אחרי שיזמי ההייטק, הבנקאים, הכלכלנים והמנהלים הבכירים חרכו את השיח הציבורי באזהרות מפני השלכות המהפכה המשפטית, כעת אפשר לומר שגם הציבור הרחב הפנים את המסר הניכר בחולשה בשוק המקומי.

מתחילת השנה המדדים המובילים בבורסה בתל אביב מפגרים ב־10%–15% אחרי הבורסות בארה"ב ובאירופה – והשקל צולל מול המטבעות הזרים. ההסכמה הפוליטית מבוששת לבוא ורואי השחורות חושבים שלמטבע הישראלי יש עוד דרך תלולה וממושכת לתחתית. אחד מהם רואה את הדולר גם בעשרה שקלים בסוף הדרך. נקווה שהוא טועה.

הציבור רואה את זה ומנסה להגן על עצמו בעיקר בחסכונות הנזילים כמו תיקי השקעות וקרנות נאמנות, ובמידה פחותה בהרבה בחסכונות לטווח ארוך כמו קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה. כתוצאה מכך, בחודש החולף נרשמו תנועות ערות של הסטת השקעות משוק ההון המקומי לחו"ל או למטבע זר.

מנהל באחת מחברות הביטוח הגדולות אמר לזמן ישראל בתחילת השבוע כי עוד לא רואים "סחף בבקשות של חוסכים פנסיוניים להסטת כספים לחו"ל. זה כרגע לא משהו שמטריד אותנו.

"המקום האחרון שנוגעים בו במצבים האלה הם המסלולים הפנסיוניים וגם ככה המסלול הכללי הרגיל מוטה לחו"ל. המודעות של הציבור לפנסיה היא ממילא נמוכה ואת ההסטות רואים עכשיו בכספים הנזילים בעו"ש, בקרנות נאמנות ובתיקי השקעות".

"לא רואים סחף בבקשות של חוסכים פנסיוניים להסיט כספים לחו"ל. המודעות לפנסיה היא נמוכה ואת ההסטות רואים בכספים הנזילים כמו בקרנות נאמנות ותיקי ההשקעות"

פנסיה, אילוסטרציה (צילום: iStock / macgyverhh)

הציבור עובר לקרנות חו"ל ומט"ח

לא צריך בשביל זה את כל הטרטור של פתיחת חשבון בבנק זר עם הבירוקרטיה ועלויות ההמרה. אפשר פשוט להיכנס לאפליקציה של המסחר בניירות ערך בבנק או באחד מבתי ההשקעות הפרטיים, למכור את קרן הנאמנות או את תעודת הסל המשקיעה בבורסה בתל אביב – שנתנה תשואה עודפת עד הבחירות – ולקנות במקומה כזו המשקיעה בחו"ל או במט"ח.

זה לא יגן עלינו במצב שבו יהיו חוקי מס חדשים או הגבלות על מסחר במט"ח, אבל כן מסלק את הטרדה של התנודות בשער המטבע או בבורסה. וזה אכן מה שקרה.

בחודש החולף הציבור משך כספים מקרנות נאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל אביב ומזרים אותם לאלה המשקיעות בחו"ל ובמט"ח. הקרנות המשקיעות בחו"ל גייסו 1.5 מיליארד שקל, כמעט פי חמישה מאשר בינואר.

לעומת זאת, אלה המשקיעות באג"ח ובמניות בתל אביב נפדו החודש מ־4.3 ו־1.3 מיליארד שקל בהתאמה. מגמה דומה נרשמה גם בתעודות סל המחקות את המדדים בלי התערבות בבחירות המשקולות של ניירות הערך.

קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל גייסו 1.5 מיליארד שקל, פי חמישה מאשר בינואר. לעומת זאת, אלה המשקיעות באג"ח ובמניות בתל אביב נפדו החודש מ־4.3 ו־1.3 מיליארד שקל בהתאמה

הלהיט של החורף היו ללא ספק הקרנות הכספיות ששומרות על ערך הכסף עם הצמדה לריבית ולמטבע ובלי חשיפה לניירות ערך. עד תחילת השנה הציבור נהר לכספיות השקליות. עם היחלשות המטבע הישראלי, יש תנועה חדה לכספיות שבמט"ח: השקליות גייסו בחודש החולף 3.1 מיליארד שקל והדולריות 1.8 מיליארד שקל.

