תרשו לדעה חריגה לערער על הכלי שנראה כל כך אפקטיבי במבצע האחרון בעזה. החיסולים הממוקדים. הסיכולים המדויקים. שלשה בכירים חוסלו במקביל בתוך עשרים שניות. כלומר תרשו לי לערער על מה שהוכח שוב כלא אפקטיבי.
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני המשיך לירות על מרחבי ישראל יותר מאלף רקטות גם לאחר החיסולים הללו ואלה שבאו בעקבותיהם.

סביר להניח שאת מקומם של המתים ממלאים כעת מפקדים "בכירים" חדשים. מקבלי החלטות טריים טירונים. כאלה שבוודאי ירצו להוכיח את עצמם בלחימה נגד צה"ל.

הג'יהאד הפלסטיני המשיך לירות על ישראל יותר מאלף רקטות גם לאחר החיסולים. כנראה שאת מקום המתים ממלאים מפקדים "בכירים" חדשים וטירונים. כאלה שוודאי ירצו להוכיח את עצמם בלחימה נגד צה"ל

וזו בדיוק הבעיה שהופכת את החיסולים הללו לבלתי אפקטיביים.

הנחת המוצא של ממשלות טריות וטירוניות בישראל מניחה שחיסולים פוגעים בכושר הארגון לתפקד. משתקים אותו. יוצרים פחד, בהלה וחוסר במפקדים שיוציאו פיגועי טרור איכותיים.

אבל ההיסטוריה מלמדת בדיוק את ההיפך.

בשנת 1992 חוסל בטיל מדויק עבאס מוסאווי מזכ"ל חיזבאללה בלבנון. בכיר שבבכירים בארגון הטרור. חודש אחר כך בדיוק ספגה ישראל פיגוע מכונית תופת בבואנוס איירס עם עשרות הרוגים כנקמה על חיסול מוסאווי. במקומו עלה לשלטון חסן נסראללה.

נסראללה, כמנהיג חדש טירון וטרי, הוביל שורה של התקפות נגד ישראל בלבנון ואת חטיפת החיילים בהר דב בשנת 2000. מלא מעצמו, זחוח ושחצן, התרברב נסראללה בשנים הללו בנאום קורי העכביש ולא חוסל. אבל כאשר הוביל פעולה אחת יותר מידי – חטיפת אלדד רגב ואהוד גולדווסר ב-2006, יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה. היא הפציצה בלבנון את מפקדות ובתי ראשי חזבאללה ברובע א-דחייה בביירות ועוד מאות כפרים, בתים ואתרי שיגור, וגרמה לנסראללה עצמו לומר במו פיו שאילו היה יודע מה תהיה התגובה, לא היה יוצא לפעולת החטיפה הזו.

מאז נסראללה יושב בבונקר ונזהר מסיכול ממוקד. נזהר גם מלהוציא פיגועים נגד ישראל כבר 17 שנים. נסראללה, שכבר הוכיח לארגונו את מנהיגותו, יכול להרשות לעצמו למנוע פיגועים וירי נגד ישראל בלי לערער את מעמדו.

נסראללה יושב בבונקר ונזהר מסיכול ממוקד ומלהוציא פיגועים נגד ישראל כבר 17 שנים. נסראללה, שכבר הוכיח לארגונו את מנהיגותו, יכול להרשות לעצמו למנוע פיגועים וירי נגד ישראל בלי לערער את מעמדו

סביר להניח שאילו נסראללה חוסל גם הוא, מזכ"ל חדש היה מחדש את הפיגועים כדי להוכיח את עצמו ואת מנהיגותו.

יאסר ערפאת הוביל כרב מרצחים עשרות פיגועים, ולימים הוא שחתם על הסכמי אוסלו מול ישראל.

בעזה כבר חוסלו מספר ראשי זרוע צבאית, מוחמד דף ניצל מכמה ניסיונות והמשיך לפקד, מוחמד ג'עברי, שניהל את המו"מ על עסקת שליט, חוסל ובמקומו צמחו ראשי זרוע צעירים חדשים טריים וטירונים.

גם ראשי הג'יהאד הפלסטיני חוסלו לא מזמן במבצע עלות השחר, והנה שוב יצאה ישראל למבצע חיסולים שהוביל בעצם לסבב נוסף של ירי רקטות אין סופי.

כלומר, מנהיג ארגון טרור מנוסה, יש לו את הקרדיט הפנימי ואת היכולת למנוע סבב, להיזהר מנזק לאוכלוסייה שאותה הוא משרת ואולי אף להגיע לפתרון מול ישראל.

מנהיג חדש שמונה במקום זה שחוסל, לא יכול שלא לנהוג כקודמיו ביוזמות לפיגועים או ירי רקטות, כדי לבסס את מעמדו.

לישראל יש אינטרס ביטחוני דווקא לשמור על מנהיגים ותיקים מנוסים ולנסות להגיע מולם לפתרון.

למנהיג ארגון טרור מנוסה יש קרדיט פנימי ויכולת למנוע סבב, להיזהר מנזק לאוכלוסייה שאותה הוא משרת ואולי אף להגיע לפתרון מול ישראל. מנהיג חדש שמונה במקום המחוסל צריך עדיין לבסס את מעמדו

הנה יחיא סנוואר. ראש הזרוע הצבאית של חמאס כיום. ישב בכלא הישראלי, ולאחר שחרורו בעסקת שליט הוביל כמה סבבי לחימה. אבל כבר פעמיים לא נגרר ללחימה אחרי הג'יהאד הפלסטיני. לא במבצע עלות השחר לפני 9 חודשים ולא עכשיו במגן וחץ.

סנוואר איפשר יציאת פועלים לעבוד בישראל בתקופת ממשלת השינוי, והמהלך שמסייע לפרנסת תושבי עזה נמשך גם כיום. סנוואר מנוסה, מוערך בחמאס והמצרים והישראלים מכירים במנהיגותו. ברור שאם יחוסל יתחיל מיד סבב לחימה חדש שיוביל מחליפו.

לכל ארגון יש גם שלוחה בחו"ל – באיראן או בלבנון, והפיקוד נמשך משם אחרי כל חיסול כאן.

אלא שבישראל עלתה לפני 4 חודשים ממשלה חדשה ובה שרים טירונים טריים, לא מנוסים, שחושבים שהמציאו את הגלגל, את החשמל ואת התגמול האפקטיבי ביותר של רעיון ה"חיסולים הממוקדים".

הם הרי מתגאים בזה בראש חוצות. מדקלמים וצורחים בכל ריאיון ודורשים לחדש את החיסולים הממוקדים. נדמה להם שהחיסול יפחיד או יפגע בארגון הטרור וימנע ירי רקטות. נדמה להם שהנקמה הזו הגלומה בקרקפתו המתנדנדת בעיתונים של בכיר בג'יהאד שחוסל, מוכיחה את תעוזתם וחכמתם כמקבלי החלטות הדואגים לביטחון אזרחי ישראל.

נדמה להם שהחיסול יפחיד או יפגע בארגון הטרור וימנע ירי רקטות. נדמה להם שהנקמה הזו הגלומה בקרקפתו המתנדנדת בעיתונים של בכיר בג'יהאד שחוסל, מוכיחה את תעוזתם וחכמתם

ובכן היא מוכיחה את ההיפך. את טיפשותם ואת יהירותם, ואת העובדה הפשוטה שהם עצמם מביאים עלינו את הסבב הבא בלי שום פתרון לבעיית הטרור הפלסטיני.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.