קניות בסופרמרקט בישראל. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90

הממונה על התחרות נתנה אור ירוק לגל ההתייקרויות

רשות התחרות הטילה קנסות מגוחכים על תאגידי המזון הגדולים כדי "לייתר הליכי אכיפה ארוכים" ● למרות העבירות החמורות, הקנסות עומדים על פחות מתקציב של אירוע חברה ● הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן החליטה לוותר על המאבק ועל הלחצים הכרוכים במתן קנסות גבוהים, או להטיל אחריות פלילית על האחראים, בדיוק כשהאזרח צריך את הרשות יותר מתמיד ● פרשנות

ביום חמישי האחרון פרסמה רשות התחרות בגאווה טבלת קנסות שהטילה על ספקי המזון הגדולים במשק תחת הכותרת הבומבסטית: "הממונה על התחרות תטיל עיצומים כספיים על שבעה ספקי מזון גדולים בשל הפרות של חוק המזון".

האזרח התמים הקורא את הכותרת עוד עשוי לחשוב שבעל הבית ברשות התחרות השתגע והחליט אחרי כעשור להיכנס בלי חשבון בתאגידים הגדולים. אולם, מניתוח נתוני הקנסות מתברר שההתרברבות של רשות התחרות מסמלת בעיקר את השפל שאליה התדרדרה הרשות תחת ניהולה של עו"ד מיכל כהן.

כל זה קורה דווקא בזמן שהאזרח צריך את הרשות יותר מתמיד. בטח בתקופה שבה תאגידים גדולים מנצלים את אוזלת ידה של הממשלה ואת חוסר הפוקוס הציבורי בעניינם לצורך העלאות מחירים חדות. למרות העבירות החמורות שבהן מואשמות ספקי המזון בכל הקשור לפגיעה בתחרות, הקנסות שהוטלו עליהן עומדות על פחות מתקציב של אירוע חברה אחד עבורן.

כך, למשל, תנובה נקנסה ב־1.67 מיליון שקל ושטראוס ב־785 אלף שקל בלבד. מדובר בחברות שסך כל ההכנסות של כל אחת מהן בנפרד עומד על כשישה מיליארד שקל בשנה. צריך לשפשף את העיניים במיוחד כדי לקרוא את הסיבה של הרשות להסתפק בקנסות הנמוכים: "לייתר הליכי אכיפה ארוכים ועתירי משאבים".

הממונה על רשות התחרות, עו”ד מיכל כהן בכנסת, 10 בנובמבר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
הממונה על רשות התחרות עו"ד מיכל כהן בכנסת, 10 בנובמבר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

תנובה נקנסה ב־1.67 מיליון שקל ושטראוס ב־785 אלף שקל בלבד. מדובר בחברות שסך כל ההכנסות של כל אחת מהן בנפרד עומד על כשישה מיליארד שקל בשנה

כשאזרחי ישראל קוראים את הסיבה הזו הם צריכים פשוט להיעלב. הרי רשות התחרות מתוקצבת ממשלם המיסים ביותר מ־70 מיליון שקל בשנה – ומעסיקה כ־130 חוקרים, עורכי דין ועובדים אחרים במשרה מלאה. המטרה – ליצור מאזן אימה והרתעה בין הרשות לחברות הכי חזקות במשק, ולאפשר אורך נשימה לרשות במאבק נגד משרדי עורכי הדין היקרים של הגופים הכי חזקים במשק.

החוק מעניק לרשות התחרות גם כלי ענישה משמעותיים לצורך כך. כלי הענישה החזק ביותר הקיים הוא הטלת אחריות פלילית על מנהלי חברות סוררות. ראש הרשות הקודמת ומנהלה של כהן באותה תקופה עו"ד מיכל הלפרין, הרבתה להשתמש בכלי הזה נגד מנהלים שהפרו את חוקי התחרות.

הבעיה שהיא עשתה את זה נגד מנהלי עסקים כל כך שוליים וזוטרים, שלא ברור אם היה מדובר במהלך שתוכנן במסגרת מערכון של ארץ נהדרת או במציאות העגומה של חיינו. בין השאר, הלפרין נאבקה בקרטל פיפ"א 17, שלמרות השם המפוצץ, מדובר בסך הכול בארבע מנהלי חנויות גיימינג שתיאמו מחירים במכירת משחק פיפ"א.

היא גם הגישה כתב אישום נגד בעל חברה לצינורות פלסטיק וביוב, שלא מסר מסמכים לרשות. וזו, כאמור, רק רשימה חלקית. תעשו את עצמכם מופתעים, אבל ברשימה המלאה לא מופיע אף מנהל של מונופול או תאגיד ענק. בניגוד להלפרין, כהן בקושי אפילו עושה שימוש בכלי הזה נגד החלשים.

מיכל הלפרין (צילום: תומר יעקבסון CC BY-SA 3.0 ויקיפדיה)
מיכל הלפרין (צילום: תומר יעקבסון CC BY-SA 3.0 ויקיפדיה)

עוד כלי הקיים בידי כהן הוא הסמכות להגדיר תאגיד כמונופול, מה שיקל אחר כך על ארגונים לתבוע אותו בגין הפקעת מחירים. אולם, כמו קודמתה בתפקיד, כהן לא עשתה בו שימוש

מאז שנכנסה באופן רשמי לתפקידה בינואר 2022 היא הגישה רק כתב אישום אחד נגד איגוד המסעדנים ומנכ"ל האיגוד בגין המלצה להעלאת מחירים במסעדות. עוד כלי הקיים בידי כהן הוא הסמכות להגדיר תאגיד כמונופול, מה שיקל אחר כך על ארגונים לתבוע אותו בגין הפקעת מחירים.

אולם, כמו קודמתה בתפקיד, כהן מעולם לא עשתה בו שימוש חוץ מלאיים לפני שנה על חברת ויסוצקי. כלי נוסף הקיים בידי כהן הוא כלי הקנסות. הלפרין החליטה בתקופתה לקנוס באופן משמעותי את "החברה המרכזית להפצת משקאות קלים" (ספקית קוקה קולה) בגין שורה ארוכה של הפרות חוקי התחרות.

הקנס, שהחל בכ־69 מיליון שקל, ירד בהדרגה ל־39 מיליון שקל, עבור תאגיד שמכניס כ־6.5 מיליארד שקל בשנה. זה קרה אחרי שהלפרין קרסה תחת לחץ מנהלי המונופול.

לעומת הלפרין, כהן החליטה מראש לוותר על המאבק והלחצים הכרוכים במתן קנסות גבוהים, שלא לדבר על הטלת אחריות פלילית על האחראים. באופן עקבי היא קובעת "בהסכמה" קנסות נמוכים וחסרי משמעות נגד חברות מפרות חוק.

בתוך מפעל קוקה קולה בבני ברק (צילום: Yaakov Naumi/Flash90)
אילוסטרציה: מפעל קוקה קולה בבני ברק (צילום: Yaakov Naumi, Flash90)

המסר של כל זה למגזר הפרטי ברור – יש לחברות אור ירוק להמשיך לעבור על החוק ולעשוק את הציבור מתוך ידיעה שבמקרה הרע הן ייקנסו בסכום שולי ביחס לרווחים שיעשו כתוצאה מביצוע העבירה

בסך הכול היא הטילה קנסות על 12 חברות מאז שנכנסה לתפקידה באופן רשמי. המסר של כל זה למגזר הפרטי ברור – יש לחברות אור ירוק להמשיך לעבור על החוק ולעשוק את הציבור מתוך ידיעה שבמקרה הרע הן ייקנסו בסכום שולי ביחס לרווחים שיעשו כתוצאה מביצוע העבירה.

יוניליוור, למשל, הואשמה בהתערבות בסידור המוצרים ברשתות כדי שהמוצר שלה יקבל תיעדוף בתצוגה על פני המתחרים. המהלך הזה שווה לה הרבה מאוד כסף. במקום להגיש כתב אישום נגד מנהליה כדי להרתיע אחרים,  כהן קנסה את החברה ב־4.3 מיליון שקל בלבד. מדובר בעשירית אחוז מכלל הכנסותיה השנתיות.

אם הייתה אפשרות כזאת, יוניליוור בוודאי הייתה סוגרת הסכם רב שנתי עם הרשות שבמסגרתו תמשיך לסדר את המוצרים כרצונה תמורת אותו קנס מגוחך. כדי להבין עד כמה הרשות כבר כל כך לא מזיזה או מרתיעה אף אחד מספיק להסתכל בהודעת תאגיד המזון הענק שטראוס.

שטראוס הודיעה כי תעלה את מחירי חלק ממוצריה ב־6% בדיוק בשבוע שכהן פרסמה את גובה הקנס המגוחך שהחליטה להטיל עליה – פחות ממיליון שקל. זו העלאה השלישית ששטראוס מבצעת בתוך כמה חודשים במחירי מוצריה. אפשר להניח שזו גם לא תהיה האחרונה בתקופת כהונתה של כהן.

מפעל השוקולד של שטראוס-עלית בנצרת (צילום: דוד כהן/פלאש90)
מפעל השוקולד של קבוצת שטראוס בנצרת (צילום: דוד כהן, פלאש90)

שטראוס הודיעה כי תעלה את מחירי חלק ממוצריה ב־6% בדיוק בשבוע שכהן פרסמה את גובה הקנס המגוחך שהחליטה להטיל עליה – פחות ממיליון שקל

עוד 805 מילים
סגירה