בכל נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש (שני), נעדר שמו של שר הביטחון יואב גלנט לחלוטין.
השר – שהתריע במוצאי שבת מפני "סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה" וקרא לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית – הודח שלשום, אבל טרם פוטר: ראש הממשלה לא שלח עד כה מכתב פיטורים, ולפי דיווחים עשוי (אם כי בסבירות נמוכה) לחזור בו מההדחה.
בינתיים נתניהו עשה בדיוק את מה שגלנט ביקש: עצר את החקיקה לצורך הידברות. גלנט היה מהראשונים לברך על כך, אחרי נאומו של נתניהו. "שר הביטחון יואב גלנט מברך על ההחלטה לעצור את החקיקה לטובת הידברות", נמסר בהודעה לקונית מדובר משרד הביטחון.
ועדיין, איש לא מדבר על ההתרעות החריפות שגלנט השמיע בנאומו – כמו גם הדברים שאמר אתמול בבוקר בדיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ובאוזני נתניהו עצמו בשבועות האחרונים. האם האיומים שהתריע בפניהם יעלמו כלא היו, יחד עם השר עצמו?
רק עניין של זמן
עד כמה נתניהו באמת הופתע מהנאום של גלנט במוצאי שבת, תעיד השיחה המהירה והארוכה שלו עם שר החקלאות אבי דיכטר עוד באותו ערב.
נתניהו, שהיה באותה עת בלונדון, רצה להשיג שתי מטרות: הראשונה – המיידית והדחופה – לוודא כי דיכטר, שביקש בישיבת הסיעה לעצור את החקיקה, יצביע עם הממשלה אם החקיקה תעלה להצבעה במליאת הכנסת. המטרה השנייה הייתה לוודא ששר החקלאות לא מתואם עם גלנט.
הצהרת דיכטר כבר ביום ראשון כי יצביע בעד חוקי המהפכה המשפטית בהתאם להחלטת סיעת הליכוד ענתה כנראה על המטרה השנייה, והבהירה לגלנט כי יש כבר מחליף בקנה וגם הוא בעל רקע ביטחוני עשיר.
הצהרת דיכטר כבר ביום ראשון כי יצביע בעד חוקי המהפכה המשפטית בהתאם להחלטת סיעת הליכוד הבהירה לגלנט כי יש כבר מחליף בקנה וגם הוא בעל רקע ביטחוני עשיר
מי שמכיר את נתניהו וסביבתו ידע שזה רק עניין של זמן. החלטתו להדיח את שר הביטחון בראשון לא ממש הפתיעה. נתניהו במקרים כאלה לא שוכח ולרוב גם לא סולח. בלשכת ראש הממשלה לא אהבו את העיתוי של הודעת גלנט, בשעה שראש הממשלה נמצא בחו"ל.
השניים נפגשו ביום חמישי, נתניהו הבטיח לעשות מאמץ, גלנט השתכנע להמתין. מה קרה במהלך סוף השבוע לא ברור. ההסבר ההגיוני הוא שגלנט הבין שאין לו זמן אחר מלבד מוצאי שבת. ביום ראשון כבר החלו דיוני החקיקה ולא היה שום סימן שנתניהו הצליח לעשות משהו מלונדון.
בכלל, לנתניהו יש ניסיון מר עם מקרים דומים. אביגדור ליברמן כשר ביטחון הפתיע אותו עם ההודעה על מינוי אביב כוכבי לרמטכ"ל באוקטובר 2018 , בשעה שראש הממשלה היה בדרכו לביקור מדיני בעומאן. נתניהו, שרצה גם אז למנות את אייל זמיר, נחת במוסקט עם רמטכ"ל שלא רצה.
שר הביטחון גלנט ידע בדיוק לאן הדברים הולכים כשהחליט לדבר לציבור. בפתח דבריו במוצאי שבת אמר כי "גם עתה, למען מדינת ישראל, אני מוכן להסתכן ולשלם כל מחיר", ולסביבתו הוסיף שמגיע שלב שבו טובת המדינה וצה"ל קודמות לכל ויכוח ואינטרס פוליטי. הוא הבין שלנוכח המצב הביטחוני והקרע שמאיים על צה"ל, אין לו ברירה אלא לומר את הדברים. וכי רבים הסיכויים שיפוטר בשל כך.
שר הביטחון גלנט ידע בדיוק לאן הדברים הולכים כשהחליט לדבר לציבור. בפתח דבריו במוצאי שבת אמר כי "גם עתה, למען מדינת ישראל, אני מוכן להסתכן ולשלם כל מחיר"
כשהעלה את הדרישה לכנס את הקבינט, גלנט דיבר על דעתם של כל ראשי מערכת הביטחון: ראש שב"כ, ראש המוסד והרמטכ"ל. כולם גיבו אותו ולא מן הנמנע שגם הסכימו להגיע לקבינט לדבר עם השרים. לו רק נתניהו היה אומר כן.
התלכדות זירות
ביום ראשון, בשעות אחר הצהריים, גורם בכיר במערכת הביטחון גילה טפח מהנעשה מאחורי הקלעים מבחינה מודיעינית. מבחינת נתניהו זה היה העיתוי המתאים לפיטורים.
"אנחנו עדים לתופעה מסוכנת מאוד: התלכדות זירות שלא היתה כמוה בעשור האחרון, עם תעוזה הולכת וגוברת של ארגוני הטרור", אמר הגורם. "איראן, שמזהה שעת כושר במשבר הנוכחי, היא הציר המניע. לא מן הנמנע שבמצב הנוכחי אירוע בהר הבית או בשומרון יענה מאחת הזירות האחרות. אנחנו רואים את התיאום והמוטיבציה וזה לא היה בעבר".
האמירה הזו מתקשרת לרמזים שפיזרו לאחרונה במערכת הביטחון על התעוזה הגוברת של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה והרצון שלו ליצור משוואה חדשה מול ישראל.
זה ההסבר לחיכוך המתגבר סביב העבודות של ישראל על המכשול החדש בגבול הצפוני, המעורבות האפשרית בהחדרת המחבל שביצע את הפיגוע בצומת מגידו, וההכרזות התכופות של נסראללה על תגובה צבאית לכל מה שחיזבאללה יפרש כפעולה ישראלית. וכל זה מתרחש בנוסף להמשך המאמץ של איראן וחזבאללה להתבסס בסוריה והניסיונות להחדיר לאזור אמצעי לחימה מתקדמים.
"בלי קשר לרפורמה המשפטית, ישראל נמצאת בבעיה ביטחונית משמעותית והמשבר הפוליטי רק מעצים אותה", אמר הגורם – וכיוון לכרסום בהרתעה האמריקאית באזור.
"בלי קשר לרפורמה המשפטית, ישראל נמצאת בבעיה ביטחונית משמעותית והמשבר הפוליטי רק מעצים אותה", אמר הגורם – וכיוון לכרסום בהרתעה האמריקאית באזור
מבלי לומר זאת במפורש, הכוונה היא ללא ספק גם לאירועי הימים האחרונים בהם איראן לא חוששת להתעמת ישירות מול ארצות הברית על אדמת סוריה.
ביום חמישי האחרון איראן הייתה זו שתקפה ראשונה עם מל"ט מתאבד כוחות אמריקאיים במזרח סוריה. ההערכה היא כי מדובר בתגובה איראנית לסדרת תקיפות אשר על פי הדיווחים מיוחסות לישראל באזור חלב בשבועות האחרונים.
התגובה האמריקאית החריפה באותו לילה כללה הפצצה מאסיבית של בסיסי המיליציות השיעיות והודעה רשמית של הבית הלבן שהשורה התחתונה שלה הייתה כי איראן ומשמרות המהפכה הם האחראים. אלא שזה לא ממש הרשים את טהרן, שהגיבה שוב באותו לילה במתקפת רקטות על בסיס אמריקאי אחר.
"בורסת תל אביב קשורה ישירות לבורסה בניו יורק, כרסום שם זה בהכרח גם כרסום כאן", אמר הגורם הביטחוני. "ארה"ב עסוקה וטרודה בין סין, אוקראינה ורוסיה וחוסר הקשב שלה ניכר במצב הביטחוני. גם הצד השני מזהה את זה וזה מסוכן מבחינתנו, במיוחד כשאנחנו משדרים חולשה ופלגנות".
"ארה"ב עסוקה וטרודה בין סין, אוקראינה ורוסיה וחוסר הקשב שלה ניכר במצב הביטחוני. גם הצד השני מזהה את זה וזה מסוכן מבחינתנו, במיוחד כשאנחנו משדרים חולשה ופלגנות"
הדברים החמורים נפרסו בפני ראש הממשלה לא אחת בשבועות האחרונים. התחושה היא שמישהו באזור נכון להרפתקנות צבאית חדשה לנוכח המצב הפוליטי והחברתי בישראל.
בנוסף לכך מביטים בירושלים בדאגה על הצירים החדשים שאיראן סוללת באזור, תחת מעטה דיפלומטי ובחסות סינית ורוסית. ההסכם עם ערב הסעודית הוא בעיני גורמים במערכת הביטחון שלב נוסף בניסיון לפגוע בהסכמי אברהם.
לא בכדי המדינה הבאה שמדובר עליה בחידוש היחסים עם טהרן היא בחריין. שום דבר לא קורה במדינת האיים הזו ללא אישור סעודי, והכתף הקרה שישראל מקבלת ממנה לאחרונה ניכרת היטב.
לגדר את הסרבנות
ואחרי כל אלה עולה שאלת הכשירות של צה"ל. בהקשר הזה, הגורם הבכיר מרגיע בטווח הזמן המיידי. כלומר, צה"ל בכשירות מלאה לכל משימה, אבל לא לאורך זמן. אם הסירוב להתנדב למילואים יימשך, תהיה פגיעה משמעותית ביכולת המבצעית.
"אנחנו עושים הכל כדי לגדר את הסרבנות", אמר הגורם. "קודם כל להשאיר אותה מחוץ לצבא הסדיר ואחר כך בעשרות שיחות עם נציגי המילואים. כולנו עובדים בזה, וחייבים לעצור את הסחף. לצורך זה, הקפאה מיידית של החקיקה הכרחית".
שאלה מעניינת נוספת היא כיצד תגיב מערכת הביטחון, שכל ראשיה התייצבו סביב גלנט שהיה להם במהלך השבועות האחרונים לפה בדרג המדיני ומול הציבור. האם השהיית החקיקה תחפה על פיטורי גלנט, אם אכן יצאו לפועל?
כיצד תגיב מערכת הביטחון, שכל ראשיה התייצבו סביב גלנט שהיה להם במהלך השבועות האחרונים לפה בדרג המדיני ומול הציבור? האם השהיית החקיקה תחפה על פיטורי גלנט, אם אכן יצאו לפועל?
ראש שב"כ, ראש המוסד והרמטכ"ל יזדקקו לבצע לוליינות מקצועית, פוליטית ואישית כדי לעבוד עם שר הביטחון הבא, יהיה מי שיהיה, אחרי הדחתו של גלנט. אך בל נתבלבל: זו חובתם. הם הדרג המבצע, השר הוא הדרג המדיני. זה עדיין הסדר בדמוקרטיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו