מאז הקמת הקואליציה הנוכחית, בשלהי חודש דצמבר 2022, וביתר שאת בימים האחרונים, אנחנו עדים לשיח מתלהם המעמיק את השסעים, העמוקים ממילא, בחברה הישראלית. את הדוגמה הבולטת ביותר, אולי, סיפק לנו ח"כ דוד אמסלם ב"נאום הרולקסים והמרצדסים" שלו בכנסת ביום ב' ה-13.2.2023, בעקבות הפגנת הענק נגד המהפכה המשטרית, הפגנה שהתקיימה באותו יום מול הכנסת.
חה"כ אמסלם ניסה לצייר את כל מאות אלפי המפגינים כאנשי האליטה האשכנזית השבעה, כשהוא רומז לכך שלאלה אין זכות, לפחות לא זכות מוסרית, להפגין, שכן הם כל-כך עשירים וכל-כך שבעים עד שה"רולקסים שלהם מנצנצים". "הם רוצים אותנו נתינים – והם אדוני הארץ", אמר. זכורים גם דבריה של מירי רגב, לפני כשנה וחצי כשאמרה: "האליטה האשכנזית התרגלה לשלוט במזרחים. לא, זה נגמר."
ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.
הכותרות הראשיות עכשיו
אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שמשהו עמוק משתנה – וזה לא היה בפרלמנט, לא בבית הלבן ולא ברחובות. זה היה בתמונה אחת מהשבעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בשורה הראשונה בטקס ההשבעה, שם בדרך כלל יושבים אנשי הציבור הבכירים, ישבו מנהלי הענק של אפל, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה. לא נבחרי ציבור. לא אנשי חינוך, בריאות או ביטחון. אלא מנכ"לים.
עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
לאחרונה, במסגרת "מועדון הסרטים" של "יד ושם", צפיתי ב"גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer) העוסק ביוזף גבלס, שר התעמולה של אדולף היטלר. הסרט אינטנסיבי, מצמרר, מזעזע ומפחיד. רואים שם כמה היטלר חפץ במלחמה, וכמה שיותר ממנה. לצדו, עמד גבלס, ששאף יותר מכל לרצות את היטלר – מגלומן בפני עצמו וכן תועמלן מבריק.
גבלס הבין כמה קל לשנות דעת קהל ועשה זאת שוב ושוב, גם כשפקפק במטרות. לא זו אף זו, היה ניכר שבעודו מבשל שקרים ומביים מציאות, הוא עצמו הלך והשתכנע באמיתות הפיקציות פרי יצירתו, עד להתאבדותו.
ד"ר אומי (נעמי) לייסנר היא חוקרת עצמאית, בעלת תארים אקדמיים במשפטים ובלימודי מגדר. במחקר, בהוראה ובכתיבה היא שמה את הדגש על זכויות נשים, בעיקר בהקשרים של בריאות ופריון. דרום- אפריקאית בעבר, היא גרה מזה שנים עם משפחתה בירושלים.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
בממשלת ישראל אין חשיבה מעמיקה על היום שאחרי המלחמה הרב זירתית. ישנו ראש ממשלה שאומר – וכולם מצייתים. מוצגים במאמר שמונה מהלכים לצורך הבאת ישראל למציאות חדשה ורגועה, כפי שהיא מופיעה בהצהרת הכוונות במגילת העצמאות. ראש הממשלה הזה מוזכר במהלך הראשון בהם, כי רק כך ניתן ליישם חשיבה רצינית על עתידנו לטווחים הבינוני והארוך.
מהלך ראשון: "שחרור" נתניהו
הניסיון של השנתיים וחצי האחרונות וגם קודם לכן מראה, שכל עוד לא נסלק את בנימין נתניהו – המבוך שנקלענו אליו ילך ויעמיק. הדרך שמאפשרת את סילוקו היא עסקת שחרור מהמשפט תמורת עזיבתו את הפוליטיקה הישראלית.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נק להתיחסות:
1. חסר נתון מהותי במחקר: "מדוע מזרחיים מעברתים את שם משפחתם"?
"האם אנשים שעברתו את שם משפחתם המזרחי מצליחים יותר"?
2. בסופו של דבר סטודנטים מהפריפריה וממרכז הארץ לומדים יחד באותה האוניברסיטה, ויש עשרות אלפים… היתכן שאין מזרחיים יחידי סגולה ראויים?
לסיכום: מבין "השסעים העמוקים ממילא..": בחרת כדוגמאות את אמסלם ודרעי מהצד המזרחי הבכיין? האם חסרים דוגמאות של חברי כנסת מהצד האשכנזי המתנשא?
או האם מדובר בכח ההרגל או החינוך?
הגדרת את הרפורמה "מהפכה משטרית" ובסוף ציינת כי 2 כלותיך מזרחיות. מה אני כקורא אמור להסיק מזה?
ע"מ שיותר ויותר מזרחיים יקראו פוסטים/מאמרים בנושאים חשובים כאלו, הם צריכים דוגמאות מ 2 הצדדים.
גילוי נאות: הבת שלי התחתנה עם רומני (ולא הוא לא "רומני גנב").
כדי לא להפוך את תגובתי למאמר אתייחס רק לשני נושאים, שלדעתי קשורים:
מערכת החינוך ואחוז המזרחים בין שופטי העליון – והניתוח הוא מהתרשמותי בלבד, כי אני מסתמך רק על ידע כללי.
כבר שנים אני טוען שההשקעה בחינוך היא המשתלמת ביותר, לפחות במדינה דמוקרטית – אבל היא איננה "תקינה פוליטית": שר חינוך שיזום תוכנית לשיפור מערכת החינוך, לא יוכל 'לגזור את הסרט', כי ההצלחה תתברר רק אחרי שני עשורים.
ובנוסף, בפריפריה קשה יותר להתגבר על פגמי מערכת החינוך, גם למשפחות מבוססות. כשאחוז מקבלי תעודת הבגרות נמוך יחסית בפריפריה, ולכן גם אחוז מקבלי תואר במשפטים (חפשו: "פערים אקוטיים בין הפריפריה למרכז"). אבל 'פריפריה' יכולה להיות גם במרכז, למשל בדרום ת"א.
אם אחוז המזרחים בין המשפטנים הוא נמוך, כך יהיה אחוזם בין השופטים – והפער יגדל ככל שעולים בהיררכיה, מפני שהעלייה בהיררכיית התפקיד מסננת את אלה שאינם בקצה העליון של ההתפלגות: המצטיינים. לכן אני מעריך שאחוז המזרחים בבית המשפט המחוזי, נמוך מאחוזם בבית משפט השלום, וכנ"ל כשעולים בהיררכיה לבית המשפט העליון.
הפתרון הוא בשיפור מערכת החינוך הכללית (ולא בהתרכזות במצטיינים).
גילוי נאות: אני אשכנזי, ושני בני הבוגרים נשואים לנשים מעדות המזרח.
ד"ר יחיאל קמחי