הפסקות החשמל ביום שישי היו אירוע נדיר. ישראל מתאפיינת באספקת חשמל יציבה, גם ביחס למדינות המפותחות.
אירועים המשאירים מאות אלפי בתים ללא חשמל, חלקם במשך שש שעות, מתרחשים פעם–פעמיים בעשור, ולרוב בשל סופות הפוגעות ישירות במערכת הולכת החשמל. מקרים שבהם ייצור החשמל פשוט לא מספיק לספק חשמל לכול כמעט שלא מתרחשים בארץ.
בשנים האחרונות התנהלה בישראל רפורמה נרחבת במשק החשמל. מתנגדי הרפורמה הזהירו בעבר שהיא תעלה את תעריפי החשמל, תפגע בשירות ותביא להפסקות חשמל תכופות. דוח של מבקר המדינה כבר קבע שהיא פוגעת בשירות לצרכן. בחברת החשמל קשרו אותה להפסקות החשמל שהתרחשו השבוע. האם האזהרות מפניה מתממשות?
"ההפרטה – סכנת נפשות"
הרפורמה במשק החשמל אושרה ב־2017 ויושמה בשנים 2017–2022. היא כללה פיטורים המוניים ושינוי בתנאי ההעסקה בחברת החשמל; הפרטת תחנות כוח, שהעבירה את רוב ייצור החשמל ליזמים פרטיים; הפרטה של חלק מחלוקת החשמל לצרכנים הרוצים בכך; והקמת חברת "נגה", שמנהלת את מערכת החשמל במקום חברת החשמל ומחליטה אלו מתחנות הכוח יופעלו ומתי.
רעיון ההפרטה המלאה או החלקית של חברת החשמל התגלגל בממשלות ישראל משנות ה־80 ועורר ויכוחים ומאבקים סוערים עד לאישור הרפורמה. על מתנגדי ההפרטה נמנו בעבר מנהלים בחברת החשמל, העובדים שלה, פוליטיקאים, פקידים וארגונים חברתיים. חלקם השמיעו הזהרות שעלולות להישמע כיום אקטואליות להחריד.
יו"ר ועד עובדי חברת החשמל דאז יורם אוברקוביץ' הצהיר ב־2003: "ההפרטה תשבש את אספקת החשמל לחלוטין". ממשיכו בתפקיד, מיקו צרפתי, הזהיר ב־2007: "הרפורמה תעשה שמות במשק החשמל […] מהלכים כאלה נוסו במדינות שונות – אירלנד, ניו זילנד, קליפורניה – וגרמו להעלאת מחירים ב־30% והפסקות חשמל, מעבר לפגיעה בעובדים".
שר האנרגיה לשעבר עוזי לנדאו הצהיר ב־2013: "הפרטת חברת החשמל תהיה טעות שהצרכן ישלם עליה בתעריפים גבוהים ושיבושים באספקה". מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יורם טורבוביץ אמר: "הדיבורים על הפרטת חברת החשמל הם סכנת נפשות. אני מעדיף שמנכ"ל חברת החשמל לא יישן בלילה, אבל תהיה אספקת חשמל, על פני יזם פרטי שיישן בלילה, אבל לא תהיה אספקה".
דוח של מרכז אדווה למחקר חברתי מ־2006 הזהיר:
הניסיון העולמי בהפרטת חברות חשמל אינו חיובי. הפסקת החשמל הגדולה בקליפורניה נבעה מכך שחברות החשמל הפרטיות לא השקיעו מספיק בתחזוקה ובפיתוח, ולכן לא היו ערוכות להתמודד עם הגידול בצריכה. ואילו לפני ההפרטה נהגה ממשלת קליפורניה לוודא את קיומם של עודפים לעתות מצוקה.
דוח של חברת הייעוץ KPMG, שהוזמן בידי ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ושר האוצר בנימין נתניהו, קבע שהרפורמה נחוצה כדי להעלות את התעריפים שהיו "נמוכים מדי" וכך לצמצם את חובות החברה
למעשה, גם מומחים שתמכו ברפורמה בחברת החשמל וגם פוליטיקאים שדחפו אותה לא הכחישו את הסיכונים הללו. רוב התומכים הסכימו שהרפורמה תביא לעלייה בתעריפים.
דוח של חברת הייעוץ KPMG, שהוזמן בידי ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ושר האוצר בנימין נתניהו וקרא לקיום הרפורמה, קבע כי היא נחוצה, בין השאר, כדי להעלות את התעריפים שהיו "נמוכים מדי" וכך לצמצם את חובות החברה.
האם האזהרות התממשו? קשה לדעת כיצד הרפורמה השפיעה על התעריפים: כיום הם עולים, אבל הסיבה לכך היא שהדלק ותשומות הייצור מתייקרים בלי קשר לרפורמה. אבל המציאות מעלה שאלות מטרידות לגבי השפעת הרפורמה על השירות לצרכן.
בנובמבר אשתקד פורסם דוח של מבקר המדינה הבוחן את תוצאות הרפורמה. הדוח קבע כי מאז הרפורמה "התדרדר השירות שהחברה מעניקה" וכי מספר הפסקות החשמל עלה.
בנובמבר פורסם דוח של מבקר המדינה על הפרטת חברת החשמל שקבע כי מאז הרפורמה "התדרדר השירות שהחברה מעניקה" ומספר הפסקות החשמל עלה
הדוח קבע כי הרפורמה חוסכת לממשלת ישראל, במצטבר, יותר משישה מיליארד שקל בשמונה שנים, בגלל צמצום חלקה של חברת החשמל בייצור החשמל. לצד זאת, קבע הדוח:
ב־2020, כשלוש שנים לאחר הרפורמה, מספר דקות אי־האספקה ברשת (הפסקות חשמל, ת"ג) היה 142 דקות, עלייה של כ־44% לעומת 2017, בהמשך למגמת ההרעה בזמני אי־האספקה מאז 2013. זאת, שלא בהתאם למטרות הרפורמה.
הדוח התייחס לאפשרות שהעלייה במספר הפסקות החשמל ב־2020 הייתה קשורה לסגרי הקורונה, אך שלל אותה. הדוח התייחס גם ל"בעיית אמינות אספקת החשמל בגוש דן". לפי הדוח, תחנת רידינג, שהייתה אמורה להיסגר בינואר 2021 ומיועדת להפרטה, תמשיך לפעול "אף שהיא ישנה והנצילות האנרגטית שלה נמוכה".
עוד קבע הדוח כי זמני ההמתנה למוקד 103 עלו. לפי הדוח, "זמן ההמתנה הממוצע ב־2018 היה 194 שניות וב־2019 הגיע ל־269 שניות". כמו כן, קבע הדוח, כי הוצאות השכר בחברה לא צומצמו, למרות פיטורי העובדים ההמוניים.
הדוח קבע כי הוצאות השכר בחברה לא צומצמו, למרות פיטורי העובדים ההמוניים. הסיבה: גידול דרמטי במספר העובדים הזמניים
לפי הדוח, "משקל הוצאות השכר בחברת החשמל, כ־4.85 מיליארד שקל, היה זהה למשקלו מסך ההוצאות ב־2016 (ערב הרפורמה). זאת על אף מבצעי פרישת עובדים". הסיבה לכך, לפי הדוח, היא גידול דרמטי במספר העובדים הזמניים, שלמעשה החליפו את העובדים הקבועים.
"לא חשבנו שנצטרך כל כך הרבה חשמל"
הפסקות החשמל ביום שישי מעלות שאלות קשות על הרפורמה. ההפסקות נגרמו על רקע העובדה שחלק מתחנות הכוח נמצאות באביב ובסתיו בשיפוצים; החום הכבד, שהביא לצריכת חשמל מוגברת; תקלות בתחנות הכוח "חגית", ו"דליה" וחלק מ"אורות רבין", הקשורות גם הן לחום הכבד; שריפות ששיבשו את הולכת החשמל; אובך, שפגע בייצור של החשמל מאנרגיה סולרית.
אבל צריכת החשמל הגיעה רק לכ־11.5 אלף מגה־ואט. כושר ייצור החשמל הכולל בישראל מגיע ל־17 אלף מגה־ואט, ותחנות הכוח שהושבתו בשל תקלות מייצרות ביחד כ־3,000. באותו זמן, תחנות הכוח הפחמיות "רוטנברג" ו"אורות רבין", המשמשות כתחנות רזרביות לזמני מחסור בחשמל, לא פעלו. כך שניתן היה למנוע את הפסקות החשמל, אם התחנות הפחמיות היו מופעלות.
צריכת החשמל הגיעה רק לכ־11.5 מגה־ואט. כושר ייצור החשמל מגיע ל־17 אלף מגה־ואט, ותחנות הכוח שהושבתו מייצרות ביחד כ־3,000. ניתן היה למנוע את הפסקות החשמל אם התחנות הרזרביות היו פועלות
ההחלטה על הפעלת תחנות נמצאת באחריות חברת נגה והיא החליטה שלא להפעיל את התחנות הפחמיות. סמכויות נגה, שהוקמה במסגרת הרפורמה במשק החשמל ופועלת מנובמבר 2021, נלקחו מחברת החשמל כדי לצמצם את כוחה של האחרונה ולמנוע ממנה להעדיף להפעיל את תחנות הכוח שלה על פני הפרטיות.
כדי להפעיל את התחנות הפחמיות נדרשת היערכות של 30 שעות מראש. לשם כך היה על נגה להחליט להפעילן כבר ביום חמישי בבוקר. אבל נגה נצמדה לתרחישים שלה, שבהם יכולת הייצור הייתה אמורה להספיק גם בלי הפחמיות, ולא נערכה לתרחיש שבו באותו יום חם יתרחשו גם תקלות בתחנות הרגילות.
מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין הודה אחר כך בראיונות שהעניק לתקשורת (תוך שהוא מפזר האשמות לכל עבר) כי החליט שלא להורות לחברת החשמל להיערך כיוון שלא צפה את הצורך בכך.
גולדשטיין אמר: "לא חשבנו שצריכים את התחנות הפחמיות והמזהמות, ולכן לא הפעלנו […] היו ברזרבה 1,300 מגה־ואט. אם כל הרזרבה הייתה זמינה בשעת המשבר, לא הייתה בעיה. לא חשבנו שנצטרך יותר. התקן הוא 1,100. אין טעם להפעיל תחנות מזהמות ללא צורך […] יש מי שמאשימים שהיכולת להפעיל תחנות פחמיות היא 'רישיון להרוג'".
גולדשטיין הוסיף: "חברת חשמל הייתה אמורה לספק לנו שתי תחנות, שהיו עוזרות לנו מאוד בהתמודדות. אני לא יודע למה הם לא סיפקו, תשאלו אותן".
"לא חשבנו שצריכים את התחנות הפחמיות והמזהמות, ולכן לא הפעלנו […] היו ברזרבה 1,300 מגה־ואט. לא חשבנו שנצטרך יותר. חברת חשמל הייתה אמורה לספק לנו שתי תחנות. אני לא יודע למה הם לא סיפקו"
שלא במפתיע, בחברת החשמל מיהרו להאשים את נגה. מהחברה נמסר לתקשורת כבר ביום שישי בערב: "חברת החשמל מחויבת לפעול ולהיערך רק בהתאם להנחיות נגה בנוגע להערכות למצבי קיצון. חברת החשמל נדרשה על־ידי נגה לבצע הפסקות יזומות של חשמל באזורים שונים ברחבי הארץ".
ביום ראשון הצהיר מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, "אני לא רוצה להתעסק בהאשמות אבל מדובר במקרה שלא היה צריך להיות, שנבע, בין היתר, מאחת מהחלטות הרפורמה, שהוציאה מאחריותנו את ניהול המערכת והעבירה לחברה חיצונית חדשה. אנחנו לא חשבנו שצריך להוציא מאתנו את האחריות".
"מדובר במקרה שלא היה צריך להיות, שנבע מאחת מהחלטות הרפורמה, שהוציאה מאחריותנו את ניהול המערכת והעבירה לחברה חיצונית חדשה"
מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין הגיב להאשמות בזעם וכינה אותן "חוסר אמת מוחלט" ו"רעל". אבל חוסר התיאום בין נגה לחברת החשמל, שעולה מהאירוע וגם מחילופי ההאשמות אחריו, דווקא מחדדים את השאלה, האם היה נכון לפצל את ניהול משק החשמל בין שתי חברות ממשלתיות שונות – והאם מטרת המהלך, לקדם ייצור חשמל פרטי, מוכיחה את עצמה?
"הצרכן לא ירוויח מהרפורמה ישירות. אבל הוא ירוויח"
בכיר לשעבר במשק האנרגיה, שהיה שותף לקידום הרפורמה בעבר, אומר: "האירוע הזה קשור, בין השאר, לכאוס הניהולי בחברת החשמל. חברת החשמל הייתה אמורה להקים שתי טורבינות גז חדשות, אחת לפני שנה ואחת עכשיו. זה לא קרה. היא נמצאה שנה וחצי בלי מנכ"ל, וגם כיום אין לה יו"ר. וככה זה נראה".
זה מחדל, אבל כושר ייצור החשמל היה אמור להספיק בכל זאת.
"זה נכון. היה צריך להפעיל מראש את הטורבינות הפחמיות, ונגה קיבלו החלטה שגויה שלא להפעיל אותן".
האם השיקולים השגויים, וחוסר התיאום בין נגה וחברת החשמל, לא מראים שנעשתה טעות בהקמת נגה?
"יכול להיות שנעשתה בזה טעות, כן. ההיגיון בהקמת נגה היה שלחברת חשמל יש אינטרס להעדיף תמיד להפעיל את תחנות הכוח שלה על הפרטיות, ולנגה אין ניגוד אינטרסים כזה, ולכן היא תתעדף ייצור חשמל פרטי וידידותי לסביבה. כרגע אני לא בטוח שזה היה מוצדק".
"יכול להיות שנעשתה טעות. ההיגיון היה שלחברת חשמל יש אינטרס להעדיף להפעיל את תחנות הכוח שלה ולנגה אין ניגוד אינטרסים כזה. אני לא בטוח שזה היה מוצדק"
לדברי פרופסור אופירה אילון, ראש תוכנית ניהול אנרגיה באוניברסיטת חיפה וראש תחום הסביבה במוסד שמואל נאמן: "מה שקרה השבוע מחדד שאלות, אבל אני עדיין חושבת שהרפורמה בחברת החשמל הייתה חיונית וטוב שהתבצעה. שלא טעינו כשהמלצנו עליה, והממשלות לא טעו כשביצעה אותה".
מוסד נאמן פרסם בעבר דוחות מעמיקים שבהם הביע תמיכה נלהבת ברפורמה. בדוח שפרסם ב־2016 נכתב כי הרפורמה תביא ל"מזעור עלויות החשמל ושיפור אמינות האספקה והשירות לצרכן". עד כה, קשה לומר שהמטרות הללו מומשו, מה גם שהדוח אינו מתייחס ישירות לחשש מהפסקות חשמל.
לדברי אילון: "אני לא יודעת אם האשמה באירוע היא של נגה או חברת החשמל. המנהלים שלהם מאשימים אחד את השני, זה לא חד־משמעי".
מעבר לחילופי ההאשמות, בחברת החשמל טוענים שהבעיה היא עצם הקמת נגה.
"נגה היא חברה צעירה, ואלה עשויים להיות חבלי הגדילה שלה. יש לה בהחלט תחקיר עצמי ולמידה לעשות, כולל בתחום התיאום עם חברת החשמל. אבל צריך שהיא תתקיים. עדיף שחברה עצמאית תנהל את המערכת, למנוע מצב שחברת חשמל מנהלת ונותנת עדיפות לתחנות שלה, וליצור תחרות אמיתית בין היצרנים".
למה זה חשוב? תחנות הכוח הפרטיות ממילא מוכרות את החשמל לחברת החשמל ולא מתחרות על הצרכן, מה הוא מרוויח מהתחרות ביניהן?
"הצרכן לא מרוויח ממנה ישירות. הוא מרוויח חיסכון בעלויות כמשלם מיסים, וסביבה פחות מזוהמת. חלק מתחנות הכוח של חברת החשמל מופעלות על פחם, וגם אלה שמופעלות בגז הן מיושנות, ועובדות בטכנולוגיה ובמצב תחזוקה מזעזעים שכבר לא קיימים כמעט במדינות מפותחת".
"הצרכן לא מרוויח מהרפורמה ישירות. הוא מרוויח חיסכון בעלויות כמשלם מיסים, וסביבה פחות מזוהמת. חלק מתחנות הכוח של חח"י עובדות בטכנולוגיה ובמצב תחזוקה מזעזעים"
יש מי שטוענים שזה בגלל שהממשלה 'מייבשת' את חברת החשמל ולא נותנת לה תקציב להקמת ושדרוג תחנות כוח, כדי לדחוף להפרטה. אולי זאת הבעיה?
"בחברת החשמל מעוניינים להשאיר אצלם את הכוח והשליטה. הם מעוניינים בכמה שיותר פרויקטים שיספקו עבודה לעובדים שלהם.
"ההתנהלות הבזבזנית שלהם, משכורות העתק של חלק מהעובדים, ההחלטות הבזבזניות ברכישת דלקים וציוד, הביאו אותם לצבור חוב של עשרות מיליארדי שקלים. בסוף, הממשלה תצטרך לשלם אותו, אחרת חברת החשמל תהיה חדלת פירעון. זאת אומרת שאנחנו, הציבור, נשלם עליו".
הרפורמה לא הקטינה את עלויות השכר והתפעול בחברת החשמל, איך היא תסגור את החוב?
"הרפורמה מורידה מהמדינה מיליארדי שקלים בשנה, שבעבר המדינה השקיעה בייצור חשמל, וכיום היצרנים הפרטיים משקיעים".
אז מטרת הרפורמה היא פשוט לחסוך כסף למדינה? האם זאת מטרה מספיק חשובה, גם אם התוצאה היא שהצרכן יקבל שירות פחות טוב?
"השירות לצרכן לא אמור להשתנות. הרי מפריטים רק את ייצור החשמל, לא את ההובלה והחלוקה שלו לצרכן. יש אומנם כוונה לאפשר חלוקת חשמל דרך יצרנים פרטיים כמו סלקום ופרטנר, ואולי הם ינסו לתת מחירים תחרותיים ומבצעים שווים, וזה טוב לצרכן. אבל בסוף גם הם יעבדו עם התשתית של חברת החשמל.
"ואני חייבת לציין שהשירות של חברת החשמל הוא באמת טוב בסך הכול. בסוף זאת חברה מצוינת שמעסיקה אנשי מקצוע מעולים שעובדים קשה ונותנים את הנשמה בכל מצב.
"ואתה שואל, 'אם החברה יודעת לעבוד, למה הפריטו אותה?' אז אגיד בזהירות: ייתכן שהחברה הרוויחה את הרפורמה ביושר מההתנהלות של ועד העובדים הבריוני שלה. עם המשכורות המנופחות והבעיות הפיננסיות שנוצרו; וגם עם האנטגוניזם שהוועד יצר לחברה בציבור. במצב שנוצר, מעבר לשיקולים הרציונליים, פשוט לא הייתה ברירה אלא להפריט".
"השירות של חברת החשמל הוא באמת טוב בסך הכול. זאת חברה מצוינת שמעסיקה אנשי מקצוע מעולים. ייתכן שהיא הרוויחה את הרפורמה ביושר מהתנהלות ועד העובדים הבריוני שלה"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו