מאז הקמת הקואליציה הנוכחית, בשלהי חודש דצמבר 2022, וביתר שאת בימים האחרונים, אנחנו עדים לשיח מתלהם המעמיק את השסעים, העמוקים ממילא, בחברה הישראלית. את הדוגמה הבולטת ביותר, אולי, סיפק לנו ח"כ דוד אמסלם ב"נאום הרולקסים והמרצדסים" שלו בכנסת ביום ב' ה-13.2.2023, בעקבות הפגנת הענק נגד המהפכה המשטרית, הפגנה שהתקיימה באותו יום מול הכנסת.

חה"כ אמסלם ניסה לצייר את כל מאות אלפי המפגינים כאנשי האליטה האשכנזית השבעה, כשהוא רומז לכך שלאלה אין זכות, לפחות לא זכות מוסרית, להפגין, שכן הם כל-כך עשירים וכל-כך שבעים עד שה"רולקסים שלהם מנצנצים". "הם רוצים אותנו נתינים – והם אדוני הארץ", אמר. זכורים גם דבריה של מירי רגב, לפני כשנה וחצי כשאמרה: "האליטה האשכנזית התרגלה לשלוט במזרחים. לא, זה נגמר."

ח"כ אמסלם ניסה לצייר את כל מאות אלפי המפגינים כאנשי האליטה האשכנזית השבעה, כשהוא רומז לכך שלאלה אין זכות, לפחות לא מוסרית, להפגין, שכן הם כה עשירים ושבעים עד שה"רולקסים שלהם מנצנצים"

הרבה השתנה בציבור הישראלי בשנים האחרונות בכלל, ובהקשר של יחסי אשכנזים ומזרחים בישראל בפרט. לצד מאבקים בעלי אופי עדתי ברור (כמו המאבק בקיץ 2020 על פתיחתו למבקרים ומטיילים של נחל האסי שבקיבוץ ניר דוד בעמק בית שאן) זכתה לתהודה ציבורית רבה טענתו של ד"ר אבישי בן חיים בדבר החלוקה של ישראל ל"ישראל הראשונה" וישראל השנייה".

חלוקה זו כוללת מרכיב עדתי ברור, כאשר בין השאר טוען בן חיים לגבי אפליה שיטתית של "ישראל השנייה" – בעיקר מזרחים, שמרנים ומסורתיים – על ידי "ישראל הראשונה" –בעיקר אשכנזים, ליברלים וחילונים – לאורך עשרות שנים.

בעקבות העיסוק הרב בסוגיות עדתיות בציבור הישראלי בשנים האחרונות, שאל המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בסקר שערך ב-16-22 בינואר, 2023, את השאלה, "האם את/אתה מסכים/מה עם האמירה כי האליטה האשכנזית שולטת במדינה?".

שאלה באותו נוסח נשאלה על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני כשלוש שנים וחצי, ביוני 2019. מטרת המכון לחירות ואחריות הייתה לבחון האם הציבור הישראלי עדיין ברובו שולל את האמירה כי "האליטה האשכנזית שולטת במדינה".

גרף המתאר את תשובות הנשאלים לסקרים בנושא: האם האליטה האשכנזית שולטת במדינה

אם מסתכלים רק על התוצאה בקרב כלל הציבור בישראל ולא יורדים לפרטים, נראה כאילו אין הבדל בתשובות הנשאלים בשני הסקרים. ב-2019 רק 37 אחוזים מהנשאלים סברו שאכן האליטה האשכנזית שולטת במדינה, ובסקר שנערך בינואר 2023 השיבו 38 אחוזים בחיוב על אותה שאלה – שיעורים כמעט זהים. גם שיעור ה"לא מסכימים" כמעט זהה, 56 אחוזים ביוני 2019 ו-53 אחוזים בינואר 2023.

אם מסתכלים רק על התוצאה ולא יורדים לפרטים, נראה שאין הבדל בתשובות כלל הנשאלים בשני הסקרים. ב-2019 37% סברו שהאליטה האשכנזית שולטת במדינה, ובינואר 2023 השיבו 38% בחיוב על אותה שאלה

אולי לא כל-כך נורא. אבל אם נתבונן בנתונים יותר לעומק, נראה בבירור את התרחבות השסעים החברתיים בישראל בשנים האחרונות ואת ההקצנה של העמדות החברתיות-פוליטיות.

בקרב מי שהגדירו עצמם "ימין אידיאולוגי", אלה שסברו כי אכן האליטה האשכנזית שולטת במדינה ב-2023 היו בשליש יותר מאלה שסברו כך ב-2019 (עליה מ-39 אחוזים ל-52 אחוזים).

לעומתם, בקצה השני של הסקאלה, אנחנו רואים תמונת מראה שמבליטה עוד יותר את ההקצנה. אם ב-2019 למעלה משליש מן הנשאלים שהגדירו עצמם כשמאל אידיאולוגי סברו שאכן האליטה האשכנזית שולטת במדינה, הרי שבסקר הנוכחי רק רבע מהם סברו כך (ירידה מ-36 ל-25 אחוזים).

גרף המתאר תשובות נשאלים לסקרים בנושא: הסכמת הציבור הישראלי עם המשפט "האליטה האשכנזית שולטת במדינה" לפי חלוקה אידאולוגית.

המשמעות היא שאם היתה ציפייה שהשסע העדתי בישראל יילך ויתקהה, יילך וייסגר, הרי שלא כך הוא. השסע העדתי מקבל יותר ויותר מאפיינים פוליטיים מפלגתיים וכך הופכים שני השסעים – העדתי והפוליטי – לשסעים חופפים המקצינים זה את זה.

הבדלים בולטים אף יותר ניתן למצוא בחתך של מצביעי מפלגות שונות. בהשוואה ל-2019, ישנה עליה ניכרת בשיעור מצביעי כל מפלגות הקואליציה אשר מסכימים עם המשפט "האליטה האשכנזית שולטת במדינה" (עליה מ-39 אחוזים ל-52 אחוזים). מנגד, ניכר שבקרב מצביעי כל מפלגות האופוזיציה ישנה ירידה בשיעור המשיבים אשר מסכימים כי האליטה האשכנזית שולטת במדינה (ירידה מ-36 אחוזים ל-25 אחוזים).

גרף המתאר את תשובות הנשאלים לסקרים בנושא: האם האליטה האשכנזית שולטת במדינה לפי חלוקה לקואליציה ואופוזיציה

אבל אם נתבונן בנתונים יותר לעומק, נראה בבירור את התרחבות השסעים החברתיים בישראל בשנים האחרונות ואת ההקצנה של העמדות החברתיות-פוליטיות

לתחושה הזו בקרב מזרחים, כי האליטה האשכנזית שולטת במדינה, ישנן דוגמאות נוספות. רק לאחרונה ראינו דוגמה לכך בהרכב שופטי בג"ץ שדן בעניין כשירותו של אריה דרעי לשמש כשר.

מבין אחד עשר שופטות ושופטים רק אחד היה ממוצא מזרחי. כמה קל היה לאותם אלה שרוצים להבליט את הפער ולהעמיק את השסע לפרש את חוות דעתו של השופט יוסף אלרון כאילו היה הוא השופט היחיד שדחה את העתירה נגד מינויו של דרעי לשר, ולייחס זאת למוצאו העדתי.

אך השופט אלרון לא התייחס לגופו של עניין, אלא שלח את דרעי ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי שזה יקבע אם יש במעשיו קלון. דבר שדרעי לא עשה ולא רצה לעשות, ובהימנעותו זו יצר את הצורך בהכרעת בג"ץ.

גם השופט אלרון טוען שנתניהו התנהג לא תקין, באופן שבו מינה את דרעי. החוק חייב אותו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיכריע בסוגיית הקלון, ונתניהו דילג על כך ולשיטת אלרון "החוק לא חל למפרע" (חוק היסוד) pic.twitter.com/79xtAWXNff

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) January 18, 2023

נראה שהמחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, לא זו בלבד שאינם קהים ונחלשים, אלא שהם אף מתחדדים ומעמיקים ומתקבל הרושם שיש מי שמנסה להשיג הישגים פוליטיים מהמצב הזה ודואג להעמיק עוד ועוד את השסעים האלה בחברה הישראלית.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.