נושא
גוש עציון

שרת התחבורה יזמה את סלילת הכביש ע"ש לוינגר ב־300 מיליון שקל כדי לאפשר למתנחלי דרום הר חברון לנוע דרומה בלי לעבור בכפרים הפלסטיניים ● בעוד כשנה ייפתח גם עוקף חווארה בכביש 60, מה שיאפשר להגדיל משמעותית את מספר המתנחלים בדרום הר חברון ובאזור שכם ● משרד התחבורה יקצה למתנחלים תקציב של פי 5 מגודלם היחסי באוכלוסייה בזמן שחלק גדול מ"הכבישים האדומים" בתוך הקו הירוק עדיין בשלבי תכנון

עוד 991 מילים

גדר ההפרדה שוב מאיימת על הטבע הנדיר בוואדי פוכין

15 שנה אחרי שהוקפאה, תוכנית צה"ל להקמת גדר על קו התפר באזור ואדי פוכין שוב על השולחן ● מדובר בעמק עתיר מעיינות וחקלאות מסורתית בת 4,000 שנה, הצמוד לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ● מול הכוונות של מערכת הביטחון קמה קואליציה מגוונת של ארגוני סביבה ושמאל, תושבי גוש עציון וחקלאים פלסטינים

עוד 1,780 מילים

ח"כ רוטמן גר בבית שהוצא לו צו הריסה לפני 8 שנים

חשיפה לזמן ישראל נודע כי המנהל האזרחי ביו"ש הוציא צווי הריסה לחלק מהבתים בהתנחלות פני קדם, כולל לביתו של יו"ר ועדת החוקה ● משום מה, הצו לא הופעל ● תוכנית הבנייה של ההתנחלות אושרה לאחרונה, 23 שנה אחרי הקמתה, אבל צו ההריסה עדיין בתוקף ● רוטמן: "הבית והיישוב בהליכי הסדרה, אושרה תוכנית שמטרתה הסדרת צווי ההריסה"

עוד 603 מילים ו-11 תגובות

משבר הנדל"ן של המתים

קבורה נכונה ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ובזמן שהחיים מתמודדים עם מצוקת הדיור, המתים זוכים למנוחת עולמים בשטחי נדל"ן יקרים ● בתי העלמין נראים יותר ויותר כמו ערים מיניאטוריות, קברים בני מעל 50 שנה לא זוכים למבקרים ● בתוך עשור, לא יהיה מקום לקבור את המתים ● אמיר בן-דוד יצא לחפש פתרונות - והפעם: חזרה לשיטות הקבורה שהיו נהוגות בתקופת המשנה

עוד 2,797 מילים ו-2 תגובות

דו קיום, הדור הבא

בגוש עציון, על אדמה ערבית, מתקיימים מפגשים בין ישראלים לפלסטינים ● הם מדברים על הכול בהרבה רגש ותבונה, ועם מעט מאוד זעם ● "בארגוני השמאל, ברגע שיש פיגוע אז נפרדים. כאן זה ההפך", אומרים שם ● ואפילו הם עצמם עדיין לא החליטו אם מדובר באי שפיות או באי של שפיות

עוד 2,466 מילים

המתנחלים וכחול-לבן מוצאים עצמם בברית נגד הסיפוח

ממשל טראמפ יקיים היום דיון בשאלת הסיפוח שנתניהו מבקש לבצע בעוד שבוע ● "פעם היו עושים דיון על הריבונות באיזה קרוואן עם 15 איש. היום זה דיון רשמי בבית הלבן", אומר בגאווה מנכ"ל מועצת יש"ע ● אבל רבים בהתנחלויות היו מעדיפים לשמור על הסטטוס קוו - רק לא להסכים לתוכנית שתוביל להקמת מדינה פלסטינית ● גם בכחול-לבן, אילו הדבר היה תלוי בגנץ, כל התהליך היה נדחה ● פרשנות

יהודית קצובר לא ישנה כבר שבוע. הלילה היא בטוח לא נרדמה.

לפני תשע שנים, הקימו קצובר ונדיה מטר את תנועת הריבונות. השוליים הסהרוריים הפכו מיינסטרים פלוס. "פעם היו עושים דיון על הריבונות בבית של יהודית באפרת, או באיזה קרוואן עם 15 איש. היום זה דיון רשמי בבית הלבן", אומר בגאווה יגאל דילמוני, מנכ"ל מועצת יש"ע. "וזה לא דיון עקר, האם להחיל ריבונות, אלא  דיון מעשי: על מה להחיל ריבונות".

בגלל הדיון המכריע הזה היום בבית הלבן, קצובר לא עוצמת עין. האפשרות שהנשיא דונלד טראמפ יסכים שישראל תספח שטחים אבל ייצמד לתוכנית המאה ויתמוך גם במדינה פלסטינית, מדירה שינה מעיניה. מטר וחבריה במועצת יש"ע מוכנים היום לעצור את הכול, להיצמד לסטטוס קוו, רק שהתכנית לא תצא אל הפועל.

"אני לא רוצה 30 אחוז ריבונות על השטח, ולא רוצה הקפאה", אמר אתמול יו"ר מועצת גוש עציון שלמה נאמן באוהל הריבונות שהוקם מול משרד ראש הממשלה. נאמן הוא תושב ההתנחלות כרמי צור, שהיא מבחינת המתנחלים יישוב מבודד שדינו למות יחד עם 18 אחרים אם תתקבל תוכנית טראמפ.

יו"ר מועצת גוש עציון שלמה נאמן נואם באוהל הריבונות. 21 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יו"ר מועצת גוש עציון שלמה נאמן נואם באוהל הריבונות. 21 ביוני 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מבחינת המתנחלים המיליטנטיים, הבשורה הטובה ביותר שיכולה לצאת היום מהבית הלבן, היא כמובן הסכמה אמריקנית לסיפוח 60 אחוזים מהשטח, לפני שישראל תחיל ריבונות גם על שכם ורמאללה. מכיוון שזה לא נראה באופק, הם מוכנים לסיפוח ישראלי חד-צדדי בלבד של 30 אחוזים, אבל יואילו להסתפק בפחות.

"אנחנו אומרים לטראמפ: תן לנו את מה שאתה יכול עכשיו. בפעם הבאה, תן יותר. אחר כך יותר. יש לנו סבלנות. באנו לתמיד. בלי שום תמורה. בלי שום עסקה", אומר נאמן. "אנחנו אומרים לנתניהו, תעמוד לצד ההתיישבות כחומה בצורה, כי אם תיגע בהתיישבות, אנחנו נעמוד מולך כחומה בצורה".

שלמה נאמן: "אנחנו אומרים לטראמפ: תן לנו את מה שאתה יכול עכשיו. בפעם הבאה, תן יותר. אחר כך יותר. יש לנו סבלנות. באנו לתמיד. בלי שום תמורה. בלי שום עסקה"

גם שלמה אלחיאני, יו"ר מועצת יש"ע ובקעת הירדן, שידר מסר לאוהל הריבונות של המתנחלים: "אני לא רוצה ריבונות בבקעה, אם למעלה, על גב ההר תקום מדינה פלסטינית. תודה רבה. לא רוצה שום תוכנית כזו".

ואם כל זה לא יקרה, המתנחלים מוכנים, ואפילו ישמחו, שהסטטוס קוו יישמר. מבחינתם זה כבר ניצחון גדול, כי האמריקנים הכירו בחוקיותן של כל ההתנחלויות שהוקמו מאז 1967.

וכך, נוצרת ברית אינטרסים מעניינת דווקא בין שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי לבין הקיצוניים במועצת יש"ע.

אילו הדבר היה תלוי בגנץ, גם הוא היה דוחה את כל התהליך. "הלוואי ואפשר היה לעכב את כל התוכנית הזו", הוא אמר למקורביו, לטענת אחד מהם. "צריך לראות מה קורה עם הקורונה, מה קורה עם הבחירות בארצות הברית, מה מתפתח בזירות אצלנו. זה לא הרגע המתאים עכשיו".

