הדיון אתמול (ראשון) בוועדת הכנסת בעניין יוזמת הממשלה להקים "קרן ארנונה" כחלק מהכנת תקציב המדינה לשנים 2023-2024, היה סוער. "החוק הזה הוא שוד ארנונה שינציח פערים אדירים", אמרה ח"כ שרן השכל. "זה פשוט גזל", אמרה ח"כ שרון ניר.
יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס הודיע כי "החוק הזה רע ולא מקובל עלינו. מטרת החוק לייצר קופה עבור אנשי האוצר שהתכלית שלה היא שוד של הקופה הציבורית". ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי הוצא מהדיון לאחר שאמר ליו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ: "אנחנו מחויבים למיליוני התושבים שלנו, ואתה תיתן לי לדבר. זה יהיה בטוב או שזה לא יהיה בטוב".
השלטון המקומי הכריז על שביתה כללית היום (שני) במחאה על הקמת קרן הארנונה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען אתמול כי הוא היה ונותר "חסיד גדול של ביזור סמכויות, של לתת יותר ויותר סמכויות לניהול עצמי של רשויות מקומיות", אלא שלדבריו קרן הארנונה "היא לא הסיפור הזה" ותכליתה הורדת יוקר הדיור באמצעות יצירת תמריץ לרשויות מקומיות לקדם בנייה למגורים בתחומן.
סמוטריץ' טוען כי הוא היה ונותר "חסיד גדול של ביזור סמכויות, של לתת יותר ויותר סמכויות לניהול עצמי של רשויות מקומיות", אלא שלדבריו קרן הארנונה "היא לא הסיפור הזה" ותכליתה הורדת יוקר הדיור
"לא ניכנע לאיומים וסחטנות", קינח שר האוצר, שחתום על תקציב הכולל העברת מיליארדים לאינטרסים מפלגתיים וקואליציוניים.
מחאת הרשויות המקומיות נגד הקמת קרן הארנונה משתלבת עם המחאה נגד ההפיכה המשטרית, והטענה המשותפת היא שהקמת הקרן מהווה חלק מאותה הפיכה מתוכננת. זה אכן המקרה, אבל לא בגלל שקרן הארנונה תביא להעברת כספים להתנחלויות וליישובים חרדיים – אלא משום שהקרן עתידה להביא לשינוי יסודי באיזון הקיים כיום בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.
ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי מוצא מישיבת ועדת הכנסת אחרי עימות עם יו"ר הוועדה אופיר כץ (וידיאו: ערוץ הכנסת)
הטבות חד-כיווניות להתנחלויות
החלטת הממשלה בנוגע להקמת קרן הארנונה התקבלה כבר לפני כשלושה חודשים, במסגרת האישור העקרוני לתקציב המדינה. המטרה המוצהרת היא עידוד רשויות מקומיות ליזום תוכניות למגורים, ולהרבות במתן היתרי בנייה למגורים, וזאת תוך יצירת תמריץ כספי בדמות סכום כסף שכל רשות תקבל בתמורה לכל היתר שכזה.
כך, טוענת הממשלה, יקודם השוויון בין רשויות מקומיות חזקות, הנהנות מארנונה גבוהה הנגבית מעסקים, לבין רשויות מקומיות עניות יותר, שאינן באזורי ביקוש מסחריים. תקציב הקרן יגיע מרשויות מקומיות שבהן יהיה גידול בארנונה העסקית.
אחת הבעיות המרכזיות שאיתן מתמודדות הממשלה והכנסת, נוגעת לשיתוף רשויות מקומיות ביהודה ושומרון בקרן המשותפת. הדבר יוצר שני קשיים מרכזיים במישור המשפט הבינלאומי:
- הקושי הכללי לחוקק חוקים של הכנסת שיחולו במישרין על יהודה ושומרון, מבלי שהדבר ייחשב לסיפוח ויגרור צעדים בינלאומיים נגד ישראל;
- הקושי בשיתוף כספי בין רשויות מקומיות בתוך ישראל, לבין רשויות מקומיות בשטח הנחשב כשטח כבוש מבחינת המשפט הבינלאומי.
הבסיס לשינוי היסודי המוצע בחלוקת ההכנסות מארנונה שאינה ממגורים בין רשויות מקומיות נובע מהיות הארנונה תשלום חובה מסוג מס, כך שאין כל זיקה בין התשלום לשירות כלשהו שניתן לנישום האינדיבידואלי.
כלומר, גם אם הרשות המקומית לא מספקת שירותים מוניציפליים מסוימים – מדרכה סלולה, תאורת רחוב ושירותי פינוי אשפה למשל – עדיין התושבים לא יהיו פטורים מתשלום ארנונה, ולהיפך: לא ניתן למנוע את ההנאה מהשירותים המוניציפליים שמספקת הרשות המקומית מתושבים שמסרבים לשלם אותה.
במילים אחרות, אין כל הלימה מתחייבת בין גובה הארנונה המשולמת לבין היקף השירותים שניתן בידי הרשות המקומית.
בחוות הדעת המשפטית שהונחה בפני הממשלה הודגש כי בשונה מרשויות מקומיות בתוך ישראל, ההתנחלויות יוכלו רק להרוויח מהקרן, לא להפסיד. דהיינו, בשום מצב רשויות בשטחים לא יסבסדו רשויות אחרות, אלא רק יקבלו כספים.
בשונה מרשויות מקומיות בתוך ישראל, ההתנחלויות יוכלו רק להרוויח מהקרן, לא להפסיד. דהיינו, בשום מצב רשויות בשטחים לא יסבסדו רשויות אחרות, אלא רק יקבלו
וזאת, "בשל מגבלה בדין הבינלאומי על הוצאת כסף שמקורו מהאזור והעברתו לתחומי מדינת ישראל. התייחסות להסדרים תקציביים שנוגעים לאזור יהודה ושומרון בחקיקה ראשית הינה חריגה ועשויה לעורר רגישות במישור הבינלאומי".
שינוי מגמה ביחס לתהליך השלטוני
הבעיה העיקרית בהקמת קרן הארנונה, היא בשינוי נקודת האיזון שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. הקרן תישלט, בדרך כזו או אחרת, על ידי הממשלה והקואליציה, בדרכים ישירות ועקיפות – למשל בדרך של מינוי בעלי התפקידים שישבו במועצת הקרן ויכווינו את פעילותה, למשל בדרך של ניסוח הקריטריונים לחלוקת הכספים שיאספו בה.
פרופ' ישי בלנק, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לדיני שלטון מקומי, טוען בכתיבתו האקדמית כי בעשורים האחרונים "חל מפנה דרמטי ביחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי.
"בניגוד לדימוי הרווח, השלטון המקומי בישראל איננו סניף של השלטון המרכזי, אלא שחקן רב-חשיבות בתחומי פעילות רבים כגון תכנון ובנייה, חינוך, רישוי עסקים ועוד. המבנה השלטוני בישראל מבוזר הרבה יותר ממה שמקובל להניח".
דוגמה לאותו ביזור, שנעשה בברכתן של הכנסת והממשלה, היא ב"חוק ההסמכה", שתיקן בשנת 1990 את פקודת העיריות כך שהרשויות המקומיות הוסמכו בחקיקת הכנסת לחוקק חוקי עזר עירוניים, שיסדירו כל אחת בתחומה – ובאופן התואם את רצון התושבים באותה רשות מקומית – ביחס לפתיחת עסקים וסגירתם בשבת.
קרן הארנונה מהווה שינוי מגמה ביחס לתהליך השלטוני ארוך השנים, הנוגע לביסוסו של אותו ביזור סמכויות לשלטון המקומי. הלאמת כספים מתוך כספי גביית הארנונה שגובות הרשויות המקומיות תביא לקיצוץ כנפיהן של הרשויות המקומיות בהיבטים רבים, חלקם בלתי צפויים, ותגביל את החופש האזרחי של תושבי רשות מקומית לעצב את פעולת השלטון המקומי בהתאם לרצונותיהם.
מימוש רצון הקהילה בדרך של בחירות מקומיות הוא סוגיה המתכתבת עם ליבת העיקרון הדמוקרטי. ולכן, קרן הארנונה – ובפרט בדרך המשובשת שהיא נחקקת, כהרגלה של הקואליציה הנוכחית, בלא ליבון יסודי ומעמיק ובדרך של בליץ חקיקתי – היא חלק מתוכנית ההפיכה המשטרית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם