הצבת הגדר של עמודי עץ רחוק מהמצוק נשמעת הגיונית מצד איש בטיחות שרוצה להרחיק מסכנה מתרחצים ומטיילים בחוף. אבל בפועל זה כמו לשפוך המים מהאמבטיה יחד עם התינוק. בעיית התמוטטות המצוק החופי נבחנה בשנים 2005-2007 במסגרת ועדה בין משרדית. במקרה השתתפתי בה וגם ניהלתי את המחקר מההיבטים הימיים והגשתי דוח המלצות, שכנראה לא כולן תאמו את רצונות שני הגיאולוגים (אפילו לא ימיים) שניהלו את המחקר מטעם משרד הסביבה, ורק חלק מהמלצותיי אומצו. יש מספר גורמים להתמוטטות המצוקים: נגר עילי שלא מנוקז מזרחה בגג המצוקים, אי יציבות בבוהן המצוקים ואירוזיה הנגרמת בסערות גלים שמואצת עם עליית מפלס פני הים בהשפעת שינוי האקלים וצמצום כמויות החול הנעות לאורך החוף בגלל לכידתם על ידי מבנים חופיים. החברה להגנות המצוקים לא הוכיחה עד עכשיו הצלחה במניעת המשך התמוטטות המצוקים, והתרעותי לגבי אופן יישום ההגנות שתוכננו לא קיבלו אוזן קשבת. לטיפול בבעיה יש צורך בחיזוק יציבות הבוהן על ידי יצירת עומס נגדי בבוהן המצוק באמצעות סוללת מרבג אבנים בעל תכונות מותאמות לשיכוך אנרגיית הגלים, איסוף וניקוז נגר בגג המצוק לכיוון מזרח הרחק מהמצוק, מבנים מלאכותיים קשיחים כמו שוברי גלים מנותקים מבזבזי אנרגיית הגלים אך לא קרוב לרצועת המשברים כפי שמבוצע בנתניה או שבוצע מדרום אשקלון אלא רחוק ממנה לאזור קו עומק 10- מ' ובנוסף הזנה מלאכותית משמעותית תקופתית אחת לכמה שנים. בנושא הבטיחות אכן החוק מטיל האחראיות על הרשויות המקומיות אך גם על משרדי הממשלה ורמ"י מאחר ולא טיפלו בתחזוקת החופים והמצוקים זמן רב ומאחר והפעולות שמתבצעות אינן מספיקות. יחד עם זאת, הצבת הגידור לא תורמת כלום לביטחון הציבור כי עדיין יהיו מטיילים שיעברו הגידור והגדר לא תמנע התמוטטויות מקטעי מצוק במיקומים שונים לאורך חופי הארץ, במיוחד במהלך סערות גלים דגולות וגם לאחר סערות החורף, בסוף האביב ותחילת הקיץ ובקיץ, לאחר שהמים והלחות שנכנסו בגופי המצוקים בעונת החורף יתאדו ותיעלם הקוהזיה בין גרגרי הסדימנט, ואז תמשיך לעבוד רק כוח הכובד שבמצבי אי יציבות, תביא להווצרות מעגלי הרס והתמוטטות מקטעי מצוקים. לכן, עד שיתוקן המצב, שממילא ילך ויחמיר בהשפעת שינוי האקלים שמעלה את מפלס פני הים ואת שכיחות סערות הגלים, צריך לבנות הסוללות המשככות בבוחן המצוקים לאחר קבלת יעוץ ממומחים עם קבלות בהנדסה חופית, סוללות שגם ירחיקו פיזית את המטיילים והמתרחצים מבוהן המצוקים וכמובן צריך להוסיף שילוט אזהרה מהסכנה ואולי גם שילוט אקוסטי שישמיע האזהרות במספר שפות, אחת לשעה במהלך שעות הרחצה בפועל.
"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.
חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.
מבלי משים, ישראל שינתה את מטרות המלחמה עם איראן – מהשמדת הגרעין האיראני – להפלת משטר האייתוללות. אלה שתי מטרות ראויות. העולם יהיה טוב יותר ובטוח יותר אם יהיה חופשי מאיראן גרעינית, ובהסתלקות משטר האייתוללות מחיינו.
השאלה היא איך מתקבלות ההחלטות האלה, ומה מטרתם האמיתית של מקבלי ההחלטות בישראל, כלומר: משפחת נתניהו. על פי מה שפורסם, ההחלטה לתקוף את איראן התקבלה אחרי שמערכת הביטחון שכנעה את נתניהו כי איראן רצה לפצצה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם