בין ישראל לאיראן
ערב הסעודית מתפייסת (לכאורה) עם איראן; בבחריין מנהלים שיחות סודיות עם השליחים של הרפובליקה האסלאמית ואיחוד האמירויות מקפיאה (לכאורה) את שיתוף הפעולה בתחום התעשייה הביטחונית עם ישראל.
האם המאזן האזורי – למרות המחשבה שישראל סוף סוף זכתה לנחלה והצליחה לגבש ברית של מדינות ערביות – משתנה לטובת האיראנים? התשובה היא כן ולא. "הסכמי אברהם" הצליחו הרבה מעבר למצופה, אף שערב הסעודית ועומאן לא הצטרפו.
מי שיכול לפגוע בהסכמים הללו היום היא בעיקר מדינת ישראל – ולא איראן. לא איחוד האמירויות ולא ערב הסעודית מרגישות שהן חייבות לבחור צד. אבו דאבי אוהבת לעשות עסקים עם ישראל, אך לעולם לא התכחשה לשכנתה האיראנית (שכנה בעייתית וקשה, אך עדיין שכנה).
לדעתן אפשר גם וגם: גם טורקיה וגם סוריה, גם ישראל וגם איראן. הממשלה הבעייתית בירושלים, ששריה מפזרים איומים נגד כפרים ערביים ומרמזים על נכונות לקידום תוכניות סיפוח, מרתיעה את המדינות הערביות, גם אם הן נהנות מאוד משיתוף הפעולה הנרחב עם מדינת ישראל.
לדעתן אפשר גם וגם: גם טורקיה וגם סוריה, גם ישראל וגם איראן. הממשלה הבעייתית בירושלים מרתיעה את המדינות הערביות, גם אם הן נהנות מאוד משיתוף הפעולה הנרחב
מצד שני, איראן איננה כוס התה של אף אחד במפרץ. חייבים לעבוד איתה על מנת למנוע התדרדרות ביטחונית. בינתיים נראה שארה"ב וישראל לא מסוגלות לעצור את תוכנית הגרעין והמפגינים האמיצים לא מצליחים להחליש את המשטר האיראני ולהביא לקריסתו.
האם שיתוף הפעולה הזה יצליח? לא בטוח. גם בעבר לערב הסעודית ולאיראן היו יחסים דיפלומטיים ובריתות הגנה. זה לא מנע מאיראן לנסות ולהרחיב את ההגמוניה שלה במזרח התיכון, בין היתר גם סמוך מאוד לגבול ערב הסעודית.
ישראל תצטרך לעקוב מקרוב כדי לא לפספס התקרבות אינטימית מדי, כזאת שעלולה לפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני עם המדינות הרלוונטיות. מי שבעצם מפסיד במשחק הנוכחי היא ארה"ב, שמואשמת על ידי בנות בריתה הערביות בחוסר עקביות ובחוסר נאמנות, בהיעדר רצון אמיתי להתערב בסכסוכים האזוריים ולהגן על "הטובים" מפני "הרעים".
אז נכון, ערב הסעודית לא תפסיק לרכוש נשק מארה"ב, וגם סין – השושבינה בהסכם בין ערב הסעודית לאיראן – לא תוכל להחליף את ארה"ב שקיימה עשרות אימונים משותפים במהלך השנה עם הציים הערביים באזור המפרץ. אך המגמה המסתמנת אמורה להדאיג מאוד את ישראל: לא פעם השערים של הבירות הערביות נפתחו בזכות הקשר המיוחד עם ארה"ב.
לא פעם השערים של הבירות הערביות נפתחו בזכות הקשר המיוחד עם ארה"ב. מה יקרה עכשיו, כשהקשר הזה מתחיל להיפגע וגם ההשפעה האמריקאית באזור פוחתת? זאת שאלה שחייבים להתייחס אליה בכובד ראש
מה יקרה עכשיו, כשהקשר הזה מתחיל להיפגע וגם ההשפעה האמריקאית באזור פוחתת? זאת שאלה אסטרטגית חשובה שחייבים להתייחס אליה בכובד ראש. חבל שבשלב הזה הפוליטיקאים הישראלים ממשיכים במשחק ההאשמות במקום לתכנן מדיניות להתמודדות עם האתגרים האמיתיים לביטחון וליחסי החוץ של ישראל במזרח התיכון בשנים הקרובות.
אסד במוסקבה: רוסיה מאותת שהיא לא נסוגה מעמדותיה
הנשיא הסורי בשאר אל־אסד השתתף בטקס הנחת הזר על קבר החייל האלמוני במוסקבה, אך לא לגמרי הבין את כללי הטקס ומה מצופה ממנו. המבוכה שלו נקלטה היטב בעדשת המצלמות ובסוריה משתמשי הרשתות החברתיות לעגו לאסד, שניסה בכל כוחו לרצות את המארחים הרוסיים.
אין ספק שאסד אכן מנסה לרצות את המעצמה שבזכותה הוא נשאר על כיסאו, בזמן שמנהיגים ערביים ותיקים ומנוסים יותר ממנו כמו חוסני מובארכ, מועמר קדאפי וזין אל־עאבדין בן עלי סולקו בבושת פנים – אחד נשפט, אחד נרצח ואחד ברח.
אסד זומן למוסקבה הקפואה גם כדי להראות שלסוריה יש בעל בית שלא מתכוון לפנות את מקומו, וגם על מנת לגשש לגבי סולחה אפשרית בין סוריה לטורקיה
אבל לא רק אסד זקוק לרוסיה, גם מוסקבה זקוקה מאוד לדמשק. שנה אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, השמועות על היחלשות מעמדה של רוסיה בסוריה ממשיכות להתפשט. אסד זומן למוסקבה הקפואה גם כדי להראות שלסוריה יש בעל בית שלא מתכוון לפנות את מקומו, וגם על מנת לגשש לגבי סולחה אפשרית בין סוריה לטורקיה.
התיווך הרוסי בין שתי המדינות היריבות נמשך כבר כמה חודשים בניסיון לאחד את אנקרה ודמשק סביב האיבה משותפת לארגונים הכורדיים הנאבקים למען עצמאותם בצפון־מזרח סוריה. עתה גם הצרה המשותפת – רעידת האדמה הקטלנית, קירבה בין השתיים.
האביב הערבי, שפרץ בסוריה לפני 12 שנים, כבר חלף מהעולם. ברוסיה מאמינים שהגיע הזמן לסגור את המעגל ולהחזיר את היחסים בין אנקרה לדמשק למקום הטוב והיציב, כפי שהיה לפני 18 במרץ 2011. לפי שעה, לא ברור אם ניסיונות התיווך יצליחו בתווך הקצר, אך ברור שבגלל רעידת האדמה הסיכוי למבצע צבאי טורקי בצפון המדינה פחת באופן משמעותי.
מבחינת רוסיה, שממשיכה להזרים כוחות לשדות הקרב באוקראינה, זוהי בשורה משמעותית: במצב הנוכחי – כל דבר שיערער על הסטטוס קוו מתפרש כפגיעה במעמדה בסוריה.
לפי שעה, לא ברור אם ניסיונות התיווך יצליחו בתווך הקצר, אך ברור שבגלל רעידת האדמה הסיכוי למבצע צבאי טורקי בצפון המדינה פחת באופן משמעותי
הניסיון האחרון למנוע את "אינתיפאדת רמדאן"
הספירה לאחור החלה: הרמדאן יתחיל, ככל הנראה, ביום שלישי בשבוע הבא (תלוי בירח ובמי שיכריז על תחילת הצום) והמתח בישראל ובאזור מגיע לשיאו. ביום ראשון שוב ייפגשו הישראלים, הפלסטינים, הירדנים, המצרים והאמריקאים – הפעם בשארם א־שייח' – על מנת לעשות את המאמץ האחרון בהחלט למניעת הסלמה מסוכנת, שעלולה להבעיר את המזרח התיכון כולו.
בפעם הקודמת, הצוותים נפגשו בעקבה. הם החליטו על מספר צעדים, ביניהם על הקפאת בנייה בהתנחלויות והריסת בתים, עד אחרי רמדאן. באותו הערב, מתנחלים חמושים ביצעו פוגרום בחווארה בפאתי שכם בתגובה לפיגוע שבו נרצחו האחים יגל והלל יניב.
אין ספק שהאנשים שישבו בחדר הממוזג במלון בשארם א־שייח' יצליחו להגיע להבנות ביניהם. כולם שם מבינים אחד את השני גם בלי שיאמרו דברים כאלה ואחרים. השאלה היא האם אותם הצוותים יוכלו להעביר את המסר הבהול לאחרים, שלא מעוניינים בשום שיח ולא רואים כל רע בהבערת האזור, בתקווה שדווקא בתוך הכאוס הם יוכלו לעצב את המפה מחדש ולהגדיל את כוחם.
למרות השתוללות הטרור והרוחות הסוערות, עדיין ניתן למנוע את "אינתיפאדת רמדאן" – אין לה אימא ואבא כמו שהיה ב־1987 או ב־2000. אבל בשביל זה צריך לרדת מהעץ הגבוה ולעשות מאמצים אמיתיים למען ייצוב המצב.
השאלה היא האם אותם הצוותים יוכלו להעביר את המסר הבהול לאחרים, שלא מעוניינים בשום שיח ולא רואים כל רע בהבערת האזור, בתקווה שדווקא בתוך הכאוס הם יוכלו לעצב את המפה מחדש
לישראל, כרגיל, יש הרבה יותר שליטה על מה שקורה בשטחים, מתוקף העוצמה שלה והשליטה שלה באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הפלסטינית. שני הצדדים אינם שווים – לא במשקל ולא בהשפעה או בכוח.
האם ראש הממשלה יצליח לשלוט בשריו והאם הם יוכלו לשלוט בגורמים בשטח, שכבר מזמן יצאו מכלל שליטה? בעוד כמה ימים, כשיתחיל חודש רמדאן, כולנו נקבל את התשובות על השאלות האלה.
למה ערוץ צרפתי מוביל פיטר עיתונאית פלסטינית ותיקה?
לילה עודה, אחת העיתונאיות הפלסטיניות המפורסמות, הצטרפה לערוץ הצרפתי France 24 לפני יותר מ־15 שנים. במהלך השנים היא סיקרה את הזירה הישראלית–פלסטינית, דיווחה על פיגועים, מבצעים צבאיים וניסיונות למשא ומתן.
השבוע עודה הושעתה מעבודתה ברשת הצרפתית לאחר שהתברר שהיא כינתה את הפלסטינים שביצעו פיגועים "שהידים" – ופנתה בפייסבוק לליגה הערבית בבקשה לחמש אותה על מנת שתוכל לשחרר את ארצה.
השבוע עודה הושעתה מעבודתה ברשת הצרפתית לאחר שהתברר שהיא כינתה את הפלסטינים שביצעו פיגועים "שהידים" – ופנתה בפייסבוק לליגה הערבית בבקשה לחמש אותה
נראה שבערוץ הצרפתי החליטו לעשות ניקוי אורוות אמיתי. במקביל להשעיית עודה, פוטרה ג'ואל מרון – כתבת הרשת בביירות – שצייצה בדיחות אנטישמיות על היטלר והיהודים.
WATCH: France24 correspondent Laila Odeh was heckled and verbally assaulted by Israelis in Jerusalem for speaking Arabic. pic.twitter.com/TVl25XlNvG
— Middle East Eye (@MiddleEastEye) November 24, 2022
גם שני כתבים אחרים: דינה אבו־סאלח, הכתבת בג'נבה; ושריף ביבי, שהועסק על־ידי הרשת כמעט 9 שנים, הושעו לאחר שארגון CAMERA פרסם תחקיר שבמסגרתו נחשף כי השניים כינו את המחבלים הפלסטיניים "שהידים", בעוד ששריף ביבי גם קרא להשמדת ישראל ברשתות החברתיות.
הגולשים בעולם ובמזרח התיכון יצאו להגנת עודה ופרסמו סרטון מ־2022. בסרטון רואים את העיתונאית מותקפת מילולית על־ידי נערים ישראלים שחולפים לידה וצועקים "מוות לערבים". "עודה פוטרה אך החיות האלה עדיין בחוץ", כתבה בלוגרית פלסטינית בשם אביר.
אולם, נראה שערוצי התקשורת הבינלאומית עדיין לא עושים מספיק על מנת להעביר לכתבים ולצלמים שלהם מסר חד וברור: אפס סובלנות לאנטישמיות
אחרים תהו מדוע הרשת הצרפתית לא טרחה לעבור על הפרסומים של הכתבים לפני שהועסקו בערוץ. בשנים האחרונות פרשיות דומות גרמו לפיטוריהם של עיתונאים ערבים ברשת הגרמנית DW ובעיתון האמריקאי הניו יורק טיימס. אולם, נראה שערוצי התקשורת הבינלאומית עדיין לא עושים מספיק על מנת להעביר לכתבים ולצלמים שלהם מסר חד וברור: אפס סובלנות לאנטישמיות.
היום הזה בתולדות המזה"ת: הטבח בחלבג'ה
ב־16 במרץ 1988 הכוחות העיראקיים תקפו מהאוויר את העיר חלבג'ה שבצפון עיראק, לא רחוק מהגבול עם איראן. הכוחות הכורדיים – הפשמרגה – שנתמכו על־ידי הרפובליקה האסלאמית במהלך מלחמת איראן–עיראק הצליחו להשתלט על העיר בשלבים הסופיים של המלחמה, ובדצמבר 1988 הגיעה הנקמה העיראקית.
אחרי יומיים של התקפות ארטילריות והפצצות מהאוויר, הטילו מטוסי חיל האוויר העיראקי מכלי גז כימי על העיר. הכוחות העיראקיים עשו שימוש בגז העצבים סארין, גז VX, גז חרדל ובגזים נוספים
אחרי יומיים של התקפות ארטילריות והפצצות מהאוויר, הטילו מטוסי חיל האוויר העיראקי מכלי גז כימי על העיר. הכוחות העיראקיים עשו שימוש בגז העצבים סארין, גז VX, גז חרדל ובגזים נוספים. לפחות 5,000 בני אדם נהרגו כתוצאה מהמתקפה הכימית, יותר מ־7,000 אחרים נפצעו וסבלו ממחלות קשות.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שסדאם חוסיין עשה שימוש בנשק כימי: בשנת 1987 הוא תקף בנשק כימי 24 כפרים כורדיים בצפון עיראק. במרץ 2010 קבע בית המשפט הפלילי העליון בעיראק כי טבח חלבג'ה הוא רצח עם. שר ההגנה העיראקי עלי חסן אל־מג'יד, שזכה בכינוי "עלי הכימי", נדון למוות על פשעיו בחלבג'ה והוצא להורג.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו