יוקר המחיה לא יורד מסדר היום. מחירי הדיור קצת נבלמו, אך מוצרי המזון והצריכה מתייקרים בזה אחר זה ומצטרפים למגוון שירותים אחרים ולתחושה שפשוט יקר פה.
בניסיון להראות שהוא עושה משהו, בנימין נתניהו ביקר השבוע בהשקה של רשת מרכולים זרה בישראל, והבטיח שהמהלך הזה יחסוך אלפי שקלים בשנה לסל הצריכה של הישראלים. קודם לכן הוא הצהיר על חינוך חינם לפעוטות. ספק אם ראש הממשלה מאמין לעצמו באמירות ובהבטחות האלה.
הממשלה הנוכחית לא הראתה נכונות מהותית להיאבק ביוקר המחיה, אך הבעיה לא החלה עם כניסת השרים ללשכותיהם בתחילת השנה וגם לא בממשלת השינוי הקודמת. יוקר המחיה הישראלי חורג בהרבה מעבר להתפרצות האינפלציה של השנה האחרונה, שהינה תופעה גלובלית שהחלה עם העלאות הריבית באביב הקודם.
כדי להמחיש את הבעיה דרושה פרספקטיבה רחבה יותר, שמתייחסת גם לצד ההכנסות, ואת זה אפשר לראות בגרפים המצורפים כאן. הם מראים כיצד בשלושת העשורים האחרונים התרחשה ירידה מתמשכת בכוח הקנייה של העובדים הישראלים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
הגרפים המוצגים כאן מראים שבשני העשורים האחרונים התרחשה ירידה מתמשכת בכוח הקנייה של העובדים הישראלים בהשוואה לממוצע במדינות מפותחות אחרות
יקר פה
הנתונים ממחישים את מה שכולנו מרגישים כבר הרבה מאוד זמן: יקר פה בהשוואה לחו"ל וביחס לשקלים שלנו, הגם שעד לאחרונה הם נחשבו לחזקים יחסית למטבעות הזרים. אם בשנת 2001 כוח הקנייה של הישראלים היה נמוך "רק" בכ־11% בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, הרי שבשנת 2019 הפער הזה העמיק ל־28%.
יקר פה בהשוואה לחו"ל: אם בשנת 2001 כוח הקנייה של הישראלים היה נמוך "רק" בכ־11% בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, הרי שבשנת 2019 הפער הזה העמיק ל־28%
בשני העשורים האחרונים כוח הקנייה של שכר הישראלים הצטמק ב־19%. שיפור מסוים חל בין השנים 1995 ל־2001, אך בתקופה שבין 2002 עד 2014 חלה הרעה משמעותית – ומאז שיפור קל בלבד. השינויים יחסיים ולא מוחלטים: כוח הקנייה בישראל גדל בקצב איטי יותר מזה של עובדים במדינות היחס, אך למרות הצמיחה ישראל מתדרדרת בהשוואה הבינלאומית.
הפער מתרכז בדיור, מזון ומשקאות, מה שמסביר כמחצית ממנו. במונחי דיור, כוח הקנייה כאן נמוך בכ־40% מהממוצע ב־OECD ובמונחי מזון ומשקאות הפער עומד על 30%. בשני העשורים האחרונים הפער בדיור (שמשום מה נהוג להצמיד אותו כקטגוריה אחת לחשמל ומים) גדל ב־22% ובמזון ומשקאות ב־10%.
ההרעה בשכר היחסי מאז 1995 נבעה מירידה של 26% בפריון העבודה היחסי וירידה של 4% בחלוקה של תוצר העבודה בין העובדים למעסיקים, שהינה מהנמוכות בעולם המפותח.
"אנחנו בצניחה מטורפת"
הנתונים האלה מופיעים במחקר שערך עידו לן, כלכלן ב"פורום ארלוזרוב", מכון מחקר הממומן על־ידי ההסתדרות. המחקר מראה כי בניגוד לתפיסה שטוענת שהמחירים הגבוהים בישראל הם הגורם הבלעדי ליוקר המחיה, "חלק מהמחירים היחסיים בישראל דווקא השתפרו בעשורים האחרונים והקלו על יוקר המחיה". התוצאות העגומות הפתיעו גם אותו.
"נהוג לחשוב שאנחנו מדינת הייטק ושמאוד התפתחנו בשנים האחרונות. בפועל, קצב ההתפתחות של העובדים – כמה הם יכולים לקנות – דווקא צנח דרמטית בשלושת העשורים האחרונים, משהו שלא היה צפוי בעיניי. המסקנה הפתיעה אותי בעוצמה שלה. לא חשבתי שהכלכלה בנסיגה אבל במדד של כמה השכר קונה אנחנו בצניחה מטורפת", הוסיף לן.
הקטגוריות של המוצרים והשירותים מופיעות רק מ־2005 וכצפוי, אחת מהן כואבת במיוחד: "אף שמחירי הנדל"ן קפצו בכל העולם ומוציאים יותר על דיור, בישראל זה יותר חד. לא סתם מדברים פה על דיור ומזון, אלה מוצרים ששעות העבודה של הישראלים קונה פחות מהם".
המחקר מחלק את העלייה ביוקר המחיה – או הירידה בכוח הקנייה של שכר הישראלים – לשלושה חלקים: פריון עבודה, "שבו רואים התדרדרות חדה מאוד בשלושת העשורים האחרונים. אחד ההסברים הוא כניסה של קבוצות חלשות לשוק העבודה ותת השקעה של המדינה בהון ציבורי ותשתיות.
"המדינה לא משקיעה מספיק בהכשרת עובדים, הסבת מקצוע ותשתיות פיזיות כמו תחבורה ואנרגיה. מה קורה ליעילות העבודה אחרי שעומדים שעתיים בפקק? הדבר השני זה חלק העובדים בתוצר, ורואים שהוא גם יורד לטובת המעסיקים.
"החלק השלישי הוא תנאי הסחר של הצרכנים, ורואים שכאן דווקא מוצרי הצריכה השתפרו ב־11.5% בהשוואה למחירים היחסיים ב־OECD – ותרמו לבלימת יוקר המחיה", הוסיף. מנקודת מבטו, המחקר הזה אמור לתת את התמונה הכוללת לבעיה שמקבלת ביטוי צר מדי בתקשורת, כאילו מחיר הפסטה הוא חזות הכול.
"השיח על יוקר המחיה מתרכז בתג המחיר בסופר, אלא שזו תופעה יותר גדולה ומורכבת. אנחנו מראים שהסיבה העיקרית ליוקר המחיה מנקודת המבט של העובדים היא הפריון הנמוך".
"השיח על יוקר המחיה מתרכז בתג המחיר בסופר, אלא שזו תופעה יותר גדולה ומורכבת. הסיבה העיקרית ליוקר המחיה מנקודת המבט של העובדים היא הפריון הנמוך"
איך מגדילים את הפריון?
"הפתרונות ידועים ויש המלצות שחוזרות בהרבה דוחות ועיקרם הגדלת ההשקעה הממשלתית בתשתיות והון פיזי, כמו חינוך והכשרה. אם יעלה הפריון, הרי שבאופן מכאני יעלה השכר ותוכל לקנות יוקר. להסתכל על הבעיה רק מנקודת המבט של המחיר מפספס את צד ההכנסה".
האם אתה מזהה שינוי בתקציב הנוכחי והקודם?
"בשיח על התקציב אנשי האוצר תמיד יודעים להגיד את הדברים הנכונים, ביטויים כמו 'מחוללי צמיחה' והגדלת הפריון. הם יודעים את ה'קאצ'פרייז' הנכונים אבל בפועל צריך שינוי גדול מאוד, תוכניות שבאופן הוליסטי יטפלו בהכשרת עובדים ובמערכת החינוך עצמה.
"בשיח על התקציב יודעים להגיד את הדברים הנכונים, ביטויים כמו 'מחוללי צמיחה' והגדלת הפריון. הם יודעים את ה'קאצ'פרייז' הנכונים אבל בפועל צריך שינוי גדול מאוד"
"לא רואים רפורמה באף אחד מהתחומים האלה. התקציב מוביל אותנו להמשך ירידה בפריון היחסי. בהשקעה בתשתיות צריך לסגור פער של שנים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם