הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.
כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולא, תהליך הפגיעה בדמוקרטיה ממש לא התחיל רק עם הצגת "הרפורמה המשפטית" בינואר 2023.
דוגמה א': הדבר הראשון שנתניהו עשה בישיבת הממשלה הראשונה שלו היה להחליף את נציב השירות הציבורי שהיה ידוע בהתנגדותו לפוליטיזציה של השירות הציבורי. הנציב המוחלף שירת רק שנתיים בתפקיד, והיה באמצע מימוש רפורמה לשיפור השירות הציבורי. וזו לא משרת אמון.
דוגמה ב': כל פעם שנתניהו נכנס לתפקיד – ראש הממשלה ב-96', שר האוצר ב-03', שוב ראש הממשלה ב-09' – הייתה קפיצת מדרגה בשימוש בחוק ההסדרים תוך רמיסת הכנסת.
דוגמה ג': תופעת המאחזים – התנחלויות בלי אישור ממשלתי, כלומר לא חוקיות לפי החוק הישראלי – התחילה אצל נתניהו ב-97', ואחרי ששרון עצר אותה, חודשה אצל נתניהו ב-12'.
דוגמה ד': זוכרים את בר-און/חברון? נאשם בפלילים בוחש במינוי היועמ"ש בניסיון להשפיע לטובה על ההליך המשפטי נגדו. נתניהו ודרעי מיצלו מהעמדה לדין רק בגלל ההססנות של היועמ"ש אליקים רובינשטיין. התוצאה שאחרי 30 שנה הם עדיין בעמדות הנהגה.
כל הדוגמאות האלה רק מהממשלה הראשונה של נתניהו ב-1999-1996.
פירוט נרחב בספר "מורשת נתניהו" https://e-vrit.co.il/product/33244/