במוצאי השבת האחרונה התקיימה הפגנת מחאה של כאלף איש בכיכר דיזנגוף בתל אביב נגד 56 שנות הכיבוש. משם, צעדו המפגינים מזרחה והצטרפו לעצרת הענק השבועית נגד המהפכה המשטרית. לכאורה, אירוע שגרתי, אחד מאינספור אירועי שמאל בתל אביב ומעשרות צעדות אחרות לקפלן.

אולם, האירוע השגרתי לכאורה התפתח לעימות חריף ומתוקשר בין הארגונים השונים נגד הממשלה – שלווה בהאשמות פומביות הדדיות ובהשמצות – ובהתערבות של המשטרה.

כשהצועדים הגיעו לרחוב קינג ג'ורג' – רכבי משטרה חסמו את דרכם. השוטרים הורו להם לעצור וקראו: "הצעדה נגמרה". הצועדים לא התעמתו עם השוטרים, אבל גם לא נענו ופנו לרחוב אחר, משם המשיכו לצעוד עד לקפלן.

הוויכוחים מאחורי הקלעים על הצעדה בין מארגני העצרת בקפלן והמשטרה הותירו טעם מר בקרב פעילי ארגוני המחאה. מארגני הצעדה בטוחים שמארגני העצרת ניסו לעצור אותם ולמנוע מהם להצטרף לעצרת, בעזרת המשטרה. מבדיקת העובדות עולה שמארגני העצרת לא עשו זאת, אך כשמדובר בסכסוכים אמוציונליים בין פעילים נלהבים, העובדות הן גורם זניח.

כשהצועדים נגד הכיבוש הגיעו לקינג ג'ורג', הם נתקלו בשוטרים שקראו: "הצעדה נגמרה". אנשי הצעדה בטוחים שמארגני העצרת בקפלן ניסו לעצור אותם מלהצטרף לעצרת

שלט בהפגנה נגד הכיבוש, יוני 2023 (צילום: קרן סער)

הפעילים דיברו בתיווך המשטרה

את ההפגנה והצעדה נגד הכיבוש הובילו קבוצת ארגונים תחת ארגון גג בשם "הגוש נגד הכיבוש". ה"גוש" מקיים מדי מוצאי שבת הפגנות קטנות בתוך שטח העצרת בקפלן, וגם בתוך העצרת בירושלים ובעצרות נוספות, תחת הסיסמה "אין דמוקרטיה עם כיבוש", עם שלטים וקריאות נגד הכיבוש ודגלי פלסטין אחדים.

ל"גוש" יש יחסים מורכבים עם "מטה המאבק – נלחמים על הדמוקרטיה", המארגן את העצרות בקפלן ואת שאר אירועי המחאה נגד המהפכה המשטרית. פעילי ה"גוש" רוצים להיות חלק מהמחאה הכללית, כיוון שגם הם מתנגדים למהפכה ותומכים בדמוקרטיה ליברלית – אבל גם לבדל את עצמם ממנה ואף למחות נגדה, כיוון שבהפגנות בקפלן ובשאר האירועים מתעלמים במודע מקיום הכיבוש.

לכך נוסף העניין המפלגתי. ה"מטה" הוא קואליציה של כ־90 ארגונים פוליטיים וחברתיים, בלי מפלגות. בעצרות ברחבי הארץ נאומים לפעמים ח"כים, אבל בקפלן לא; ואילו ה"גוש" הוא קואליציה שבה חברים 46 ארגוני שמאל – חלקם חברים ב"מטה", רובם לא – ולצדם מפלגה, חד"ש. פעילי מפלגות אחרות מצניעים את השתייכותם באירועי המחאה, בחד"ש דווקא מנופפים בכך.

אנשי ה"מטה" מודעים לקיום ההפגנות בתוך ההפגנות של "הגוש" ומאפשרים להן להתקיים, אבל לא אישרו אותן רשמית ולו בגלל שאנשי "הגוש" לא ביקשו אישור כזה. עד כה, הם פשוט נכנסו למתחם הכללי והתאספו בפינה הקבועה שלהם. השבוע, כש"הגוש" החליט לקיים עצרת ומצעד נפרדים משלו מחוץ לקפלן, ואחר כך להצטרך לעצרת הכללית, נוצר מצב חדש.

