מחקר פוליטי חדש המתפרסם החודש מנסה להיכנס לראש של ה"לא מצביעים". ד"ר קרן צוריאל – לשעבר עיתונאית וכיום חוקרת אמון, קיטוב וחוסן בעמותת מעוז ומרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב – צללה לעומק, הביאה מאות ישראלים למלא שאלוני מחקר ונפגשה עם כ־50 מהם כדי לשמוע מדוע החליטו לא להשתתף במערכת הבחירות – והתוצאות מפתיעות.
בניגוד לדעות הקדומות, לא מדובר בציבור פחות משכיל בחברה הישראלית או באנשי שוליים או במבוגרים – מדובר, למעשה, בתופעה חוצת מגזרים, גילים ומעמדות. כ־30% מהישראלים בוחרים שלא להשתתף – חלקם עושים את זה באופן מודע, מתוך מודעות פוליטית גבוהה. השיחה עם ד"ר צוריאל פורסמה השבוע לראשונה בהסכת "עושים פוליטיקה".
ראשית הנתונים: שיעורי ההצבעה בישראל היו היסטורית מהגבוהים בעולם המערבי. את תקופות ההשתתפות הפוליטית נהוג לחלק לשתיים – שיעורים גבוהים במיוחד נרשמו עד לשנות ה־90, לפני שינוי שיטת הבחירות והכנסת הבחירה הישירה לשתי מערכות בחירות. עד לאותה העת, שיעור ההצבעה עמד על יותר מ־80%.
אולם, במערכת הבחירות הישירה לראשות הממשלה בשנת 2001 צנח שיעור המשתתפים ל־62.3%. במערכות הבאות הוא עמד על 68.9% ו־63.5%. מאז עלו שיעורי ההצבעה והתייצבו סביב 70%, כשבחמש מערכות הבחירות הרצופות בין 2019–2022 שיעור ההצבעה נע בין 69% ל־71%.
במערכת הבחירות הישירה לראשות הממשלה בשנת 2001 צנח שיעור המשתתפים ל־62.3%. במערכות הבאות הוא עמד על 68.9% ו־63.5%. מאז עלו שיעורי ההצבעה והתייצבו סביב 70%
ד"ר צוריאל, כאמור, החליטה להקדיש את המחקר לאנשים שבוחרים לא להשפיע על הזירה הפוליטית.
מדוע החלטת לבדוק את הנושא? הרי, בסך הכול, בישראל יש שיעורי הצבעה גבוהים בהשוואה לדמוקרטיות. כלומר, משהו בשיטה שלנו בכל זאת עובד. שיעורי הצבעה גבוהים מדי, מעל ל־90%, דווקא נתפסים כסממן דיקטטורי.
"בעיקרון, בכל מדינה יש אנשים שמצביעים ולא מצביעים.
"כשהתחלתי עם המחקר, חשבתי שמדובר בבזבוז [קולות]. האזרח מקבל הזדמנות של פעם בכמה שנים לעצב סדרי עדיפויות, לקבוע איך הוא רוצה שהדברים ייראו, לתעדף בחירות תקציביות ולי היה נראה שאנשים שמוותרים על הזכות להצביע עושים טעות. רציתי לחקור מדוע הם מוותרים על הזכות. קיוויתי להבין איך אפשר לעודד אנשים להצביע".
בתחום מדע המדינה, בנושא של השתתפות פוליטית, יש מונח מוכר – "פרדוקס ההצבעה". הזמן והמאמץ שאנשים מקדישים להשתתפות בבחירות עולה בהרבה על ה"תועלת" מכוחו של קול אחד. יש מדינות שבהן צריך להירשם כדי להצביע, או לנסוע רחוק. זה בכלל משתלם להצביע?
"זה נכון. ההשפעה של קול אחד היא נמוכה.
"קול אחד לא יכריע את הבחירות. ואנשים אומרים לעצמם, מדוע שאני אצביע? אני לא אכריע את הבחירות, עדיף שאלך לעשות על האש עם חברים. מבחינה רציונלית אנחנו צריכים להיות מופתעים שאנשים בכלל טורחים [להצביע]. אבל המחקרים בתחום מלמדים אותנו שהתנהגות של אנשים היא לא רציונלית. בהצבעה יש עניין רגשי.
"הבחירה אינה רק עבור אידיאולוגיה אלא עבור פרסונה. הבוחר בוחר בנתניהו, ליברמן, גנץ, לפיד, בן גביר – ולא במפלגות שלהם, כך שנושא ההשתתפות בבחירות הוא רגשי, ולא רציונלי".
"מבחינה רציונלית אנחנו צריכים להיות מופתעים שאנשים בכלל טורחים [להצביע]. אבל המחקרים בתחום מלמדים אותנו שהתנהגות של אנשים היא לא רציונלית. בהצבעה יש עניין רגשי"
בחברה הישראלית רואים פערים גדולים בשיעורי ההצבעה בין יהודים לערבים. למה המחקר שלך לא כלל את החברה הערבית?
"לחברה הערבית בישראלית יש סיפור מאוד ייחודי. בשנים של קום המדינה, בקבוצות המיעוט, היה שיעור הצבעה גבוה של כמעט 90%. זו הייתה תגובה של קבוצה שרצתה לרצות את המדינה.
"כיום, שיעור ההצבעה בחברה הערבית נמוך בהרבה מהחברה היהודית בפער של כ־15%–20%. יש בחברה הערבית הרבה מאוד משתנים פנימיים של איחוד או פיצול מפלגות ויש אצלם את שאלת שיתוף הפעולה עם הממשלה הישראלית – כן או לא.
"אנחנו יודעים שבבחירות לרשויות המקומיות הם משתתפים בשיעורים מאוד גבוהים. זאת אומרת, הם בהחלט יודעים מהי הצבעה, והם מכירים באקט הזה כמשהו חשוב – רק לא בבחירות הכלליות. מאחר והסיפור של החברה היהודית והחברה הערבית מאוד שונה, קשה לחקור את שני החלקים ביחד, כי מבחינת ההתנהגות הפוליטית, אלה שני דברים שונים".
"מאחר והסיפור של החברה היהודית והחברה הערבית מאוד שונה, קשה לחקור את שני החלקים ביחד, כי מבחינת ההתנהגות הפוליטית, אלה שני דברים שונים"
איך הצלחת להגיע לאנשים שלא מצביעים? אם הם פחות מעורבים בפוליטיקה, איך אפשר לחקור אותם?
"זה היה מאוד מסובך, בעיקר כי אנשים לא ממהרים להודות שהם לא הצביעו. זו תופעה מוכרת מרחבי העולם, כשעורכים סקר ושואלים 'האם הצבעת או לא בבחירות' – רק 7%–8% מודים שלא הצביעו. בפועל אנחנו יודעים שמדובר בשיעור של כ־30%.
"לכן בשאלונים שהפצתי יש פרוטוקול המעודד אנשים להודות בכך. למשל הייתה תשובה של 'אני תמיד מצביע, אבל רק בפעם הזו לא הגעתי' או תשובה של 'תכננתי לבוא להצביע, אבל בסוף לא הצלחתי'.
"אנחנו נתנו בשאלונים כל מיני סיבות והסברים המעודדים לצאת מההכחשה. זה היה מורכב. הייתי צריכה לעבור על יותר מ־10 אלף סקרים כדי לזקק בסוף כ־530 – ולמצוא מתוכם 50 אמיצים שהסכימו להיפגש איתי ולהתראיין פנים אל פנים".
מה אנשים סיפרו לך בפגישות/ראיונות?
"מצאתי אנשים רבים עם סיפורים מנומקים. פגשתי מישהי שסיפרה לי שהיא עבדה בחנות נעליים וביום הבחירות היה שכר של 200% ובונוסים והיא אמרה באופן גלוי – 'הלכתי לעבוד ולא הלכתי להצביע'. זה היה ראיון קצר.
"לעומת זאת, היה בחור שבאתי אליו הביתה. הוא היה מאוד ציוני, מאוד אכפתי, אדם פעיל שרצה לקדם חינוך בעיר שלו. הוא סיפר שהייתה לו אכזבה עצומה מהפוליטיקאים. סיפר שהוא בא לכל מערכת בחירות עם המון רצון, מהמר על פוליטיקאי – ובכל פעם מתאכזב. אז הוא החליט שהוא לא מצביע יותר".
מצאתי אנשים רבים עם סיפורים מנומקים. פגשתי מישהי שסיפרה לי שהיא עבדה בחנות נעליים וביום הבחירות היה שכר של 200% ובונוסים והיא אמרה באופן גלוי – 'הלכתי לעבוד ולא הלכתי להצביע'"
פגשת אנשים מהציבור החרדי שהחליטו שלא להצביע?
"כן, והחרדים סיפרו לי במפורש – 'אנחנו מצביעים כי יושבים לנו על הוורידים. מתקשרים אלינו ולוחצים עלינו – ואם לא הגענו לקלפי, עומד שם מישהו ובודק שכולם מגיעים וגם מצפים מהם לֹהצביע למפלגה הנכונה.
"אמר לי בחור חרדי שהוא רצה להצביע למפלגת העבודה כי הזדהה עם הדעות שלהם, אבל לא יכול היה לעשות זאת כי הרגיש שכחרדי הוא לא מסוגל לבחור באישה. בגדול, לגבי החברה החרדית, הלחץ החברתי מאוד גדול, אבל אם מסתכלים על הצבעה בערים החרדיות המובהקות רואים כי שיעור ההצבעה למפלגות החרדיות בירידה".
בעבר היו סטיגמות על אנשים שלא בוחרים – שהם לא משכילים, לא סיימו לימודים, לא מבינים מהי חובה אזרחית או שלא אכפת להם. זה נכון?
"המחקרים שניסו להבין מי האנשים שלא מצביעים עשו את הדבר הטבעי והשוו אותם למצביעים. באופן יחסי, יצא להם קבוצה שהיא בעלת הכנסה נמוכה יותר או בעלת השכלה פחותה.
"כשבדקו אותם בהשוואה לאלה שכן מצביעים הם היו יותר צעירים, נטו להיות פחות נשואים או הורים לילדים, כך נוצרה הסטיגמה. אבל כל זה לא נכון.
"המחקר שלי מצא שה"לא מצביעים" הם במקרים רבים משכילים, מודעים פוליטית, בעלי ידע, אכפתיות וניסיון. במקום להשוות בין מצביעים ללא מצביעים, אני הלכתי על מתודה אחרת ובניתי תתי־קבוצות בתוך קבוצת ה'לא מצביעים' – והם חולקו לקטגוריות בעלי מאפיינים ספציפיים".
"המחקר שלי מצא שה'לא מצביעים' הם במקרים רבים משכילים, מודעים פוליטית, בעלי ידע, אכפתיות וניסיון. במקום להשוות בין מצביעים ללא מצביעים, אני הלכתי על מתודה אחרת ובניתי תתי־קבוצות"
לאיזה קטגוריות הם נחלקים?
"הקבוצה הראשונה היא ה"מסורים" – אנשים הדומים מאוד למי שכן משתתף בבחירות. הם לא הצליחו להצביע מסיבה טכנית, והם חושבים שהצבעה היא חובה מוסרית והם מתביישים בעצמם על שלא הגיעו להצביע. הם אוכלים את הלב. מדובר בכ־7% מקרב הלא משתתפים.
הקבוצה השנייה כוללת את ה"ממוצעים־מאוכזבים".
"זו הקבוצה הגדולה ביותר בקרב הלא משתתפים. כיניתי אותם 'ממוצעים־מאוכזבים' כי הם לא קיצוניים באף תחום. מדובר באנשים מתונים, שלא בהכרח שלמים עם הצבעתם.
"מבחינת כל המדדים הם תמיד באמצע – בכל מדדי הרגשות שלהם, כולל עד כמה הם יכולים להשפיע על פוליטיקה; כמה פוליטיקאים קשובים להם; כמה הם מתעניינים בפוליטיקה – בהכל הם באמצע. הקבוצה הזו עומדת על כ־60% מבין כל הלא משתתפים – והיא אמורה להיות הקבוצה שהכי קל לשכנע להצביע".
איך משכנעים אותם להשתתף?
"אם פוליטיקאי יענה להם בפשטות על מה שמטריד אותם – הם יבואו. הסיבה המרכזית שהם לא הגיעו להצביע היא האכזבה מהתנהלות הפוליטיקאים. 'הממוצעים־מאוכזבים' אינם עקביים – פעם הצביעו, פעם לא. זה משתנה אצלם.
"אם פוליטיקאי יענה להם בפשטות על מה שמטריד אותם – הם יבואו. הסיבה המרכזית שהם לא הגיעו להצביע היא האכזבה מהתנהלות הפוליטיקאים. 'הממוצעים־מאוכזבים' אינם עקביים"
יש לך ציטוט של דברים שאמר אחד מהם?
"כן. אחד מהם אמר, למשל, 'הייתה תקופה שפשוט לא האמנתי בכל הדבר הזה שנקרא בחירות, וראיתי את האנשים סביבי שהם מצביעים בצורה עיוורת והרגשתי שאין לי תקווה. התייאשתי. חשבתי שזה עבודה בעיניים, ששום דבר לא ישתנה פה באמת'. הבחור שאמר את זה היה צעיר בן 20, שעובד כגנן. אכפת לו מהפוליטיקה אבל הוא מרגיש תסכול עצום. הפוליטיקאים מאוד אכזבו אותו".
"פוליטיקה מגעילה אותי"
מי נמצא בקטגוריה השלישית?
"אנשים שסולדים מפוליטיקאים. התחושות שלהם כלפי פוליטיקה מלוות בגועל. מדובר בכ־30% מהלא משתתפים. הם משתמשים בביטויים כמו 'פוליטיקה מכעיסה אותי, דוחה אותי'. לפחות רבע מאותה קבוצה לא הצביעו מעולם.
"אחד מהם סיפר לי, 'בצבא הכריחו אותנו להגיע לחדר האוכל, שם הייתה קלפי. היו אומרים לנו, 'תבואו עד לשם ובמקום תעשו מה שתרצו'. הגעתי לחדר האוכל, ובסוף הצבעתי אבל זו הייתה הפעם האחרונה שעשיתי את זה כי מאז הצבעה מגעילה אותי'".
אם חברי מפלגות רוצים לשכנע את הקבוצה הזו להצביע, מה עושים?
"לא הייתי משקיעה זמן בחברי הקבוצה הזו, כי אם אין לך הרגלי הצבעה – מאוד קשה להכניס אדם ולייצר לו מחדש את ההרגל. מצד שני, בתקופה הנוכחית, בעידן ההפגנות, אני שומעת מאנשים רבים שמספרים שזו הפעם הראשונה שהם יצאו להפגין והם אומרים 'התעוררתי', אז אולי זה מעיד גם על כך שחברי הקבוצה הזו ייצאו".
"אם אין לך הרגלי הצבעה – מאוד קשה להכניס אדם ולייצר לו מחדש את ההרגל. מצד שני, בתקופה הנוכחית, בעידן ההפגנות, אני שומעת מאנשים רבים שמספרים שזו הפעם הראשונה שהם יצאו להפגין"
הקבוצה האחרונה היא גם הקבוצה הכי קטנה.
"מדובר בקבוצה של כ־3% וכיננו אותם 'אקטיביסטיים־פרדוקסאליים'. מבחינתם, אי־ההצבעה שלהם היא ההשתתפות הפוליטית. העובדה שהם לא הולכים לקלפיות זה האקט. זו אינה פסיביות, להפך –הם גאים בכך שלא הצביעו.
"מצביעים אחרים מתביישים בכך שלא הצביעו ולא נעים להם לדבר על זה, האנשים האלה מספרים כולם מדוע לא הצביעו והם מקווים שעוד אנשים לא יצביעו כמוהם כי כך הם 'יוכיחו' לפוליטיקאים ולשאר האזרחים שהשיטה לא עובדת וחייבים לשנות אותה.
"בעיניי זו הקבוצה הכי מעניינת מבחינה מחקרית, כי הם מנמקים את אי־הצבעתם כאקט של מחויבות אזרחית. מדובר באנשים מאוד מעורים מבחינה פוליטית וחברתית. חלק מהאנשים הללו מעידים על עצמם שהם אנרכיסטים, לא במובן האלים אלא במובן האידיאולוגי".
"בעיניי, ה'אקטיביסטיים־פרדוקסאליים' היא הקבוצה הכי מעניינת מבחינה מחקרית, כי הם מנמקים את אי־הצבעתם כאקט של מחויבות אזרחית. מדובר באנשים מאוד מעורים מבחינה פוליטית וחברתית"
המחקר שלך לא נוגע בנושא הונאת בחירות, אבל בארה"ב ב־2020 אנשים רבים שלא הצביעו בעבר הפכו להיות לבוחרים בפעם הראשונה כי הם נקראו "להציל" את המדינה מזיוף בחירות. ראינו את התופעה הזו גם בישראל בבחירות 2019, כשבליכוד טענו לקיומה של הונאה מסיבית בחברה הערבית.
"אם שואלים אם הקבוצה הזו, שמנסה למנוע הונאה, משתייכת לקטגוריה כלשהי, אני הייתי משערת שהם מגיעים מתוך הקבוצה הסולדת או מקרב הקבוצה של 'האקטיביסטים־פרדוקסליים'.
"כלומר, מדובר בבוחרים שהיה להם אנטי גדול מאוד, חסרי אמון בבחירות ובפוליטיקאים. קל להם מאוד להאמין לסיפורים על גניבת בחירות ועל כך שגוזלים מהם משהו – וזה מעורר בהם רגשות שליליים ויש להם נכונות לבוא ולהצביע כשהמנהיג קורא להם. הקריאה שלו מפעילה אותם רגשית".
בנוגע לבחירות 2022, חלק מהמומחים אמרו שהשר איתמר בן גביר הצליח להביא לקלפיות אנשים שלא הצביעו קודם לכן, ומכאן ההצלחה שלו..
"אנשים שלא הצביעו קודם והגיעו להצביע לבן גביר עשו זאת על בסיס ההבטחה שלו שהוא יעשה את הדברים אחרת, לפחות בתחום השיטור. ייתכן שהוא אמר לאנשים, שהיו מאוכזבים מפוליטיקאים קודמים, שיש למה לצפות איתו".
את לא חושבת ששיעור הצבעה הקיים (כ־70%) מעיד על נורמליות של חברה דמוקרטית. אולי דווקא החוקים והכללים הישראליים מעודדים הצבעה בריאה וצריך לקבל בטבעיות את העובדה ש־30% לא רוצים להשתתף.
"הממוצע העולמי הוא 65%, אז אנחנו קצת מעל לממוצע ואנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם ולהיות מרוצים.
"זה נכון ששיעור של 90% [מצביעים] מתרחש במדינות המכריחות אנשים להצביע ואנחנו לא רוצים שאנשים חסרי ידע פוליטי וחסרי רצון יגיעו להצביע. אבל אם אנשים בעלי מעמד סוציו־אקונומי נמוך ימשיכו לא להגיע לבחירות, אז קובעי המדיניות יהיו מוטים לטובת המעמדות המבוססים.
"אם אנשים בעלי מעמד סוציו־אקונומי נמוך ימשיכו לא להגיע לבחירות, אז קובעי המדיניות יהיו מוטים לטובת המעמדות המבוססים. קובעי המדיניות יעבירו מדיניות המיטיבה עם האליטות ולא עם החלשים"
"קובעי המדיניות יעבירו מדיניות המיטיבה עם האליטות ולא עם החלשים. נוסף על כך, יש שאלה כמה לגיטימציה מקבלת דמוקרטיה שמעט מאוד אנשים הצביעו בה. בבחירות האחרונות בישראל כ־2.1 מיליון בעלי זכות בחירה לא מימשו את זכותם.
"המספר הזה זהה לכמות האנשים שהצביעו לנתניהו וללפיד ביחד. אם אנשים רבים בציבור יכולים לבוא ולהגיד, 'לא אכפת לנו כי אנחנו לא שמנו אותם שם', בסופו של דבר זה יכול להוביל לדמוקרטיה לא מתפקדת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
היה מעניין לדעת איך דעתם של הנמנעים מההצבעה היתה משתנה אם היה עובר חוק שלפיו מי שלא מצביע לא זכאי לקבל יום חופש בתשלום. לדעתי, החוק הפשוט וההגיוני הזה היה מזניק את שיעור ההצבעה בצורה די דרמטית.
תודה. "אקטיביסטיים־פרדוקסאליים" , אכן נתקלתי בכאלה בשיחות טלפון וגם ניתן לראות אותם בטוויטר הם הכי קשים לשכנוע. לדעתי בבחירות הבאות אנו נראה צמצום באחוזים גם בקבוצה זו וגם בקבוצה שהתעוררה ויצאה להפגין.