איום מצוקי הכורכר על חופי ישראל – שרוב הזמן נתפס כתיאורטי ועתידי – הפך בימים האחרונים למוחשי מאוד עבור תושבי הרצליה והמבקרים ברצועת החוף היפה של העיר.
בחופים הרגישים כבר התרגלנו לראות שלטי אזהרה וגדרות למרגלות מצוקים. אולם, מי שהגיע לאחרונה לחוף סידנא עלי המפורסם ולרצועה שמדרום לו נתקלו בחלוקה חדשה של המרחב. העירייה הציבה גדר מסיבית, עשרות מטרים מקרקעית המצוק, שכמעט נוגעת בקו המים ומשאירה לציבור מעבר צר מאוד. "25 מטר למצוק – מטר אחד לנו, זה החוף החדש", סיכם הרצלייני מתוסכל.
תושבי הרצליה כבר השלימו עם העובדה שרצועת החוף הצרה של אפולוניה, ששוכנת למרגלות הגן הלאומי והמבצר העתיק, כבר מחוץ לתחום, אחרי הקריסה המשמעותית שהתרחשה שם לפני כחצי שנה.
החוף הדרומי יותר, שמשתרע מסידנא עלי ועד מלון השרון, נתפס כבטוח יותר משום שהמצוק שם פחות תלול והחוף רחב. אלא שבעירייה מוטרדים משורה של אירועי התדרדרות ומפולות קטנות. לפי גורם בעירייה, מפולות "מתרחשות כמעט על בסיס יום־יומי". הם פנו ליועץ בטיחות שבחן את השטח. ההמלצה שלו הייתה חד־משמעית: להציב גדר רחוק מאוד מהמצוק, במיקום שכמעט מבטל את החוף.
לפי גורם בעירייה, מפולות "מתרחשות כמעט על בסיס יום־יומי". הם פנו ליועץ בטיחות שבחן את השטח. ההמלצה שלו הייתה חד־משמעית: להציב גדר רחוק מאוד מהמצוק
הפועלים נשלחו לבצע את העבודה, אבל זה לא עבר בשקט. תושבים ופעילי סביבה שחלפו במקום נדהמו למראה עיניהם והתחילה להתעורר מחאה. גם מאחורי הקלעים היה לא שקט, כשהתעוררו חילוקי דעות מהותיים בין עיריית הרצליה לולחו"ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית), שאמורה להוציא היתר לכל תוכנית בינוי בחוף הים.
הוועדה לא אישרה את הקמת הגדר, אך העירייה טענה שהיא כלל לא צריכה לבקש היתר משום שמדובר ברכיב בטיחותי־תפעולי ולא בבינוי. יעל דורי, מתכננת מ"אדם טבע ודין" – שמייצגת את ארגוני הסביבה בולחו"ף – אומרת: "הגדר כבר בתוך הים. זה מגוחך. אני לא מזלזלת בקטע הבטיחותי, אבל יש כאן הגזמה.
"כשאתה מטייל בנחל יהודיה לא מגדרים את כל השביל בגלל שיש סיכוי שתיפול. בסך הכול כמות התאונות והנפגעים ממצוקים די אפסית, וגם אם מציבים גדרות זה לא תמיד עוזר". הולחו"ף אמנם לא נתנה היתר להקמת הגדר אבל אין לה כלי אכיפה.
לכן, עמותת "צלול" פנתה לרשות מקרקעי ישראל בדרישה למנוע מעיריית הרצליה לגדר את החוף. "בתחילת מרץ החלה הקמתה של גדר כמעט על קו המים (25–30 מטר מהמצוק)", כתבה עו"ד חיה ארז, היועצת המשפטית של צלול, במכתב לרשות לאכיפת מקרקעין במחוז המרכז.
"מדובר בביצוע בנייה שלכאורה אינה חוקית, תוך פגיעה קשה בסביבה החופית ובנגישות הציבור לחוף, וזאת על־ידי הרשות המקומית שפוגעת בשלטון החוק ובאמון הציבור"
"מדובר בביצוע בנייה שלכאורה אינה חוקית, תוך פגיעה קשה בסביבה החופית ובנגישות הציבור לחוף, וזאת על־ידי הרשות המקומית שפוגעת לא רק בשלטון החוק אלא גם באמון הציבור". רמ"י טרם הגיבה לפניית העמותה.
"צלול" גם פנתה לחברי מועצת העיר הרצליה מאיה כץ ויונתן יעקובוביץ', שנרתמו להתנגדות להקמת הגדר – ואכן, העירייה עצרה. העבודות הופסקו. הגדר נותרה עומדת במצבה החלקי, הלא גמור. "הגענו למסקנה שזה אכן ברוטאלי מדי", אומר גורם בעירייה.
"אין מישהו שלא חושב שצריך שם גדר, אין יום שלא מתדרדרים שם סלעים, הרי אנחנו לא יכולים לאפשר שהם ייפלו על הראש של מישהו, אבל יכול להיות שיש דרכים יותר אלגנטיות לעשות את זה". העירייה הקפיאה את הקמת הגדר והזמינה חוות דעת מיועץ נוסף. כעת ממתינים לה במתח.
"זה כמו לבקש 'סקנד אופיניון' מרופא ולשאול אם צריך לכרות את כל הרגל או רק את הכף", אומר גורם בתחום. "לפי הדוחות של החברה הממשלתית להגנת המצוקים", אומר ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל "צלול", "רצועת החוף הזו לא נמצאת במדרג הגבוה של המסוכנות. המדרון שם יותר מתון מאפולוניה וממקומות מסוכנים אחרים.
"אם צריך לסגור שם, אז צריך לסגור את כל החופים בארץ שיש בהם מצוק. אני לא מזלזל בחיי אדם, אבל לפי הקו הזה אפשר גם לסגור בגדר את כל הים כי מסוכן להתרחץ"
"אם צריך לסגור שם, אז צריך לסגור את כל החופים בארץ שיש בהם מצוק. אני לא מזלזל בחיי אדם, אבל לפי הקו הזה אפשר גם לסגור בגדר את כל הים כי מסוכן להתרחץ. התחושה הכללית היא של כסת"ח".
ואולי הכסת"ח בכלל נגזר מכך שהעיריות נאלצות להתמודד עם אחריות הגדולה עליהן בכמה מידות. "כשאנחנו בדיונים עם העיריות הם אומרים לנו, 'אם יקרה משהו אתם תשלמו?'" אומרת יעל דורי, "ובזה הם צודקים. ההתמודדות עם המצוקים לא צריכה להיות על חשבון השלטון המקומי.
"זה פרויקט שהמדינה צריכה לקחת עליו אחריות מלאה. המצוקים הם לא בעיה עירונית והמתרחצים מגיעים מכל הארץ". השאלה המתבקשת היא, מה יקרה אם גם יועץ הבטיחות השני יחזור עם אותה מסקנה. "זה יהיה עצוב", מודה גורם בעירייה, "ממילא אם מציבים את הגדר רחוק מדי מהמצוק, יש יותר סיכוי שאנשים יתעלמו ממנה ויעברו מתחתיו".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "לנוכח ריבוי המפולות במקום, החוף גודר כדי להגן על הציבור. בשלב זה הופסקו העבודות על מנת לקבל חוות דעת נוספת של יועץ בטיחות בתקווה לצמצם ככל הניתן את שטח הגידור".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חכמי חלם!
קודם בונים מרינות מפוארות עבור בעלי ממון ויאכטות תוך התעלמות מאזהרות המומחים ואח"כ לוקחים את החוף מאלה שידם אינה משגת לשוט להנאתם בכלי שייט יקרים.
טמטום מוחלט!
יש למקם שילוט המזהיר מפני הסכנה, וגם שילוט קולי כמו שהציע סרג'יו לפני.
לא ניתן הרי לגדר כל סכנת טבע, כמו שלא מגדרים את כל אתרי הטיולים בנחלי הארץ.
במקום להינות ממה שנישאר, העיריה בוחרת להעמיק את הבור ולקחת מהמתרחצים עוד שטחי חוף בגלל טעויות שהיא עצמה עושה במהלך השנים.
צריך לבטל את תוכנית הגידור הטיפשית הזאת ולהחזיר את החוף והאחריות למתרחצים.
הצבת הגדר של עמודי עץ רחוק מהמצוק נשמעת הגיונית מצד איש בטיחות שרוצה להרחיק מסכנה מתרחצים ומטיילים בחוף. אבל בפועל זה כמו לשפוך המים מהאמבטיה יחד עם התינוק. בעיית התמוטטות המצוק החופי נבחנה בשנים 2005-2007 במסגרת ועדה בין משרדית. במקרה השתתפתי בה וגם ניהלתי את המחקר מההיבטים הימיים והגשתי דוח המלצות, שכנראה לא כולן תאמו את רצונות שני הגיאולוגים (אפילו לא ימיים) שניהלו את המחקר מטעם משרד הסביבה, ורק חלק מהמלצותיי אומצו. יש מספר גורמים להתמוטטות המצוקים: נגר עילי שלא מנוקז מזרחה בגג המצוקים, אי יציבות בבוהן המצוקים ואירוזיה הנגרמת בסערות גלים שמואצת עם עליית מפלס פני הים בהשפעת שינוי האקלים וצמצום כמויות החול הנעות לאורך החוף בגלל לכידתם על ידי מבנים חופיים. החברה להגנות המצוקים לא הוכיחה עד עכשיו הצלחה במניעת המשך התמוטטות המצוקים, והתרעותי לגבי אופן יישום ההגנות שתוכננו לא קיבלו אוזן קשבת. לטיפול בבעיה יש צורך בחיזוק יציבות הבוהן על ידי יצירת עומס נגדי בבוהן המצוק באמצעות סוללת מרבג אבנים בעל תכונות מותאמות לשיכוך אנרגיית הגלים, איסוף וניקוז נגר בגג המצוק לכיוון מזרח הרחק מהמצוק, מבנים מלאכותיים קשיחים כמו שוברי גלים מנותקים מבזבזי אנרגיית הגלים אך לא קרוב לרצועת המשברים כפי שמבוצע בנתניה או שבוצע מדרום אשקלון אלא רחוק ממנה לאזור קו עומק 10- מ' ובנוסף הזנה מלאכותית משמעותית תקופתית אחת לכמה שנים. בנושא הבטיחות אכן החוק מטיל האחראיות על הרשויות המקומיות אך גם על משרדי הממשלה ורמ"י מאחר ולא טיפלו בתחזוקת החופים והמצוקים זמן רב ומאחר והפעולות שמתבצעות אינן מספיקות. יחד עם זאת, הצבת הגידור לא תורמת כלום לביטחון הציבור כי עדיין יהיו מטיילים שיעברו הגידור והגדר לא תמנע התמוטטויות מקטעי מצוק במיקומים שונים לאורך חופי הארץ, במיוחד במהלך סערות גלים דגולות וגם לאחר סערות החורף, בסוף האביב ותחילת הקיץ ובקיץ, לאחר שהמים והלחות שנכנסו בגופי המצוקים בעונת החורף יתאדו ותיעלם הקוהזיה בין גרגרי הסדימנט, ואז תמשיך לעבוד רק כוח הכובד שבמצבי אי יציבות, תביא להווצרות מעגלי הרס והתמוטטות מקטעי מצוקים. לכן, עד שיתוקן המצב, שממילא ילך ויחמיר בהשפעת שינוי האקלים שמעלה את מפלס פני הים ואת שכיחות סערות הגלים, צריך לבנות הסוללות המשככות בבוחן המצוקים לאחר קבלת יעוץ ממומחים עם קבלות בהנדסה חופית, סוללות שגם ירחיקו פיזית את המטיילים והמתרחצים מבוהן המצוקים וכמובן צריך להוסיף שילוט אזהרה מהסכנה ואולי גם שילוט אקוסטי שישמיע האזהרות במספר שפות, אחת לשעה במהלך שעות הרחצה בפועל.