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020. מאחוריהם גבי אשכנזי (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020. מאחוריהם גבי אשכנזי (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

גנץ נפגש אתמול עם כתבים צבאיים והעמיד כמה תנאים לסיפוח מלא (דיאלוג מדיני; בלי החזרת שטחים בנגב; בלי אוכלוסייה ערבית). אבל גם הוא יודע, וגם מודה, שהוא לא יכול לעשות שום דבר מול ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"לפי ההסכם, נתניהו יכול לעשות הכול", אומר שר בכחול לבן. "הוא סגר אותנו לגמרי בהסכם הקואליציוני. יש לו גם רוב לסיפוח גם בממשלה וגם בכנסת".

בחזרה לאמריקנים ולדיון המכריע היום בבית הלבן. גנץ ומקורביו מעריכים כי בנסיבות שנוצרו האמריקנים יאפשרו לנתניהו לספח 12 אחוזים מהשטח – כלומר, את גוש עציון והערים מעלה אדומים ואריאל, "ואולי הוא ימתח קצת יותר". את הרמזים כבר פיזר שר החוץ מייק פומפאו שביקר כאן ב-13 במאי.

גנץ ומקורביו מעריכים כי בנסיבות שנוצרו האמריקנים יאפשרו לנתניהו לספח 12 אחוזים מהשטח – כלומר, את גוש עציון והערים מעלה אדומים ואריאל, "ואולי הוא ימתח קצת יותר"

בכחול-לבן כבר מציגים מהלך כזה כמו הישג אדיר, שלא היה קורה אילולא המפלגה הייתה בשטח. "אנחנו שמים את הברקס מול האמריקנים ובכלל", אומר שר בכחול-לבן.

"גבי אשכנזי הוא דמות חשובה בכל הסיפור, הוא הרבה יתר שמאל ממה שאתם חושבים. אם אנחנו לא היינו – נתניהו היה סוגר סיפוח של 30 אחוזים, ולך תדע לאן זה היה מוביל".

ובדיוק מאותה סיבה, נתניהו יוכל להאשים את כחול-לבן כי תקעו את כל המהלך הגדול שלו, ולכן הוא מסתפק בפעימה אחת, אורנים א'. קמפיין "הכל בגללם" כבר מוכן.

עוד 615 מילים

גורמים מדיניים: נתניהו יוותר על ריבונות בבקעה

פרסום ראשון גורמים בצמרת המדינית העריכו אתמול בשיחות עם זמן ישראל כי נתניהו יילך על שלושת יעדי הסיפוח שסביבם מתקיים קונצנזוס כמעט מלא בקרב הימין, כחול-לבן והאמריקאים ● דחיית הדיון בריבונות על הבקעה תחסוך משבר עם ירדן ● גם החלטת בג"ץ לפסול את חוק ההסדרה לא תוביל למשבר פוליטי - למרות הרטוריקה החריפה ואיומים בקרב גוש הימין ● פרשנות

עוד 478 מילים

בגוש עציון מתמודדים לראשונה עם מאבק הלהט״בים

התאבדות הטרנסג'נדרית נטע חדיד מאלון שבות אילצה את תושבי גוש עציון להתמודד עם הנושא הטעון ● בשבוע שעבר נערך שם לראשונה כנס גאה בחסות המועצה האיזורית ● רב בכיר בגוש עציון ל״זמן ישראל״: ״מה שהיום מגדיר איפה אתה נמצא בתוך החברה הדתית זה איך אתה מתייחס לסוגיה של הומואים, ולא האם אתה מתגייס לצבא״

ביום רביעי שעבר נערך בהתנחלות אלון שבות, שבגוש עציון, ערב יוצא דופן. מאחורי הקלעים התנהלו ויכוחים קשים עד הרגע האחרון – בהתחלה בניסיון למנוע את קיומו של הערב, ובהמשך כדי להסיר מעליו את "החסות הרשמית" של היישוב.

"הייתה המון המון רגישות סביב הערב הזה. ניסו למנוע אותו. ניסו לחסל אותו. אמרו 'למה צריך לקיים את זה אצלנו?", אומר הרב רפי אוסטרוף, שיזם את הערב יחד עם הרב זאב ויטמן, רב ההתנחלות אלון שבות.

לבסוף, האירוע, שנקרא "שקופים בתוכנו" ועסק בקהילת הלהט"ב ובלהט"בים בציונות הדתית בפרט, התקיים בחסות "רשמית" של ועד אלון שבות.

באדיבות ארז ברוכי
הכנס באלון שבות

העניין הזה, של הכרה רשמית מטעם היישוב, עשוי להישמע כמו קטנוניות פורמליסטית. אבל מבחינת מארגני הערב והמשתתפים בו זו הייתה שאלה גדולה.

"כבר נערך בעבר ערב על הנושא", אומר אוסטרוף, "אבל הוא לא היה 'רשמי' והוא לא ממש נערך מטעם היישוב. הוא היה מחתרתי יותר. התכנסות פרטית".

הערב לווה הפעם בתחושת בהילות שאי אפשר היה להתעלם ממנה.

פרידה כואבת מנטע חדיד

נטע חדיד ז
נטע חדיד ז"ל (צילום: פייסבוק)

כמה שבועות קודם לכן ליוו תושבי אלון שבות בדרכה האחרונה את נטע חדיד, טרנסג'נדרית בת 24, שהייתה אחת הפעילות הבולטות בבית הפתוח של הקהילה הלהט"בית בירושלים ושמה קץ לחייה.

נטע גדלה באלון שבות כאיציק חדיד, שלמד כנער בישיבה התיכונית נווה שמואל בגוש עציון. רק בלוויה שמעו רבים מבני המקום על ההתמודדות שקדמה למותה.

"זו הייתה הפעם הראשונה שהקהילה של אלון שבות, מאות אנשים, נחשפו להספדים שבהם מספיד אחד דיבר על הנפטר בלשון זכר ושני בלשון נקבה", מספר אוסטרוף, "אנשים לא הבינו מה הולך. אף פעם לא נחשפנו לדבר כזה.

"האבא דיבר על הבן שלו בתור בת, ואחרים דיברו על הבן בתור בן. זה גרם פה זעזוע גדול. קודם כל, כי לא כולם הכירו את הסיפור קודם. זה לא היה מפורסם. ופתאום הם חטפו שוק בפנים. אז החלטנו לעשות ערב לציבור בנושא".

"האבא דיבר על הבן שלו בתור בת, ואחרים דיברו על הבן בתור בן. זה גרם פה זעזוע גדול. קודם כל, כי לא כולם הכירו את הסיפור קודם. זה לא היה מפורסם. ופתאום הם חטפו שוק בפנים. אז החלטנו לעשות ערב לציבור בנושא"

יותר מ-300 אנשים הגיעו, רובם בני היישוב. "היה מלא לגמרי, מפוצץ", אומר אוסטרוף, שגם הנחה את הערב, והיה בעבר ראש תכניות "בני עקיבא עולמי".

הרב ויטמן, שהיה ראשון המדברים, סימן את גבולות הדילמה השמרנית מבחינתו: הסתייגות מוחלטת מאורח החיים הלהט"בי ובעיקר ממצעדי הגאווה, ומצד שני ענווה יהודית – אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, וכן הלאה; וקדושת החיים, כולל הכרה בזה שניכור יכול להוביל לאבדנם.

רפי אוסטרוף אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)
רפי אוסטרוף אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)

מה שמגדיר את החברה הדתית

הרב אוסטרוף הוא האיש המעניין בסיפור הזה. והוא מציג עמדות פרוגרסיביות מפתיעות, בעיקר כשמביאים בחשבון שהוא לא משולי המחנה.

אוסטרוף הוא יו"ר המועצה הדתית של גוש עציון ויו"ר החברה קדישא ביישוב. הוא מורה לגמרא באולפנה בנות נוה חנה. אבא לשישה, ראש המחלקה לתכניות שנתיות בתנועת בני עקיבא. והוא אומר את הדברים הבאים:

"אני טוען שמה שהיום מגדיר איפה אתה נמצא בתוך החברה הדתית זה איך אתה מתייחס לסוגיה של הומואים. לא האם אתה מתגייס לצבא או לא. אם אני רוצה לדעת איפה הבנאדם נמצא מבחינת שמרנות דתית, זאת השאלה.

"לא השתתפתי במצעד הגאווה, ואני לא אשתתף בו, אבל אני מאוד גאה לחיות במדינה שבה יש מצעד כזה, ולא במדינה שבה זורקים להט"בים מבניין גבוה.

"כשאני חושב למי אני הולך להצביע בבחירות, ברור לי, למשל, שאני לא אלך להצביע לפוליטיקאי שהוביל את מצעד הבהמות. החברה הדתית נמצאת כל הזמן בהתמודדות הזאת, ביחס להומואים ולנראות שלהם בחברה. אני כבר כמה שנים פעיל בתחום הזה, אחרי שנחשפתי לתלמידים ותלמידות שלי שיצאו מהארון.

"הייתי צריך לעבור מסע עם הדבר הזה, שלא הכרתי אותו בכלל. גדלתי בעולם הישיבות המרכזי וידעתי שני דברים. 'למה יש הומואים בעולם? כי יש כל מיני סוטים כאלה שנמאס להם מהמיניות הרגילה והלכו למיניות עם בני מינם'. והדבר השני זה, 'שאפשר ללחוץ על כמה כפתורים אצל המטפל ומסדרים את זה'.

"לא השתתפתי במצעד הגאווה, ואני לא אשתתף בו, אבל אני מאוד גאה לחיות במדינה שבה יש מצעד כזה, ולא במדינה שבה זורקים להט"בים מבניין גבוה"

"זה מה שידעתי, עד שיום אחד בא אלי תלמיד אומלל ומפוחד ורועד וסיפר לי שמגיל עשר הוא נמשך לבנים והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו חוץ מלהתאבד.

"אמרתי 'רגע רגע, אז כל מה שסיפרו לי לא נכון'?. יצאתי למסע ארוך, רציני מאוד. קראתי עשרות מחקרים. פגשתי אנשים כדי ללמוד את הנושא לפני שאני מגבש דעה. רוב האנשים לא עושים את זה. הם אומרים 'הרבנים אומרים' וזה מספיק להם. וכולם מפחדים ממה יגידו. זה גם היה אחד הנושאים המרכזיים שהערב עסק בהם. מה יגידו השכנים. מה יגידו ביישוב. מה יגידו עלינו מסביב".

אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)
אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)

מה יגידו השכנים?

ארז ברוכי, הומו בן 45 שגדל ביישוב, סיפר לנוכחים על חוויות ההתבגרות שלו, ועל הקושי להישאר דתי והומו. להחזיק את שתי הזהויות האלה שלאף אחת מהן הוא לא רצה להתכחש. אפרופו "מה יגידו", הוא כנראה ניחש מה חושבים בקהל ואמר, ספק בצחוק, שהעובדה שהוא הומו אינה כישלון חינוכי של ההורים שלו, אבל העובדה שהוא נשאר דתי זו הצלחה חינוכית מרשימה שלהם.

"בדברים שלי דיברתי על זה שהתורה חוזרת עשרות פעמים על החובה לדאוג לגר, ליתום ולאלמנה", אומר אוסטרוף. "למה התורה דיברה עליהם? כי הם היו החלשים של החברה בתקופת התורה. ליתום ולאלמנה אין אבא ובעל, אין פטריארך שידאג להם, בחברה שהיא פטריארכלית. והגר בא מבחוץ. גם לו אין 'אבא'.

"אמרתי שחובתנו התורנית היום היא להסתכל מי החלש, לראות מי היום המיעוט, מי המוחלש, ואז לדאוג לו. זה מה שהתורה מצווה אותנו. זו הבחירה היהודית".

עוד 832 מילים
גבר חובש כיפה עטוף בדגל הגאווה

בציונות הדתית צומחת בשנים האחרונות קהילת להט״בים פעילה ● היום, י״ד באייר, הוא ״פסח שני״ - היום בו אלוהים, לפי התורה, קבע כי גם הטמאים יוכלו להקריב קורבן ● בעשור האחרון, להט״בים דתיים הפכו את פסח שני לחגם. זהו סיפורם

עוד 1,595 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה