בראיון שערך לתוכנית רדיו לפני כעשור, הודה פרופ' שלמה יצחקי כי סל המחירים לצרכן שעל פיו נמדדת האינפלציה בישראל לא משקף את סל המוצרים של האזרח.

יצחקי, הנחשב לכלכלן בעל שם עולמי ושימש אז כסטטיסטיקן הראשי של ישראל, לא הסתפק בכך. עוד אמר, בהזדמנות אחרת, כי במשרד האוצר לא נותנים לו תקציב כדי שיוכל להביא נתונים יותר מהימנים.

"קשה לקבל נתונים מרשות המיסים ומשרד האוצר", טען יצחקי בספטמבר 2012. "יש לנו בעיה בקבלת נתונים ממשרדים שאנחנו לא מחמיאים להם. אנחנו עובדים בשיטות שהיו נהוגות בברית המועצות של שנות ה-50".

אחרי כן גם טען שהפרטת קופות הגמל הייתה "שוד הפנסיה הגדול" אשר ייחשף רק בעוד כמה עשרות שנים. זה כבר היה יותר מדי עבור הבוס במשרד ראש הממשלה.

זמן קצר אחרי הדברים האלו, יצחקי פוטר על ידי בנימין נתניהו אחרי 11 שנה בתפקידו כראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עוד לפני שהוכרז מי יהיה מחליפו.

זמן קצר אחרי הדברים האלו, יצחקי פוטר על ידי בנימין נתניהו אחרי 11 שנה בתפקידו כראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עוד לפני שהוכרז מי יהיה מחליפו

פרופ' שלמה יצחקי, אז ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ספטמבר 2012 (צילום: אורן נחשון/פלאש90)

על הפיטורים נודע ליצחקי אחרי שפתח את חשבון האימייל שלו וראה שם את ההודעה המרה. כל אשמתו הייתה שאמר אמת. מאוחר יותר נתניהו התנצל בפניו על הדרך בה פיטר אותו אבל לא על הפיטורים עצמם.

לנתניהו הייתה סיבה טובה לנקוט בצעד כל כך קיצוני נגד יצחקי. הוא כנראה חשש שמא יתברר שהנתונים שמתפרסמים על ידי הלמ"ס ומיטיבים עם הכלכלה הישראלית הם בפועל בליל של מניפולציות במספרים ולא המציאות כפי שהיא.

דבריו של יצחקי איימו למעשה על האמינות של נתניהו והאמון במדיניות הכלכלית שהוא מוביל. פיטורי יצחקי בבוטות כזו למעשה אותתו לבא אחריו את מי הוא באמת צריך לשרת על מנת לשמור על משרתו.

דבריו של יצחקי איימו למעשה על האמינות של נתניהו והאמון במדיניות הכלכלית שהוא מוביל. פיטורי יצחקי בבוטות כזו למעשה אותתו לבא אחריו את מי הוא באמת צריך לשרת על מנת לשמור על משרתו

אתמול נתניהו עשה צעד אחד מעבר. אחרי שהדיח כבר בעבר את העומד בראש הלמ"ס כי זה לא שירת את מדיניותו, הפעם הוא גם ביקש למנות את מנכ"ל משרדו ואיש אמונו, יוסי שלי, לממלא מקום ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת למרות שאין לשלי את מינימום הדרישות הנחוצות לתפקיד.

בעקבות חשיפת כוונתו זו בתקשורת, נתניהו נסוג מהמינוי מיידית – ולא רק בגלל שמינוי כזה כנראה לא היה מאושר בוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, 15 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא חוליה משמעותית ביכולת לנהל בצורה תקינה ונכונה את כלכלת המדינה. היא זו שמספקת נתונים ומידע אשר על פיהם מקבלים ראשי האוצר ובנק ישראל החלטות לגבי המדיניות הפיסקלית והמוניטרית של מדינת ישראל. אמינותה של הלמ"ס קריטית עבור משקיעים שרוצים לאמוד את מידת חוזקה של הכלכלה באופן אובייקטיבי.

מינוי של ראש למ"ס לא מקצועי או פוליטי עלול לפגוע במוניטין הבינלאומי של המדינה. כל תפיסה של התערבות פוליטית במינוי לגוף זה עלולה להרחיק, לפיכך, משקיעים ולגרום לאובדן אמון בכלכלה הישראלית.

מינוי של ראש למ"ס לא מקצועי או פוליטי עלול לפגוע במוניטין הבינלאומי של המדינה. כל תפיסה של התערבות פוליטית במינוי לגוף זה עלולה להרחיק, לפיכך, משקיעים ולגרום לאובדן אמון בכלכלה הישראלית

לא פלא שהאחרון בעולם שהעז לבצע מינוי מטורף מסוג זה היה לא אחר מאשר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בינואר שעבר. כמו נתניהו – גם ארדואן הדיח את סאיט ארדל דינצ'ר מתפקיד כיו"ר הסוכנות לסטטיסטיקה הטורקית כי זה לא שירת את מדיניותו. הוא מינה במקומו את ארהאן צ'טינקאיה.

המינוי התרחש לאחר ששיעור האינפלציה הרשמי שפורסם על ידי הסוכנות בטורקיה הגיעה ל-31% ב-2021. הנתון עורר כעס רב במחנה של ארדואן. המנהיג הבלתי מעורער של טורקיה אף מתח בעבר ביקורת על הסוכנות לסטטיסטיקה באופן אישי על כך שפרסמה נתונים שלדעתו היו מוגזמים בכל הקשור להיקף החולשה הכלכלית של טורקיה.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

דינצ'ר היה מודע לכך שישלם מחיר על פרסום נתונים לא מחמיאים כאלה. באחד הריאיונות אף רמז שלא ישב עוד הרבה זמן במשרדו. צ'טינקאיה שהחליף אותו שימש כסגן יו"ר הרגולטור הבנקאי של טורקיה – גוף שנשלט על ידי מינויים אישיים של ארדואן.

ההחלטה הזו של ארדואן עוררה ביקורת רבה בקרב מוסדות בינלאומיים. המכון הבינלאומי לסטטיסטיקה (ISI) בהולנד גינה את הפיטורים שביצע ארדואן ואת המינוי החדש שלו. הוא כינה את הפעולה כהתערבות פוליטית ופיטורים לא מוצדקים ולא שקופים המערערים את אמינותה של הסוכנות לסטטיסטיקה הטורקית.

"אנו מצפים מהרשויות בטורקיה להבטיח שהסוכנות לסטטיסטיקה הטורקית תהיה מסוגלת לספק נתונים סטטיסטיים אובייקטיביים העומדים במלואם בסטנדרטים הבינלאומיים", נמסר אז מה-ISI.

"אנו מצפים מהרשויות בטורקיה להבטיח שהסוכנות לסטטיסטיקה תהיה מסוגלת לספק נתונים סטטיסטיים אובייקטיביים העומדים במלואם בסטנדרטים הבינלאומיים"

"זה יהיה הכלי להבטיח את האמון בסטטיסטיקה הרשמית של טורקיה, המשרתת לא רק את הממשלה אלא גם את החברה הטורקית בכללותה ותזכה להכרה על ידי הקהילה הבינלאומית כולל השווקים הפיננסיים שכולם מסתמכים על סטטיסטיקה מהימנה".

אולי האפשרות שיזכה לגינוי דומה היא עוד אחת מהסיבות שנתניהו לפתע נרתע כל כך ממינוי שלי – במיוחד בנקודה הרגישה בה נמצאת כיום הכלכלה בישראל.