מלבד המלחמה עצמה, קריסת סכר נובה קחובקה באוקראינה הוא האסון הסביבתי מעשה אדם הגדול ביותר באוקראינה מאז אסון צ'רנוביל, ואחד האסונות הגדולים ביותר בעולם בשנים האחרונות.
מדובר במאגר עצום של מי שתייה שתושבי מחוז חרסון ותושבי חצי האי קרים תלויים בו לשתייה וחקלאות.
מבחינת ההשפעה על אספקת מי השתייה לתושבי חצי האי קרים, ירידת מפלס המים משפיעה באופן ישיר על ההזנה למאגר של חצי האי קרים.
זהו מאגר מי שתייה עצום שתושבי חרסון וחצי האי קרים תלויים בו לשתייה וחקלאות. מבחינת ההשפעה על אספקת מי השתייה לתושבי חצי האי קרים, ירידת המפלס משפיעה ישירות על הזנת מאגרם
הפגיעה בחקלאות הולכת להיות די משמעותית. זה יוביל לקיצוץ משמעותי באספקת המים הדרושים לחקלאות, מה שיוביל לקיצוץ משמעותי בתוצרת החקלאית. וצריך לזכור עד כמה התוצרת החקלאית באוקראינה בעלת משמעות רבה לחלקים גדולים בעולם.
השלכות אסון הסכר בשנים הבאות
הולכות להיות לכך משמעויות גדולות בשנים הבאות.
אובדן תחנת החשמל ההידרואלקטרית תפגע מאוד באספקת החשמל לתושבי האזור. וזה קורה במדינה שכבר חוותה פגיעה קשה בתשתית החשמל שלה ע"י רוסיה.
בניגוד להתנהלות הרוסית השוטפת בתחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, שם הם הותירו חלק ניכר מצוות העובדים המקורי ובנוסף העבירו אחריות לתאגיד אנרגיה גרעינית רוסי מנוסה – במקרה של תפעול תחנת הכוח ההידרואלקטרית והסכר בנובה קחובקה הם הפגינו חוסר אחריות. התפעול נעשה ע"י חיילים ללא נגיעה מקצועית בתחום וללא הבנה טכנית של הכשלים הקריטיים שעלולים להתרחש.
וזאת לצד תחזוקה לקויה. הרוסים פעלו בשיטות של ניסוי וטעיה עם הסכר. תחילה הם אפשרו לסכר להיפתח חלקית, להזרים מים לדנייפר ולהוריד את מפלס המים במאגר לשפל חדש. בהמשך הם שינו את דעתם החליטו לסגור הרמטית את פתחי הסכר, מה שהוביל לעלייה קריטית בגובה פני המים במאגר.
משקל המים העצום לחץ על דפנות הסכר, שסבל ככל הנראה מחולשות מבניות עקב הפגזות עבר ותחזוקה לקויה, עד שככל הנראה זה הוביל לקריסת הסכר בפתאומיות אתמול לפנות בוקר. יתכן שזה הצליח להפתיע את הכוחות בשני הצדדים.
השבוע הוערך שבנייה מחדש של התחנה תעלה בסביבות מיליארד דולר ותארך עד 5 שנים. זה עוד לפני שלוקחים בחשבון את עלות השיקום של הסכר ואת העלויות הרבות של כל נזקי ההצפות.
תחנת הכוח בזפוריז'יה
לגבי תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, הכורים שם כבויים מטעמי בטיחות כבר תקופה אבל ממשיכים לפלוט חום לאורך זמן אחרי שמכבים אותם. משום כך נדרש קירור קבוע שלהם שנעשה באמצעות בריכות קירור מיוחדות.
המים היו מגיעים באופן שוטף מהמאגר שנהרס.
כרגע המים בבריכות הקירור מספיקים לתפעול של מספר חודשים קדימה, מה שאומר שיש מספיק זמן ליצור חלופות לאספקת המים לבריכות הקירור.
הכורים בתחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה כבויים מטעמי בטיחות כבר תקופה אך שומרים על חומם חודשים רבים אחרי. יש לקררם בקביעות בבריכות קירור מיוחדות, שמימיהן הגיעו מהמאגר שנהרס
האם האסון היה מכוון או תאונה?
לגבי מי שעומד מאחורי הרס הסכר – אין לי ספק שזאת רוסיה. היא החזיקה במתקן, היא תחזקה אותו, היא אחראית עליו.
השאלה האמיתית היא האם זאת הייתה תאונה או פעולה מכוונת.
אני מעלה את השאלה כי באמת שאינני בטוח בתשובה.
אם זה היה מכוון הייתי מצפה לראות הכנות רבות לקראת זה. על פניו לא נצפו הכנות כאלה בצד הרוסי. להפך, יש הרבה עדויות לפגיעות משמעותיות בקרב חיילי הצבא הרוסי שנפגעו ישירות מקריסת הסכר.
יבואו אלה שיגידו לי שזאת רוסיה של ולדימיר פוטין, ממתי אכפת להם להקריב אנשים משלהם.
נכון, ועדיין הדברים פשוט לא מסתדרים בראיית התמונה הגדולה.
המבנה של הדנייפר הוא כזה שהצד הרוסי שלו נמוך יותר ולכן הרבה יותר פגיע לנזקי ההצפות. למזלם הצד הזה גם פחות מאוכלס בהשוואה לצד שבשליטת אוקראינה.
כל המאמצים שרוסיה עשתה לבנות עמדות וביצורים בגדת הנהר הלכו לפח.
הכל נהרס והוצף. זה נראה חסר הגיון לעשות זאת בכוונה מצד רוסיה.
כמו שהוזכר קודם לכן, זה פוגע באספקת המים של חצי האי קרים שבשליטת רוסיה. זה עוד היבט שדרכו פעולה מכוונת מצד רוסיה למוטט את הסכר נראית חסרת הגיון וגרימת נזק עצמי.
גם הפגיעה באספקת המים של תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה היא לא ממש באינטרס הרוסי הואיל והתחנה נמצאת תחת שליטתה.
לגבי מי שעומד מאחורי הרס הסכר – אין לי ספק שזאת רוסיה. היא החזיקה במתקן, תיחזקה אותו ואחראית עליו. השאלה האמיתית היא האם מדובר בתאונה או בפעולה מכוונת. איני בטוח בתשובה
רוסיה טמנה מוקשים לאורך כל הסכר, זאת עובדה.
רוסיה סגרה את פתחי הסכר והביאה להצטברות שיא של כמויות מים בסכר, זאת עוד עובדה.
בשלב זה לא ברור לי האם זה היה בכוונה או בטעות.
הקושי לענות על כך נובע מהטיימינג בו זה קרה.
רגע אחרי תחילת הפעולות ההתקפיות הנרחבות של אוקראינה והשמועות לניסיון כיבוש חצי האי קרים דרך צליחת הנהר.
הטיימינג הזה נראה כברור למדי ולא מקרי.
מצד שני כל הדברים שהוזכרו מצביעים על כך שיתכן שזה לא היה מכוון, למרות הטיימינג הנוח. הסכר חטף לא מעט מכות לאורך חודשי הלחימה, דבר שיכול היה לפגוע בחוזקו המבני וליצור נקודות כשל שהוזנחו ולא טופלו כראוי ע"י הרוסים.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא פוטר את הרוסים מאחריות לאסון. להיפך, אני בפירוש מאשים אותם כאחראים לכך.
אני רק אומר שיש הרבה סימני שאלה באשר לנסיבות.
השפעות התקפת הנגד האוקראינית
מה לגבי השפעות אפשריות על מתקפת הנגד הגדולה של אוקראינה.
קנה המידה הגדול של האסון מאלץ את האוקראינים להפנות משאבים ותשומת לב לטיפול באסון. הסיפור הזה ימשך מספר ימים עד שתושג שליטה מלאה.
במצב כזה קשה מאוד במקביל לפתוח במתקפת נגד גדולה. זה מותח את רשויות החירום עד הקצה.
יחד עם זאת אני מעריך בזהירות שזה לא ישפיע יותר מידי על התוכניות. לכל היותר יאלץ את האוקראינים לדחות במספר ימים את תחילת התקיפה הגדולה, זה בטח לא יבטל אותה.
המצב מותח את רשויות החירום עד הקצה, אך אני מעריך בזהירות שלא ישפיע מידי על תוכניות מתקפת הנגד. זה יאלץ את האוקראינים לדחות במספר ימים את תחילת התקיפה הגדולה אבל לא יבטלה
מה מתרחש בגזרת הדנייפר?
לגבי גזרת הדנייפר, כרגע זרימת המים מציפה את האיים הקטנים במרכזו ולמעשה מרחיבה זמנית את רוחבו, דבר שיוצר אתגר לצליחת הנהר.
הצד הרוסי הולך להיות מוצף ובוצי לתקופה לא מבוטלת, דבר שמשפיע על יכולת כוחות צבא להיאחז בנקודה.
The occupiers are leaving the first line of defense in the Kherson region waist-deep in water. pic.twitter.com/vXKT6CsQ14
— NEXTA (@nexta_tv) June 7, 2023
אחד המקומות שהולך להיות מושפע מזרימת המים הוא חצי האי קינבורן שנמצא בשפך הנהר לים השחור. ישנה אפשרות שחלקו יוצף ולמעשה ינתק את לשון היבשה ויהפוך זמנית את המקום לאי מוקף מים.
אם זה אכן יקרה, זה יאלץ את כוחות הצבא הרוסי שמחזיקים במקום לעשות התאמות, שכן קו האספקה היבשתי שלהם ינותק.
כל זה הוא מצב זמני. תוך מספר ימים המאגר יתרוקן ממים, ובהדרגה המים יחלו לסגת מהאזורים המוצפים ויותירו אדמה בוצית אחריהם.
לצד אלמנט ההפתעה והנזקים הרבים שיוצר האסון, הוא מביא איתו הזדמנויות חדשות לניצול חולשות.
רוסיה ככל הנראה תבחר לדלל כוחות בגזרה כדי לתגבר גזרות אחרות חמות יותר בגלל מצוקת כוח אדם, מתוך הבנה שצליחת הנהר כרגע צפויה להידחות עד שהקרקע תתייצב.
לצד אלמנט ההפתעה והנזקים הרבים שיוצר האסון, הוא מביא איתו הזדמנויות חדשות לניצול חולשות. רוסיה ככל הנראה תבחר לדלל כוחות בגזרה כדי לתגבר גזרות אחרות חמות יותר בגלל מצוקת כוח אדם
כל זאת, לצד ההבנה שקווי ההגנה הרוסית בגדת הדנייפר נהרסו וייקח זמן רב לבנות אותם שוב – יוצר הזדמנויות חדשות לאוקראינים לפעול במרחב בתנאים שלא היו קיימים לפני כן.
עד כאן מספר מחשבות ראשונות של אחרי האסון.
סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו