לאורך הדרך המאובקת לטירה, העיר הערבית השוכנת מצפון לכפר סבא ומונה 26,000 תושבים, מפלגות השמאל והמרכז השקיעו בשלטי חוצות בערבית.
"הפעם, נהיה שותפים בממשלה", קוראת מודעה של המחנה הדמוקרטי המציגה את פניו של ח"כ עיסאווי פריג', המתגורר בכפר קאסם, מספר 6 ברשימה.
"תכנית לשוויון ושילוב של האזרחים הערבים" ו"אזורי תעשייה בכל הערים הערביות והדרוזיות", מבטיחה כרזה של עמיר פרץ, ראש רשימת העבודה-גשר, "אני מתחייב לעבוד למענכם", מכריז שלט עם פניו המסותתות של בני גנץ.
מפלגות הימין, מנגד, לא טרחו לתלות שלטים בדרך הראשית לטירה, שבה הליכוד זכה בבחירות האחרונות ב-44 קולות בלבד, ומפלגת כולנו זכתה ב-149 קולות.
הרשימה הערבית המשותפת תלתה את המספר הרב ביותר של שלטים בסביבות העיר, רובם אינם כוללים תמונות של המתמודדים. "ככל שיהיו יותר קולות לרשימה המשותפת, יהיו פחות קולות לימין", נכתב באחד מהם. "ככל שיהיו יותר קולות לרשימה המשותפת, מעמדנו יהיה גבוה יותר", נכתב באחר.
בבחירות האחרונות לכנסת, ב-9 באפריל, פחות ממחצית מהבוחרים הערבים הלכו להצביע – על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעורם עמד על 49.2% בלבד. במרץ 2015, לעומת זאת, הצביעו כ-63.5% מהערבים הישראלים.
מספר גדול של פוליטיקאים ופעילים מהשמאל טוענים כי שיעור השתתפות גבוה יותר של מצביעים ערבים בבחירות עשוי להיות המפתח למניעת הרכבתה של ממשלת ימין חדשה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"אם יהיה לנו את אותו שיעור מצביעים כמו ב-2015 – 63% – זה יהיה מצוין", אומרת עאידה תומא-סלימאן, חברת כנסת המתמודדת מטעם המשותפת.
"שיעור השתתפות גבוה של בוחרים ערבים ויהודים (לא ימניים) יוכל להבטיח שמפלגת עוצמה יהודית לא תיכנס לכנסת", היא אומרת. תרחיש כזה, היא מוסיפה, יכול למנוע מנתניהו את האפשרות להרכיב קואליציה ימנית.
לפי הסקרים, עוצמה יהודית מתקרבת אל אחוז החסימה. אם היא תיכנס לכנסת, המנדטים שלה עשויים לשפר משמעותית את סיכוייו של נתניהו להרכיב ממשלה.
אריק רודניצקי, מומחה לפוליטיקה ערבית-ישראלית, אומר ששיעור ההשתתפות הנמוך של הערבים הישראלים בבחירות באפריל נבע מהתנגדותם לפירוקה של הרשימה המשותפת, וכן ממחאה על הפוליטיקה הישראלית כגון חוק הלאום.
לפני הבחירות ההן, הרשימה התפצלה לשתי סיעות נפרדות – חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד – אבל הן שבו והתאחדו ביולי האחרון, לקראת הבחירות החוזרות.
חוק הלאום השנוי במחלוקת, שעבר בכנסת ביולי, מקדש את ישראל כ"בית הלאומי של העם היהודי", מכיר בחגים ובימי הזיכרון היהודיים ומכריז על העברית כשפה הרשמית היחידה של המדינה. רבים חשו שהחקיקה הזאת מנמיכה את המיעוטים הלא יהודיים של המדינה לדרגת אזרחים סוג ב'.
בשבוע שעבר דווח בחדשות ערוץ 12 כי לאחרונה נתלו בסמוך לערים ולכפרים ערביים שלטי חוצות מזויפים שקראו לבוחרים להחרים את הבחירות. השלטים נראו כאילו מקורם במגזר הערבי, אבל כתבי הערוץ גילו שהם ככל הנראה הוזמנו ומומנו על ידי יהודים מהימין כדי לצמצם את שיעור ההצבעה במגזר.
אולם יומיים לפני הבחירות הנוכחיות, לוחות המודעות לצידי הדרך המרכזית של טירה ובכיכר העיר לא נשאו כרזות כאלה. להפך, בכיכר העיר נתלתה כרזה גדולה כחלק מקמפיין "לכו להצביע", עם הססמה "הפעם אנחנו מצביעים".
"המשטרה לא עושה כלום"
מעט אנשים היו ביום ראשון בבוקר בכיכר הלוהטת של טירה, שבה מזרקה צנועה נאבקת לדחוף סילוני מים דקים אל האוויר. בבית קפה סמוך, הישאם סולטן, 53, עישן נרגילה וקרא עיתון בעברית. "ברור שאצביע", הוא אמר. "לכל אחד יש את הזכות הזו. אם אנחנו נצביע, נוכל לחסום את נתניהו מלהרכיב ממשלה".
סולטן, בעל עסק שמבצע תיקונים בתחנות דלק, אומר שרבים מהערבים הישראלים חשים שהחיים בארץ מכשילים אותם. "קשה מאוד להתקדם, להתפתח, יש הרבה אפליה. איך זה שכשאתיופי אחד נהרג כל המדינה משותקת, אבל כשזה קורה לנו לאף אחד לא אכפת?", הוא שואל.
סולטן אומר שהבעיה הגדולה היחידה של טירה היא פשע והיעדר חוק. "יש ירי כל יום, והמשטרה לא עושה כלום. לא רואים אותה בשום מקום. כל מה שמעניין אותה זה לתת דוחות תנועה", הוא אומר.
סולטן אומר שהבעיה הגדולה היחידה של טירה היא פשע והיעדר חוק. "יש ירי כל יום, והמשטרה לא עושה כלום. לא רואים אותה בשום מקום. כל מה שמעניין אותה זה לתת דוחות תנועה", הוא אומר
בשנים האחרונות ערבים ישראלים היו מעורבים במספר רב יותר באופן משמעותי של תקריות ירי מאשר יהודים. לפי דוח מבקר המדינה ל-2018, ערבים ישראלים ביצעו פי 17.5 יותר עבירות הקשורות בירי מאשר יהודים בין השנים 2014 ו-2016.
בעוד שפוליטיקאים ופעילים ערבים ישראלים רבים טוענים שהמשטרה לא נקטה פעולה מספקת נגד האלימות בערים הערביות, נציגי כוחות הביטחון אומרים שהם מתקשים לקבל אמון וסיוע מצד הערבים הישראלים במהלך חקירותיהם.
בעיה נוספת, אומר סולטן, היא האיכות הנמוכה של בתי הספר והמחסור במקומות בילוי טובים לילדים. "אין לנו פארקים ואין לנו שדות שילדים יכולים לשחק בהם. אם אני רוצה ללכת לפארק, אני צריך ללכת לרעננה. אין לילדים מה לעשות, והורים רבים פוחדים שהם יפנו לפשע", הוא אומר.
סולטן מספר שבשבת בערב, ראש עיריית טירה ממון עבד אל-היי הסתובב בעיר עם מגפון וקרא לתושבים להצביע. "הוא אמר שאנחנו צריכים להצביע, ושלא מספיק אנשים הלכו להצביע בפעם שעברה", הוא אומר.
בבחירות האחרונות, תושבי טירה נתנו 69% מקולותיהם למפלגות בעלות רוב ערבי, 24% למרצ ו-2.6% לכחול לבן.
במאפייה הגובלת בכיכר העיר, אחמד, 21, אומר שאינו מתכוון להצביע בבחירות . "הנציגים הערבים לא עושים עבודה רצינית", אומר אחמד, שסירב למסור את שם משפחתו. "הקול שלי לא ישנה את המציאות. הוא לא יעשה הבדל לכאן או לכאן. אנחנו חיים ועובדים כאן, אבל ברור שזאת מדינה ליהודים".
"אנחנו צריכים להצביע כדי להיות חזקים"
טייבה, עיר סמוכה בת 45,000 תושבים, מתגאה ברצועה ירוקה בלב השדרה המרכזית שלה, אבל יש בה רק מעט גינות ועצים. שיעור ההצבעה של תושבי העיר בבחירות באפריל עמד על 62%, מהם ניתנו 88% קולות למפלגות בעלות רוב ערבי, 8% למרצ ו-1% לכחול לבן.
במרכז טייבה, מוחמד, 45, משרת את הלקוחות בחומוסייה הומה אדם, מוזג רוטב שום-לימון ומרסק פלפלים חריפים מעל חומוס טרי. "אני נוטה ללכת להצביע", אומר מוחמד, שגם הוא סירב לציין את שם משפחתו. "אני עדיין לא בטוח למי".
"בסופו של דבר אנחנו זקוקים לנציגים בממשלה. חסרים לנו הרבה דברים, כמו תכניות לילדים לשעות אחר הצהריים, פארקים, חינוך טוב יותר, תשתית של שירותי בריאות ואישורים לבניית בתים חדשים. לפעמים אני מרגיש כאילו הנציגים הערבים מייצגים את המטרה הפלסטינית יותר מאשר אותנו" הוא אומר.
ברשימה המשותפת אמנם הגיבו ודיברו על נושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אולם גם דרשו מהמדינה להגדיל את התקציב ליישובי המגזר, להילחם בפשע בערים הערביות ולזרז את אישורי תכניות הבנייה שם.
מוחמד אומר שהבעיה החמורה ביותר בטייבה היא האלימות. "למה המשטרה נלחמת בפשע בנתניה אבל לא כאן?", הוא מקונן. יש גם מחסור חמור בתשתיות, הוא מוסיף. "יש 60,000 אנשים בעיר הזאת", הוא אומר. "למה אין לנו חדר מיון? למה אין לנו מכללה? למה יש מכללה באריאל? למה לא בטייבה?"
מעבר לכביש, עאידה שוחרה, 62, מוכרת בדוכן בגדים, אומרת שהיא מתכוונת להצביע לרשימה המשותפת. "אנחנו צריכים להצביע כדי להיות חזקים", היא אומרת. "אנחנו רוצים שוויון בין יהודים לערבים", היא אומרת. "אני לא רוצה את נתניהו כי אני לא רוצה גזענות בממשלה. אני מאמינה בזכויות שוות".
במרץ האחרון נתניהו זכה לגינויים מצד ערבים ישראלים ובעלי בריתם בשל דבריו כי "ישראל היא לא מדינת כלל אזרחיה. לפי חוק יסוד הלאום שהעברנו, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי – ושלו בלבד".
הוא גם עורר מחלוקת ביום הבחירות בשנת 2015, כשפרסם סרטון הממריץ את מצביעי הימין ללכת להצביע מכיוון שהערבים "נעים בכמויות אדירות" לקלפיות.
מפלגת הליכוד גם ספגה ביקורת, לרבות האשמות בגזענות, לאחר ששלחה יותר מאלף משגיחים לקלפיות בערים ובכפרים ערביים עם מצלמות בבחירות באפריל.
שוחרה מתלוננת על הקושי לקבל אישורים לבנייה: "יהודים בונים התנחלויות על אדמה שלא שייכת להם ואף אחד לא עוצר אותם. אנחנו התחלנו לבנות בית קטן על אדמה ששייכת לנו, ומיד באו להרוס לנו אותו"
שוחרה מתלוננת על הקושי לקבל אישורים לבניית בתים חדשים. "יהודים בונים התנחלויות על אדמה שלא שייכת להם ואף אחד לא עוצר אותם. אנחנו התחלנו לבנות בית קטן על אדמה ששייכת לנו, ומיד באו להרוס לנו אותו", היא מאשימה.
בני המגזר הערבי סובלים זה זמן רב ממחסור בבתי מגורים. הם זקוקים ל-5,000 יחידות דיור חדשות מדי שנה, כך אמר לעיתון "הארץ" קייס נאסר, עורך דין שמייעץ לרשויות ערביות, ב-2017.
בסוף הריאיון, שוחרה שאלה בצחוק אם שני הכתבים שראיינו אותה שייכים למודיעין הישראלי. "לא אכפת לי", היא אמרה כעבור רגע. "אני מדברת מהלב".
בוחרים לא מנוצלים
רודניצקי, המומחה לפוליטיקה ערבית-ישראלית, ערך לאחרונה סקר שצופה כי בבחירות ביום שלישי שיעור ההצבעה בקרב הערבים יעמוד על 56% בהשוואה ל-49% בבחירות הקודמות. אבל הוא מעיר: "תתייחס למספר הזה בעירבון מוגבל. אנשים רבים יושבים על הגדר. זה יכול להיות כל מספר בין 40 ל-60 אחוזים".
רודניצקי טוען שסיבה עיקרית לכך שחלק מאותם אנשים שהשתתפו בסקר אמרו שאינם בטוחים באשר להצבעתם היא ההצהרות השנויות במחלוקת שהשמיעו לאחרונה נתניהו ובעלי בריתו, ושנתפסו בקרב הערבים הישראלים כפוגעניות וכעושות דה-לגיטימציה למעמדם בחברה. "ההצהרות האלה מעוררות אצלם תהיות באשר לרצונם להשתתף במערכת הפוליטית הזאת", הוא אומר.
עפיף אבו מוך, פעיל פוליטי מבאקה אל-גרבייה, אומר שהוא סבור שיש 300,000-250,000 בוחרים ערבים שלעולם לא יצביעו למפלגות בעלות רוב ערבי, אבל מפלגות שמאל ומרכז ציוניות כשלו מלזכות בקולותיהם.
"לכחול לבן אין אפילו מוסלמי או נוצרי אחד ברשימה שלהם. הם מתנהגים כאילו אנחנו חיים בשנות ה-60 וה-70, כשמפא"י אמרה לבוחרים הערבים: 'תפקידכם להצביע לנו, אבל אין לכם מקום בינינו", הוא טוען ומתכוון לבן-גוריון.
"הם רוצים שנצביע להם ב-17 בספטמבר, אבל ב-18 בספטמבר הם יזרקו אותנו. זה לא יעבוד. אם כחול לבן רוצים שהערבים יצביעו לרשימה שלהם, הם צריכים לצרף נציגים מוסלמים ונוצרים לרשימה שלהם".
"הם רוצים שנצביע להם ב-17 בספטמבר, אבל ב-18 בספטמבר הם יזרקו אותנו. זה לא יעבוד. אם כחול לבן רוצים שהערבים יצביעו לרשימה שלהם, הם צריכים לצרף נציגים מוסלמים ונוצרים לרשימה שלהם"
בעוד חברי הכנסת של כחול-לבן באים מקשת רחבה של מגזרים בחברה הישראלית – אשכנזים, מזרחים, חרדים, דוברי רוסית, אתיופים ודרוזים – אף אחד מהם אינו נוצרי או מוסלמי, מגזרים שמהווים חמישית מאוכלוסיית ישראל.
אבו מוך מוסיף כי הוא סבור שגם המחנה הדמוקרטי לא עשה מספיק כדי לזכות בנתח משמעותי מקולות הערבים. "הם שמו את עיסאווי פריג' במקום השישי, אבל זה לא מקום ריאלי", הוא אומר. "הרשימה המשותפת לבדה אינה יכולה להביא לקלפיות מספיק מצביעים כדי להפיל את נתניהו", הוא מעיר. "אם למפלגות האחרות היו יותר נציגים ערבים ברשימות שלהן, היה להן סיכוי להפיל אותו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו