למה ממשלת ישראל דואגת שתישארו רעבים?

אישה מלקטת מהרצפה פירות וירקות שהושלכו בשוק. יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
Yossi Aloni/Flash90
אישה מלקטת מהרצפה פירות וירקות שהושלכו בשוק. יולי 2020

הממשלה מקצה מיליארד ש"ח לטיפול בביטחון התזונתי. נשמע נפלא, לא? אז למה אנו, העובדות הסוציאליות, לא מרוצות?

אולי כי היה נדמה לנו שהתקציב החדש ישרת את הפונים אלינו וייתן מענה ראוי במקומות שבהם המשאבים חסרים. אך להפתעתנו התקציב יגיע לפרויקט חדש במשרד הפנים, כזה שלא אמון על הנושא ואין לו את הידע המקצועי בתחום. זהו פרויקט נוסף שיוצא החוצה מסל המענים שאנו מציעות, ובנוסף, יחולק לפי קריטריונים שנויים במחלוקת, שישאירו אלפי משפחות ללא מענה.

היה נדמה לנו שתקציב הביטחון התזונתי ייתן מענה ראוי היכן שהמשאבים חסרים, אך להפתעתנו התקציב יגיע לפרויקט חדש במשרד הפנים, שאינו אמון על הנושא ואין לו את הידע המקצועי בתחום

המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שמפעיל משרד הרווחה מסייע לכ-35,000 משפחות. המשפחות מקבלות בכל חודש כ-350 שקלים לקניית מזון, שני ארגזי ירקות ופירות טריים ומעטפת שירותים הכוללת ליווי משפחתי, מיצוי זכויות, העצמה תעסוקתית וסדנאות לכלכלה נכונה ותזונה בריאה.

המיזם נבנה מתוך תפיסה שרואה את מקבל השרות כבעל יכולת לשנות את מצבו. תפיסה שמבינה כי מצבי עוני וחוסר בטחון תזונתי הם בעיה רב-מערכתית. תפיסה שמבינה כי נדרש מענה כולל ומקיף כדי לאפשר לאדם, ולמשפחה, לצאת ממעגל העוני. מאז 2012 הוארך המיזם שלוש פעמים והורחב, לאור מחקרי הערכה שהעידו על הצלחתו. אשתקד הפך רשמית למיזם ארצי הפועל בתחומי 239 רשויות מקומיות.

שר הרווחה, יעקב מרגי, הבטיח שתקציב המיזם לא יפגע, ואכן הוקצו לו 90 מיליון ש"ח כמו בשנה שעברה. במקביל, מיליארד ש"ח שהובטחו לש"ס לנושא אושרו גם הם, אלא שהם לא יועדו לאנשי המקצוע במשרד הרווחה אלא למחלקת התאגידים הכלכליים במשרד הפנים בראשות משה ארבל מש"ס. התקציב יוקדש כולו לפרויקט "כרטיסי המזון" שיחולקו, ללא מעטפת סיוע נוסף, על פי קריטריון פשוט שעיקרו: זכאות להנחה של 70% בארנונה.

מיליארד ש"ח שהובטחו לש"ס לנושא אושרו גם הם, אלא שהם לא יועדו לאנשי המקצוע במשרד הרווחה אלא למחלקת התאגידים הכלכליים במשרד הפנים בראשות משה ארבל מש"ס

ראש אגף התקציבים והיועץ המשפטי במשרד האוצר הביעו התנגדות חריפה למהלך. הסיבה העיקרית להתנגדות היא שקריטריון ההנחה בארנונה מיטיב בעיקר עם משפחות מרובות ילדים מהציבור החרדי, ומפלה משפחות ממגזרים אחרים. מחקר של מכון טאוב מוכיח שאלו פני הדברים.

קריטריון הזכאות להנחה בארנונה מעניק עדיפות למשפחות גדולות, וזה חשוב וטוב. אבל, בד-בבד הוא דוחק מחוץ למעגל קבוצות רבות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי בשיעור גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה: מקבלי הבטחת הכנסה, משפחות מהחברה הערבית, לא מועסקים בגיל העבודה, משפחות חד-הוריות, מקבלי קצבת נכות, ובעלי רמת השכלה נמוכה.

במיזם הוותיק, הזכאות נקבעת בהתאם לשורת קריטריונים כגון הכנסה פנויה, הוצאות חיוניות, חובות וגודל המשפחה. העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה מבצעת את ההערכה ומפעילה שיקול דעת. לכן  הזכאים לשירות כוללים מגוון אוכלוסיות. אבל, למרות התנגדות האוצר, משרד הפנים מתעקש להוביל את פרויקט הכרטיסים לפי קריטריון מפלה וצר.

מדוע מעדיפה הממשלה באופן בוטה פרויקט חדש, המבוסס על קריטריונים שנויים במחלוקת, שיובל ע"י משרד שאין לו ידע, ניסיון או כלים לעבודה עם מצבי עוני? הסיבה פוליטית. ולכן, הכרעה זו היא אבן דרך נוספת בהחלשת השירותים החברתיים.

במשרד האוצר הביעו התנגדות חריפה למהלך. הסיבה העיקרית להתנגדות היא שקריטריון ההנחה בארנונה מיטיב בעיקר עם משפחות מרובות ילדים מהציבור החרדי, ומפלה משפחות ממגזרים אחרים

כל עובדת סוציאלית מכירה מקרוב את חוסר האונים בבואה לפגוש משפחה אשר מתמודדת עם הצטלבות של קשיים וביניהם ההתמודדות עם עוני. החיים בעוני וחוסר בטחון תזונתי הם לעולם לא בעיה מבודדת, שכן מצוקה כלכלית היא פגיעה רב מערכתית המשפיעה על הקשרים במשפחה, החוסן והבריאות  ועל היכולות הקוגניטיביות והתפקודיות של האדם.

חוסר האונים שלנו הוא לא גזירת גורל, הוא תוצאה של מערכת שבה המשאבים מצומצמים, מעט המענים הקיימים מפוצלים בין רשויות ומשרדים שונים, ולכל סיוע יש קריטריונים נוקשים ונפרדים לזכאות. בפועל, כדי לסייע למשפחה אחת אנחנו מוצאות את עצמנו יוצאות למלחמה מול משרד השיכון על דיור ציבורי, שיש לו רשימת המתנה של שנים, ובמקביל, מול ההוצאה לפועל לטובת לפריסת חובות, ומול וועדות רפואיות של הביטוח הלאומי להכרה בנכות, וכך הלאה.

על מנת לבסס בטחון תזונתי, מענה לחוסר היכולת הכלכלית לרכוש מזון אינו מספיק. חשוב לאפשר למשפחה לשפר ולייצב את מצבה הכלכלי. כרטיסי הפלסטיק של משרד הפנים וש"ס לא יאפשרו זאת. אין בהם די.

הציבור מצפה שניתן לכל אדם עזרה מדויקת, אבל אנחנו רק הזרוע המבצעת, והמדינה היא שמונעת מאתנו להושיט יד. הפיצול בשירותים לא רק מחליש אותנו, אלא גם מאפשר לממשלה להתכחש לחובתה להוביל מדיניות לאומית בנושא. לכן תוכנית הוליסטית וטובה שמביאה שינוי מוזנחת, וסכום ענק מתוקצב לפרויקט של משרד אחר. עוד פיצול לשלל הפיצולים.

אם אין די בכך, העברת התקציב לביטחון תזונתי למשרד הפנים מהווה תקדים מסוכן: אימוץ של דפוס פעולה "קליאנטליסטי" פסול, הנפוץ במדינות דוגמת טורקיה. הדפוס משתקף מכך, שרשויות המדינה מקדמות "תוכניות דגל" ממותגות אשר מזוהות אישית עם מנהיגי מפלגות השלטון.

כך הופכת זכות של האזרח ל"מתנה אישית" בתמורה לנאמנות הבייס הפוליטי. כך מונצחות מפלגות השלטון תוך ניצול תלותן של אוכלוסיות קשות יום. במקום מדיניות מבוססת זכויות, חלוקת הסיוע מבוססת על צרכים אלקטורליים.

כך הופכת זכות האזרח ל"מתנה אישית" תמורת נאמנות הבייס הפוליטי, ומונצחות מפלגות השלטון תוך ניצול תלותן של אוכלוסיות נזקקות. במקום מדיניות מבוססת זכויות, הסיוע מבוסס על צרכים אלקטורליים

אין סיבה להיות מרוצות ממיליארד ש"ח, המשמשים כסות לנטישת חובתה היסודית של המדינה לביטחון הבסיסי של כולנו.

נועה שי היא עובדת סוציאלית, מטפלת באלימות במשפחה במגזר הציבורי, ובנוסף מטפלת בקליניקה הפרטית. חברה בקבוצת “עו”סות דמוקרטיה”, התארגנות של עובדות ועובדים סוציאליים שפועלת כנגד ההפיכה המשטרית, לחברה דמוקרטית ושוויונית למען כלל תושבי ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הכסף לא מגיע אל האנשים בקצה שרשרת המזון. בתחילת הקורונה חלה אבי אשר נפטר כבר במרץ 2021 ולפיכך נזקק לשנה תמיכה. זה הכל. כל החיים הוא שילם פנסיה התמיכה הזו הגיע לו לפי כל קריטריון. כל פנ... המשך קריאה

הכסף לא מגיע אל האנשים בקצה שרשרת המזון. בתחילת הקורונה חלה אבי אשר נפטר כבר במרץ 2021 ולפיכך נזקק לשנה תמיכה. זה הכל. כל החיים הוא שילם פנסיה התמיכה הזו הגיע לו לפי כל קריטריון.
כל פניותיי לעירייה ולארגון פתחון לב לא הועילו עד היום לא קיבלנו את החלק היחסי לו היה זכאי. הכספים חולקו על ידי עיריית נוף הגליל והיות והתעקשתי להגיע לעירייה לתבוע את הכספים כמה אלפי שקלים התברר לי שיש הרבה קשישים כמו אבי שלא יודעים בכלל על זכותם לתמיכה ותקציב מזון.
אחרי הקורונה לא עבדתי בתיירות ופניתי לבקש סיוע כשאני חותמת הבטחת הכנסה בהמתנה לשיקום מקצועי. עד היום לא קיבלתי חצי שקל לעומת זאת היו המון תירוצים למה אבי רשום במחשב אבל לא יצרו איתו קשר, למה אני זכאית לפי חוק אבל לא מקבלת,
אלף סיבות שעיקרן טרטרת.
יש לנו מסמכים אבל תמצאי שוב תבקשי, תמלאי, תשלחי תביאי מה עושים עולים?
אני באמת חושבת שהגיע הזמן לפרק את כל מערך הרווחה המסורבל העצום הזה של עמותות גמח"ים עסקנים מפלגתיים ומחלקות רווחה בעיריות בכל הארץ ולהציב פקיד אחד בכל משרד הפנים שיאפשר לאדם לבוא להרשם ולבקש תמיכה למזון. מחקר לסטטיסטיקה ומעקב נתונים יכול להיעשות בצמידות לנתונים הללו הממשלתיים
ואם אתם מפחדים מרמאויות תנו זאת כהלוואת גרייס בלתי תלויה אבל שאנשים ידעו שאי אפשר לצאת מהארץ עד אשר תושב. זה כל הסיפור. במקום שהכסף יזרום למפלגות ולפקידות שהכסף לאוכל יגיע לאנשים. בשנה הזו שתארתי הלכתי לא פעם רעבה לישון כי שתיתי כל היום תה. זה בזיון למערך הסוציאלי של המדינה. לא לי.

עוד 787 מילים ו-1 תגובות
סגירה