"תוכניות גרועות הן כמו מפלצות בסרטי אימה", אמר פעם פעיל סביבה למוד מאבקים, "הן אף פעם לא באמת נעלמות. גם אם הן נקברו לפני שנים – אתה יכול להיות בטוח שיום אחד הן יחזרו לחיים והכל יתחיל מחדש".
התיאור הזה זוכה בימים אלה להמחשה מדויקת על רקע כוונת צה"ל להקים גדר באחד האזורים הייחודיים במרחב התפר – ואדי פוכין, בתווך שבין גוש עציון לקו הירוק. מי שביקר בעמק העתיק – שלא פחות מ־11 מעיינות מפכים בו – יודע במה מדובר; ומי שטרם היה שם, זו חוויה מומלצת בחום – מהר לפני שייגמר.
התוכנית הזו עמדה לפני ביצוע כבר ב־2007. צה"ל התכוון אז להקים באזור קטע של גדר ההפרדה. בתום מאבק עיקש של ארגוני סביבה ועתירה לבג"ץ של "ידידי המזרח התיכון" (היום "אקופיס"), מערכת הביטחון ירדה מהסולם והתוכניות הוכנסו למגירה.
באחד הדיונים בבג"ץ קבעו השופטים ש"בשטחים החקלאיים האמורים משתמרת חקלאות שלחין (שיטת השקיה מסורתית המבוססת על הובלת מים ממעיינות לבריכות אגירה – ומשם לערוגות, א"ל) המתאפיינת בטרסות ובשיטת השקיה עתיקת יומין – והם מהווים שטחי 'נוף תרבות' ייחודי".
באחד הדיונים בבג"ץ קבעו השופטים ש"בשטחים החקלאיים האמורים משתמרת חקלאות שלחין המתאפיינת בטרסות ובשיטת השקיה עתיקת יומין – והם מהווים שטחי 'נוף תרבות' ייחודי"
"למזלנו", נזכר גדעון ברומברג, מנכ"ל אקופיס, "מהנדס מטעם הצבא קבע שהבנייה מסכנת את קיומם של המעיינות ושל החיים המאוד מיוחדים שמתקיימים שם – כ־4,000 שנות חקלאות הר. לכן הגדר לא נבנתה אז".
בתום הדיונים, בית המשפט הורה שאם אי־פעם צה"ל יבקש לממש את התוכנית, עליו לעדכן מראש את אנשי אקופיס כדי שאלה יוכלו להציג התנגדות. ובכן, לפני חמישה חודשים רגע העדכון הגיע, יחד עם צו המבשר בלשון צבאית יבשה על הפקעה של 83 דונם בחתימת מפקד פיקוד המרכז האלוף יהודה פוקס.
"אומנם מדובר בסוג קל יותר של גדר", אומר ברומברג, "לא רצועת תשתיות של 50 מטר כמו של הגדר המקורית אלא רק 10–15 מטר, אבל עדיין זה פרויקט גדול. בתוך הקו הירוק אף אחד לא היה מאשר הקמת גדר וסלילת דרך בתוך אזור רגיש כזה".
התוכנית להקמת הגדר בעמק פוכין, כמו יצירת המכשול החפיר הענק במדבר יהודה, הם תולדה של סדרת הפיגועים הקשים שהתרחשה במרץ אשתקד, ביניהם הפיגועים בדיזנגוף ובעיר אלעד. חלק מהמפגעים חצו באין מפריע את קו התפר הפרוץ, הביקורת הציבורית גאתה ושר הביטחון דאז בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי הודיעו על מבצע מקיף לאטימת קו התפר.
התוכנית להקמת הגדר בעמק פוכין היא תולדה של סדרת הפיגועים הקשים שהתרחשה במרץ אשתקד. אולם, במקטע סמוך, צה"ל עומד להסתפק באמצעי ביטחון אלטרנטיביים – ומוותר על הקמת גדר
זו, כמובן, מטרה ביטחונית ראויה, אבל גם תעלומה – כמה פיגועים יצאו מהאזור המדובר? האם באזורים רגישים במיוחד כמו עמק פוכין לא עדיף להשתמש באמצעים אלקטרוניים כמו מצלמות, תצפיות וסיורים, במקום להקים גדר שתגרום נזק בלתי הפיך?
הטיעון האחרון רק מתחזק לנוכח העובדה שבמקטע סמוך של קו התפר, ליד אל־ולג'ה, צה"ל עומד להסתפק באמצעי ביטחון אלטרנטיביים – ומוותר על הקמת גדר. למה שם זה אפשרי וכאן לא?
"זה לא רק המעיינות והנוף", אומר ברומברג, "זו גם תרבות של חקלאות טרסות מסורתית שהשתמרה כאן במשך אלפי שנים. לא במקרה האזור הסמוך, של הכפר בתיר, הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. כבר אי־אפשר למצוא מקומות כאלה. אני מבין את צרכי הביטחון, גם לנו הם חשובים, אבל לא יכול להיות שבכזאת קלות מוחקים 4,000 שנה".
ההודעה של צה"ל וההבנה שהעבודות בשטח יכולות להתחיל בכל רגע, התניעו התארגנות של תנועת התנגדות רחבה. למעשה, מדובר באחדות של ניגודים: אקופיס, המזוהה כבעל אוריינטציה שמאלנית ומרבה לשתף פעולה עם הצד הפלסטיני; החברה להגנת הטבע; בית הספר שדה כפר עציון – שמרכז סביבו קהילה ערנית של שומרי טבע ותושבי התנחלויות בגוש עציון; והחקלאים הפלסטינים מוואדי פוכין.
"הבעיה הכי קשה היא שמדובר ב'פרויקט ביטחוני' ולכן לא נדע כלום עד שהטרקטור יהיה בשטח. ואז זה לא יהיה טרקטור אחד, הם יבואו בבת אחת עם המון כלים"
וכך, בתמונה מעט סוריאליסטית, הובילו אתמול (שלישי) אחר־הצוהריים אנשי בית ספר שדה כפר עציון עשרות מתושבי האזור לסיור בעמק, שם פגשו מתחת לעץ התות חקלאי מקומי, תושב ואדי פוכין, וטיכסו ביחד עצה לבלימת התוכניות של הצבא.
"מעבר לעניין עצמו", אומר עמיחי נועם, סמנכ"ל בית ספר שדה כפר עציון, "הבעיה הכי קשה היא שמדובר ב'פרויקט ביטחוני' ולכן לא נדע כלום עד שהטרקטור יהיה בשטח. ואז זה לא יהיה טרקטור אחד, הם יבואו בבת אחת עם המון כלים – ולפני שנספיק להבין מה קורה יגמרו את הסיפור.
"הכול מתנהל באפס שקיפות. לא נעשה תסקיר השפעה על הסביבה, שזו דרישה בסיסית של כל פרויקט בתחומי הקו הירוק. אומרים שיהיו מעברים לבעלי חיים – על איזה מעברים מדובר? הם לא חייבים כלום לאף אחד. עושים פה מחטף בשם הביטחון, לא סופרים אותנו ולא את הסביבה.
"יש כאן אקוויפר מקומי מאוד רגיש, מישהו בדק לעומק מה יקרה לו כשיחתכו פה את ההרים? זה אזור קסום, הוא צריך להיות שמורת טבע פתוחה, קולטת קהל משני העמים. במקום זה אנשים יגיעו לגדר ותעלת בטון, ולמעיינות שעלולים להתייבש בגלל העבודות והחפירות. אני בקשר עם החקלאים הוותיקים מפוכין, הם מאוד מפחדים".
"יש כאן אקוויפר מקומי רגיש, מישהו בדק לעומק מה יקרה לו כשיחתכו פה את ההרים? זה אזור קסום, הוא צריך להיות שמורת טבע פתוחה, קולטת קהל משני העמים"
החברה להגנת הטבע ואקופיס מיהרו להגיש התנגדות כתובה לתוכנית של צה"ל. "ואדי פוכין על מעיינותיו הרבים הוא מכלול נופי ייחודי של חקלאות שלחין אשר שומרת על המסורת של חקלאות מזה מאות ואף אלפי שנים", כותב במסמך ההתנגדות מתן נחום, רכז שמירת טבע במחוז ירושלים ויו"ש בחברה להגנת הטבע.
"התוואי הנופי של טרסות ושומרות הוא מחזה הולך ונעלם מנופי ארצנו ויש לשמור עליו כחלק מהמורשת החקלאית ההיסטורית של ארץ ישראל. נחל בתיר הצמוד מצפון לוואדי פוכין הוכרז על־ידי אונסק"ו כאתר מורשת נוף עולמי מהסיבות הללו בדיוק".
בחברה להגנת הטבע גם מדגישים שמדובר במסדרון אקולוגי המאפשר לאוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי – שרק 5,500 פרטים ממנו נותרו והם נמצאים בסכנת הכחדה – לנוע בחופשיות בין מרחבים משני צדי הקו הירוק.
"הקשר הקיים היום בין האוכלוסיות ייקטע על־ידי גדר הביטחון ויהפוך את אוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי בנחל עציונה ומרחב גוש עציון לאוכלוסייה כלואה ומנותקת – וטיבם של אוכלוסיות צבאים מנותקות וכלואות למות ולהיכחד".
בחברה להגנת הטבע מדגישים שמדובר במסדרון אקולוגי המאפשר לאוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי – שרק 5,500 פרטים ממנו נותרו – לנוע בחופשיות
"אני לא מכיר פיגועים שיצאו מכאן", אומר מתן נחום מהחברה להגנת הטבע, "אבל אולי לצה"ל יש נתונים אחרים. יש שב"חים שעוברים, יש ציידים, אבל הם עוברים גם איפה שיש גדר. אפשר לראות את זה באזור נחל כפירה בצד השני של ירושלים, יש שם גדר ובכל זאת עוברים שם כל יום שב"חים וציידים.
"צריך להבין שכשבונים גדר זה אומר שגם פורצים דרכים, יש תנועה של רכבים כבדים, אבק, אור ורעש. בשורה התחתונה, הולכים לחתוך את האזור הזה לקציצות".
באקופיס הוסיפו לנימוקים גם את ההיבט המשפטי־פוליטי. לטענת עו"ד מיכאל ספרד, שחתום על מסמך ההתנגדות של הארגון, על פי המשפט הבינלאומי לישראל אסור לבצע שינויים דרמטיים הכרוכים בפגיעה בנוף ובתרבות בשטח כבוש.
הוא גם מציין שאזור פוכין כבר לכוד בין צור הדסה לבין התנחלות הענק בית"ר עילית שמתפתחת במהירות, והגדר עלולה לסגור סופית על המובלעת הירוקה הזו.
"סלילת דרך פטרול והקמת הגדר בתוואי המתוכנן היא בבחינת משחק רולטה רוסית עם המבנה הגיאולוגי הנדיר של המקום, ויש סבירות לא מבוטלת שביצוע העבודות יפגע באופן בלתי הפיך בפלא הטבע הזה"
בצד הסביבתי, צירפו חוות דעת של ההידרולוג נדב טל, ששימש בעבר כיועץ המשרד להגנת הסביבה, שטוען ש"בניית הגדר הביטחונית תביא לצמצומם של השטחים החקלאיים הפעילים והתפוררות עד כדי היעלמות של מכלול נוף המורשת הייחודי וערכיו".
"להבנתנו", מסכם עו"ד ספרד, "סלילת דרך פטרול והקמת הגדר בתוואי המתוכנן היא בבחינת משחק רולטה רוסית עם המבנה הגיאולוגי יוצא הדופן והנדיר של המקום, ויש סבירות לא מבוטלת שביצוע העבודות יפגע באופן בלתי הפיך בפלא הטבע הזה".
בצה"ל טוענים שמאז פרוץ "שובר גלים" נרשמה ירידה של 90% בהיקף ההסתננויות מהשטחים לישראל בזכות הפעילות בקו התפר. במכתבי התשובה ששיגר צה"ל לשני הארגונים מנסה סרן גיל אוחיון, קצינת ייעוץ מדור מבצעים, להרגיע את הרוחות.
לדבריה, מדובר בגרסה צנועה של גדר ההפרדה, שגובשה לאחר שנעשו צמצומים והתאמות כדי למזער את הפגיעה בטבע, בנוף ובמורשת החקלאית. הדרך שתלווה את הגדר לא תהיה מאספלט, היא מציינת, ולצורך הצבת העמודים של הגדר יהיה צורך בחפירה לעומק 60 סנטימטר בלבד.
כמו כן, היא טוענת שהגדר תמנע מעבר ציידים לתחומי ישראל ובכך תגן על בעלי החיים בארץ, כך שלמעשה מדובר בגדר ירוקה שארגוני הסביבה היו צריכים לתמוך בה. נוסף על כך היא מציינת שנעשו סיורי הכנה בשטח עם גורמים מקצועיים וכי לפי חוות הדעת שלהם הפרויקט לא יפגע במעיינות הרגישים.
מיהם גורמי המקצוע? מה כתוב בחוות הדעת? על סמך מה צה"ל כל כך משוכנע שהכול יהיה בסדר? את זה הוא שומר לעצמו
מיהם גורמי המקצוע? מה כתוב בחוות הדעת? על סמך מה צה"ל כל כך משוכנע שהכול יהיה בסדר? את זה הוא שומר לעצמו. שני גורמים נעדרים בינתיים מהמאבק באורח מפתיע. במהלך השנים רשות הטבע והגנים בדרך כלל התנגדה לפרויקטים מהסוג הזה. הפעם היא מתיישרת עם מערכת הביטחון ואף משתפת איתה פעולה.
"זה שינוי דרמטי וזה בעיקר מביך", אומר פעיל באחד מארגוני הסביבה, "רשות הטבע והגנים יו"ש נוטים להיות פחות לוחמניים, ובמקרה הזה הם ממש עם כובע כפול כי הם למעשה חלק מהמנהל האזרחי". ואכן, התגובה שרשות הטבע והגנים שיגרה לכתבה הזו משותפת לה ולמתאם הפעולות בשטחים, ולא נראית ככזו שנוסחה על־ידי גוף שעיקר מעייניו בשמירה על נכסי טבע נדירים:
מכשול הביטחון המתוכנן נועד למניעת פגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה. המכשול נבנה על־ידי מערכת הביטחון והשלמתו במקטע זה היא חלק מתוכנית כוללת למניעת הסתננות של מי שאינו מורשה לתחומי מדינת ישראל.
יחידת קצין המטה לשמורות טבע במנהל האזרחי וכן רשות הטבע והגנים שולבו בתהליך, והתניותיהם והמגבלות הנוגעות לשמירת ערכי טבע וסביבה מהווים חלק מתנאי הקמת המכשול במקום. בתוך כך, ניתן מענה לסוגיית מעבר בעלי חיים כחלק מתוואי הגדר, וכן צעדים למזעור הפגיעה הנופית עם ביצוע הפרויקט.
גם קולם של חברי הכנסת שאמורים לייצג את הציבור המתנחלי לא נשמע בינתיים, על אף שאחד מהם – בצלאל סמוטריץ' – משמש כשר במשרד הביטחון. מבחינת חלק מתושבי גוש עציון מדובר בגדר שלא רק פוגעת בטבע ובסביבה – היא גם עתידה לנתק בינם לבין ירושלים.
ברשתות החברתיות אף נשמעות תיאוריות כאילו צה"ל ה"שמאלני" מנסה לקבוע עובדות פוליטיות בשטח ולחלק את הארץ – די אירוני, בהתחשב בתפקיד המרכזי שסמוטריץ' ושות' ממלאים בכנסת ובממשלה.
תושבים שפנו לחברי הציונות הדתית נענו, בינתיים, בתשובות רפות לפיהן "לא הממשלה מובילה את זה". "זה אבסורד", אומר אחד מהם, "אם הממשלה לא מובילה, אז מי כן?"
תושבים שפנו לח"כים ושרים מהציונות הדתית נענו, בינתיים, בתשובות רפות לפיהן "לא הממשלה מובילה את זה". "זה אבסורד", אומר אחד מהם, "אם הממשלה לא מובילה, אז מי מוביל?" דוברו של השר סמוטריץ' העדיף שלא להתייחס לפניית זמן ישראל בנושא.
השבוע נרשמה חליפת מכתבים בין אנשי אקופיס לצה"ל, בניסיון אחרון של הארגון להניא את הצבא ממימוש התוכנית. "אנחנו עדיין מקווים שנצליח לשכנע, אבל אם לא, ניאלץ להיפגש שוב בבית המשפט", אומר ברומברג, "בפעם הקודמת זה עבד, נקווה שגם הפעם".
מצה"ל נמסר בתגובה: "ההחלטה על הקמת גדר במרחב רכס הסנסן התקבלה כחלק ממבצע 'שובר גלים' במטרה לחזק את ההגנה, למנוע מעבר בלתי חוקי לעורף מדינת ישראל של מסתננים ואמצעי לחימה ולסכל פיגועי טרור.
"טרם נקבע תאריך לתחילת העבודות באזור. נדגיש כי מדובר בדרך ביטחון הכוללת ציר פטרול וגדר שאינה מבטון. צה"ל פועל לשמירת ערכי הטבע, על כן העבודות נעשות באופן מידתי ומקצועי, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים וארגוני איכות הסביבה".
"ההחלטה על הקמת גדר במרחב רכס הסנסן התקבלה כחלק ממבצע 'שובר גלים' במטרה לחזק את ההגנה, למנוע מעבר בלתי חוקי לעורף מדינת ישראל של מסתננים ואמצעי לחימה ולסכל פיגועי טרור"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם