בניסיון לקבל תמונת מצב מאוזנת ככל שניתן על המתרחש בחזית המלחמה באוקראינה, אני עוקב גם אחר הרבה מאוד מקורות פרו-רוסיים. אני משתדל לא לתת להם במה אצלי, אבל דואג כל הזמן להתעדכן גם מהם.

התמונה שעולה מסקירת מקורות מידע של שני הצדדים היא כדלקמן:

סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.

בתחילת חודש יוני החלה מתקפת הנגד האוקראינית הגדולה שכולנו כה ציפינו לה. אחרי אין ספור דחיות, עקב דליפות מודיעין, מזג אוויר לא מתאים, בעיות לוגיסטיות וכדומה – המתקפה יצאה לפועל.

כצפוי, עיקר המאמץ התרכז בציר זפוריז'יה. שם קיבלנו את התמונות של טנקי לאופרד ונגמ"שי בראדלי שנפגעו.

סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.

מלבד המלחמה עצמה, קריסת סכר נובה קחובקה באוקראינה הוא האסון הסביבתי מעשה אדם הגדול ביותר באוקראינה מאז אסון צ'רנוביל, ואחד האסונות הגדולים ביותר בעולם בשנים האחרונות.

מדובר במאגר עצום של מי שתייה שתושבי מחוז חרסון ותושבי חצי האי קרים תלויים בו לשתייה וחקלאות.

סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.

רבים רוצים לדעת איך החליטו כל כך מהר ובנחרצות לקבוע שרוסיה עומדת מאחורי הפיצוץ בסכר. הרי לכאורה אי אפשר לדעת שום דבר בוודאות וכבר למדנו לקח מהטלת האשמה בחבלה בצינורות הגז של "הנורדסטרים". ובכן, אני לא הולך להכריע בנחרצות בשאלה, אבל כן הולך לספק מידע מעניין מאוד בנושא.

ראיה מספר 1:

חייל רוסי שמשרת בחרסון טוען שהצבא הרוסי עומד מאחורי פיצוץ הסכר. הוא מביע שמחה וקורא לפיצוץ סכרים נוספים.

סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.

לפני יומיים, ב-22 במאי התרחשה התפתחות מעניינת שהחלטתי להתחיל לעקוב אחריה. ארגון מחתרתי של האופוזיציה הרוסית, הקורא לעצמו "לגיון החירות של רוסיה" פרסם הודעה וסרטון מטעמו. בהודעה נאמר: "תושבי אזורי הגבול, הישארו בבית, אל תתנגדו ואל תפחדו, אנחנו לא אויבכם, החירות מתקרבת".

נראה היה שמדובר בתקיפה גדולה שלהם שיצאה לפועל בבלגורוד, רוסיה, ודווח שעמדת ביקורת גבולות של ה-FSB הרוסי נפגעה במהלך הפשיטה בבלגורוד.

סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.

אחת ההתפתחויות המטרידות, שלא נָתַנּוּ לה את תשומת הלב הראויה, היא הודעת ארצות הברית כי תטיל סנקציות על "מתנחלים קיצונים שתקפו פלסטינים", אחרי שציפתה שישראל תעניש אותם, וזה לא קרה.

הודעה זאת עלולה להתברר כציון דרך במעמדה של ישראל, לא רק בעיני ארצות הברית, אלא בכלל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

חודשיים עברו והכאב על אובדן חיי הנרצחים ונפילת הלוחמים לא שוכך, הערגה להחזרת כל החטופים לא מרפה, והזעם על אטימות הלב ושמחת ההרג של קיצוני  חמאס לא דועך.

עם זאת, חשוב מאוד לא להתעלם מן העובדה שההתקפה הרצחנית של חמאס על התושבים של עוטף עזה הייתה מזימה לרצוח לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. מטרת העל של מלחמת הדת הקנאית של חמאס לא כל כך שונה מזו של החוגים הכי קיצוניים בין היהודים – הם רוצים תיאוקרטיה הומוגנית מהירדן ועד הים. אולי לכן התמקדו דווקא בישובים המלאים באנשים שקידמו שלום ודו-קיום. אם ניתן לחמאס להתנקש בחמלה שלנו, הם כבר ניצחו.

ג'ק גילרון הוא פרופ' אמריטוס ממכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון, תושב באר שבע זה 31 שנה. הוא עוסק בחקר התפלה וטיפול במים ופעיל בנושאי אקלים וסביבה.