למשפחה ישראלית שמקפידה למחזר, ומגיעה לאחת משמורות הטבע והגנים הלאומיים לבילוי שמשלב טיול ופיקניק, צפויה אכזבה: בשום מקום היא לא תמצא פח כתום שאליו אפשר להשליך את האריזות. תמוה ככל שזה נשמע, בכל רחבי 468 שמורות הטבע והגנים הלאומיים בארץ, שמשתרעים על פני כ-5.5 מhליון דונם, אין אפילו פח כתום אחד.
זה צורם במיוחד, בהתחשב בעובדה שרשות הטבע והגנים – שאמונה על ניהול השמורות והגנים הלאומיים – אמורה לשמש דוגמה לציבור בשמירה על הטבע והסביבה.
פסולת של אריזות פלסטיק (וגם מחומרים אחרים) שמושלכת בטבע במקום להגיע למיחזור מסבה נזקים אדירים למערכות האקולוגיות, מזהמת מקורות מים ושטחים פתוחים ופוגעת בבעלי חיים שמתבלבלים ומנסים לאכול אותה.
אחד האתרים הפופולריים ביותר שמנוהל (היטב, יש לציין) על ידי רט"ג הוא חוף פלמחים, שאליו מגיעות מדי יום בקיץ אלפי משפחות עם שלל מזון ואריזות. מתבקש שמקום כזה יציע לציבור מתקני מיחזור זמינים, אבל בפועל – ועל אף שהחוק מחייב כל גוף שמפנה פסולת משטחו להתקשר בחוזה עם תאגיד מיחזור האריזות "תמיר" ולהציב מערך של פחים כתומים – ברט"ג גוררים רגליים.
לזמן ישראל נודע שחוזה כזה, בין רט"ג ל"תמיר", נחתם בדיוק לפני שנתיים, ביוני 2021. בחוזה סוכם על שלב ראשון שבו יבוצע פיילוט להצבת פחים כתומים בגן הלאומי תל אפק שעל גדות הירקון, ומיד אחריו הפיילוט יתפשט לעוד 14 שמורות וגנים לאומיים – ביניהם הבניאס, תל דן, החצבני, חורשת טל, אכזיב ופלמחים.
מלכתחילה מדובר בהתגייסות מאוד מאוחרת לנושא – הצבת הפחים הכתומים ברחבי הארץ התחילה כבר ב-2012 – ובתהליך הדרגתי ואיטי, אבל גם הוא לא התממש. עד היום, הפיילוט אפילו לא התחיל.
מלכתחילה מדובר בהתגייסות מאוד מאוחרת לנושא – הצבת הפחים הכתומים ברחבי הארץ התחילה כבר ב-2012 – ובתהליך הדרגתי ואיטי, אבל גם הוא לא התממש. עד היום, הפיילוט אפילו לא התחיל
"התפיסה שלנו היא שהפח הכתום צריך להיות תמיד כאופציה מסביבנו בכל מקום, ולא רק בחדר האשפה של הבניין", אומר רני איידלר, מנכ"ל "תמיר", "בוודאי בפארקים ומקומות שבהם אנשים מגיעים עם אוכל.
"בשמורות ובגנים הלאומיים שבהם מותר להכניס מזון היינו מצפים שיהיו פחים כתומים, בדיוק כמו שקורה בפארקים ציבוריים, למשל גני יהושע. רק עכשיו הייתי בהופעה של 'גאנס אנד רוזס' – הפח הכתום חיכה לי ליד הכניסה. זה גם חלק מהחינוך והעלאת המודעות של הציבור להפרדה, הרי אנחנו יודעים שאיפה שיש מזון יש גם המון אריזות".
מדוע בכלל נדרש פיילוט ואי אפשר פשוט להציב פחים כתומים באתרים קולטי קהל כמו שמורות טבע וגנים לאומיים? גורמים בתחום אומרים שיש צורך להבין איזה סוג פחים ובאיזה גודל נדרשים בכל מקום, ומה השיטה וקצב הפינוי היעילים ביותר. הכול נכון, אבל זו עדיין לא סיבה שב-2023 יש אפס מתקני מיחזור.
"ההתנהלות של רט"ג לא מתקבלת על הדעת", אומר עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין", "זה לא סביר שהגוף האמון על שמירת הטבע משדר לציבור שמיחזור, הפחתת פסולת וחינוך סביבתי כנראה לא עומדים בראש מעייניו".
"ההתנהלות של רט"ג לא מתקבלת על הדעת. זה לא סביר שהגוף האמון על שמירת הטבע משדר לציבור שמיחזור, הפחתת פסולת וחינוך סביבתי כנראה לא עומדים בראש מעייניו"
מעבר לרט"ג עצמה, עולה תהייה גם באשר לרגולטור שאמור לאכוף את החוק ולהפעיל סנקציות כלפי מי שלא מקיים אותו: המשרד להגנת הסביבה.
המשרד נמצא פה במצב מוזר: רשות הטבע והגנים כפופה אליו, ולהטיל עליה סנקציות זה בעצם לבצע אכיפה נגד עצמו. אבל דווקא משום כך מצופה מהמשרד ומהשרה לפעול בנחישות כדי שזרוע ממשלתית שכפופה להם תקדם במלוא המרץ את מדיניות הפרדת הפסולת והמיחזור שהמשרד דוגל בה.
התחושה היא שההתנהלות במקרה הזה משתלבת בקו הכללי של אכיפה דלה שהמשרד נוקט גם כלפי עיריות וגופים ציבוריים אחרים שעדיין לא נכנסו למעגל מיחזור האריזות.
תגובות
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "נחתם הסכם במסגרתו הוחלט על יציאה לפיילוט בגן הלאומי אפק. הפיילוט מחייב היתרי בנייה ופעולות מקדימות נוספות שעיכבו את התחלתו. הרשות פועלת להוציא לפועל את הפיילוט בזמן הקרוב".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה פועל להגדלת כמות הפסולת המופרדת במקור – בשל כמות ואיכות החומרים שניתנים למיחזור, בין היתר באמצעות חוקי אחריות יצרן מורחבת ובהם חוק האריזות. חוק זה מחייב את כלל האחראים לפינוי פסולת ובהם רשות הטבע והגנים, בהתקשרות עם תאגיד מיחזור מוכר לשם איסוף האריזות מהפח הכתום.
"ביום 2 במאי 2021, התקשרה רשות הטבע והגנים עם תאגיד המיחזור תמיר, והמשרד להגנת הסביבה אישר לרשות הטבע והגנים תוכנית פיילוט שטרם נכנסה לשלב היישום. המשרד פועל מול הנהלת הרשות להאיץ את התהליכים ליישום חוק האריזות בשמורות הטבע בהקדם האפשרי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם