המאבק בניסיון ההפיכה המשטרית של הממשלה הנוכחית נוחל הצלחה אדירה. בתוך נחשול העשייה האדיר, עם פרץ האנרגיות והיצירתיות המרשים ומעורר ההשראה, יש מעשה נוסף שיש לעשות. מעשה, שהשפעתו תהייה ארוכת טווח לשנים רבות קדימה ומימושו עשוי להתברר כחשוב ביותר להבטחת עתידנו כדמוקרטיה ליברלית.

מאז שנת 67' עוסקת הציונות הדתית בחינוך עומק ובבניית השפעה על כל תחומי החיים  במדינת ישראל. זאת באמצעות מוסדות החינוך הממלכתי דתי, המכינות הקדם צבאיות, הישיבות והאולפנות ועוד ועוד. כל אלה זוכים למשאבים גדולים יותר מאלה המוקצים לחינוך הממלכתי.

בוגרי המכינות, הישיבות והאולפנות משפיעים על מנגנוני המדינה הרבה מעבר למשקלם היחסי באוכלוסייה. מבט שטחי בתוך משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והצבא מעיד שהם עושים זאת בהצלחה עצומה.

בוגרי המכינות, הישיבות והאולפנות משפיעים על מנגנוני המדינה הרבה מעבר למשקלם היחסי באוכלוסייה. מבט שטחי במשרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והצבא מעיד שהם עושים זאת בהצלחה עצומה

במהלך השנים, הציונות הדתית עברה שינויים רבים בתוכה, לרבות התפתחות של קבוצות קיצוניות עם אידיאולוגיה של מדינת הלכה משיחית פשיסטית. כיוונים אלה השתלטו כליל על המותג "הציונות הדתית" והצליחו להפוך למרכיבים המשפיעים והמובילים בממשלה הנוכחית.

המחנה האחר, זה הדמוקרטי ליברלי, לא עסק באותן שנים ביצירת משקל-נגד ערכי למגמות אלה ולא ערך את דיון העומק במשמעויות המצב בו אנחנו שולטים בגורלו של עם אחר ובמקביל מתרחשת הפרת האיזון ביחסי דת ומדינה.

בואו נהייה כנים עם עצמנו, שיחות בערב שישי עם חברים, אנחות בצוותא ופטירת העניין ב"יהיה בסדר" זו לא עשייה. נמנמנו בהליכה ואפשרנו כרסום הולך וגובר בערכי מגילת העצמאות, שהם הערכים עליהם מושתתת ישראל כדמוקרטיה ליברלית.

החודשים האחרונים הוכיחו למחנה הדמוקרטי את מחיר השאננות ואי קידום הערכים בהם הוא מאמין. מצד שני, הציבור הדמוקרטי ליברלי הראה ומראה מדי שבוע שאפשר לעשות מעשה, לקום, להתנער ולנער ולשנות בהדרגה את הכיוון ההרסני שהרכב הממשלה הנוכחית מנסה לקדם.

לפני כשבועיים פרסמתי הצעה למתווה אסטרטגי למחאה, בה מופיע סעיף העוסק בקצרה בחינוך. אין הכוונה לשינוי (המתבקש) במערכת החינוך בכללותה אלא בעניין אחר: הצעתי היא להקים ארגון נוער וצעירים ארצי שינוהל, יונהג ויופעל על ידי נוער וצעירים שייעודו ביסוס ערכים של דמוקרטיה ליברלית.

לאחרונה פרסמתי הצעה למתווה אסטרטגי למחאה, בה מופיע סעיף העוסק בקצרה בחינוך – הקמת ארגון נוער וצעירים ארצי שינוהל ויופעל על ידיהם, וייעודו ביסוס ערכים של דמוקרטיה ליברלית

ארגון חי ודינמי שכזה יוכל להבטיח בסיס רחב ובר קיימא לאורך זמן של חברה המתנהלת, פועלת וחיה את הערכים האלה.

מאפייניו המרכזיים של ארגון כזה יהיו שוויון מגדרי בהנהלה, בניהול ובעשייה; הובלה על ידי הפריפריה החברתית והגאוגרפית; ייצוג כל ה"אחרים" בחברה הישראלית, היינו ארגון שפונה לנוער וצעירים חילונים, דתיים, דרוזים, ערבים, להט"בים וכל קבוצה ששכחתי בעוונותיי לציין.

הארגון הזה יגבש, יחזק ויפתח את תפיסת העולם הדמוקרטית ליברלית בדיון פתוח ומשתף ויחיה ויממש את הערכים שימצא לנכון לקדם.

ארגון כזה יצטרך דחיפה ותמיכה של מבוגרות ומבוגרים יותר אבל הוא יונהג כאמור וינוהל בידי נוער צעירים מתוך התרבות של בני גילם וזה מה שיבטיח את איתנות עשייתו ואת השפעתו החברתית לאורך שנים.

בעשור וחצי האחרונים היה לי הכבוד להוביל עם נוספים הקמת ארגון חינוך בשם "דרך כפר-יוזמות חינוך" שמשפיע היום על אלפי מחנכות ומחנכים של קהילות חינוך העוסקות בנוער במצבי סיכון, ומשפיע בעוד הרבה אפיקי פעולה כולל מכינות קדם צבאיות לנערות ונערים מהפריפריה החברתית, עבודה באקדמיה ותוכניות מנהיגות למנהלים. זו דוגמה לארגון בעל נוכחות והשפעה מאד משמעותיים בתחומי עיסוקו.

אני מספר לכם על זה כדי להבהיר שמניסיוני ב"דרך כפר" ומניסיוני הרב בניהול בכלל אני יודע, שהרעיון אותו אני מציע הוא ישים. בתכנון וביצוע נכונים אפשר להקים ארגון כזה תוך כמה שנים.

מאפייניו המרכזיים של ארגון כזה יהיו שוויון מגדרי בניהול ובעשייה; הובלה ע"י הפריפריה החברתית והגאוגרפית; ייצוג כל ה"אחרים" בחברה הישראלית ופנייה לצעירים חילונים, דתיים, דרוזים, ערבים ולהט"בים

יש לי תכנית למימוש הרעיון, שאפשר כמובן לדון בה.

אני מאמין בכל ליבי שאם  תימצא קבוצה שמוכנה לדבר על הרעיון ולהתחייב לו לאורך זמן – זה יקרה.

חיים רובוביץ היה ראש אגף בדימוס בשב"כ והמנכ"ל הראשון וממייסדיה של עמותת "דרך כפר יוזמות חינוך", שפעילה ב-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. חיים הלך לעולמו ב-16 בדצמבר 2023. יהי זכרו ברוך.