אנשי ה"מטה" מודעים לקיום ההפגנות בתוך ההפגנות של ה"גוש" ומאפשרים להן להתקיים, אבל לא אישרו אותן רשמית, ולו בגלל שה"גוש" לא ביקש אישור כזה. עד השבוע

מטורף: המשטרה ממש חוסמת את אלפיים המפגינים היהודים והערבים שצועדים עכשיו מכיכר דיזנגוף בת"א נגד המשך השליטה הצבאית על מיליוני פלסטינים, רק כדי שלא יוכלו להתקרב לקפלן. מדהים שהנהגת המחאה עשתה יד אחת עם המשטרה כדי למנוע מאיתנו לקחת חלק הערב בהפגנה למען הדמוקרטיה, רק בגלל המסר שלנו. pic.twitter.com/jZ77osDmTy

— Alon-Lee Green – ألون-لي جرين – אלון-לי גרין ???? (@AlonLeeGreen) June 3, 2023

החוק בישראל לא מחייב לבקש אישור לכל הפגנה, אלא רק לעצרות שיש בהן במה והגברה ולמצעדים רבי משתתפים. עצרות ותהלוכות מוצאי שבת מתקיימות ברישיון, שהמשטרה מעניקה לארגון "הדגלים השחורים", מהארגונים המובילים את מטה המאבק. אישורים להפגנות רשומים באופן אישי על שם המבקש, והאישורים להפגנות בתל אביב רשומים על שם הפעיל אייל שוורצמן.

לדגלים יש כיום רישיון קבוע לערוך במוצאי שבת אירועים בעשרות כיכרות ורחובות. על אלה נמנים כיכר דיזנגוף, שבה מתקיימת הפגנה קבועה של פעילי מחאת המילואים; רחוב דיזנגוף, שבו המילואימניקים צועדים; וכיכר הבימה, שבה מתאספות צעדות רבות לקפלן. כלומר, במסלול שבו ה"גוש" ביקש להפגין ולצעוד.

לדגלים השחורים יש רישיון קבוע לערוך במוצ"ש אירועי מחאה בדיזנגוף. פעילת חד"ש, נועה לוי, פנתה למשטרה וביקשה אישור לערוך שם הפגנה. במשטרה אמרו לה שהמקום תפוס

בתחילת השבוע שעבר פנתה פעילת חד"ש, עו"ד נועה לוי, למשטרה וביקשה אישור לערוך הפגנה בכיכר הבימה וצעדה משם לקפלן. "רצינו להתאסף במקום גדול ומרכזי בטווח הליכה מקפלן", מסביר פעיל מרכזי בגוש. אבל במשטרה אמרו להם שהמסלול הזה תפוס בידי הדגלים השחורים.

בגוש שינו את הבקשה וביקשו לערוך הפגנה בכיכר דיזנגוף, ומשם לצעוד על רחוב דיזנגוף. במשטרה פנו לשוורצמן וביקשו את הסכמתו להעביר לחד"ש את רישיון ההפגנה במקומות הללו – אבל במטה המאבק סירבו לכך, והמשטרה הודיעה ללוי שבקשתה נדחתה.

הפגנת גוש הארגונים נגד הכיבוש, 23 ליוני 2 (צילום: הגוש נגד הכיבוש)

לדברי גורם במטה: "במשטרה אמרו לנו שחד"ש מבקשים להפגין במקום שיש הפגנות שלנו כל מוצאי שבת – לא מארגון כזה או אחר, ממפלגה. ברור שלא הסכמנו. במחאה לא משתתפות מפלגות בכלל. גם ל'יש עתיד' אנחנו לא נותנים לעשות אירועים מפלגתיים בתוך העצרת והאירועים שלנו".

בין הפעילים בארגוני ה"גוש" והמטה יש קשרים מקצועיים וחברתיים ענפים – ולא ברור למה הם ניהלו שיחות דרך המשטרה ולא ביניהם. לדברי אותו גורם במטה: "הם דיברו איתנו רק אחרי שקיבלו סירוב מהמשטרה". ב"גוש" אומרים את ההיפך, וטוענים שניסו שוב ושוב לפנות למובילי המטה, שהתעלמו מהם.

גורם במטה: "הגוש דיברו איתנו רק אחרי שקיבלו סירוב מהמשטרה". ב"גוש" אומרים את ההיפך, וטוענים שניסו שוב ושוב לפנות למובילי המטה, שהתעלמו מהם

כך או כך, ביום רביעי התקיימה שיחה בין תמי יקירה – מנהלת בארגון שתיל של הקרן החדשה לישראל, שיש לו קשרים גם במטה וגם ב"גוש" – ובין שוורצמן ופעילים מובילים נוספים במטה, וביקשה שישנו את דעתם. בינתיים, ארגוני ה"גוש" כבר פרסמו את האירועים ברשתות החברתיות ומאות פעילים התכוונו להגיע – בלי לדעת אם יאושרו.

בעקבות השיחות, במטה הסכימו ש"הגוש" יקיים הפגנה בדיזנגוף ושעצרת המילואימניקים תעבור למקום אחר, אבל לא הסכימו לוותר בעניין הצעדה. ב"גוש" טוענים שהציעו למטה צעדה במסלול חלופי, אבל לדבריהם במטה סירבו גם לכך ואף דרשו מהם לא לצעוד לקפלן בכלל. לטענת פעילי ה"גוש": "אמרו לנו, אתם יכולים לצעוד לקפלן כיחידים אבל לא בצעדה מאורגנת".

הפגנה של גוש הארגונים נגד הכיבוש בת"א, 3 ליוני 2023 (צילום: הגוש נגד הכיבוש)

גורם במטה אומר בתגובה: "זאת המצאה. גם אם היינו רוצים למנוע מהם ללכת במסלול אחר לא היינו יכולים. הם יכולים לצעוד איפה שבא להם, המשטרה שואלת אותנו רק על מסלולים שיש לנו רישיון לצעוד בהם. ובדיוק בגלל זה לא הסכמנו – שלא יהיה ערבוב הפגנות וגנבת קהל. מילואימניקים מכל הקשת הפוליטית עם צעדה מובחנת של השמאל הרדיקלי וחד"ש. למה זה טוב?"

ב"גוש" טוענים שהם הציעו לערוך את הצעדה במסלול חלופי, אך במטה סירבו גם לכך. במטה אומרים: "גם אם היינו רוצים למנוע מהם לצעוד במסלול אחר לא היינו יכולים"

אחרי השיחה של יקירה עם ראשי המטה, עו"ד לוי פנתה למפקד תחנת לב תל אביב במשטרה, רב פקד מאיר סוויסה, ובישרה לו: "במטה אישרו לנו לקיים את האירוע". סוויסה השיב לה שלא קיבל הודעה כזאת מהמטה אלא רק הסכמה לאשר לה להפגין בדיזנגוף, ומשם צעדה עד קינג ג'ורג' – ולא לקפלן.

ב"גוש" טוענים כי במטה התקיים ויכוח סוער האם להיענות לדרישותיהם. לטענת פעילים ב"גוש", היזם אורני פטרושקה, למשל, פעיל במחאה ותורם כבד שלה, הביע תרעומת על ההחלטה שהתקבלה, לטענתם, למנוע מהם לצעוד. פטרושקה לא להגיב לפנייתנו בנושא. במטה מכחישים שהתקבלה בכלל החלטה כזאת, ולכן לא מבינים על מה התחולל, כביכול, "הוויכוח הסוער".

"על מה היה להתווכח?" תוהה חבר המטה שאיתו שוחחנו, "הם יכלו פשוט לצעוד מרחוב אחר, כמו שעשו בסוף בפועל. כל מה שרצינו זה שלא יהיה ערבוב צעדות – וזה מה שהודענו למשטרה".

At the annual peace march in Tel-Aviv, to commemorate the anniversary of the Occupation, our bilingual banner reads, in Hebrew and Arabic: "A People That Occupies Another People – Will Never Be Free".
????☮️ pic.twitter.com/oCeK09Vf5e

— עומדים ביחד نقف معًا Standing Together???? (@omdimbeyachad) June 3, 2023

"המטה עשה יד אחת עם המשטרה לחסום אותנו"

נראה כי השוטרים, שגם כך לא נלהבים מריבוי ההפגנות – במיוחד רפ"ק סוויסה החשוד באלימות חמורה נגד מפגינים – גילו חוסר סבלנות לוויכוח שארגוני המחאה השונים ניהלו דרכם ולא התעמקו בפרטיו הסבוכים. אולי הם גם קפצו על ההזדמנות לחסום הפגנת שמאל עם דגלי פלסטין.

במשטרה דרשו מהמטה מסמך כתוב שיציין מה, בדיוק, המטה לא מאשר ל"גוש" לעשות. במטה כתבו להם: "אנו מבקשים כי מפלגת חד"ש לא תקיים הפגנה בתוך הפגנה וצעדה בתוך צעדת המחאה המתוכננת במקום".

במשטרה דרשו מסמך שיציין מה המטה לא מאשר ל"גוש" לעשות. במטה כתבו: "מבקשים כי חד"ש לא תקיים צעדה בתוך הצעדה המתוכננת במקום"

במטה טוענים כי פעילי ה"גוש" איימו לפנות לתקשורת אם המטה לא יאשר את דרישותיהם, מה שהחריף עוד יותר את הטונים. למוחרת פורסמה בעיתון ואתר "הארץ" ידיעה לפיה "מארגני המחאה מנעו צעדה נגד הכיבוש לקפלן. המשטרה לא יכולה לאשר את מסלול הצעדה, שאמור להסתיים בשטח שהוקצה לעצרת, ללא הסכמת המארגנים, שלהם הוקצה השטח".

בידיעה הובאה גם תגובת המטה, אך ברור שהתוכן שלה ביטא את הנרטיב של ה"גוש", שבמטה מגדירים כ"מידע מסולף". בידיעה צוטט דורון מיינרט, פעיל ארגון "מסתכלים לכיבוש בעיניים" השייך לגוש, שאמר: "פעילים מהדגלים השחורים ביקשו מהמשטרה לאסור עלינו להגיע. צעד שלא היה מבייש את בן גביר".

הפגנת גוש המפלגות נגד הכיבוש בת"א, 3 ליוני 2023 (צילום: הגוש נגד הכיבוש)

בתחילת השבוע התפרסמו כתבות נוספות ב"הארץ" ובאתר "שיחה מקומית", שתיארו את הפגנות מוצאי שבת בדיעבד בנימה דומה. זאת, אף שבפועל האירוע הבעייתי שעליו דיברו לא קרה – פעילי ה"גוש" הפגינו בדיזנגוף, צעדו לקפלן והצטרפו לעצרת הראשית.

"השתתפתי בצעדה במוצאי שבת וזה היה אירוע יפה, למרות החריקות", אומר ערן ניסן, מנכ"ל תנועת השמאל "מחזקים" לקידום ערכים דמוקרטיים ברשת. לדבריו: "הייתה הפגנה מוצלחת בדיזנגוף ומשם צעדנו לקפלן בלי בעיה. המשטרה לא נתנה לצעוד על רחוב דיזנגוף, אז פנינו ימינה ושמאלה וצעדנו על שדרות חן.

"לא הפריעו לנו בשום שלב. חסמנו את הכביש והמשטרה שיתפה פעולה עם החסימה. היו שם יותר מאלף איש עם דגלי ישראל ופלסטין, ושלטים נגד הכיבוש ובעד שלום ודמוקרטיה – ולא ראיתי שום אלימות כלפינו, לא משטרתית ולא של אנשי ימין, ובטח ובטח לא של מפגינים אחרים שבאו לעצרת בקפלן".

"השתתפתי בצעדה ולא הפריעו לנו בשום שלב. חסמנו את הכביש והמשטרה שיתפה פעולה. היו שם יותר מאלף איש עם דגלי ישראל ופלסטין, ולא ראיתי שום אלימות כלפינו"

מובילי ה"גוש" אומרים שהמטה לא רצו שתצעדו בכלל והפעיל נגדכם את המשטרה, שחסמה אתכם ונאלצתם לעקוף אותה. זה לא נכון?
"אני יכול לדבר רק על מה שאני יודע. את מה שראיתי בשטח סיפרתי. מה שקרה מאחורי הקלעים אני מכיר רק מעדות שמיעה, לא הייתי מעורב, אבל אני לא נוטה לייחס לאנשי המטה כוונות זדון, ומשער שזה היה יותר כמו אי־הבנה".

צילום מרחפן של מפגינים בקפלן נגד המהפכה המשפטית, 29 באפריל 2023 (צילום: מחאת קפלן)

אבל אירועים מהסוג הזה יכולים להשאיר אחריהם טעם מר גם אם לא התרחשו בפועל. לדברי גורם במטה: "ב'גוש' עשו הכול, בצורה מתוכננת, כדי לבנות מצג שווא שמראה, כביכול, שאנחנו חוסמים אותם וסותמים להם את הפה. חתרו איתנו לעימות, בצורה שיטתית. הם יכלו לדבר איתנו קודם, אבל הם הלכו ישר למשטרה – ודווקא כמפלגה ודווקא ביקשו להפגין במקומות שלנו".

מה יצא להם מזה?
"זאת פרובוקציה מצוינת. דברים כאלה מביאים אנשים לשטח. חוסמים אותך, רומסים אותך? אנשים יזדהו, יכעסו, יבואו".

"הם בנו מצג שווא מתוכנן שמראה, כביכול, שאנחנו חוסמים אותם. זאת פרובוקציה מצוינת. דברים כאלה מביאים אנשים לשטח"

אתם עושים תרגילים כאלה כל הזמן, האמת.
"אנחנו פועלים נגד הממשלה לא נגד ארגונים אחרים שמפגינים נגדה. אבל אתה יודע מה? אם בזכות מה שהם עשו הגיעו יותר אנשים לרחוב, למחאה ולעצרת – אני שמח".

אתם לא מרוויחים מעימות פומבי איתם? שיבדל אתכם מהם, שלא יגידו שאתם שמאלנים?
"אנחנו מוציאים כל מוצאי שבת לרחובות 300 אלף איש. לא צריכים שום עימות איתם בשביל להביא אנשים".

ארכיון: הפגנה נגד הכיבוש בתל אביב, 26 באוקטובר 2021 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

הפעיל ב"גוש" שאיתו שוחחנו אומר בתגובה: "זה מאוד פשוט. המטה עשה יד אחת עם המשטרה לחסום אותנו. לפחות שני אנשי מטה אמרו למשטרה שאנחנו לא חלק מהמחאה, ולכן המשטרה לא נתנו לנו לצעוד".

בסוף צעדתם לקפלן.
"כשיצאנו לדרך לא ידענו אם יתנו לנו לצעוד לשם. הגיעו להפגנה שלנו אוטובוסים שלמים של פעילים מהפריפריה, כולל ערבים, ולא ידענו אם יתנו לנו לצעוד או שיחסמו אותנו בכוח. תחשוב איך הם חוו את זה".

"המטה עשה יד אחת עם המשטרה לחסום אותנו. הגיעו להפגנה שלנו אוטובוסים שלמים של פעילים מהפריפריה, כולל ערבים, ולא ידענו אם יתנו לנו לצעוד. תחשוב איך הם חוו את זה"

אתם חלק מהמחאה? אז למה רציתם לקיים אירוע נפרד?
"כמו שמחאות המילואימניקים, הלהט"בק, ההייטקיסטים, הרופאים מקיימים אירועים נפרדים עם הדגשים שלהם".

הם מוחים נגד המהפכה המשטרית, שלדעתם תפגע במערכת הבריאות, בהייטק, בלהט"בקים, בצה"ל. אתם מוחים על נושא אחר, חשוב ככל שיהיה.
"אנחנו מוחים נגד ההפיכה המשטרית שמעמיקה את הכיבוש. המחאה היא נגד פגיעה בדמוקרטיה, והכיבוש הוא אנטי־דמוקרטי. אנחנו לא פחות פעילים ולא פחות 'מחאה' מאף אחד אחר".

פורמלית, רוב הארגונים שלכם לא חלק ממטה המאבק – ואתם כוללים מפלגה, שזה מנוגד לכללים שהמטה קבע לעצמו.
"ומי קבע שהמטה קובע את הכללים? המטה מתנהל כאילו שהמחאה של אבא שלו והרחובות של אימא שלו".

למעלה מאלף מפגינים, ערבים ויהודים, צעדו הערב נגד הכיבוש ובעד שלום ישראלי-פלסטיני, שהוא הערובה לביטחון אמיתי לכל מי שחיים כאן.
???? pic.twitter.com/TPPqUMMfrr

— ????Uri Weltmann אורי וולטמן أوري فلطمان (@uriweltmann) June 3, 2023

"מתח בריא בין 'לשמור על ישראל' ו'לתקן אותה'"

למרות הכול, ככל שהמחאה נגד המהפכה המשטרית תימשך, שני הצדדים יצטרכו להמשיך לשתף בה פעולה. ב"גוש" לא מתכוונים לקיים צעדות דומות במוצאי שבת הקרובה, אבל מתכוונים להמשיך בהפגנות בתוך הפגנות, וההערכה היא שהמטה יאפשר להם.

ניסן: "יש מאז תחילת ההפגנות ב־7 בינואר מתח בריא בין אנשים עם גישות שונות בתוך המחאה. זה מחויב המציאות כי זאת מחאה גדולה מאוד, הטרוגנית, תוססת, שצמחה מהשטח, עם ארגונים ואנשים עם אידיאולוגיות שונות.

"בראייה שלי, המחאה מתחלקת לאנשי 'להציל את ישראל', שרוצים לשמור על המדינה בערך כמו שהיא היום, ורק להציל אותה מההפיכה המשטרית, ואנשי 'לתקן את ישראל' שרוצים להשתמש במחאה כמנוף לשינוי עמוק בדברים שאנחנו רואים כפגומים. אנשי 'לתקן' כוללים את ה'גוש נגד הכיבוש' אבל לא רק אותו.

"המתח קיים בדיונים שמתקיימים כל הזמן בתוך המטה על כמה המחאה צריכה להיות מיליטנטית, האם לחסום את איילון, האם להפגין גם בזמן אירועים מלחמתיים, ואיזה מסר יהיה על השלט הענק במרכז העצרת שמצולם מהרחפן.

ערן ניסן, מנכ"ל תנועת "מחזקים" (צילום: תנועת "מחזקים")

"במשך הזמן יש סחף מ'הצלת ישראל' לכיוון 'תיקון ישראל'. בהתחלה, ההפגנות היו ממוקדות ביעד המצומצם של עצירת ה'רפורמה' המשפטית; אחרי כמה שבועות התחילו לשמוע מסרים פוזיטיביים, מה אנחנו דורשים, ודרישות על 'דמותה של המדינה' – חוקה, מגילת העצמאות וחוק יסוד השוויון.

"המסרים האלה מחלחלים גם לכנסת ופתאום אתה שומע גם את יאיר לפיד מדבר על חוקה ומגילה. ועובדה, שההפיכה המשפטית פר־סה נעצרה, אבל המחאה ממשיכה. כי הדרישה לדמוקרטיה על מלא כבר חלחלה למאות אלפי המפגינים".

אם וכאשר המהפכה המשפטית במובנה המצומצם תרד מסדר היום, והמחאה תימשך תחת הדרישות שהזכרת, זה יעלה, בהכרח, את השאלה מה יהיה עתיד השטחים, שבהם אין דמוקרטיה בכלל. מה יקרה אז?
"השאלה הזאת נמצאת שם כל הזמן. אנחנו כבר עשרות שנים תקועים בצומת שבין מחלף ההלכה ומחלף השלום – ואי־אפשר לברוח ממנה".

מהמשטרה נמסר בתגובה לכתבה: "ללא קשר לאירוע זה או אחר, משטרת ישראל פועלת לאבטחת אירועי המחאה השונים, תוך איזון מרבי בין זכות המחאה לשמירה על הסדר הציבורי. מעבר לכך, לא נתייחס לדברים".

אחרי פרסום הכתבה, מהגוש נגד הכיבוש נמסר בתגובה:

1. הטענה שנשמעה בכתבה לפיה הגוש רצה במקור לצעוד מהבימה ונחסם מכך ולכן עבר לכיכר דיזנגוף היא לא נכונה, הגוש ביקש מראש את כיכר דיזנגוף, ודווקא המשטרה היא זו שניסתה לכוון אותו לצעוד מהבימה במקום.

2. עוד לפני הפנייה למשטרה, הגוש נגד הכיבוש פנה וקיים שיח עם נציגי המחאה, ובאופן ספציפי עם האחראים על הצעדות מדיזנגוף. השיח היה חברי וברוח טובה, והצדדים הגיעו להסכמה על כך שבשבת של ה3.6, נתיב הצעדה מדיזנגוף יפונה לטובת צעדת הגוש נגד הכיבוש לציון יום השנה לכיבוש (צעדה שמתקיימת, אגב, מידי שנה בתל אביב).

3. בהמשך, הסתבר שההבנה בין האחראים על הצעדה מטעם מטה המחאה לבין הגוש נגד הכיבוש לא הספיקה למשטרה, וזו פנתה לנציגי המטה לבקש את תגובתם של הדגלים השחורים (אשר להם השטח משוריין כל שבוע).

4. ‏הדגלים השחורים לא קיימו כל שיח ישיר עם הגוש, אלא השיח כולו עבר דרך מאיר סוויסה, שטען שהם מתנגדים להצטרפות הצעדה בסופה להפגנה בקפלן. במסגרת זו קיים מאיר סוויסה שיחת ועידה עם נציגת הגוש ועם שוורצמן המצוטט בכתבה (שוורצמן, אגב, לא קיים שום שיחה עם תמי יקירה מ"שתיל", בניגוד לנאמר בכתבה). בשיחת הועידה הוא התבקש על ידי סויסה לומר לנציגת הגוש את זה שאמר לו בפרטי לגבי התנגדותם להצטרפות הצעדה להפגנה בקפלן, אך שוורצמן התחמק וסרב לקחת אחריות על הנאמר.

מפגין נגד הכיבוש במחאה נגד הממשלה בתל אביב, 3 ביוני 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

5. ‏הן סוויסה והן האחראי על אישורי אירועים מטעם העירייה, שגם אליו פנתה נציגת הגוש, חזרו על אותו ההסבר, לפיו נציגי הדגלים השחורים רואים בצעדה נגד הכיבוש פרובוקציה ודורשים להרחיקה מההפגנה בקפלן בסיום הצעדה.

6. ‏מכיוון שנציגי הדגלים השחורים סרבו להצעות הדיאלוג ולא הסכימו להתגמש, החליטו בעירייה ובמשטרה לתת לצעדה אישור לצעדה עד קינג ג'ורג' בלבד. בעל פה נאמר לנציגי הגוש בידי המשטרה שידוע לה שהמפגינים מתכוונים להמשיך להגיד בקפלן בכל מקרה, אך שיהיה עליהם לעשות זאת "כפרטים" ולא כתהלוכה, וזאת כדי לא להתנגש עם התנגדות הדגלים השחורים.

7. חשוב לציין שגם בתוך מטה המאבק מרבית המובילים – גם אלו שלא מסכימים עם המסרים של הגוש – התנגדו לנסיון החסימה מצד הדגלים השחורים, אבל למרבה הצער לא הצליחו להשפיע.

8. הגוש נגד הכיבוש הוא חלק אינטגרלי מהמחאה נגד ההפיכה המשטרית. משתתפיו מגיעים להיאבק למען דמוקרטיה מידי שבוע, וימשיכו לעשות זאת מאחר ולתפיסתם, הכיבוש הוא מקור ובסיס הנורמות האנטי דמוקרטיות שהממשלה הנוכחית מנסה להשליט על ישראל כולה. בתוך המחאה הגדולה יש קולות ועמדות שונים, וטוב שכך – זוהי מחאה גדולה ומגוונת, ולא ניתן לבודדים לתקוע טריז בין המוחים ולהחליש כך את המחאה.