"אם אתה נוצרי במזרח התיכון, יש עבורך רק מקום בטוח אחד", טען ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאום שנשא בפני נוצרים ציונים בריו דה ז'ניירו בדצמבר 2018. "יש רק מקום אחד שבו הקהילה הנוצרית גדלה, פורחת, משגשגת – מדינת ישראל".
הטענה הזאת של נתניהו נמצאת בבסיס התדמיתי של ישראל, כפי שגורמים רשמיים מציגים אותה כשהם מדברים בפני קהלים מערביים. לקראת חג המולד האחרון פורסם ברשתות החברתיות של משרד החוץ סרטון וידיאו של ראש חטיבת הדיפלומטיה הדיגיטלית של המשרד דוד סרנגה, עורך "סיור קסום לחג המולד" בעיר העתיקה של ירושלים.
תמונת הדו־קיום שמציירים הגורמים הישראלים עומדת בניגוד חריף לחוויות שמתארים המנהיגים הנוצרים בירושלים. אף שלטענתם אין שום מאמץ מאורגן או ממשלתי נגדם – אנשי דת נוצרים בעיר העתיקה מספרים על אווירה קשה הכוללת הטרדות, אדישות מצד הרשויות ופחד גובר מכך שתקריות כמו יריקות וונדליזם יהפכו למשהו אפל בהרבה.
בזמן שמדינות המערב בוחנות מקרוב את נתניהו בשל מדיניותו כלפי הפלסטינים והניסיונות לבצע מהפכה משפטית, תחושת הביטחון המתדרדרת של הנוצרים – או לפחות של מנהיגי הכנסיות שמפיצים את הנרטיב הזה – יכולה להפוך לבעיה דיפלומטית רצינית נוספת עבור הממשלה.
תחושת הביטחון המתדרדרת של הנוצרים – או לפחות של מנהיגי הכנסיות שמפיצים את הנרטיב הזה – יכולה להפוך לבעיה דיפלומטית רצינית נוספת עבור הממשלה
תהלוכת התלמידים
ביום שישי לפני כשבועיים, מאות תלמידים קתולים בירושלים יצאו לתהלוכה מסורתית לאורך ויה דולורוזה, כפי שהם עושים מדי שנה במהלך 40 הימים של תקופת התענית. אולם, הפעם הזאת הייתה שונה.
התלמידים יצאו מכנסיית ההלקאה – התחנה השנייה בדרך הצלב – עטופים בצעיפים אדומים בעלי הדפס של פסלו השבור של ישו, שהושחת על־ידי תייר יהודי־אמריקאי בכנסייה בתחילת פברואר.
התהלוכה, בנוכחות של שתי דמויות קתוליות בכירות בארץ הקודש – הפטריארך פיירבטיסטה פיצבאלה ושומר ארץ הקודש פרנצ'סקו פאטון – לא הסתכמה במחאה נגד התקרית הזו בלבד.
"אנחנו מזועזעים וכואבים לנוכח התקריות הרבות של אלימות ושנאה שאירעו לאחרונה נגד הקהילה הקתולית בישראל", אמר פאטון, הידוע גם בכינוי קוסטוס. הוא מנה שבע תקריות שהתרחשו בשבועות האחרונים ואמר בנימה נוקבת כי זה לא מקרי שהתקריות החמורות האלה מתרחשות "דווקא עכשיו".
הכמורה הנוצרית בעיר העתיקה אומנם סבלה מתקריות חוזרות של ונדליזם והטרדה גם בעבר, אבל בשבועות האחרונים נרשמה עלייה ניכרת בתקיפות
"אנחנו מצפים ודורשים מממשלת ישראל ומכוחות אכיפת החוק לפעול בנחישות נגד התופעה החמורה הזאת". הכמורה הנוצרית בעיר העתיקה אומנם סבלה מתקריות חוזרות של ונדליזם והטרדה גם בעבר, אבל בשבועות האחרונים נרשמה עלייה ניכרת בתקיפות נגדה.
בנובמבר האחרון שני חיילים מחטיבת גבעתי עוכבו על־ידי המשטרה בחשד שירקו על ארכיבישוף ארמני ועל צליינים נוספים שקיימו תהלוכה בעיר העתיקה. בתחילת ינואר, שני בני נוער יהודים נעצרו בגין גרימת נזק למצבות בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון.
בשבוע שלאחר מכן, בחג המולד, הושחת מרכז הקהילה המרונית במעלות־תרשיחא על־ידי אלמונים. המבנים של הקהילה הארמנית בירושלים גם היו מטרה לוונדליסטים – ועל קירותיהם רוססו כתובות נאצה.
לדברי הפטריארך הארמני, הביטויים "נקמה"; "מוות לנוצרים"; "מוות לערבים ולגויים"; "מוות לארמנים", רוססו על קירות ודלתות ברובע הארמני. והתקיפות נמשכות. באחד מימי חמישי בחודש ינואר האחרון, חבורה של צעירים יהודים דתיים השליכה כיסאות לעבר מסעדה ארמנית, סמוך לשער החדש בעיר העתיקה.
השחתת הפסל בכנסיית ההלקאה התרחשה שבוע לאחר מכן. לפני כשבועיים, תושב הדרום נעצר לאחר שתקף כמרים במוט ברזל בכנסיית קבר מרים בגת שמנים. הכנסייה היוונית האורתודוקסית אמרה בתגובה: "התקפות הטרור על־ידי קבוצות של קיצונים ישראלים נגד כנסיות, בתי קברות ונכסים נוצריים […] הפכו להתרחשות כמעט יום־יומית, שעוצמתה גוברת במהלך החגים הנוצריים".
"התקפות הטרור על־ידי קבוצות של קיצונים ישראלים נגד כנסיות, בתי קברות ונכסים נוצריים […] הפכו להתרחשות כמעט יום־יומית, שעוצמתה גוברת במהלך החגים"
לא כל התקריות האלה מגיעות למהדורות החדשות. האב מתיו, מזכירו של הפטריארך היווני־אורתודוקסי תיאופילוס השלישי, סיפר לזמן ישראל כי ביום שלישי לפני כשבועיים שני צעירים יהודים דתיים ירקו על כומר נכה בזמן שעשה את דרכו באיטיות אל מחוץ למנזר היווני־אורתודוקסי.
כשכומר אחר התעמת עם התוקפים, הם הפשילו את חולצותיהם וחשפו מכלים של גז פלפל. לדברי האב מתיו, המשטרה עיכבה את התוקפים ולאחר מכן שחררה אותם. אנשי הכנסייה הביעו ביקורת על תגובת המשטרה.
"המשטרה מנסה לצייר כל תקיפה כאירוע מבודד – ומנסה לצייר את התוקפים כלא יציבים בנפשם", אומר אמיר דן, דובר מטעם משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית. "בכך המשטרה מסירה מעצמה כל אחריות".
ואכן, לאחר התקרית בכנסיית ההלקאה המשטרה אמרה שהיא בודקת אם החשוד סובל מבעיות של בריאות נפשית. המשטרה אמרה לזמן ישראל כי התוקף בכנסיית קבר מרים – ישראלי נוצרי ממולדובה – אושפז באופן זמני בבית חולים פסיכיאטרי.
מאז השחתת הפסל של ישו הפרנציסקנים בעיר העתיקה כל כך חרדים עד שהם נועלים בלילות את דלתות מתחם סן סלוודור, צעד שהם מעולם לא נקטו בעבר
מאז השחתת הפסל של ישו הפרנציסקנים בעיר העתיקה כל כך חרדים עד שהם נועלים בלילות את דלתות מתחם סן סלוודור, צעד שהם מעולם לא נקטו בעבר, אומר האב אלברטו פארי, מנהל מכון מגניפיקט.
"אני חושב שכל הנוצרים מודעים לכך שמישהו יכול להיכנס ולעשות משהו", אומר פארי. גורמים רשמיים רבים בקהילה הנוצרית חזרו על הטענה כי העלייה בתקיפות קשורה לקואליציה הנוכחית, הכוללת דמויות ימניות קיצוניות כמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
"בגלל המצב הממשלתי, יש קיצונים שמרגישים שיש להם הגנה", אומר פארי. "אף אחד לא יעצור אותם. אולי הם חשבו לעשות את זה גם קודם לכן – אבל אז הייתה יותר שליטה מצד המשטרה או שלא הייתה להם תמיכה מצד המנהיגים הפוליטיים".
דן מסכים עם הערכתו של פארי: "לצערי, אחרי שהממשלה הזאת נבחרה, יש כאלה שמרגישים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים. הם יכולים להניף את האגרופים שלהם ולא יקרה להם כלום".
"לצערי, אחרי שהממשלה הזאת נבחרה, יש כאלה שמרגישים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים. הם יכולים להניף את האגרופים שלהם ולא יקרה להם כלום"
דאגה במשרדים הממשלתיים
כל הגופים הישראליים שעומדים בקשר עם הכנסיות מגנים את התקיפות ומתעקשים שהם מודעים לבעיה. "אנחנו מאוד קשובים", אומרת טניה ברג־רפאלי, מנהלת מחלקת דתות של משרד החוץ.
לדבריה, המשרד התקשר לפטריארך היווני אחרי התקיפה בקבר מרים כדי להביע הזדהות ולגנות את התקיפה, כפי שהוא עושה תמיד. "התקיפות האלה לא מייצגות את החברה הישראלית", היא אומרת.
משרד הפנים אמר לזמן ישראל כי האגף לעדות דתיות נמצא בקשר הדוק עם משמורת ארץ הקודש והוסיף כי נציג מטעמם ביקר לאחרונה אצל הפטריארך פיצבאלה ובבית הקברות הפרוטסטנטי, וכי הוא מעורב בתגובה לתקריות היריקה ולמעשי ההשחתה בצפון.
"משרד הפנים, באמצעות האגף לעדות דתיות, פועל ללא הרף על בסיס אתיקה מנחה של מתן חופש דת ופולחן והגנה על הסטטוס קוו ועל המקומות הקדושים, ונוכח בכל עת כדי לעזור ולסייע ככל הניתן, ומקווה שהתקריות האלימות ייפסקו מייד", נאמר בהודעה שמסרה דוברות המשרד.
המשרד הוסיף כי ביטחונם האישי של תושבי ישראל הוא באחריות המשטרה. המשטרה אמרה בתגובה כי התוקף מכנסיית קבר מרים נעצר לפני שהצליח לגרום נזק או פציעות כלשהם. היא חקרה את התוקף בן ה־27 והביאה אותו לבית המשפט להארכת מעצר.
"אנחנו רואים בחומרה את כל סוגי האלימות", נמסר מהמשטרה, "ונמשיך לפעול נגד מעשי אלימות בכלל ונגד אלימות במקומות הקדושים בפרט, ביד קשה וללא פשרות במטרה להביא את העבריינים לדין".
סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן־נחום מובילה את הניסיונות להתמודד עם המצב ברמה המוניציפלית. "נעשינו יותר ויותר מודעים למצב"
סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן־נחום מובילה את הניסיונות להתמודד עם המצב ברמה המוניציפלית. "נעשינו יותר ויותר מודעים למצב", אמרה חסן־נחום לזמן ישראל. "כאחראית הן על תיק התיירות והן על תיק קשרי החוץ, כינסתי את כל בעלי העניין השונים כדי לדבר על פתרונות".
מבדיקת פרוטוקול הישיבה שהתקיימה בדצמבר בראשותה של חסן־נחום, שבה דנו חברי מועצה, אנשי משטרה ונציגי ארגונים לא ממשלתיים מהעיר העתיקה בדרכים להתמודדות עם התקיפות, עולה כי תמי לביא מהמרכז הבין־תרבותי לירושלים אמרה לנוכחים כי לפחות 50% מתהלוכות יום שישי של הארמנים מופרעות על־ידי יריקות, קללות או אנשים שעוברים בכוונה באמצע הטקס.
הנוכחים ייחסו את רוב האשמה ל"זילברמנים", חברי קהילה חרדית ליטאית בת כ־300 חברים בעיר העתיקה, שמתבדלת מהקהילות החרדיות האחרות בגישתה הייחודית ללימוד תורה, הכוללת רעיונות ציוניים ימניים.
בישיבה, חבר מועצה חרדי מהימין יהונתן יוסף הסכים ללכת עם סגן ראש העירייה ועם פעיל הימין אריה קינג לדבר עם רבני קהילת זילברמן כדי שיגרמו לתלמידיהם להפסיק להפריע לתיירים ולטקסים הנוצריים.
הנוכחים ייחסו את רוב האשמה ל"זילברמנים", חברי קהילה חרדית ליטאית בת כ־300 חברים בעיר העתיקה, שמתבדלת מהקהילות החרדיות האחרות בגישתה הייחודית
מס רטורי
אף שלאחרונה חלה עלייה באלימות, מנהיגי הכנסייה בישראל השמיעו קריאות אזהרה הרבה לפני עליית הממשלה הנוכחית לשלטון. אולם, גורמים ישראלים רבים חשים כי הכנסיות, במקרים רבים, מגזימות ומשלמות מעין מס רטורי לרשות הפלסטינית על חשבונה של ישראל כדי לדאוג לרווחתם של בני קהילותיהן הפלסטינים.
יתרה מכך, אף שרבים מראשי הכנסיות הם אירופאים, קהל המאמינים והכמרים הם בעיקר פלסטינים, והכנסיות המקומיות ספוגות בתיאולוגיה של שחרור פלסטיני. באסכולה הזאת, היהודים הציונים ממלאים את תפקיד הרומאים המדכאים – ואילו הפלסטינים מזוהים עם ישו.
הדימוי הישן והעיקש של היהודים כרוצחי האל ותיאולוגיית החילופין הם מאפיינים קבועים של הרטוריקה הכנסייתית הפלסטינית.
הודעה משותפת שפרסמו "הפטריארכים וראשי הכנסיות של ירושלים" לקראת חג המולד של 2021, שהזהירה מפני ארגונים יהודיים קיצוניים המנסים לדחוק את הנוצרים מירושלים, נענתה בזעם מר מצד משרד החוץ בראשות יאיר לפיד ומצד הנשיא יצחק הרצוג, שאיש מהם אינו חשוד כימני קיצוני.
גורמים ישראלים רבים חשים כי הכנסיות, במקרים רבים, מגזימות ומשלמות מעין מס רטורי לרשות הפלסטינית על חשבונה של ישראל כדי לדאוג לרווחתם של בני קהילותיהן
משרד החוץ טען כי האשמותיהם של ראשי הכנסיות "חסרות בסיס ומעוותות את המציאות של הקהילות הנוצריות בישראל". כמו כן נאמר כי ההצהרה של ראשי הכנסייה בירושלים "מקוממת בעיקר על רקע שתיקתם בהקשר למצוקות של קהילות נוצריות רבות במזרח התיכון הסובלות מאפליה ורדיפה".
כמה ימים לאחר מכן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דוח שגילה כי האוכלוסייה הנוצרית בישראל גדלה ב־1.4% ב־2020 ומונה 182 אלף בני אדם, וכי 84% מהנוצרים העידו שהם מרוצים מחייהם במדינה. הנתונים גם חשפו כי שיעור הנשים המשכילות בקרב הערבים הנוצרים גבוה ביחס לאוכלוסיות אחרות במדינה.
משבר נוסף
ריבוי המשרדים הממשלתיים והאחרים המעורבים בדאגה לרווחתן של הקהילות הנוצריות בארץ הוא סימן לבעיה מובנית. בעיות נופלות לעתים קרובות בין הכיסאות עד שפורץ משבר שמאלץ גורמים בכירים לכבות את השרפה.
ב־2018, ראשי הכנסיות הקתולית, היוונית־אורתודוקסית והארמנית התייצבו לפני סוללה של מיקרופונים בכניסה לכנסיית הקבר והאשימו את עיריית ירושלים ב"מערכה שיטתית נגד הכנסיות והקהילה הנוצרית בארץ הקודש".
ואז תיאופילוס הנחית את המכה הניצחת: "זה מזכיר לכולנו חוקים בעלי אופי דומה שנחקקו נגד יהודים בתקופות אפלות באירופה". זקני הכנסייה התכנסו לפני האתר הקדוש ביותר שלהם לאחר שגילו כי הכנסת מתכוונת לקיים באותו יום דיון – וכנראה גם הצבעה – על הצעת חוק שתאפשר למדינה להפקיע אדמה שנמכרה על־ידי הכנסייה למשקיעים פרטיים.
הם גם הונעו מהחלטתה של עיריית ירושלים זמן קצר קודם לכן להקפיא את נכסי הכנסיות עד שישלמו את מיסי הארנונה שהיו חייבות לעירייה, לטענתה, בגובה מיליוני שקלים. כדי להדגיש את הנקודה, השומר הפלסטיני המופקד על מפתחות הכנסייה טיפס על סולם ונעל את הדלתות העתיקות.
הן נותרו סגורות במשך שלושה ימים, עד שבנימין נתניהו התערב, השהה את גביית המיסים והקפיא את החקיקה עד שצוות חדש שהוקם לצורך העניין – בראשותו של השר לשיתוף פעולה אזורי דאז צחי הנגבי – יגבש פתרון עם הכנסייה.
נתניהו התערב רק אחרי שישראל כרעה תחת לחץ כבד מצד הוותיקן, מדינות אורתודוקסיות כמו רוסיה ויוון וארגונים נוצריים אוונגליסטים, שהם תומכים נאמנים של ישראל
אולם, הנזק כבר נעשה. נתניהו התערב רק אחרי שישראל כרעה תחת לחץ כבד מצד הוותיקן, מדינות אורתודוקסיות כמו רוסיה ויוון וארגונים נוצריים אוונגליסטים, שהם תומכים נאמנים של ישראל.
נראה שגם היום קביעת המדיניות הישראלית לא מתאפיינת בחשיבה קדימה. כמה ימים אחרי השחתת הפסל בכנסיית ההלקאה, עיריית ירושלים דרשה ממרכז נוטרדאם דה ז'רוזלם שבבעלות הוותיקן לשלם חוב ארנונה בסך 18 מיליון שקלים, ועיקלה את חשבונות הבנק של המוסד עד להסדרת התשלום.
זה היה התוצר האחרון של סירובה המתמשך של ישראל לראות ביחסיה עם העולם הנוצרי עניין מדיני מובחן הדורש צוות מקצועי ותשומת לב מצד גורמים בכירים.
אם נתניהו לא יתחיל להתייחס למאבק סביב תשלום המיסים ולביטחונם של אנשי הדת והצליינים כנושאים הדורשים פתרונות מקיפים בהובלת ממשלתו – הוא עלול למצוא את עצמו בקרוב תחת לחץ כבד עוד יותר מצד בעלות בריתה החשובות ביותר של ישראל.
אם נתניהו לא יתחיל להתייחס למאבק סביב תשלום המיסים ולביטחונם של אנשי הדת והצליינים כנושאים הדורשים פתרונות מקיפים – הוא עלול למצוא את עצמו בקרוב תחת לחץ כבד עוד יותר מצד בעלות בריתה של ישראל
אותן מדינות מערביות לא הסתירו את חוסר הנוחות שלהן לנוכח המהפכה המשפטית וההתבטאויות מצד האגף הימני בקואליציה. "הוותיקן ושגרירי איטליה, ספרד, צרפת, יוון, בלגיה וארה"ב מקבלים עדכונים שוטפים על האירועים", אומר דן, דובר המשמורת הפרנציסקנית, על מעשי התקיפה והוונדליזם. "כולם עוקבים אחר המצב בדאגה רבה".
אולם, בקרב הכמורה הנוצרית בירושלים אין הרבה אופטימיות לגבי שיפור המצב בזמן הקרוב. "שום דבר לא ישתנה", חוזה האב מתיו בנימה מבשרת רעות, "עד שמישהו ייהרג".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו