לא פחות משישראל הייתה ערנית לנעשה באיראן בשבוע האחרון, איראן הייתה ערנית לנאמר בישראל. בתוך יומיים, כל הצמרת הביטחונית הישראלית העבירה מסרים לטהרן.

"יש התפתחויות שליליות אפשריות באופק שיכולות להביא לפעולה", הצהיר הרמטכ"ל הרצי הלוי, "לנו יש יכולות ולאחרים יש יכולות"; "יש היערכות לזה שהמנהיג האיראני או מחליפו יחליטו לגבי קבוצת הנשק", אמר ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה; "איראן מחמשת אוניות מסחר בכטב"מים וטילים", חשף שר הביטחון יואב גלנט.

צבר ההצהרות הזה גרר אחריו גל שמועות שהתבטא מיד בשווקים. הדולר קפץ לשערו הגבוה ביותר מול השקל מזה חמש שנים, ומדדי המניות בתל אביב צנחו בכמעט אחוז.

צבר ההצהרות הזה גרר אחריו גל שמועות שהתבטא מיד בשווקים. הדולר קפץ לשערו הגבוה ביותר מול השקל מזה חמש שנים, ומדדי המניות בתל אביב צנחו בכמעט אחוז

גל השמועות התעצם גם עבור מי שחיבר את ביקורו בתחילת השבוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחיל המודיעין והסקירה שקיבל שם בענין האיראני. אף אחד מהדוברים הישראלים לא דאג לצנן את האווירה ביממה שאחרי. כולם השאירו את הרחש באוויר.

בנימין נתניהו עם ראש אמן, אלוף אהרון חליוה, וראש המל"ל צחי הנגבי בעת ביקור ראש הממשלה בחיל המודיעין, 23 במאי 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

המסקנה הראשונה המתבקשת, אבל הלא מוכחת, היא כי מדובר באיתות אזהרה של ישראל לאיראן לגבי צעדים אפשריים שלה בהיבט הגרעין. פרסום הבסיס הסודי בעומק האדמה שנבנה סמוך למתקני ההעשרה בנתנז על ידי סוכנות הידיעות AP, מריח לחדי החושים כקמפיין ישראלי מתוזמן.

בחינה עמוקה יותר של הדברים יכולה להעיד אולי על כיוון אפשרי בדחיפות המסרים הישראלים השבוע. ראש אמ"ן רמז על החלטה אפשרית של המנהיג העליון עלי חמינאי לפרוץ לגרעין. עובדתית, מדובר במנהיג בן 84 במצב בריאותי לא יציב. אחד החששות הוא כי חמינאי ירצה להשאיר אחריו מורשת מהדהדת. הוראה לפרוץ לפצצת גרעין יכולה להיות מורשת כזו.

אלא שהדעות בעניין הזה חלוקות. ישראל מנסה כל העת להוכיח שאיראן הולכת על הסף כדי לקצר תהליכים ואילו העולם חושב אחרת, למרות חומרי מודיעין שישראל מספקת באופן תדיר.

ישראל מנסה כל העת להוכיח שאיראן הולכת על הסף כדי לקצר תהליכים ואילו העולם חושב אחרת, למרות חומרי מודיעין שישראל מספקת באופן תדיר

ראש ה-CIA ויליאם ברנס טען בראיון לרשת CBS בחודש שעבר כי לידיעתו והערכתו אין שינוי בעמדת המנהיג העליון בעניין הפריצה לפצצה, ואיראן עדיין נמצאת במרחב הגרעין האזרחי. אמנם רחוק מאוד מגבולות ההסכם של 2015, אבל עדיין לא בשלב שניתן להגדיר כגרעין צבאי.

ראש הסי-איי-איי ויליאם ברנס (צילום: AP Photo/Amanda Andrade-Rhoades)

בלשון ציורית ניתן לתאר את המצב כך: לאיראן יש את כל מרכיבי העוגה, אבל היא עדיין לא החליטה לאפות אותה. אם תחליט שכן, זמן האפיה ייארך לכל הפחות שנה.

לכן, נראה שקהל היעד ביומיים האחרונים מבחינת ישראל לא היה רק בטהרן אלא, ואולי בעיקר, וושינגטון.

בניגוד לדרגים המקצועיים שנפגשים ומשוחחים באופן תדיר, הקשר בין מנהיגי שתי המדינות רופף מאוד, בלשון המעטה. עובדתית, ראש הממשלה נתניהו עדיין לא הוזמן לוושינגטון וספק אם יוזמן בקרוב – לפחות כל זמן שעתידה של המהפכה המשפטית לוט בערפל, והצהרות כאלה ואחרות שלו מתפרשות כמי שעדיין לא ויתר עליה.

ראש הממשלה נתניהו עדיין לא הוזמן לוושינגטון וספק אם יוזמן בקרוב – לפחות כל זמן שעתידה של המהפכה המשפטית לוט בערפל, והצהרות כאלה ואחרות שלו מתפרשות כמי שעדיין לא ויתר עליה

בינתיים, במה שנראה כשלב קריטי בפרויקט הגרעין של איראן, נתניהו תקוע כאן בין שמחה רוטמן, יריב לוין, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' והמחאה הציבורית – ולא בבית הלבן ובקונגרס. בעניין הזה נתניהו יודע היטב שהחלפת מודיעין והערכות מומחים אינה משולה לשיחת מנהיגים.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש האופוזיציה בנימין נתניהו, 14 ביולי 2022 (צילום: רענן כהן/לע"מ)

ואולי זה אחד ההסברים להחרפת הטון הישראלי השבוע. ניסיון העבר הוכיח כי כשישראל נתפסה בעיני האמריקאים כנחושה לתקוף – כמו למשל כשאהוד ברק היה שר הביטחון תחת ראש הממשלה נתניהו – הבית הלבן נלחץ. אז, ב-2012, וושינגטון הפעילה רכבת אווירית מדינית שנחתה כאן כדי לצנן את הרוחות.

זה לא נראה המצב כיום, אבל בישראל בהחלט מאותתים לוושינגטון. חיזוק לכך ניתן לראות בהודעה על ביקורם הצפוי של ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי והשר רון דרמר בוושינגטון בשבוע הבא.

אמנם בחודשים האחרונים הדרג המקצועי נשמע אופטימי יותר באשר להבנה האמריקאית, אבל צריך לומר בכנות שהיעד הישראלי לא הושג: ממשל ביידן ממשיך בסירוב שלו לדבר רשמית על אופציה צבאית.