לפני כמעט 20 שנה, באוקטובר 2004, טאקר קרלסון היה סוג של עירית לינור: מגיבן אוטומטי בתוכנית ריבים ימין-שמאל של סי-אן-אן שנקראה Crossfire ("אש צולבת") מול הדמוקרט פול בגאלה. חמוש בבייבי פייס ועניבות פפיון מגוחכות בצבעים משתנים, נדמה היה שלקרלסון יש תשובה לכל שאלה עלי אדמות. עד שהגיע לאולפן הקומיקאי ג'ון סטוארט שהוזמן לקדם את ספרו החדש.
סטוארט, בהופעה מדויקת שנכנסה בינתיים לפנתיאון חדשות הכבלים, עשה הכל חוץ מלקדם את ספרו. הוא גער בקרלסון ובגאלה שהם "פוגעים באמריקה", לעג לשיח הנמוך שהם מובילים, טען שהתוכנית מרדדת את איכות המידע שהאמריקאים מקבלים ומעודדת את הפוליטיקאים להונות את הבוחרים שלהם.
סטוארט הזכיר לצמד שהם משדרים בסי-אן-אן אבל מתנהגים באופן פחות אינטליגנטי מאשר באכסניה הליצנית ממנה הוא עצמו מגיע (ערוץ "קומדי סנטרל"), ופשוט ביקש: "תפסיקו".
קרלסון, אז עדיין ילד טוב סן פרנסיסקו, נתפס לא מוכן. הוא חטף סנוקרת אחר סנוקרת וכל ניסיון לקום מהקרשים נענה במכה נוספת שהממה אותו מחדש. ומה שהיה נורא יותר מבחינתו, היה שסטוארט לא היה רק אפקטיבי אלא גם משעשע ומקסים ממנו. הקהל התמוגג.
בסי-אן-אן קלטו את המסר היטב: אתה לא יכול להיות גוף חדשות רציני בחלק משעות היממה, וליצן חצר שמעודד מריבות ושיח רדוד בחלקו האחר. שלושה חודשים מאוחר יותר ביטל מנכ"ל הרשת ג'ונתן קליין את התוכנית ושלח את קרלסון וקולקציית הפפיונים שלו הביתה.
מה עשה קרלסון? פחות או יותר מה שעושה כל כוכב בערוץ 14 בימינו: הקצין. הוא ברא עצמו מחדש כמגיש ב"פוקס ניוז" שהלכה ותפסה בשני העשורים שחלפו מאז במה מרכזית לא רק כערוץ חדשות המוביל באמריקה (משאירה אבק לסי-אן-אן ו-MSNBC לפחות בזירת הרייטינג), אלא גם כנסיכת "אמריקה של פעם": לבנה, שמרנית ועליונה. אותה אמריקה שבחרה בטוויסט פסיכי שהותיר את העולם בהלם את דונלד טראמפ לנשיא ב-2016.
עם השנים הפך קרלסון לאחד הכוחות החשובים במפלגה הרפובליקאית. התוכנית שלו צברה פופולריות אדירה, חסרת תקדים בחדשות הכבלים, לפעמים עם 6 מיליון צופים לערב. מנהיגי ימין עלו אליו לרגל לקבל את ברכתו וצופים באמריקה ששוכנת בתווך בין האוקיינוסים חיכו למוצא פיו. וככל שהצליח יותר, כך הקצין יותר.
עם השנים הפך קרלסון לאחד הכוחות החשובים במפלגה הרפובליקאית. התוכנית שלו צברה פופולריות אדירה, מנהיגי ימין עלו אליו לרגל והצופים חיכו למוצא פיו. וככל שהצליח יותר, כך הקצין יותר
את עניבות הפפיון והתדמית הנקייה יחסית (מול טראמפ הבהמי, המפוזר והנרקיסיסטי, קרלסון עם המשפחה המושלמת נראה כמו קצין וג'נטלמן) החליף אט-אט בארסנל בלתי נדלה של קונספירציות מנוסחות היטב ומופרעות לחלוטין, וליווה אותן בפרצי צחוק היסטרי שהפכו בינתיים לסוג של סמל.
"פוקס ניוז" גידלה בינתיים לא מעט מפלצות פייק ניוז כמו שון האניטי, לורה אינגרהם והשופטת המוזרה ג'אנין פירו – כולם שמחו כמו מקהלה עליזה להכריז על הקורונה בתור שפעת בעקבות דף המסרים של טראמפ בזמן שמיליונים באמריקה נופלים למשכב – אבל קרלסון התעלה על כולם. אחרי שהכוכב הקודם ביל או'ריילי הועף מהרשת בעקבות צבר תלונות על הטרדות מיניות, קרלסון תפס לבדו את הבכורה.
בינתיים, גרם קרלסון לאו'ריילי העצבני להיראות כמו דמות עיתונאית שפויה כמעט. בשנים האחרונות קרלסון, חמוש בסעיף בחוזה שלו המאפשר לו חופש עיתונאי מוחלט, פימפם תיאוריות קונספירציה בקצב מרשים, אותן תיבלן בנדיבות במסרים גזעניים ואף מיזוגיניים.
בשנים האחרונות קרלסון, חמוש בסעיף בחוזה שלו המאפשר לו חופש עיתונאי מוחלט, פימפם תיאוריות קונספירציה בקצב מרשים, אותן תיבלן בנדיבות במסרים גזעניים ואף מיזוגיניים
ביידן מעודד הגירה כדי להקטין "באופן דרמטי" את מספר צאצאי האמריקאים לטובת אזרחי העולם השלישי; הטראנסים רודפים את הנצרות; נשים הן פרימיטיביות; עיראקים הם קופים; המתקפה על הקפיטול היתה בכלל ביקור תמים של "תיירים סקרנים"; ותקנות סביב חיסוני הקורונה דומות לניסויים שעשו הנאצים בבני אדם.
וכמובן – מסרי "הבחירות האחרונות היו מזויפות".
בשלב מסוים קרלסון הפך כה פופולרי ואהוד בקרב השמרנים, שבמפלגה הרפובליקאית נפוצו השערות שבבחירות הבאות יהפוך יורשו של טראמפ, איש התקשורת הבא שישתלט על המפלגה ויוביל אותה לנשיאות. גירסה 2.0 משוכללת יותר שקשה יותר להגחיך.
על הנייר האפשרות הזאת – על אף שאין לה בינתיים שום תימוכין מעשיים בשטח, ועל אף התחזקותו המחודשת של טראמפ במפלגה בעקבות כתב האישום נגדו – עדיין קיימת.
לדחוף את הנטל מראש הצוק
כשאתה חי במשפחה מופרעת, שבה כל ילד מפתח בעידודם או לפחות אישורם של ההורים הפרעת התנהגות משלו, קשה לדעת מתי מגיעה הנקודה שבה למבוגרים נמאס פתאום. יאיר נתניהו מסית לאלימות ומקלל ברשתות כבר שנים, אבל משום מה רק לאחרונה רוסן על ידי אביו כשהתברר שזה מזיק לו.
במילים אחרות, בפיטורי קרלסון "פוקס ניוז" לא גידלה פתאום מצפון; היא לא התנצלה על השקרים ולא ידוע על קוד אתי חדש שפיזרה בין מגישיה המחייב אותם לדווח אמת.
בפיטורי קרלסון "פוקס ניוז" לא גידלה פתאום מצפון; היא לא התנצלה על השקרים ולא ידוע על קוד אתי חדש שפיזרה בין מגישיה המחייב אותם לדווח אמת
ברחבי אמריקה צצים עכשיו עוד ועוד הנמקות אפשריות לצעד המהמם של רופרט מרדוק, הבעלים של פוקס, להוריד את הגרזן על קרלסון באבחה, לכאורה ללא סימנים מקדימים. על פי הדיווחים ביממה האחרונה קרלסון לא סתם "פוטר" – אלא הופעל נגדו סעיף 8 בחוזה שלו המאפשר את הפסקת עבודתו ללא הנמקה.
סוזן סקוט, מנהלת הרשת, היא זאת שביצעה את המשימה ועל פי הדיווחים קרלסון היה המום לחלוטין ושאל כמה פעמים "למה?" (הוא לא קיבל מענה). כמה דקות אחר כך כבר יצאה הודעה לתקשורת כי "דרכיהם של קרלסון ופוקס נפרדות".
סוזן סקוט, מנהלת הרשת, היא זאת שביצעה את המשימה ועל פי הדיווחים קרלסון היה המום לחלוטין ושאל כמה פעמים "למה?". דקות אחר כך כבר יצאה הודעה לתקשורת כי "דרכיהם של קרלסון ופוקס נפרדות"
זאת הדרך הכה-אמריקאית לסיים יחסים ולדחוף גם את גדול הכוכבים אל מעבר לצוק: דרכינו נפרדות, ביי-ביי.
ימים ספורים קודם לכן נודע כי "פוקס ניוז" תשלם לחברת "דומיניון", שהפעילה את מכונות ההצבעה בבחירות לנשיאות ב-2020, את הסכום הגבוה ביותר אי פעם ששולם אי פעם בתביעת לשון הרע בארצות הברית – וכנראה בעולם כולו: 787.5 מיליון דולר. ברקע מרחפת עדיין תביעה גדולה אף יותר נגד "פוקס ניוז", בגובה 2.7 מיליארד דולר, מחברת ההצבעה "סמארטמטיק".
אבל קרלסון, על אף שדבק בתיאוריות הקונספירציה סביב גניבת הבחירות מטראמפ, לא היה היחיד ואפילו לא הבולט בכך בפוקס. מה ששבר את גב הגמל המרדוקי הם כנראה התפתחויות מאחורי הקלעים.
במסרים פנימיים שנחשפו, התברר כי קרלסון בכלל מתעב את טראמפ בזמן שהוא מלקק לו. הוא גם כינה בכירה ברשת במילה האולטרה-פוגענית cunt ומישהי בסביבתו של טראמפ כ-bitch. ואלה כנראה רק חלק מהגילויים שהוצגו בפני הבעלים של הרשת.
במסרים פנימיים שנחשפו, התברר כי קרלסון בכלל מתעב את טראמפ, הוא גם כינה בכירה ברשת במילה האולטרה-פוגענית cunt ומישהי בסביבתו של טראמפ כ-bitch
לערימה הסחי הזאת מצטרפות טענות הולכות וגוברות שסביבת העבודה שהפעיל קרלסון היתה מיזוגינית ומתעמרת. מפיקה בתוכנית אף הגישה תביעה על כך, וטענה שהופעלו נגדה לחצים לשדר שקרים בשידור סביב הבחירות. בעיתונות האמריקאית אף נטען כי למרדוק נמאס מהאופי הדתי-משיחי שקרלסון החל לאמץ לעצמו לאחרונה, והוא אפילו נשמע מכנה את עצמו "אלוהים".
תהא הסיבה אשר תהיה, יש שלב שבו גם גדול הכוכבים הופך לנטל, בין אם קוראים לו טאקר קרלסון או דודו טופז. באמריקה יודעים טוב יותר מתי ללחוץ על כסא המפלט, ועושים זאת בצביעות אופיינית. עד לפני שנייה היית הפנים שלנו, עכשיו מוציאים נגדך צו הרחקה.
תרבות הביטול, שמגלה אפס סובלנות כלפי מיזוגיניה, הטרדות מיניות, גילנות או גזענות גובה קורבנות על ימין ועל שמאל. הפיטורים של קרלסון האפילו במעט על חדשות לא פחות דרמטיות בסי-אן-אן שהחליטה לפטר השבוע – גם הפעם באבחה ואפילו ללא שיחה אישית – את המגיש דון למון, שהיה מכוכביה הבולטים ב-17 שנה האחרונים.
למון, שעשה הסטוריה כגיי שחור שמוביל תוכנית חדשות, התגלה כפחות פרוגרסיבי כלפי זכויות נשים, ולעג למועמדת הרפובליקאית ניקי היילי שהיא "מעבר לשיאה" (היילי בסך הכל בת 47).
למון, שעשה הסטוריה כגיי שחור שמוביל תוכנית חדשות, התגלה כפחות פרוגרסיבי כלפי זכויות נשים, ולעג למועמדת ניקי היילי שהיא "מעבר לשיאה" (היילי רק בת 47)
איך יצאו קרלסון ו"פוקס ניוז" מהתסבוכת – מוקדם עדיין להעריך. קרלסון יכול לקחת את מיליוני הצופים שלו איתו ולהקים אימפריית מדיה שמרנית פרטית בסינדיקציה, כמו שעשה גלן בק, או לשים את הז'טונים על רשת ימנית קטנה יותר כמו "ניוזמקס" ולבנות בה מאחז כוח חדש.
מצד שני, ההסטוריה מלמדת שהדבשת נשארת גם אחרי שהגמל נזרק החוצה. או'ריילי הפופולרי כבר לא חזר להגיש תוכנית חדשות מרכזית וגם לא דן ראת'ר, בריאן ויליאמס ואחרים שמצאו את עצמם נבעטים כחלק מהניסיון למזער נזקים על כשלונות או התנהגות בלתי הולמת, ונאלצו להסתפק בתחליפים פחות יוקרתיים.
האם ערוץ 14 ילמד לקח?
ההשפעה של פיטורי טאקר יכולה להיות רחבה יותר. "פוקס ניוז" מבינה עכשיו שחדשות כזב לא רק מביאות צופים, הן גם עולות הרבה מאד כסף: בתביעות ענק, בבריחת מפרסמים, בפיצויים גדולים לכוכבים שעוברים את הגבול – ובסופו של יום, בפגיעה בערך המניה של החברה.
מי שצפה ברשת אחרי הבחירות ב-2020 כבר הבין מצוקה מהי: שדרי החדשות הרציניים יותר של הרשת עשו כל מאמץ לדווח על האירועים באופן מאוזן ונקי, כולל ביקורת עזה על טראמפ ושיקוף נכון של התוצאות האמיתיות בבחירות, בזמן שחלק מהריקלינים שלהם חגגו בשמחה את "עריצות השמאל" שגנב להם את הבחירות והמדינה.
אם נכונה הסברה שכל מה שקורה באמריקה מגיע אלינו אחרי כמה שנים, אז ערוץ 14 מנסה עכשיו להשלים פערים מול "פוקס ניוז", בעיקר בנתוני הצפייה ואולי גם בהתמקצעות טלוויזיונית. למרות העלייה המסוימת ברייטינג בחודשים האחרונים – שהגיעה לפיק של קרוב ל-10% בריאיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כשבועיים – ערוץ 14 הוא עדיין ערוץ מאד מוגבל מבחינה טלוויזיונית.
אם נכונה הסברה שכל מה שקורה באמריקה מגיע אלינו אחרי כמה שנים, אז ערוץ 14 מנסה עכשיו להשלים פערים מול "פוקס ניוז", בעיקר ברייטינג ואולי גם בהתמקצעות טלוויזיונית
עד היום הספיק הערוץ להיפרד בעיקר ממי שהעז להפגין עצמאות-יתר לצד האמת וההגינות העיתונאית (לאחרונה כתב המשפט אברהם בלוך, ושנים קודם לכן לירן לוי, מוטי שקלר, לינוי בר גפן, ג'קי לוי ואחרים). פעם אחת בלבד הוענש עיתונאי הערוץ על עידוד אלימות – הפרשן הצבאי קובי פינקלר, שהתאכזב מכך שלא נהרגו חפים מפשע בשפרעם – למרות שהיו לא מעט מקרים אחרים של עידוד אלימות באולפן ערוץ 14.
מה שכן, כדאי לשים לב שבספיישל יום העצמאות הופיע ינון מגל בתוכניתו כשהוא עונד עניבת פפיון צבעונית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם