קצין מודיעין כושל (ליל הברווזים) שהפך לעוכר דין של העשירון העליון (הרצוג-פוקס-נאמן) ועשה חוקית המון כסף. את השלב הפוליטי בחייו הוא החל לאחר שזכה במדיה למעמד על, כפרשן צבאי של מחדל מלחמת יום הכיפורים, עד שנבחר לנשיא והוכיח שהוא עוכר דין מעולה בקומבינות (חנינת ראשי ואנשי השב"כ בפרשת קו 300 אבל לא רק). בוז קיבל ממנו את הנכלוליות הקומבינטורית העוכר דינית. הוא שתק בחקירת העמותות של אהוד ברק, ובכך הציל אותו ואת ברק מהעמדה לדין פלילי. אחר כך טיפס במעלה הפוליטיקה, עד שנתקל באיסוף החומרים הדקדקני של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו וצוות חוקריו הפרטיים. מה הם גילו ומהי מהותה של עסקת הסחיטה רק שניהם יודעים, והם לא יגלו לנו. הפרק הראשון בעסקה, הפסדו של בוז בבחירות 2015 לשקרניהו ("אשמור על שקרניהו מאוחדת). הפרק השני בעסקה – מינוי הבוז ליו"ר הסוכנות, הפרק השלישי בעסקה – הבטחת בחירתו של בוז לנשיא בידי הכנסת. הבוז בסך הכל ממלא בארבע השנים האחרונות את חלקו בעסקת הסחיטה עם השטן שקרניהו, לפניו עוד שלוש שנים של מילוי, כך שיש למה לצפות!
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם