הצבת הגדר של עמודי עץ רחוק מהמצוק נשמעת הגיונית מצד איש בטיחות שרוצה להרחיק מסכנה מתרחצים ומטיילים בחוף. אבל בפועל זה כמו לשפוך המים מהאמבטיה יחד עם התינוק. בעיית התמוטטות המצוק החופי נבחנה בשנים 2005-2007 במסגרת ועדה בין משרדית. במקרה השתתפתי בה וגם ניהלתי את המחקר מההיבטים הימיים והגשתי דוח המלצות, שכנראה לא כולן תאמו את רצונות שני הגיאולוגים (אפילו לא ימיים) שניהלו את המחקר מטעם משרד הסביבה, ורק חלק מהמלצותיי אומצו. יש מספר גורמים להתמוטטות המצוקים: נגר עילי שלא מנוקז מזרחה בגג המצוקים, אי יציבות בבוהן המצוקים ואירוזיה הנגרמת בסערות גלים שמואצת עם עליית מפלס פני הים בהשפעת שינוי האקלים וצמצום כמויות החול הנעות לאורך החוף בגלל לכידתם על ידי מבנים חופיים. החברה להגנות המצוקים לא הוכיחה עד עכשיו הצלחה במניעת המשך התמוטטות המצוקים, והתרעותי לגבי אופן יישום ההגנות שתוכננו לא קיבלו אוזן קשבת. לטיפול בבעיה יש צורך בחיזוק יציבות הבוהן על ידי יצירת עומס נגדי בבוהן המצוק באמצעות סוללת מרבג אבנים בעל תכונות מותאמות לשיכוך אנרגיית הגלים, איסוף וניקוז נגר בגג המצוק לכיוון מזרח הרחק מהמצוק, מבנים מלאכותיים קשיחים כמו שוברי גלים מנותקים מבזבזי אנרגיית הגלים אך לא קרוב לרצועת המשברים כפי שמבוצע בנתניה או שבוצע מדרום אשקלון אלא רחוק ממנה לאזור קו עומק 10- מ' ובנוסף הזנה מלאכותית משמעותית תקופתית אחת לכמה שנים. בנושא הבטיחות אכן החוק מטיל האחראיות על הרשויות המקומיות אך גם על משרדי הממשלה ורמ"י מאחר ולא טיפלו בתחזוקת החופים והמצוקים זמן רב ומאחר והפעולות שמתבצעות אינן מספיקות. יחד עם זאת, הצבת הגידור לא תורמת כלום לביטחון הציבור כי עדיין יהיו מטיילים שיעברו הגידור והגדר לא תמנע התמוטטויות מקטעי מצוק במיקומים שונים לאורך חופי הארץ, במיוחד במהלך סערות גלים דגולות וגם לאחר סערות החורף, בסוף האביב ותחילת הקיץ ובקיץ, לאחר שהמים והלחות שנכנסו בגופי המצוקים בעונת החורף יתאדו ותיעלם הקוהזיה בין גרגרי הסדימנט, ואז תמשיך לעבוד רק כוח הכובד שבמצבי אי יציבות, תביא להווצרות מעגלי הרס והתמוטטות מקטעי מצוקים. לכן, עד שיתוקן המצב, שממילא ילך ויחמיר בהשפעת שינוי האקלים שמעלה את מפלס פני הים ואת שכיחות סערות הגלים, צריך לבנות הסוללות המשככות בבוחן המצוקים לאחר קבלת יעוץ ממומחים עם קבלות בהנדסה חופית, סוללות שגם ירחיקו פיזית את המטיילים והמתרחצים מבוהן המצוקים וכמובן צריך להוסיף שילוט אזהרה מהסכנה ואולי גם שילוט אקוסטי שישמיע האזהרות במספר שפות, אחת לשעה במהלך שעות הרחצה בפועל.
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם