הסדרת השתמטות החרדים מעול השירות הצבאי עולה שוב לדיון וכולם נזעקים, שוב, בדאגה לעתיד צה"ל כצבא העם. ביטוי של הצורך הקמאי של כולנו לוודא שצה"ל ימשיך לשמש כור היתוך מאחד, עוגן של שייכות שנשמת אפנו תלויה בו.

כמו הרבה מושגי יסוד בהוויה הישראלית, גם המונח "צבא העם" דורש ניעור והבהרת עומק ואין כמו ימים סוערים אלה, ימים מכוננים בעיניי, לעשות זאת.

כמו הרבה מושגי יסוד בהוויה הישראלית, גם המונח "צבא העם" דורש ניעור והבהרת עומק ואין כמו ימים סוערים אלה, ימים מכוננים בעיניי, לעשות זאת

לפני מספר ימים אמר הרמטכ"ל הרצי הלוי: "אסור שיהיה תחליף למודל צבא העם – זה הכוח של צה"ל". על איזה מודל הוא מדבר? מי "העם" עליו הוא מדבר? הוא בכלל קיים במציאות או רק בקלישאה שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו?

ברקע המחלוקת סביב חוק הגיוס והקריאות לסרבנות, התייחס הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, למודל צבא העם: "הוכיח מעל לכל ספק כבר 75 שנה כי אין ואסור שיהיה לו תחליף" | לנאום המלא >>> https://t.co/hX5bTnW8Am@ItayBlumental pic.twitter.com/rMmTkvmaBG

— כאן חדשות (@kann_news) April 20, 2023

דוד בן גוריון, שהמציא את ערך הממלכתיות וטבע את המושג "צבא העם", כתב בספרו "יחוד ויעוד":

"כשם שהצבא מסוגל להיות גורם מחנך ומעלה רמת העם, כן גם העם משפיע על הצבא, לטובה או לרעה. ליכוד העם או פירודו, מצבו הכלכלי, החברתי והתרבותי, הווייתו היומיומית, התקינה או הקלוקלת, ינקותו ממקורות מרעננים או מעופשים, הלך הרוחות ברחוב, בעיתונות, בציבוריות – כל אלה משפיעים על הצבא לשבט או לחסד".

פני הצבא כפני החברה ואצלנו כידוע אין שוויון בנטל, לא בהגנת המדינה ולא בנשיאה בעול הכלכלי. מיותר לפרט את הנתונים, וגם האינטרסים הפוליטיים שביססו אותם מוכרים. האחריות למצב זה מוטלת על ממשלות ישראל כולן מאז תקומתנו.

מיהו, אם כן, אותו עם המשתקף מדמותו של צבא העם? אלה ישראלים ציונים, שגדלו והתחנכו על ערכים שמחייבים אותם מוסרית לשאת בעול השירות הצבאי ולסכן את חייהם לטובת הכלל. זה המצפן שהוטמע בהם. המשרתים ובני משפחותיהם נושאים בעול בתקופות השירות הסדיר ואח"כ בשירות המילואים, ולצערנו העמוק, רבים מהם נושאים בכאב שאין נורא ממנו את משא השרות כל חייהם – משפחות השכול.

לפי הרמטכ"ל הרצי הלוי: "אסור שיהיה תחליף למודל צבא העם – זה הכוח של צה"ל". על איזה מודל הוא מדבר? מי "העם" עליו הוא מדבר? הוא בכלל קיים במציאות או רק בקלישאה שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו?

אם כך, מתברר שיש שוני בין כלל אזרחי ישראל לבין הישראלים המשתייכים לאותו עם המגולם במונח "צבא העם". או במילים אחרות, לכשתרצו – צבא של "עם" אחד מגן גם על "עם" אחר.

המחאה של החודשים האחרונים חייבת לדחוף גם לעיסוק בשאלת השוויון בנטל ולפתרונה. מי פטור מ"צבא העם" ולמה, ובעיקר מה הרווח הכלכלי הברור של מי שמשרת בצבא העם.

צריך שכולם ידעו, יראו וירגישו שלהיות חלק מצבא העם מעניק יתרון חד ובולט על פני אלה שהורשו, מסיבות אידאולוגיות-תאולוגיות שהוגדרו במפורש בחוק, לא להיות חלק מהנטל שמבטיח את קיומנו כאן. ובואו נעשה לעצמנו טובה ולא נכניס לדיון את הטיעון ש"לומד תורה שווה לוחם קרבי". עם כל הכבוד, הם לא.

לטעמי צריך שיחוקק "חוק יסוד השירות" המגדיר חובת שירות צבאי, ומי ולמה פטור משירות כזה ומהי החלופה בדמות שירות אזרחי כזה או אחר.

לימוד תורה ושמירת מצוות אינם סותרים שירות צבאי וצבא העם יודע לכבד ולשמור על צרכי החייל הדתי. קהילות עצומות של חרדים בברוקלין, אטלנטה, שיקגו ועוד מוכיחות יום יום שאין סתירה בין עולם העבודה לעולם החרדי. בין לימוד תורה ללימוד מקצוע, כנאמר בפרקי אבות: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים".

ואם יש צורך בטיפוח מי שמיועד להיות גדול בתורה, אפשר לעשות זאת במסגרות מצומצמות שהכניסה אליהם מחייבת בחינות ומבחנים. בצד סוגיית השירות הצבאי יש נושאים מורכבים נוספים הנוגעים ישירות בשאלת השוויון בנטל שצריך להניח על השולחן, בראשן סוגיית מערכות החינוך השונות בישראל. אלה נהנות מתקצוב, דרישות פדגוגיות ואקדמיות שונות מהותית ומשקפות חוסר שוויון בולט לרעת הפריפריה, החילונים והמסורתיים. שאלות יסוד המחייבות חשיבה ועיסוק אינטנסיביים, ובעיקר אומץ ונחישות מצד המפלגות המייצגות את העם המשרת בצבא העם מימין ומשמאל.

מתברר שיש שוני בין כלל אזרחי ישראל לבין הישראלים המשתייכים לאותו עם המגולם במונח "צבא העם". או במילים אחרות, לכשתרצו – צבא של "עם" אחד מגן גם על "עם" אחר

כשרוחות ההתקוממות האזרחית מנשבות בארץ, זה הזמן לעמוד גם על הנושאים הללו. דרוש ניעור כולל.

חיים רובוביץ היה ראש אגף בדימוס בשב"כ והמנכ"ל הראשון וממייסדיה של עמותת "דרך כפר יוזמות חינוך", שפעילה ב-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. חיים הלך לעולמו ב-16 בדצמבר 2023. יהי זכרו ברוך.