JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מחקר: כוח הקנייה בישראל נמוך ב־28% לעומת ה־OECD | זמן ישראל
"אחת הסיבות העיקריות ליוקר המחיה – פריון נמוך"

כוח הקנייה בישראל נמוך ב־28% לעומת ה־OECD

נהוג לחשוב שישראל היא מדינה מתקדמת עם כלכלה צומחת ומטבע חזק ● אלא שבהשוואה למדינות המפותחות, חלה נסיגה ענקית ביכולת של הישראלים לשלם עבור צרכים בסיסיים ● מחקר חדש מראה כי בשני העשורים האחרונים כוח הקנייה צנח ב־19% ובדיור הפער התרחב ל־40%, לעומת העולם המפותח ● עורך המחקר: "צריך שינוי כיוון גדול להגדלת הפריון, אבל אין רפורמות. התקציב מוביל אותנו להמשך ירידה בפריון היחסי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו. 8 במאי 2023 (צילום: Kobi Gideon / GPO)
Kobi Gideon / GPO
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו. 8 במאי 2023

יוקר המחיה לא יורד מסדר היום. מחירי הדיור קצת נבלמו, אך מוצרי המזון והצריכה מתייקרים בזה אחר זה ומצטרפים למגוון שירותים אחרים ולתחושה שפשוט יקר פה.

בניסיון להראות שהוא עושה משהו, בנימין נתניהו ביקר השבוע בהשקה של רשת מרכולים זרה בישראל, והבטיח שהמהלך הזה יחסוך אלפי שקלים בשנה לסל הצריכה של הישראלים. קודם לכן הוא הצהיר על חינוך חינם לפעוטות. ספק אם ראש הממשלה מאמין לעצמו באמירות ובהבטחות האלה.

כוח הקנייה של השכר השעתי (באחוזים): OECD פער ממוצע במדינות
כוח הקנייה של השכר השעתי (באחוזים)
קולומביה קוסטה ריקה יוון הונגריה לטביה סלובקיה פולין פורטוגל ליטא ישראל ישראל צ'כיה ממוצע מדינות דרום אירופה ניו זילנד יפן ממוצע 25 מדינות OECD סלובניה ספרד קנדה אירלנד בריטניה איטליה שוודיה פינלנד איסלנד אוסטריה ממוצע מדינות הסמן דנמרק צרפת הולנד גרמניה שוויץ נורווגיה ארצות הברית בלגיה
-0.678 -0.521 -0.451 -0.424 -0.387 -0.36 -0.36 -0.353 -0.324 -0.281 -0.281 -0.231 -0.21 -0.194 -0.159 0 0.003 0.014 0.022 0.044 0.051 0.08 0.089 0.138 0.188 0.307 0.343 0.378 0.411 0.427 0.495 0.495 0.514 0.539 0.628

הממשלה הנוכחית לא הראתה נכונות מהותית להיאבק ביוקר המחיה, אך הבעיה לא החלה עם כניסת השרים ללשכותיהם בתחילת השנה וגם לא בממשלת השינוי הקודמת. יוקר המחיה הישראלי חורג בהרבה מעבר להתפרצות האינפלציה של השנה האחרונה, שהינה תופעה גלובלית שהחלה עם העלאות הריבית באביב הקודם.

כדי להמחיש את הבעיה דרושה פרספקטיבה רחבה יותר, שמתייחסת גם לצד ההכנסות, ואת זה אפשר לראות בגרפים המצורפים כאן. הם מראים כיצד בשלושת העשורים האחרונים התרחשה ירידה מתמשכת בכוח הקנייה של העובדים הישראלים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.

הגרפים המוצגים כאן מראים שבשני העשורים האחרונים התרחשה ירידה מתמשכת בכוח הקנייה של העובדים הישראלים בהשוואה לממוצע במדינות מפותחות אחרות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש לפני פתיחתו (צילום: Kobi Gideon / GPO)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מבקרים בסניף קרפור בבית שמש (צילום: Kobi Gideon, GPO)

יקר פה

הנתונים ממחישים את מה שכולנו מרגישים כבר הרבה מאוד זמן: יקר פה בהשוואה לחו"ל וביחס לשקלים שלנו, הגם שעד לאחרונה הם נחשבו לחזקים יחסית למטבעות הזרים. אם בשנת 2001 כוח הקנייה של הישראלים היה נמוך "רק" בכ־11% בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, הרי שבשנת 2019 הפער הזה העמיק ל־28%.

יקר פה בהשוואה לחו"ל: אם בשנת 2001 כוח הקנייה של הישראלים היה נמוך "רק" בכ־11% בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, הרי שבשנת 2019 הפער הזה העמיק ל־28%

בשני העשורים האחרונים כוח הקנייה של שכר הישראלים הצטמק ב־19%. שיפור מסוים חל בין השנים 1995 ל־2001, אך בתקופה שבין 2002 עד 2014 חלה הרעה משמעותית – ומאז שיפור קל בלבד. השינויים יחסיים ולא מוחלטים: כוח הקנייה בישראל גדל בקצב איטי יותר מזה של עובדים במדינות היחס, אך למרות הצמיחה ישראל מתדרדרת בהשוואה הבינלאומית.

כוח הקנייה של השכר השעתי הממוצע בישראל במונחי מוצרים: בהשוואה למדינות המפותחות (באחוזים)
כוח הקנייה של השכר השעתי הממוצע בישראל במונחי מוצרים
חשמל מים ודיור משקאות אלכוהוליים טבק ונרקוטיקה מזון ומשקאות לא אלכוהוליים מסעדות ושירותי אירוח הסל הממוצע של משקי בית מוצרים ושירותים אחרים תרבות ופנאי תחזוקת הבית ריהוט וציוד לבוש והנעלה תחבורה תקשורת
-0.399 -0.365 -0.302 -0.295 -0.282 -0.268 -0.229 -0.186 -0.152 -0.127 0.004

הפער מתרכז בדיור, מזון ומשקאות, מה שמסביר כמחצית ממנו. במונחי דיור, כוח הקנייה כאן נמוך בכ־40% מהממוצע ב־OECD ובמונחי מזון ומשקאות הפער עומד על 30%. בשני העשורים האחרונים הפער בדיור (שמשום מה נהוג להצמיד אותו כקטגוריה אחת לחשמל ומים) גדל ב־22% ובמזון ומשקאות ב־10%.

ההרעה בשכר היחסי מאז 1995 נבעה מירידה של 26% בפריון העבודה היחסי וירידה של 4% בחלוקה של תוצר העבודה בין העובדים למעסיקים, שהינה מהנמוכות בעולם המפותח.

אתר בנייה בבאר שבע, יולי 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
אילוסטרציה: אתר בנייה בבאר שבע, יולי 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"אנחנו בצניחה מטורפת"

הנתונים האלה מופיעים במחקר שערך עידו לן, כלכלן ב"פורום ארלוזרוב", מכון מחקר הממומן על־ידי ההסתדרות. המחקר מראה כי בניגוד לתפיסה שטוענת שהמחירים הגבוהים בישראל הם הגורם הבלעדי ליוקר המחיה, "חלק מהמחירים היחסיים בישראל דווקא השתפרו בעשורים האחרונים והקלו על יוקר המחיה". התוצאות העגומות הפתיעו גם אותו.

"נהוג לחשוב שאנחנו מדינת הייטק ושמאוד התפתחנו בשנים האחרונות. בפועל, קצב ההתפתחות של העובדים – כמה הם יכולים לקנות – דווקא צנח דרמטית בשלושת העשורים האחרונים, משהו שלא היה צפוי בעיניי. המסקנה הפתיעה אותי בעוצמה שלה. לא חשבתי שהכלכלה בנסיגה אבל במדד של כמה השכר קונה אנחנו בצניחה מטורפת", הוסיף לן.

עידן לן (צילום: באדיבות המרואיין)
עידו לן (צילום: באדיבות המרואיין)

הקטגוריות של המוצרים והשירותים מופיעות רק מ־2005 וכצפוי, אחת מהן כואבת במיוחד: "אף שמחירי הנדל"ן קפצו בכל העולם ומוציאים יותר על דיור, בישראל זה יותר חד. לא סתם מדברים פה על דיור ומזון, אלה מוצרים ששעות העבודה של הישראלים קונה פחות מהם".

המחקר מחלק את העלייה ביוקר המחיה – או הירידה בכוח הקנייה של שכר הישראלים – לשלושה חלקים: פריון עבודה, "שבו רואים התדרדרות חדה מאוד בשלושת העשורים האחרונים. אחד ההסברים הוא כניסה של קבוצות חלשות לשוק העבודה ותת השקעה של המדינה בהון ציבורי ותשתיות.

"המדינה לא משקיעה מספיק בהכשרת עובדים, הסבת מקצוע ותשתיות פיזיות כמו תחבורה ואנרגיה. מה קורה ליעילות העבודה אחרי שעומדים שעתיים בפקק? הדבר השני זה חלק העובדים בתוצר, ורואים שהוא גם יורד לטובת המעסיקים.

כוח הקנייה בישראל (באחוזים) ביחס לממוצע המדינות המפותחות: 2020–1995
כוח הקנייה בישראל (באחוזים) ביחס לממוצע המדינות המפותחות
שנת 1995 שנת 1996 שנת 1997 שנת 1998 שנת 1999 שנת 2000 שנת 2001 שנת 2002 שנת 2003 שנת 2004 שנת 2005 שנת 2006 שנת 2007 שנת 2008 שנת 2009 שנת 2010 שנת 2011 שנת 2012 שנת 2013 שנת 2014 שנת 2015 שנת 2016 שנת 2017 שנת 2018 שנת 2019 שנת 2020
-0.179 -0.16 -0.166 -0.156 -0.171 -0.116 -0.108 -0.171 -0.219 -0.217 -0.238 -0.25 -0.265 -0.314 -0.335 -0.336 -0.314 -0.303 -0.327 -0.343 -0.326 -0.29 -0.282 -0.268 -0.281 -0.281

"החלק השלישי הוא תנאי הסחר של הצרכנים, ורואים שכאן דווקא מוצרי הצריכה השתפרו ב־11.5% בהשוואה למחירים היחסיים ב־OECD – ותרמו לבלימת יוקר המחיה", הוסיף. מנקודת מבטו, המחקר הזה אמור לתת את התמונה הכוללת לבעיה שמקבלת ביטוי צר מדי בתקשורת, כאילו מחיר הפסטה הוא חזות הכול.

"השיח על יוקר המחיה מתרכז בתג המחיר בסופר, אלא שזו תופעה יותר גדולה ומורכבת. אנחנו מראים שהסיבה העיקרית ליוקר המחיה מנקודת המבט של העובדים היא הפריון הנמוך".

"השיח על יוקר המחיה מתרכז בתג המחיר בסופר, אלא שזו תופעה יותר גדולה ומורכבת. הסיבה העיקרית ליוקר המחיה מנקודת המבט של העובדים היא הפריון הנמוך"

פסטה של חברת אסם (צילום: Hadas Parush/Flash90)
פסטה של חברת אסם (צילום: Hadas Parush/Flash90)

איך מגדילים את הפריון?
"הפתרונות ידועים ויש המלצות שחוזרות בהרבה דוחות ועיקרם הגדלת ההשקעה הממשלתית בתשתיות והון פיזי, כמו חינוך והכשרה. אם יעלה הפריון, הרי שבאופן מכאני יעלה השכר ותוכל לקנות יוקר. להסתכל על הבעיה רק מנקודת המבט של המחיר מפספס את צד ההכנסה".

השינוי (באחוזים) בכוח הקנייה בישראל לעומת המדינות המפותחות לפי מוצרים: 2017–2005
השינוי (באחוזים) בכוח הקנייה בישראל לעומת המדינות המפותחות לפי מוצרים
חשמל מים ודיור אלכוהול טבק ונרקוטיקה מזון ומשקאות סל ממוצע משקי בית לבוש והנעלה מוצרים ושירותים תחזוקת הבית ריהוט וציוד תרבות ופנאי תקשורת מסעדות ושירותי אירוח תחבורה
-0.222 -0.115 -0.102 -0.059 -0.055 -0.054 0.043 0.065 0.084 0.115 0.228

האם אתה מזהה שינוי בתקציב הנוכחי והקודם?
"בשיח על התקציב אנשי האוצר תמיד יודעים להגיד את הדברים הנכונים, ביטויים כמו 'מחוללי צמיחה' והגדלת הפריון. הם יודעים את ה'קאצ'פרייז' הנכונים אבל בפועל צריך שינוי גדול מאוד, תוכניות שבאופן הוליסטי יטפלו בהכשרת עובדים ובמערכת החינוך עצמה.

"בשיח על התקציב יודעים להגיד את הדברים הנכונים, ביטויים כמו 'מחוללי צמיחה' והגדלת הפריון. הם יודעים את ה'קאצ'פרייז' הנכונים אבל בפועל צריך שינוי גדול מאוד"

"לא רואים רפורמה באף אחד מהתחומים האלה. התקציב מוביל אותנו להמשך ירידה בפריון היחסי. בהשקעה בתשתיות צריך לסגור פער של שנים".

פריון העבודה בישראל ביחס לממוצע המדינות המפותחות: (באחוזים) 2020–1995
פריון העבודה בישראל ביחס לממוצע המדינות המפותחות
שנת 1995 שנת 1996 שנת 1997 שנת 1998 שנת 1999 שנת 2000 שנת 2001 שנת 2002 שנת 2003 שנת 2004 שנת 2005 שנת 2006 שנת 2007 שנת 2008 שנת 2009 שנת 2010 שנת 2011 שנת 2012 שנת 2013 שנת 2014 שנת 2015 שנת 2016 שנת 2017 שנת 2018 שנת 2019 שנת 2020
0.106 0.089 0.065 0.07 0.043 0.051 0.032 -0.003 -0.077 -0.06 -0.12 -0.162 -0.175 -0.229 -0.23 -0.241 -0.229 -0.229 -0.207 -0.223 -0.223 -0.21 -0.222 -0.228 -0.232 -0.205
הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 794 מילים
כל הזמן // שבת, 15 באוגוסט 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.