הבטחתו של בנימין נתניהו לספח "ישובים" בגדה אם ישאר בתפקידו תוארה בציניות כתעלול בחירות, אך זו שגיאה. רבים ציינו שרה"מ כבר הבטיח דברים דומים בעבר ולא קיים, אך בראיה נכונה אין מדובר בהבטחה כי אם באיום – ואף איום שעלול להתממש.

הסוגיה בנוייה לתלפיות לפי תבנית נתניהו הקלאסית: טיעון שנשמע סביר להרבה אנשים – אבל יש בו פגם בסיסי שקשה להסבירו ותוצאותיו קטלניות. כמו חוק הלאום.

למה? כי רוב בקרב היהודים בישראל אכן ישמח לספח לפחות חלקים מהגדה ולהסדיר את המצב המעיק והמוזר של המתנחלים.

רוב גדול מיהודי ישראל היה רוצה לספח חלקים מהגדה ולהסדיר את המצב המעיק והמוזר של המתנחלים. הם גם מתקשים לקבל שאין לישראל "זכות" לגרגיר אדמה אחד מעבר לקווי שביתת הנשק האקראיים מ-1949

כמו כן, רוב גדול מתקשה לקבל שאין לישראל "זכות" לגרגיר אדמה אחד מעבר לקווי שביתת הנשק האקראיים מ-1949. אם למישהו מלבד אינדיאנים יש זכויות על אמריקה, אם לרוסים יש זכות על חצי מאסיה, אם צאצאי אירופאים שולטים בארגנטינה, אז למען השם לישראל יש זכות על כמה גבעות בעלות חשיבות אסטרטגית פי כמה מפטגוניה. בוודאי שאין זה אסון אם הפלסטינים לא יקבלו ממש את כל השטח שהם דורשים, אומר הרוב.

התנאי, יאמר האדם הסביר, הוא שישראל תנהג כדמוקרטיה טובה ותעניק אזרחות לכל מי שגר בשטח המסופח. ההנחה היא שאת התנאי הזה אפשר לקיים בלי להוסיף אוכלוסייה ערבית על ידי שרטוט חכם של מפת הסיפוח.

ההנחה הזאת מתבססת במידה רבה על נרטיב שגוי שטוען שבעצם ישראל כבר נפרדה מרוב רובם של הפלסטינים במהלך יישום הסכמי אוסלו, כך שמה שנשאר זו שאלה פתוחה של מה ייעשה בשטח שנשאר. למה שישראל לא תספח כמה "ישובים"? כמה אפשר כל הזמן לוותר?

הנרטיב המתעתע הזה מאפשר לאנשים לתמוך בימין מבלי לקלוט שהימין מוביל את ישראל היישר למציאות דו-לאומית שתשמיד את מדינת היהודים. בלי שום בושה, הרבה פוליטיקאים ימניים משתמשים בנרטיב הזה בעצמם, למרות ההתנגדות ההיסטרית שלהם בעבר להסכמים שכביכול הניבו יבול כה נאה.

הנרטיב המתעתע הזה מאפשר לאנשים לתמוך בימין מבלי לקלוט שהימין מוביל את ישראל היישר למציאות דו-לאומית שתשמיד את מדינת היהודים

האמונה הרחבה בנרטיב הזה מקשה ממש על השמאל לחזור לשלטון, כי הרי ישראל "כבר נפרדה" מהפלסטינים. לכן השמאל (מרכז, מרכז) בורח מהעניין כמו חרדי מאישה הלבושה לא צנוע; הוא נאחז במקום בשחיתות השלטונית של הימין – ויש, למזלו, אכן במה להאחז.

האמנם קיימת כבר היפרדות? כמו שאומרים אנשים שרואים ריאליטי בטלוויזיה: אז זהו, שלא.

המצב בשטח הוא כזה:

מפת האוטונומוה (צילום: משרד המדינה של ארה"ב)

אזורי האוטונומיה הרבים, המכונים "אזורי A", מנותקים אחד מהשני. ישראל שולטת במעבר ביניהם וברוב משאבי הטבע, בעיקר מים.

מדינה אינה חייבת להיות רציפה לחלוטין, אך יש נקודה בה דרגת הפיצול הופכת את כל העסק לבלתי אפשרי. התבוננו במפת האוטונומיה שמעל: האם זה נראה כמו מדינה נפרדת?

אציע משל: הגדה היא בניין דירות מט ליפול בן ארבע קומות בשכונה יהודית, עם שתי דירות המכילות משפחה פלסטינית בת 8 נפשות בכל דירה – 64 פלסטינים במניין. כל דירה קיבלה מעמד של "אוטונומיה", אבל  יציאה מהדירה מחייבת יציאה מהאוטונומיה, והיהודים מקשים על זה כדי לתקוע את הפלסטינים בדירות.

בינתיים חבורה של 10 יהודים הקימה "מאחזים" מסובסדים על הגג, בממ"ד, ופה ושם בחדר המדרגות. נתניהו רוצה לספח את חדר המדרגות אבל לא את הדירות.

היהודים בשכונה מתבקשים לא להבחין בכך שזה קושר את חייהם עוד יותר בחיי הפלסטינים. הרי אי אפשר לכלוא אותם בלי סוף בדירות. יש שיפלו בפח, בגלל טמטום או רוע לב או שילוב של שניהם, אבל סופם לגור בבניין מעורב: הפלסטינים ייצאו גם ייצאו מהדירות, והם יהיו עצבניים.

סמכויות ממשלת האוטונומיה הן בעיקרן מוניציפליות. מנהיגים פלסטינים יכולים להתגנדר במסדרונות האו"ם כמה שירצו. בפועל הרש"פ יכולה לאסוף את הזבל ולהטיל כמה מיסים ולשטר בכיכר מנארה, אך היא איננה הריבון בדברים החשובים.

בתי המשפט בישראל יכולים להעמיד לדין פלסטינים כאוות נפשם, כוחות הביטחון הישראליים יכולים להיכנס גם לאזורי A כשרוצים. ישראל מתירה יבוא ויצוא – או לא.

ישראל שולטת ביבשה, בים ובאוויר, ואף אחד לא נכנס או יוצא בלי הסכמתה. עבור רבים, גשר אלנבי שבשליטת ישראל הוא הדרך היחידה אל תוך "פלסטין" ומחוצה לה

ישראל שולטת ביבשה, בים ובאוויר, ואף אחד לא נכנס או יוצא ללא הסכמתה. עבור רבים, גשר אלנבי שבשליטת ישראל הוא הדרך היחידה אל תוך "פלסטין" ומחוצה לה.

אם אתה פלסטיני הזקוק לטיפול רפואי מחוץ לאיי האוטונומיה אבל זה לא מתאים לרשויות הישראליות כי היה לך (או לא) בן דוד שזרק אבן, או אם פשוט לא באת טוב לחייל בן 18 באיזה מחסום, אז שכח מהעניין וסבול בשקט ב"אזור A". אם אתה גר בעזה המנוהלת על ידי חמאס, אז סבול בשקט תמיד, נקודה.

באזורי B (שליטה משותפת) ו-C (שליטה ישראלית), המהווים יחד את מרבית השטח שנכבש ב-1967, לא יכולה להיות שום אשליה של הפרדה. מתנחלים ופלסטינים מעורבבים זה בזה, כאשר השלטונות מעניקים יחס עודף באופן קיצוני ומביש לראשונים.

סוכנות AP  ביצעה תחקיר לפני כמה שנים על מה שקרה לשני נערים משני צדדי המתרס לאחר שכל אחד זרק אבן; נחשו לאיזה מהם נהרסו חייו?

לעתים הכבישים מופרדים על בסיס אתני. פלסטינים מתמודדים עם מבוך של מחסומים. הצבא הישראלי מתייחס לכל פלסטיני כאיום ביטחוני, ובצדק: הם באמת כועסים.

לפיכך, הפלסטינים אינם רואים עצמם משוחררים מעול ישראל. יתר על כן, תוואי גדר ההפרדה (שמגביל רק ערבים מלנוע בכל כיוון) היה חמדן מדי והפריד גם בין פלסטינים רבים לאדמותיהם – כך שגם הוא אינו קביל על הצד השני בשום צורה.

סיפוח מתחכם וחלקי סטייל נתניהו, "החלת חוק" על מדרגה אחת פה וממ"ד אחד שם, רק יחשוף את הישראבלוף ויאיץ את התהליך. ותוך כדי כך, ישראל גם תיגרר לבית הדין בהאג

במאמר קודם השבוע שרטטתי תרחיש בו יהיו אלה דווקא הפלסטינים שיידרשו סיפוח ואיזרוח בסופו של דבר, בתמיכת העולם, ויהיה קשה לסרב לדרישה.

סיפוח מתחכם וחלקי סטייל נתניהו, "החלת חוק" על מדרגה אחת פה וממ"ד אחד שם, רק יחשוף את הישראבלוף ויאיץ את התהליך.

ותוך כדי שכל זה מתבשל ישראל גם תיגרר לבית הדין בהאג שם תעסוק בעתירות נגד הפרותיה הגסות את החוק הבינלאומי, ומעשיה החד-צדדיים בשטח כבוש. היא תימרח בזפת רב ותתייצב בפני המיקרופונים של הגויים המרושעים בנוצות מרוטות. בבריטון סמכותי היא תתקרבן, וכמיטב המסורת המילה "אנטישמיות" תיזרק לחלל האוויר.

והדבר יעזור לליכוד בבחירות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com