אילוסטרציה: ירידות בבורסה (צילום: AP Photo/Richard Drew)

"יציאה מכל האפיקים בישראל"

"קרנות הנאמנות הן סוג של ברומטר להעדפות הציבור הרחב. אנחנו רואים יציאה רוחבית מכל האפיקים בישראל: אג"ח ממשלתיות וקונצרניות ומניות", אומר תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף השקעות באיילון חברה לביטוח, שמנהל עשרה מיליארד שקל במוצרי ביטוח וחסכון לטווח ארוך.

לדבריו, יש גם בקשות לעבור למסלולי חו"ל בחסכונות הפנסיוניים אבל הן בשוליים. את המצב בבורסה הוא מתאר כך: "יש הרבה סיכונים בשוק הישראלי והם לא קשורים רק לאירוע המשפטי.

"אנחנו נכנסים לתקופה לא קצרה של בעיות בכל החברות. עיקר הרעש בחברות הנדל"ן למגורים והממונפות. קרוב ל־15% ממדד תל אביב 125 מורכב ממניות נדל"ן. כל התנאים הפיננסים נגדן ויש משקולת מבנית לדבר הזה, נוכח העלאות הריבית".

"הסיפור של הרפורמה הוא דרמטי ומשפיע קודם על שער החליפין. הבורסה בישראל ירדה יותר מאשר בעולם מתחילת השנה, והחודש בצורה מובהקת, אבל לא באופן דרמטי.

"שווקי האג"ח ירדו בערך כמו בחו"ל אבל כן יש פה ביצועי חסר וזה מגיע מהנדל"ן ומהרפורמה המשפטית. ראינו את זה בתחילת החודש ובעיקר דרך הדולר: השקל הוא המטבע הכי חלש בעולם אחרי הרובל והבורסה היא מהגרועות מתחילת השנה".

"יש פה ביצועי חסר וזה מגיע מהנדל"ן ומהרפורמה. ראינו את זה בתחילת החודש ובעיקר דרך הדולר: השקל הוא המטבע הכי חלש בעולם אחרי הרובל והבורסה היא מהגרועות השנה"

"מצד שני, בתרחיש שבו החקיקה המשפטית תיבלם, המגמה יכולה להתהפך: התיקון יכול להיות חד, קודם כל בשער החליפין. אם השווקים בחו"ל יהיו פחות טובים זה יקשה, אבל אם נראה איזושהי פשרה – והשאלה איזו פשרה – אז נראה תיקון חד ללא ספק".

הבורסה בוול סטריט, ניו יורק. 24 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

"אירוע אמוציונלי"

מדד תל אביב 90 ירד החודש ב־9% לעומת ירידה של 2% בלבד במדד MSCI העולמי. מי שחטפו הן בעיקר מניות הנדל"ן שירדו בכ־13%. האג"ח הממשלתיות השקליות נפלו בכ־8%. היחלשות המטבע תחריף את הלחצים האינפלציוניים וכתוצאה מכך גם את קצב העלאות הריבית.

עם זאת, בימים האחרונים השוק הפך ליותר תנודתי והמדדים נעו בין ירוק לאדום לסירוגין עם קפיצה של 35% במחזורי המסחר באופציות על הדולר, שנסחר בשיא של שלוש שנים מול השקל. אפשר להסביר את התנודתיות בכך שבשלב הזה השפעת הקריאה הראשונה של המהפכה המשפטית כבר מגולמת בשוק, שנמצא רחוק מהרמה הנורמטיבית של מדדי היחס בעולם.

מנהל ההשקעות בחברת הביטוח איילון אומר כי במצב הזה הם כבר מחפשים מציאות: "את ההתאמות שלנו עשינו לקראת סוף שנה. הגדלנו קצת יותר חו"ל ומט"ח על חשבון ישראל. אבל זה אירוע אמוציונלי וגופים מוסדיים כמונו מחפשים עכשיו הזדמנויות, לא מוכרים נכסים אלא קונים. אני מחפש את הדברים האלה, הפחד הזה. אלה נקודות שבהן אנחנו צריכים לחדד את החושים שלנו".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הבורסה בת"א בסכנה"

ועדיין, אף שהמדדים התרחקו מהעולם ונראה שהכול נזיל, הסחף של כספי ציבור שיוצאים מתל אביב יכול להתגבר.

"תעשיית הקרנות מנהלת כ־370 מיליארד שקל, כשבאג"ח ובעיקר במניות בחו"ל החשיפה היא רק חמישית מהסך הכול. התנודות שיש כרגע יכולות לשנות לגמרי את התעשייה כמו גם החשיפה של הציבור הרחב לבורסה בישראל, שהיא בסכנה ברורה ומיידית", אומר אודי אלוני, מייסד ומנכ"ל אתר פאנדר.

"החשיפה לחו"ל בקרנות הנאמנות היא רק 20%. התנודות שיש כרגע יכולות לשנות לגמרי את התעשייה או החשיפה של הציבור הרחב לבורסה בישראל, שהיא בסכנה ברורה ומיידית"

הוא מציין כי בקופות הגמל וההשתלמות במסלול הכללי יש מנדט לגמישות לשינויים בין ישראל לחו"ל ו"הרבה עשו את זה עד לימים האחרונים. לא תהיה קופה אחת שלא שינתה את התמהיל והגדילה חשיפה על חשבון ישראל. השבוע השתתפתי בכנס שבו כל מנהלי ההשקעות דיווחו על בקשות להסטת כספים לחו"ל והם כרגע במרוץ להקמת קופות חדשות שיבטאו את הצורך הזה.

"ייתכן שהמחיר כאן כבר הופך לאטרקטיבי ומגלם את ההרעה, כך שיהיו כאלה שיחזירו לחשיפה מקומית. לתחושתי, המחיר הזה עוד לא הגיע וגם הדולר עוד לא הגיע לשיא".

מפגינים חוסמים את התנועה בכביש החוף, 1 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)

הפוליטיקה של תיק ההשקעות

אלוני מזהה סוג של פוליטיזציה גם בתגובת הציבור הרחב. "הרבה אנשים מנהלים כרגע את התיק לפי האידאולוגיה שלהם: אלה שחוששים מהסיטואציה ומעבירים כספים לחו"ל הם עוד מיעוט יחסי. אם יצטרפו אליהם אלה שתומכים ברפורמה תהיה הכפלה של כמות המשקיעים שירצו להשקיע בחו"ל.

"הם יאמרו לעצמם, 'למה אני צריך לסבול מעליית הדולר'. אלה שמשנים את משקולות התיק הם עדיין לא הרוב ויש גם סיכון, כי אם יילכו להסדר כלשהו אז אלה שעושים את המהלך הזה עלולים להפסיד את התיקון. אם לא, עלולים להצטרף אליהם הרבה מאוד משקיעים והבורסה תחטוף מכה אנושה.

"אי אפשר לא לעשות שום הגנה. לא בהכרח בסגנון של All in אבל אם לא תהיה פה הסכמה, המצב עלול להיות הרבה יותר גרוע והבורסה תאבד קהל משקיעים, תהיה פה כמות קטנה יותר של שחקנים וזו בעיה. צריך להסתכל גם על הזרים שעלולים לקבל רגליים קרות אם הדירוג יירד. זה לא רק ההייטק, גם ענף הפיננסים נפגע מאוד ממה שקורה".

"אלה שחוששים מהסיטואציה ומעבירים כספים לחו"ל הם עוד מיעוט יחסי. אם יצטרפו אליהם אלה שתומכים ברפורמה תהיה הכפלה של כמות המשקיעים שירצו להשקיע בחו"ל"

אילוסטרציה: המרת מט"ח בשקלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)